קנס של 5 מיליון שקל לטאבולה- הסתירה גילוי נאות בקשר ל-YNET
השופט דרויאן-גמליאל מבית המשפט המחוזי אישר צו מוסכם אליו הגיעה מ"מ הממונה על התחרות, מיכל כהן, עם חברת טאבולה, אשר לפיו החברה תשלם חמישה מיליון שקלים לקופת המדינה, לאחר שלא גילתה שהיא זו שביקשה מ-YNET להעביר לרשות עמדה שתומכת באישור מיזוג טבולה-אאוטבריין.
באוקטובר 2019 טאבולה ואאוטבריין, העוסקות שתיהן בפרסום באינטרנט, הגישו הודעת מיזוג לאישור רשות התחרות. במהלך הבדיקה קיימה הרשות שיחות עם אתרי אינטרנט שונים, שהם לקוחותיהן העיקריים של טבולה ואאוטבריין בישראל. בין השאר, קיימה הרשות שיחות עם נציגי YNET. בשיחות אלו הביעה YNET התנגדות למיזוג.
אלא שפתאום בחודש אוגוסט 2020 התקבל ברשות מכתב מטעם YNET התומך במיזוג. בעקבות בדיקה שערכה רשות התחרות התברר כי טאבולה הייתה מעורבת בייזום ובניסוח המכתב, וכי הוא נשלח לרשות בתיאום איתה ולאחר שאישרה את נוסחו. מעורבות זו לא הובאה לידיעת רשות התחרות. בעקבות כך פתחה הרשות בחקירה פלילית כנגד טבולה וכנגד YNET.
במסגרת החקירה התברר כי הפעולות לוו באופן צמוד על ידי עורכי דינה ונעשו על פי עצה שגויה שלהם. על רקע דברים אלו הגיעה מ"מ הממונה לצו המוסכם, שאושר היום, עם טאבולה.
- אדם שתביעתו נדחתה ניסה להגישה בבית משפט אחר - מה נפסק?
- רגע לפני קמפיין ההשקה: ynet משנה את שם הרדיו האינטרנטי שלו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
- 2.דוד 24/06/2021 14:46הגב לתגובה זו"במסגרת החקירה התברר כי הפעולות לוו באופן צמוד על ידי עורכי דינה ונעשו על פי עצה שגויה שלהם" הם עודדו את העבירה...
- 1.זו נבלה וזו טרפה (ל"ת)משה ראשל"צ 24/06/2021 07:28הגב לתגובה זו
בנימין נתניהוהאם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים
הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות
ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש.
בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים
והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים
וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".
הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים.
כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל
סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.
- החוקר בתיקי נתניהו סותר את הפרקליטות - לא היה סיקור אוהד ומה זה בכל היענות חריגה?
- "אל תיגעו בכסף שלנו" הדיל המפוקפק של נתניהו ולפיד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.
למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו? מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים". הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".
