אדם סינגולדה. טאבולה
צילום: טאבולה

קנס של 5 מיליון שקל לטאבולה- הסתירה גילוי נאות בקשר ל-YNET

החברה לא גילתה שהיא זו שביקשה מ-YNET להעביר לרשות התחרות עמדה שתומכת באישור מיזוג טבולה-אאוטבריין.
נתנאל אריאל | (2)

השופט דרויאן-גמליאל מבית המשפט המחוזי אישר צו מוסכם אליו הגיעה מ"מ הממונה על התחרות, מיכל כהן, עם חברת טאבולה, אשר לפיו החברה תשלם חמישה מיליון שקלים לקופת המדינה, לאחר שלא גילתה שהיא זו שביקשה מ-YNET להעביר לרשות עמדה שתומכת באישור מיזוג טבולה-אאוטבריין.

באוקטובר 2019 טאבולה ואאוטבריין, העוסקות שתיהן בפרסום באינטרנט, הגישו הודעת מיזוג לאישור רשות התחרות. במהלך הבדיקה קיימה הרשות שיחות עם אתרי אינטרנט שונים, שהם לקוחותיהן העיקריים של טבולה ואאוטבריין בישראל. בין השאר, קיימה הרשות שיחות עם נציגי YNET. בשיחות אלו הביעה YNET התנגדות למיזוג. 

אלא שפתאום בחודש אוגוסט 2020 התקבל ברשות מכתב מטעם YNET התומך במיזוג. בעקבות בדיקה שערכה רשות התחרות התברר כי טאבולה הייתה מעורבת בייזום ובניסוח המכתב, וכי הוא נשלח לרשות בתיאום איתה ולאחר שאישרה את נוסחו. מעורבות זו לא הובאה לידיעת רשות התחרות. בעקבות כך פתחה הרשות בחקירה פלילית כנגד טבולה וכנגד YNET.

במסגרת החקירה התברר כי הפעולות לוו באופן צמוד על ידי עורכי דינה ונעשו על פי עצה שגויה שלהם. על רקע דברים אלו הגיעה מ"מ הממונה לצו המוסכם, שאושר היום, עם טאבולה. 

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    דוד 24/06/2021 14:46
    הגב לתגובה זו
    "במסגרת החקירה התברר כי הפעולות לוו באופן צמוד על ידי עורכי דינה ונעשו על פי עצה שגויה שלהם" הם עודדו את העבירה...
  • 1.
    זו נבלה וזו טרפה (ל"ת)
    משה ראשל"צ 24/06/2021 07:28
    הגב לתגובה זו
כלכלת ישראל (X)כלכלת ישראל (X)

נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?

נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?

ענת גלעד |

לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.

המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.

הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון

בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.

הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.

הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.