א' אוהל – ב' זה בית: מדוע האוהלים חוזרים לאופנה?
ברוח חג האביב שנגמר לפני רגע – וכאות הזדהות עם בני ישראל שישבו באוהלים לאורך המסע המפרך ממצרים לארץ המובטחת – הגענו למסקנה שעדיין מוקדם להספיד את האוהל. מדובר הרי בסוג הבנייה הקדום ביותר בתולדות האנושות, ששורשיה עוד בימים שכולנו היינו נוודים. אולם האוהלים – ושאר המבנים הפריקים והניידים – זוכים גם במאה ה-21 לאהדה מחודשת ולפריחה מפתיעה.
תוכן מקודם המחשבה המקובלת גורסת כי מבנים קשיחים – שעשויים בטון, מתכת ועץ – הם הפתרון האמין והיציב ביותר. אולם מגיפת הקורונה חשפה את הפגמים שבבנייה הקלאסית: העלות הגבוהה, חוסר הניידות והיעדר המודולריות – היכולת להרחיב ולהקטין את המבנה בהתאם לצורך. בשנה האחרונה רבים החליטו שדווקא האופציה הניידת (לא בהכרח אוהל) היא הפתרון המתאים ביותר. ממכולות ומבנים יבילים ועד אוהלים מסורתיים – הניידים שוב באופנה.
קחו לדוגמה את הגלאמפינג (Glamping) – מונח חדש באנגלית שמתאר סגנון חדש של קמפינג: שהייה באוהלים יוקרתיים ומפנקים, ניידים או ניידים-למחצה, תוך הקפדה על רמת אירוח מפנקת. מתחמי גלאמפינג כוללים שירותים מתקדמים של הסעדה ומקלחת – וגובים בהתאם גם תג מחיר גבוה יחסית.
אתר גלמפינג בחצי האי קַמְצַ'טְקָה, רוסיה. Freepik
מדובר בטרנד שצבר תאוצה לאורך השנים האחרונות – כאשר בשנת 2016 המילה גלאמפינג אף נכנסה למילון של אוקספורד. אולם שנת המגיפה היא זו שלקחה את עולם הגלאמפינג צעד אחד קדימה. אחרי חודשים ארוכים של סגר, הרבה אנשים נרתעים מהמחשבה על חופשה במלון – שעשויה להיתפס כסוג של סגר בעצמה. טיולי הגלאמפינג מאפשרים לשהות בחיק הטבע בלי להתפשר על הפינוק – והפכו לאחד הטרנדים הלוהטים בארצות הברית ובאירופה.
- שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מאוורר תקרה לכל חדר בבית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גם הקמפינג הישן והטוב זוכה לעדנה מחודשת – אפילו לפני פרוץ הקורונה. סקר שנערך בשנת 2018, למשל, מצא כי לא פחות מ-77 מיליון משקי בית בארצות הברית ובקנדה נוהגים לצאת באופן קבוע לטיולי קמפינג באוהלים – כאשר מספר חובבי הקמפינג צומח בעקביות בכל שנה. למרבה ההפתעה, הפופולריות של טיולי הקמפינג גבוהה במיוחד בקרב צעירים – בראשם בני דור ה-Y.
דוגמה מוצלחת פחות היא אוהלי הסעדה – שספגו השנה ביקורת לאחר מחקר של הממשל האמריקני שהראה שהם אינם בטוחים יותר ממסעדות רגילות. בעלי עסקים רבים שיווקו את אוהלי המסעדה שלהם כחלופה בטוחה יותר למסעדות בנויות – אולם דוח של המרכז האמריקני לבקרת מחלות הפריך את הטענה הזאת. לפי הדוח, אוהלי הסעדה לא מאווררים יותר ממסעדות רגילות – ולעיתים אף פחות מהן.
תקרית מביכה נוספת נרשמה כאן בארץ – כאשר רוחות חזקות הצליחו להפיל מספר אוהלי קלפיות שהקימה ועדת הבחירות המרכזית. מדובר כאן בצירוף מקרים נדיר למדי – אוהלים שהוקמו במיקום לא מתאים תוך סערת רוחות חזקה ביותר. בוועדת הבחירות החליטו לעבור ל-קלפיבוס: אוטובוס מיוחד שהוסב לצרכי הצבעה.
- משק בית בישראל מוציא בממוצע 18 אלף שקלים לחודש
- האוצר מכין אתכם לעליית מע"מ נוספת?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- "השוק המקומי כבר מתומחר גבוה; השקל יגיע ל-3-3.12 בסוף 2026"
"אוהל הוא לא תמיד הבחירה הנכונה", מודה נתי אחיטוב, מנכ"ל TENTO שמתמחים באוהלים למכירה, לאירועים וקירוי. "אולם מדובר באפשרות מצוינת שיכולה לחסוך זמן ועלויות במקרים רבים. אוהל מעניק לך גמישות ונוחות שאי אפשר להשיג באמצעות מכולות או קרוונים – ובטח שלא באמצעות מבנה קבע".
"היתרון הגדול של אוהלים הוא עלויות נמוכות מאוד – והיכולת לבצע התאמה אישית במהירות ובנוחות", אומר אחיטוב ומסביר: "אפשר להרחיב או להקטין אוהלים במידת הצורך, וכמובן גם לסגור אותם או להעביר אותם למיקום חדש".
עדות לכך אפשר למצוא באוהלים שונים שהקימה מערכת הבריאות בארץ בשנה האחרונה. בבית החולים שיבא הקימו מתחם אוהלים מיוחד לאשפוז חולי קורונה ובאינספור נקודות ברחבי הארץ הוקמו אוהלים למטרות חיסון. בכיכר רבין שבתל אביב, למשל, הוקם מאהל החיסונים הגדול בארץ – ששימש אחד ממוקדי החיסון העמוסים ביותר בארץ. בפרו לקחו את הגישה הזאת אפילו יותר רחוק – והקימו במסגרת ההתמודדות עם המגיפה בית חולים שלם שמורכב כולו מאוהלים.
Freepik
אוהל עונה על כל הדרישות המיוחדות שהציבה המגיפה: ניתן להקים אותו במהירות ובנוחות, לפרק או להזיז אותו בהתאם לשינויים בדרגות התחלואה – ולפתוח אותו לאוויר באופן חלקי או מלא.
"עסקים רבים בחרו באוהלים בשנה האחרונה", מספר אחיטוב. "תחשבו על עסק שנסגר או מסעדה שצריכה להכניס גם ילדים שעדיין לא חוסנו. אוהל נותן לך את הגמישות להתמודד עם ההנחיות המשתנות תוך שמירה על בריאות הלקוחות וללא הוצאה כספית נרחבת.
בחמת גדר, למשל, הוקם כפר אוהלים למטרות נופש – כחלופה לבתי המלון ולצימרים שנסגרו לתקופה ממושכת. בעולם הוקמו אינספור שווקים ודוכנים על בסיס אוהלים – שהפופולריות שלהם עולה בהתמדה. ניתן להצביע גם עלייה בשימוש באוהלים בידי מסעדות, בפסטיבלים ואירועים המוניים וגם בידי הצבא – שהכניס לשימוש לאחרונה אוהלים מתקדמים ומבודדים מחום ומקור.
המחשבה על אוהלים הגיעה רחוק – אפילו עד החלל החיצון. חוקרים מאוניברסיטת MIT שבארצות הברית פיתחו אוהל מיוחד שיוכל לשמש למגורי אסטרונאוטים על פני הירח. מדובר בפתרון מתקדם שהוגש לסוכנות נאס"א ויאפשר להאריך משמעותית את משך המשימות המאוישות בירח ואולי גם במאדים.
המערכת החדשנית מבוססת על אוהל מתנפח, מגן מחזיר-אור שיהדוף את קרינת השמש, מערכות חמצן ובידוד חום – ולוח סולארי לייצור אנרגיה. היתרון הגדול של האוהל החללי הוא העובדה שניתן לשנע אותו בחללית בלי הרבה מקום וללא משקל עודף – כמו גם היכולת להקים אותו במהירות על פני הירח.
- 1.אין כמו האוהל ל3 הקטן והטוב. יש מכשיר קטן שמקרר בפנים (ל"ת)אורי 09/07/2021 16:25הגב לתגובה זו
חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?
הרווחיות במערכת נשארת גבוהה, האוצר מקדם מס רווחי יתר של 15%, ובחדרי ההנהלה הדגש עובר להתייעלות, שירות ודיגיטל; היתרונות והחסרונות של כל מנכ"ל
השנה הבנקים בישראל מסיימים תקופה של רווחים גבוהים ופעילות מואצת כמעט בכל קו עסקי. בתוך התמונה הזו משרד האוצר מקדם מס רווחי יתר על הבנקים בשיעור של 15%, צעד שמגיע בזמן שהמערכת נהנית ממרווחים ומהיקפי פעילות שמחזקים מאוד את השורה התחתונה. המס מתוכנן לארבע שנים, וההערכה היא שהוא מכניס לקופת המדינה 1 עד 1.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים הקרובות. מבחינת הבנקים זו תוספת עלות שמתרגמת להפחתה ברווח הנקי, בתקופה שבה התוצאות עצמן נראות חזקות ביחס לשנים קודמות. הבנקים יתגברו על "הקנס" הזה גם אם הוא יעבור, הם מרוויחים בקצב של 30 מיליארד שקל, השנה שני בנקים חצו את ה-100 מיליארד שקל - לאומי שמוביל ופועלים אחריו. כבר אמרו חכמים בהשקעות שחברה טובה יכולה להכיל מנהל לא מבריק. וורן באפט אמר שהוא מחפש חברות שכל אחד יכול לנהל אותן.
בנקים זה עסק קשה מבחינת ניהול כוח אדם, רגולציה, פוליטיקה ארגונית, אבל המודל העסקי - פשוט מאוד. אמרו לנו בעבר כמה מנכ"לי בנקים שאכן זה ניהול צמוד, שוטף, הרבה מאוד מטלות ועניינים לארגן ולסדר בכל יום, אבל לא ניהול שדורש גאונות נדירה. היה אחד שחשב שאנחנו צוחקים איתו כששאלנו אותו מה הוא חושב על ההשקפה הזו - הוא היה בטוח שהתוצאות של הבנק הן רק בזכותו. יש כאלה, והוא כבר שנים לא במערכת הבנקאית.
בכל מקרה, אנחנו בנקודת זמן וחייבם לומר זאת שמי שבאמת אחראי על רווחי הנבקים הוא הנגיד, פרופ' אמיר ירון. בלחיצת כפתור הוא מעלה או מוריד את ההון המרותק ומשפיע על הרווחים, בשיחת מייל הוא מחייב ריבית נמוכה על העו"ש ומקטין את הרווחים דרמטית. בנקים מרוויחים בהתאם לטווח ידוע וברור, ולראייה - הם מאוד קרובים ביכולת ייצור התשואה על ההון מהפעילות הבנקאית. ועדיין - מבין כל הבנקים, יש טובים וטובים פחות. מי הטוב ביותר? מנהל סניף גדול מאוד של בנק אחר אמר לנו - "הוא מצליח בגלל שהוא לא בנקאי, הוא חושב אחרת". הוא התכוון לחנן פרידמן שהצליח בשנים האחרונות וגם בשנה החולפת להוביל את לאומי לפסגה ולהישאר שם. הוא ידע לזהות בקורונה את ההזדמנות הנוחה להתייעל, הוא ידע לכוון להייטק, והוא מצליח לייצר רווחים גם מסביב, לרבות מהשקעות ריאליות של הבנק דרך לאומי פרטנרס.
באופן יחסי, דיסקונט מאחור, אבי לוי עוד לא מצליח לחלץ לגמרי את העגלה התקועה, אבל היא מתחילה לזוז נכון. כל האחרים איכשהו במרכז, כשבכלל - ההבדלים בין כולם קטנים יחסית. מי שהיום חלש יכול שנה הבאה לזנק וההיפך.
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- ההמלצה למכור מניות בנקים - "מעריכים שנראה ירידה בתוצאות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בלי גרעין שליטה, עם תקרות שכר ועם פחות רעש מסביב
מבין חמשת הבנקים הגדולים, שלושה פועלים בלי גרעין שליטה. כולם כפופים למגבלות שכר על הנהלות בכירות, אבל בפועל מנכ"ל אחד מציג עלות שכר גבוהה יותר מהשאר, בעיקר בגלל האופן שבו מחושבת התקרה בפועל. ומכאן זה ממשיך לעוד מאפיינים משותפים שמגדירים את שכבת ההנהלה בבנקים הגדולים השנה.
משק בית בישראל מוציא בממוצע 18 אלף שקלים לחודש
סקר ההוצאות וההכנסות החדש של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מצביע על הפערים הגדולים בחברה הישראלית בהוצאה החודשית - 93% ממשקי הבית בעשירון העליון מחזיקים לפחות במכונית אחת, לעומת כ־41% בלבד בעשירון התחתון
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה היום את סקר הוצאות והכנסות שלה למשקי בית לשנת 2023. מן הדוח עולה כי ההכנסה הכספית הממוצעת ברוטו למשק בית עמדה באותה שנה על כ-26,330 שקלים, בעוד ההכנסה נטו, לאחר ניכויים עמדה על כ-21,606 שקלים לחודש. 77.7% מהכנסות משקי הבית מגיעות מעבודה, בעוד 12.9% מגיעות מקצבאות ומתמיכות, כאשר היתר מגיע מפנסיות וקופות גמל.
לפני הסקר, ההוצאה הכוללת לתצרוכת של משקי הבית, הכוללת את אומדן צריכת שירותי הדיור, הסתכמה ב־18,088 שקל לחודש, ירידה ריאלית של 1.4% לעומת 2022, זאת בעוד שההוצאה הכספית ללא דיור ירדה בשיעור חד יותר של 2.1% והסתכמה ב־14,823 שקל. סעיף הדיור נותר רכיב ההוצאה המרכזי (25.3% מההוצאה הכוללת), כאשר לאחריו ההוצאה מתחלקת בין תחבורה ותקשורת, כ-18.6% מההוצאה ומזון כולל פירות וירקות, כ-17.9% מההוצאה. כמו כן עולה כי הרכב ההוצאה נותר יציב ביחס לשנה הקודמת.
הפערים הכלכליים באים לידי ביטוי גם בבעלות על נכסים ומוצרים בני־קיימה ובתנאי הדיור: בעוד שכ־94% ממשקי הבית בעשירון העליון החזיקו מחשב אחד לפחות וכ־97% מהם היו בעלי מינוי לאינטרנט, בעשירון התחתון מדובר בכ־52% בלבד. גם בשוק הדיור ניכרים פערים משמעותיים. ערך דירה ממוצעת בבעלות משק בית בעשירון העליון עמד על 3.96 מיליון שקל, פי 2.6 מערך הדירה בעשירון התחתון שאומדנה מוערך בכ-1.51 מיליון שקל.
.jpg)
- גם עם הגירה שלילית: בישראל 10.178 מיליון תושבים
- הלמ"ס: השקעת המדינה בשירותי הבריאות נמוכה יחסית לעולם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אי שוויון גבוה ופערים ביכולת צריכה
הנתונים מצביעים על פערים עמוקים ומתמשכים בהכנסות בין שכבות האוכלוסייה. העשירון העליון ריכז בשנת 2023 כ־22.1% מההכנסה הכספית נטו של כלל האוכלוסייה, בעוד שחלקו של העשירון התחתון הסתכם ב־2.6% בלבד, פער שממחיש את רמת הריכוזיות בהכנסות. מדד ג’יני, שעמד על 0.349, משקף רמת אי־שוויון גבוהה יחסית, המעידה כי פירות הצמיחה הכלכלית אינם מתחלקים באופן שווה בין משקי הבית. פערים אלה ניכרים גם ביכולת הצריכה ובנגישות למשאבים, והם מהווים רקע מרכזי להבנת דפוסי ההוצאה והחיים הכלכליים של משקי הבית בישראל.
