צילום: סיון שחור, ענבה, לע''מ

עודף תקציבי של 23.4 מיליארד ש' ברבעון - הנתונים הטובים זה עשורים

הפעם האחרונה בה נרשם עודף תקציבי ברבעון היתה ב-2007 אבל בסכום נמוך יותר; במרץ לבדו נרשם עודף תקציבי של 0.7 מיליארד שקל. בין הסיבות - עליה בהכנסות ממיסוי מקרקעין. הגירעון כאחוז מהתוצר בשני עשר החודשים האחרונים עומד על כ-1.4% תוצר – הנמוך מאז 2008

איתי פת-יה | 10/04/2022 13:35 (12)

נושאים בכתבה גירעון תקציב המדינה

כלכלת ישראל מספקת נתוני מאקרו מצוינים לרבעון הראשון של 2022. העודף התקציבי, משמע הכנסות פחות הוצאות של הממשלה, בחודש מרץ, הסתכם ב-0.7 מיליארד שקל כשבכל הרבעון הראשון הסתכם העודף ב-23.4 מיליארד שקל, לעומת גרעון של כ-23.3 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד. הפעם האחרונה בה נרשם עודף תקציבי ברבעון היתה ב-2007 אבל בסכום נמוך יותר. הגירעון כאחוז מהתוצר בשני עשר החודשים האחרונים עומד על כ-1.4% תוצר – השיעור הנמוך ביותר מאז שנת 2008.

הגירעון הנמוך היה בין הסיבות לכך ששר האוצר ליבמן שינה את דעתו לגבי הותרת הבלו על הדלק על כנו, מס שאמור לשקף את העלות הסביבתית של שימוש ברכבי בנזין ושיש בו בכדי לשמש תמריץ להסטת ביקושים לעבר התחבורה הציבורית (ואולם גם בצדה דרושה יעילות בפרישת הקווים, תדירות מספקת ועוד).

כידוע, הכנסות המדינה מושפעות במידה ניכרת ממגזר ההייטק שמש קטר של המשק. עקב הצורך להרחיב את מעגל המועסקים בהייטק, לא רק בהיבט סוגי המשרות (ממשרות ליבה של מתכנתים למשרות מעטפת), אלא גם בבחינת המועסקים עצמם (שילוב של יותר נשים, חרדים וערבים) דרושה, כפי שצוין בדוחות עבר של בנק ישראל ומצד גופים כלכליים נוספים בעולם, להשקיע בהון האנושי, קרי בחינוך ובכישורים של הישראלים.

אם נתוני המאקרו מאפשרים הוצאות נוספות, רצוי שילכו לשם שינויים מבניים מעין אלה, ולא לטובת הקלות קצרות מועד על בעלי רכב פרטי (הפחתת הבלו הינה לכל הציבור, ולא רק למגזר העסקי או התעשייתי, מה שהיה די בו כדי לצמצם עלויות הובלה בפנים הארץ). יאמר כי הפחתת הבלו אמורה להיות ממומנת על חשבון ההפרשות שיבוטלו לקרן הפיצויים הממשלתית. גם כאן ניתן לטעון כי אם הצטברו בה די כספים, את הסכומים שהיו אמורים להפריש אלה ניתן היה להעמיד לצרכים אחרים.

בחודש מרץ 2022 הסתכמו הכנסות המדינה ב-42.5 מיליארד שקל. ההכנסות החודשיות ממסים עמדו על 36.7 מיליארד שקל, עלייה של 15% לעומת מרץ 2021 בשיעורי מס אחידים ובמונחים ריאליים. הגביה ממסים ישירים עלתה ב-16% לעומת אשתקד, הגביה ממסים עקיפים עלתה ב‑14% והגביה מאגרות עלתה ב-3%. העלייה בהכנסות ממסים ישירים הושפעה מגביה גבוהה במס הכנסה חברות, ומעליה בהכנסות ממיסוי מקרקעין.

ההכנסות נטו ממיסוי מקרקעין הסתכמו במרץ ב-2.5 מיליארד שקל, לעומת 1.4 מיליארד במרץ 2021. הגביה ממס שבח עלתה בשיעור חד של 143%. שיעורי גידול כה גבוהים במס שבח החלו מחודש יולי האחרון, נכתב במסמך שפרסם האוצר. בגביה ממס רכישה נרשמה עליה גבוה, אך מתונה יותר מאשר במס שבח, בשיעור של 44%.

כך, המירוץ לדירה שמתבטא בהיקפי המשכנתאות שוברי השיאים ובמדד מחירי הדיור שמתפרסם אחת לחודש, ואלו שמתעניינים בבעלות על דירה התרגלו למצוא בו בשורות שליליות, שני המדדים הללו מתרגמים כמובן גם לשיפור בהכנסות המדינה ומקלים עליה להציג נתוני מאקרו משופרים. כשם שהתייקרות מחירים שרעה לכיס הצרכנים, ככל שלא תתבטא בירידה בביקושים, דווקא טובה לנתוני התמ"ג - כך היא יכולה לתמוך גם בהכנסות המדינה ומצב הגירעון. שני צדדים למטבע, תלוי מאיפה מסתכלים על המספרים.

קיראו עוד ב"בארץ"

על פניו ביקושים חזקים הם בשורה מעודדת, אך בתחום הדיור כשהם נתמכים בהלוואות שנוטל הציבור התמונה הופכת מורכבת - גם אם למעמידי ההלוואות בבנקים הסיכון לא רב שכן בידם הבטוחה בדמות הדירות הנרכשות.

הסעיף היחידי בחודש מרץ בו נרשמה ירידה בהכנסות היה מס קניה יבוא. ההכנסות ממנו הסתכמו בבכ-1.9 מיליארד שקל, בשיעורי מס אחידים זו ירידה ריאלית של 14% לעומת מרץ 2021. הירידה מוסברת בחלקה ע"י יבוא מתון יחסית של כלי רכב במרץ השנה עקב מחסור מתמשך בייצור שבבים לרכב, וכן כתוצאה מהמשבר באוקראינה שפגע בשרשרת האספקה של רכיבים והביא למחסור בחומרי גלם. במצטבר ברבעון הראשון השנה חלה ירידה של כ- 11% לעומת מקבילו ב-2021.

ועוד ברבעון הראשון, כלל הכנסות המדינה עמדו על 125.6 מיליארד שקל, גידול של 29.3% בשנה. ההכנסות ממסים הסתכמו ב-118.8 מיליארד שקל לעומת 91.2 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד. בשיעורי מס אחידים, עלו ההכנסות ממסים ב‑20%. הכנסות ממסים ישירים עלו ב-27% וההכנסות ממסים עקיפים עלו ב-12% לעומת הרבעון הראשון של 2021. הכנסות מאגרות עלו ב-10%.

כל הכותרות 24/7 הטלגרם שלנו - תכנים יחודיים

תגובות לכתבה(12):

הגב לכתבה

שם המגיב *

כותרת תגובה *

תוכן התגובה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה

10.
קובי 11/04/2022 18:48
הגב לתגובה זו
אדון ליברמן המדינה בעודף האזרח מת וואלה ניצחתה את האזרחים ממשלת חלאות האזרח לא מעניין אותכם בכלל עובדה העסקים כלום המיתמחים כלום המורים כלום 53 מיליירד להבאס יש 50 מיליון שיפוץ לבית של בנט יש טיסות לחול בלי חשבון על חשבוננו יש בקיצור עוד קצת בחירות ואתם תעופו לקיבינימט
9.
ש.א 10/04/2022 23:18
הגב לתגובה זו
שר אוצר טוב הוא שר אוצר שמפחית מיסים ומביא משקיעים, ולא הפוך.
8.
זה מה שקורה שסוחטים את האזרחים בים של מיסים 10/04/2022 20:27
הגב לתגובה זו
זה מה שקורה שסוחטים את האזרחים בים של מיסים
7.
מני 1 10/04/2022 18:22
הגב לתגובה זו
כעת רואים את העבודה ואת הפירות. בעוד מספר שנים אם הממשלה הנוכחית תישאר ניתן יהא לראות את ביצועיה....
6.
אבי 10/04/2022 17:51
הגב לתגובה זו
רק שותים לנו את הדם ונותנים אפס שרות לאזרחים.
5.
יבוא המכוניות ומס על הדלק זה ההסבר העיקרי (ל"ת)
רוני 10/04/2022 17:26
הגב לתגובה זו
4.
אבירם 10/04/2022 17:26
הגב לתגובה זו
נחנקנו
3.
כל הגנבים עכשיו לוטשים עיניים (ל"ת)
אנונימי 10/04/2022 17:04
הגב לתגובה זו
2.
עופר 10/04/2022 16:31
הגב לתגובה זו
הכנסות גבוהות ממיסים על דיור מנופח. לא צמיחה אמיתית של משק יצרני ומתפתח. מחיר מנופח של דירה שממומנת עי אשראי בנקאי , היא צמיחה שכל כולה בלוף שיתפו ץ בקרוב עם עליית הריבית וקריסת משקי הבית בגלל פשיטות רגל וחדלות פרעון
1.
בני 10/04/2022 16:16
הגב לתגובה זו
מה הקשר לליברמן תוך כמה חודשים... ממש קוסם אולי 10 שנים של השקע הנבו עכשו את התוצאות למבינים בכלכלה
פרוספר 10/04/2022 17:49
הגב לתגובה זו
נכון שהוא לא אחראי על תנאי המקרו בכלכלה אבל הוא כן לקח החלטות שניצלו את התנאים האלה בשביל עודף תקציבי, לא שזה בהכרח דבר טוב כמובן. עודף תקציבי יכול להיות גם מיותר ופוגע בכלכלה.
אפתאיסט 10/04/2022 17:26
הגב לתגובה זו
אחכ תעבור לכלכלה.

צילום: שירות התעסוקה

שירות התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה

ניתוח נתוני השנים האחרונות מראה כי דורשי העבודה לא מגיעים רק מהשכבות המוחלשות אלא ישנם יותר משכילים, בעלי משלחי יד אקדמאיים ומאשכולות גבוהים שמחפשים עבודה

הדס ברטל | 21/12/2025 07:34

נושאים בכתבה לשכת התעסוקה אבטלה מנהלים תואר אקדמי דוח התעסוקה 2025

הבוקר מפרסם שירות התעסוקה את דופק שוק העבודה המסכם את התנועות שנרשמו בשוק העבודה הישראלי במהלך חודש נובמבר, כאשר עולה מהם כי מספר דורשי העבודה שנרשמו, דומה למספר דורשי העבודה בשגרה שקדמה למתקפת ה-7 באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל. עם זאת, גם אם נדמה כי השוק התאושש לגמרי מהשפעות המלחמה, עיון בתמהיל דורשי העבודה מלמד על עקבותיה. כך, למשל, עלה שיעורם של היהודים שאינם חרדים בקרב דורשי העבודה בהשוואה לשיעורם קודם למלחמה. מגמות אלו ואחרות משקפות את השפעת המלחמה על הרכבה האנושי של מצבת דורשי העבודה. נתון בולט נוסף הוא עלייה בשיעור דורשי העבודה מאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים, 8 עד 10, לעומת ירידה בשיעור דורשי העבודה מהשכבות המוחלשות, אשכולות 1-3. הנתון עולה ממבט על התפלגות דורשי העבודה מחודש נובמבר 2022, המלמדת על הצטרפותם של עוד ועוד דורשי עבודה בעלי מיומנויות גבוהות.

מנהלים עסקיים לעומת פועלים בתעשייה

לפי נתוני לשכת התעסוקה נראה כי תמהיל דורשי העבודה השתנה באופן משמעותי, כאשר ישנם יותר אקדמאים ומנהלים ופחות עובדים בלתי מקצועיים. כך, שאף שבמספר הכולל ניכר דמיון בין חודשי נובמבר בזמני שגרה לנובמבר השנה, נראה כי השפעת המלחמה ובכלל השפעת השנים האחרונות ניכרת בתמהיל דורשי העבודה.

מספר דורשי העבודה שהם מפתחי תכנה ומנתחי יישומים הוכפל בכפי 2.5 ממספרם בנובמבר 2019, זה שקדם למשברי השנים האחרונות- מכ-3.3 אלף ב-2019 לכ-8,000 השנה, ושיעורם עלה מ-2.3% ב-2019 לכ-6.3% השנה. בדומה, נרשמה עלייה משמעותית בשיעור המנהלים מקרב דורשי העבודה ובמספרם- מ-17.3 אלף ב-2019 לכדי 22.8 אלף (מ-12.2% ל-18%) השנה. העלייה ניכרת יותר בקרב מנהלים בתחום השירותים העסקיים והמנהלים האדמינסטרטיביים, מ-6.2 אלף ב-2019 ל-9.6 אלף (מ-4.4% ל-7.6%) השנה. מגמה הפוכה נרשמה בקרב בעלי משלחי יד מרוויחי שכר נמוך.כך למשל, ירד מספר דורשי העבודה שהם עובדי ניקיון ועוזרים בבתים פרטיים, בתי מלון ומשרד מכ-9.8 אלף ב-2019 לכדי 6.1 אלף ( מ-6.9% ל-4.8% השנה). בדומה, ירד מספר דורשי העבודה שהם פועלים בלתי מקצועיים בתעשייה מ-5.7 אלף ל-3.8 אלף (מ-4% ל-3%) השנה.

יותר אבטלה בערים חרדיות וערביות

כבמרבית חודשי השנים האחרונות, גם בנובמבר 2025 הובילו את הרשימה אום אל פחם ורהט (6.1% ו-5.8%, בהתאמה), רהט ואום אל פחם (שיעור זהה של 5.7%), שאחריהן עכו (4.9%) ועפולה (4.6%), כערים הגדולות שבהן יש מספר הרבה דיותר של דורשי עבודה. עפולה היא העיר היהודית בעלת שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר. ככלל, גם החודש הערים עם שיעור דורשי העבודה הגבוהים ביותר הן פריפריאליות, חרדיות או ערביות, כשמנגד השיעורים הנמוכים ביותר נרשמו גם החודש בערים החזקות יותר כרעננה, כפר סבא ורמת השרון. בהשוואה לחודש שקדם, במרבית הערים נרשמה עלייה, אשר עמדה בממוצע על 2.9% - הבולטות ביותר נרשמו בראש פינה (17.8%), קריית גת (9.8%), ובאום אל פחם ורמלה (7.8%, כל אחת). מנגד, בחלק מהערים נרשמה ירידה, כאשר לרוב דובר בערים חזקות מהמרכז.

להמשך הכתבה לחץ כאן

עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוק

האבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה

הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות

אדם בלומנברג | 21/12/2025 11:33

נושאים בכתבה שוק העבודה תקציב

בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.

כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.

הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.

להמשך הכתבה לחץ כאן