א' אוהל – ב' זה בית: מדוע האוהלים חוזרים לאופנה?
ברוח חג האביב שנגמר לפני רגע – וכאות הזדהות עם בני ישראל שישבו באוהלים לאורך המסע המפרך ממצרים לארץ המובטחת – הגענו למסקנה שעדיין מוקדם להספיד את האוהל. מדובר הרי בסוג הבנייה הקדום ביותר בתולדות האנושות, ששורשיה עוד בימים שכולנו היינו נוודים. אולם האוהלים – ושאר המבנים הפריקים והניידים – זוכים גם במאה ה-21 לאהדה מחודשת ולפריחה מפתיעה.
תוכן מקודם המחשבה המקובלת גורסת כי מבנים קשיחים – שעשויים בטון, מתכת ועץ – הם הפתרון האמין והיציב ביותר. אולם מגיפת הקורונה חשפה את הפגמים שבבנייה הקלאסית: העלות הגבוהה, חוסר הניידות והיעדר המודולריות – היכולת להרחיב ולהקטין את המבנה בהתאם לצורך. בשנה האחרונה רבים החליטו שדווקא האופציה הניידת (לא בהכרח אוהל) היא הפתרון המתאים ביותר. ממכולות ומבנים יבילים ועד אוהלים מסורתיים – הניידים שוב באופנה.
קחו לדוגמה את הגלאמפינג (Glamping) – מונח חדש באנגלית שמתאר סגנון חדש של קמפינג: שהייה באוהלים יוקרתיים ומפנקים, ניידים או ניידים-למחצה, תוך הקפדה על רמת אירוח מפנקת. מתחמי גלאמפינג כוללים שירותים מתקדמים של הסעדה ומקלחת – וגובים בהתאם גם תג מחיר גבוה יחסית.
אתר גלמפינג בחצי האי קַמְצַ'טְקָה, רוסיה. Freepik
מדובר בטרנד שצבר תאוצה לאורך השנים האחרונות – כאשר בשנת 2016 המילה גלאמפינג אף נכנסה למילון של אוקספורד. אולם שנת המגיפה היא זו שלקחה את עולם הגלאמפינג צעד אחד קדימה. אחרי חודשים ארוכים של סגר, הרבה אנשים נרתעים מהמחשבה על חופשה במלון – שעשויה להיתפס כסוג של סגר בעצמה. טיולי הגלאמפינג מאפשרים לשהות בחיק הטבע בלי להתפשר על הפינוק – והפכו לאחד הטרנדים הלוהטים בארצות הברית ובאירופה.
גם הקמפינג הישן והטוב זוכה לעדנה מחודשת – אפילו לפני פרוץ הקורונה. סקר שנערך בשנת 2018, למשל, מצא כי לא פחות מ-77 מיליון משקי בית בארצות הברית ובקנדה נוהגים לצאת באופן קבוע לטיולי קמפינג באוהלים – כאשר מספר חובבי הקמפינג צומח בעקביות בכל שנה. למרבה ההפתעה, הפופולריות של טיולי הקמפינג גבוהה במיוחד בקרב צעירים – בראשם בני דור ה-Y.
דוגמה מוצלחת פחות היא אוהלי הסעדה – שספגו השנה ביקורת לאחר מחקר של הממשל האמריקני שהראה שהם אינם בטוחים יותר ממסעדות רגילות. בעלי עסקים רבים שיווקו את אוהלי המסעדה שלהם כחלופה בטוחה יותר למסעדות בנויות – אולם דוח של המרכז האמריקני לבקרת מחלות הפריך את הטענה הזאת. לפי הדוח, אוהלי הסעדה לא מאווררים יותר ממסעדות רגילות – ולעיתים אף פחות מהן.
תקרית מביכה נוספת נרשמה כאן בארץ – כאשר רוחות חזקות הצליחו להפיל מספר אוהלי קלפיות שהקימה ועדת הבחירות המרכזית. מדובר כאן בצירוף מקרים נדיר למדי – אוהלים שהוקמו במיקום לא מתאים תוך סערת רוחות חזקה ביותר. בוועדת הבחירות החליטו לעבור ל-קלפיבוס: אוטובוס מיוחד שהוסב לצרכי הצבעה.
- לאומי מוריד את הריבית על משכנתא למעבירי משכורת ב-0.25%
- עם פתיחת שנת הלימודים: מוניות רגילות יוכלו להסיע תלמידי חינוך מיוחד
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי...
"אוהל הוא לא תמיד הבחירה הנכונה", מודה נתי אחיטוב, מנכ"ל TENTO שמתמחים באוהלים למכירה, לאירועים וקירוי. "אולם מדובר באפשרות מצוינת שיכולה לחסוך זמן ועלויות במקרים רבים. אוהל מעניק לך גמישות ונוחות שאי אפשר להשיג באמצעות מכולות או קרוונים – ובטח שלא באמצעות מבנה קבע".
"היתרון הגדול של אוהלים הוא עלויות נמוכות מאוד – והיכולת לבצע התאמה אישית במהירות ובנוחות", אומר אחיטוב ומסביר: "אפשר להרחיב או להקטין אוהלים במידת הצורך, וכמובן גם לסגור אותם או להעביר אותם למיקום חדש".
עדות לכך אפשר למצוא באוהלים שונים שהקימה מערכת הבריאות בארץ בשנה האחרונה. בבית החולים שיבא הקימו מתחם אוהלים מיוחד לאשפוז חולי קורונה ובאינספור נקודות ברחבי הארץ הוקמו אוהלים למטרות חיסון. בכיכר רבין שבתל אביב, למשל, הוקם מאהל החיסונים הגדול בארץ – ששימש אחד ממוקדי החיסון העמוסים ביותר בארץ. בפרו לקחו את הגישה הזאת אפילו יותר רחוק – והקימו במסגרת ההתמודדות עם המגיפה בית חולים שלם שמורכב כולו מאוהלים.
Freepik
אוהל עונה על כל הדרישות המיוחדות שהציבה המגיפה: ניתן להקים אותו במהירות ובנוחות, לפרק או להזיז אותו בהתאם לשינויים בדרגות התחלואה – ולפתוח אותו לאוויר באופן חלקי או מלא.
"עסקים רבים בחרו באוהלים בשנה האחרונה", מספר אחיטוב. "תחשבו על עסק שנסגר או מסעדה שצריכה להכניס גם ילדים שעדיין לא חוסנו. אוהל נותן לך את הגמישות להתמודד עם ההנחיות המשתנות תוך שמירה על בריאות הלקוחות וללא הוצאה כספית נרחבת.
בחמת גדר, למשל, הוקם כפר אוהלים למטרות נופש – כחלופה לבתי המלון ולצימרים שנסגרו לתקופה ממושכת. בעולם הוקמו אינספור שווקים ודוכנים על בסיס אוהלים – שהפופולריות שלהם עולה בהתמדה. ניתן להצביע גם עלייה בשימוש באוהלים בידי מסעדות, בפסטיבלים ואירועים המוניים וגם בידי הצבא – שהכניס לשימוש לאחרונה אוהלים מתקדמים ומבודדים מחום ומקור.
המחשבה על אוהלים הגיעה רחוק – אפילו עד החלל החיצון. חוקרים מאוניברסיטת MIT שבארצות הברית פיתחו אוהל מיוחד שיוכל לשמש למגורי אסטרונאוטים על פני הירח. מדובר בפתרון מתקדם שהוגש לסוכנות נאס"א ויאפשר להאריך משמעותית את משך המשימות המאוישות בירח ואולי גם במאדים.
המערכת החדשנית מבוססת על אוהל מתנפח, מגן מחזיר-אור שיהדוף את קרינת השמש, מערכות חמצן ובידוד חום – ולוח סולארי לייצור אנרגיה. היתרון הגדול של האוהל החללי הוא העובדה שניתן לשנע אותו בחללית בלי הרבה מקום וללא משקל עודף – כמו גם היכולת להקים אותו במהירות על פני הירח.
- 1.אין כמו האוהל ל3 הקטן והטוב. יש מכשיר קטן שמקרר בפנים (ל"ת)אורי 09/07/2021 16:25הגב לתגובה זו
העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?
למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית
גילוי מרצון
לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים
מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה
הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.
ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.
כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:
תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?
- רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
- האם גילוי מרצון מכשיר העברות כספים חשודים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.
גילוי מרצון: הזדמנות להסדיר חובות - או מלכודת לנישומים?
רשות המסים השיקה מחדש את נוהל הגילוי מרצון במטרה להחזיר מיליארדים לקופת המדינה ולאפשר לנישומים להסדיר חובות עבר בלי הליך פלילי; טיעונים בעד ונגד, והאם ביטול האנונימיות הוא שגרם לתכנית הנוכחית להיות פחות אטרקטיבית?
גילוי מרצון חזר, והפעם עם פנים חדשות. רשות המסים הכריזה אמש על השקת הנוהל מחדש, שמאפשר לנישומים לדווח על הכנסות או נכסים שלא דווחו בעבר, לשלם את המס המתחייב ולקבל חסינות מהליך פלילי. להרחבה ראו כאן - רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי. הרעיון הוא די פשוט: מי שיבוא מרצונו ויסדיר את חובו, לא יועמד לדין. אבל השאלה המתבקשת היא האם מדובר בהזדמנות אמיתית או בתוכנית שתרתיע יותר מאשר היא תעודד, בעיקר כי מדובר בבקשה שמית ולא אנונימית כפי שהיה בעבר.
תחשבו על התרחיש הבא - מגיע נישום וחושף את הרווחים שלון בחו"ל מקריפטו. אומר לו פקיד השומה, תשלם X, לנישום אין אפשרות לערער או לחזור בו מהחשיפה. הוא יכול לנסות לשכנע את פקיד השומה שהמס גבוה מדי, אבל אין לו אפשרות לסגת, כי אפשר להשתמש במידע שנחשף, ואז גם החבות הפלילית קיימת. כלומר, זו דרך חד כיוונית, אי אפשר להתחרט, והנישומים "בידיים" של פקידי השומה. קחו גם בחשבון שאם מדובר בקריפטו צריך להביא אסמכתאות כדי לנתח את הרווחים על פני השנים - לרבים אין את המידע הזה ולא תמיד ניתן להשיגו, וגם שבינתיים אין הקלות של הצמדה וריבית. אז המוטיבציה לגלות על הון בחו"ל וגם בארץ (לרבות מכר דירה) לא מאוד גדולה, אבל יש גם יתרונות ללקוחות ובעיקר הידיעה שלא מחפשים ולא רודפים אחריהם. הם יכולים לישון טוב בלילה.
המדינה צריכה כסף - אולי יהיו הקלות בגילוי מרצון בהמשך
המדינה נמצאת בתקופה של הוצאות כבדות: מלחמה ארוכה, התחייבויות תקציביות ותשלומים הולכים ותופחים. גילוי מרצון נותן לממשלה דרך מהירה להכניס מיליארדים לקופת המדינה מבלי להטיל מיסים חדשים על כלל הציבור (כפי שעשתה עם המס על הרווחים הכלואים). מצד שני, גם לנישומים יש כאן רווח ברור: מי שמחזיק הכנסות לא מדווחות יכול להסדיר את מעמדו, לשלם את חוב המס ולדעת שהוא 'נקי' משפטית ולישון טוב בלילה. העובדה שבקשה שלא תאושר לא תשמש נגד הפונה בהליך אזרחי או פלילי מחזקת את הביטחון. כלומר, המידע שנמסר לא יכול לשמש לרעתו, אלא אם הגיע לרשות בדרכים אחרות, או וכאן כאמור הבעיה - אם הנישום לא הסכים לשומה, ואז הכל נפתח מחדש. רשות המסים לא חשבה כנראה על הנקודה הזו עד הסוף, ויש סיכוי שתוך כדי תנועה היא תפתור אותה לטובת הנישומים. זה כנראה גם תלוי בהיענות, אם ההיענות תהיה מאכזבת, ינסו לתת עוד צ'ופרים ללקוחות. .
בפועל, חשוב לזכור שהודעת הרשות עוד מציינת כי היא "תוכל לעשות שימוש בכל מידע הקשור לבקשה לגילוי מרצון שהגיע אליה בדרך אחרת, או במקרים שבהם לא שולם המס או שהבקשה לא נעשתה בתום לב, או הוסתר חלק מהמידע הרלוונטי". .
- העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?
- רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הטענות נגד ההליך ברמת המאקרו הן שלא ניתן לתת פרסם למעלימי רווחים והכנסות. העלמתם מס, זו עבירה פלילית, למה צריך ללכת לקראתכם? מבחינת הנישומים, סיכוי טוב שהם לא ירוצו להצהיר. הנוהל החדש פחות אטרקטיבי מהקודמים. הסיבה העיקרית היא ביטול האפשרות להליך אנונימי: בעבר נישומים יכלו לבדוק את מצבם בלי לחשוף זהות, ורק אחר כך להחליט אם להתקדם. כעת הכול גלוי מההתחלה - מה שעלול להרתיע רבים. מעבר לכך, הנוהל הנוכחי לא מבטל באופן אוטומטי קנסות, הצמדות וריביות. כך נוצר מצב שבו חוב ישן יכול לתפוח פי כמה. לדוגמה, נישום שלא דיווח על הכנסה של 100 אלף שקל ב־2015 היה משלם אז כ-35 אלף שקל מס. היום, במסגרת הנוהל, הוא עלול למצוא את עצמו מחויב ביותר מ-70 אלף שקל - אחרי ריבית, הצמדה וקנס גרעון. ומכאן עולה השאלה: העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהם בגילוי מרצון? צריך לסייג ולהגיד שבעבר במסגרת גילוי מרצון לא היה צורך לשלם מס גירעון ונראה שבסופו של דבר כך יהיה גם הפעם, אבל זה לא סגור.
