א' אוהל – ב' זה בית: מדוע האוהלים חוזרים לאופנה?
ברוח חג האביב שנגמר לפני רגע – וכאות הזדהות עם בני ישראל שישבו באוהלים לאורך המסע המפרך ממצרים לארץ המובטחת – הגענו למסקנה שעדיין מוקדם להספיד את האוהל. מדובר הרי בסוג הבנייה הקדום ביותר בתולדות האנושות, ששורשיה עוד בימים שכולנו היינו נוודים. אולם האוהלים – ושאר המבנים הפריקים והניידים – זוכים גם במאה ה-21 לאהדה מחודשת ולפריחה מפתיעה.
המחשבה המקובלת גורסת כי מבנים קשיחים – שעשויים בטון, מתכת ועץ – הם הפתרון האמין והיציב ביותר. אולם מגיפת הקורונה חשפה את הפגמים שבבנייה הקלאסית: העלות הגבוהה, חוסר הניידות והיעדר המודולריות – היכולת להרחיב ולהקטין את המבנה בהתאם לצורך. בשנה האחרונה רבים החליטו שדווקא האופציה הניידת (לא בהכרח אוהל) היא הפתרון המתאים ביותר. ממכולות ומבנים יבילים ועד אוהלים מסורתיים – הניידים שוב באופנה.
קחו לדוגמה את הגלאמפינג (Glamping) – מונח חדש באנגלית שמתאר סגנון חדש של קמפינג: שהייה באוהלים יוקרתיים ומפנקים, ניידים או ניידים-למחצה, תוך הקפדה על רמת אירוח מפנקת. מתחמי גלאמפינג כוללים שירותים מתקדמים של הסעדה ומקלחת – וגובים בהתאם גם תג מחיר גבוה יחסית.
אתר גלמפינג בחצי האי קַמְצַ'טְקָה, רוסיה. Freepik
מדובר בטרנד שצבר תאוצה לאורך השנים האחרונות – כאשר בשנת 2016 המילה גלאמפינג אף נכנסה למילון של אוקספורד. אולם שנת המגיפה היא זו שלקחה את עולם הגלאמפינג צעד אחד קדימה. אחרי חודשים ארוכים של סגר, הרבה אנשים נרתעים מהמחשבה על חופשה במלון – שעשויה להיתפס כסוג של סגר בעצמה. טיולי הגלאמפינג מאפשרים לשהות בחיק הטבע בלי להתפשר על הפינוק – והפכו לאחד הטרנדים הלוהטים בארצות הברית ובאירופה.
- שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מאוורר תקרה לכל חדר בבית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גם הקמפינג הישן והטוב זוכה לעדנה מחודשת – אפילו לפני פרוץ הקורונה. סקר שנערך בשנת 2018, למשל, מצא כי לא פחות מ-77 מיליון משקי בית בארצות הברית ובקנדה נוהגים לצאת באופן קבוע לטיולי קמפינג באוהלים – כאשר מספר חובבי הקמפינג צומח בעקביות בכל שנה. למרבה ההפתעה, הפופולריות של טיולי הקמפינג גבוהה במיוחד בקרב צעירים – בראשם בני דור ה-Y.
דוגמה מוצלחת פחות היא אוהלי הסעדה – שספגו השנה ביקורת לאחר מחקר של הממשל האמריקני שהראה שהם אינם בטוחים יותר ממסעדות רגילות. בעלי עסקים רבים שיווקו את אוהלי המסעדה שלהם כחלופה בטוחה יותר למסעדות בנויות – אולם דוח של המרכז האמריקני לבקרת מחלות הפריך את הטענה הזאת. לפי הדוח, אוהלי הסעדה לא מאווררים יותר ממסעדות רגילות – ולעיתים אף פחות מהן.
תקרית מביכה נוספת נרשמה כאן בארץ – כאשר רוחות חזקות הצליחו להפיל מספר אוהלי קלפיות שהקימה ועדת הבחירות המרכזית. מדובר כאן בצירוף מקרים נדיר למדי – אוהלים שהוקמו במיקום לא מתאים תוך סערת רוחות חזקה ביותר. בוועדת הבחירות החליטו לעבור ל-קלפיבוס: אוטובוס מיוחד שהוסב לצרכי הצבעה.
- ניצחון לביטוח הלאומי בבג״צ - עתירת חברות הסיעוד בדרך למחיקה
- אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- קצבאות ביטוח לאומי - מה הסכום שתקבלו בעקבות ההצמדה?
"אוהל הוא לא תמיד הבחירה הנכונה", מודה נתי אחיטוב, מנכ"ל TENTO שמתמחים באוהלים למכירה, לאירועים וקירוי. "אולם מדובר באפשרות מצוינת שיכולה לחסוך זמן ועלויות במקרים רבים. אוהל מעניק לך גמישות ונוחות שאי אפשר להשיג באמצעות מכולות או קרוונים – ובטח שלא באמצעות מבנה קבע".
"היתרון הגדול של אוהלים הוא עלויות נמוכות מאוד – והיכולת לבצע התאמה אישית במהירות ובנוחות", אומר אחיטוב ומסביר: "אפשר להרחיב או להקטין אוהלים במידת הצורך, וכמובן גם לסגור אותם או להעביר אותם למיקום חדש".
עדות לכך אפשר למצוא באוהלים שונים שהקימה מערכת הבריאות בארץ בשנה האחרונה. בבית החולים שיבא הקימו מתחם אוהלים מיוחד לאשפוז חולי קורונה ובאינספור נקודות ברחבי הארץ הוקמו אוהלים למטרות חיסון. בכיכר רבין שבתל אביב, למשל, הוקם מאהל החיסונים הגדול בארץ – ששימש אחד ממוקדי החיסון העמוסים ביותר בארץ. בפרו לקחו את הגישה הזאת אפילו יותר רחוק – והקימו במסגרת ההתמודדות עם המגיפה בית חולים שלם שמורכב כולו מאוהלים.
Freepik
אוהל עונה על כל הדרישות המיוחדות שהציבה המגיפה: ניתן להקים אותו במהירות ובנוחות, לפרק או להזיז אותו בהתאם לשינויים בדרגות התחלואה – ולפתוח אותו לאוויר באופן חלקי או מלא.
"עסקים רבים בחרו באוהלים בשנה האחרונה", מספר אחיטוב. "תחשבו על עסק שנסגר או מסעדה שצריכה להכניס גם ילדים שעדיין לא חוסנו. אוהל נותן לך את הגמישות להתמודד עם ההנחיות המשתנות תוך שמירה על בריאות הלקוחות וללא הוצאה כספית נרחבת.
בחמת גדר, למשל, הוקם כפר אוהלים למטרות נופש – כחלופה לבתי המלון ולצימרים שנסגרו לתקופה ממושכת. בעולם הוקמו אינספור שווקים ודוכנים על בסיס אוהלים – שהפופולריות שלהם עולה בהתמדה. ניתן להצביע גם עלייה בשימוש באוהלים בידי מסעדות, בפסטיבלים ואירועים המוניים וגם בידי הצבא – שהכניס לשימוש לאחרונה אוהלים מתקדמים ומבודדים מחום ומקור.
המחשבה על אוהלים הגיעה רחוק – אפילו עד החלל החיצון. חוקרים מאוניברסיטת MIT שבארצות הברית פיתחו אוהל מיוחד שיוכל לשמש למגורי אסטרונאוטים על פני הירח. מדובר בפתרון מתקדם שהוגש לסוכנות נאס"א ויאפשר להאריך משמעותית את משך המשימות המאוישות בירח ואולי גם במאדים.
המערכת החדשנית מבוססת על אוהל מתנפח, מגן מחזיר-אור שיהדוף את קרינת השמש, מערכות חמצן ובידוד חום – ולוח סולארי לייצור אנרגיה. היתרון הגדול של האוהל החללי הוא העובדה שניתן לשנע אותו בחללית בלי הרבה מקום וללא משקל עודף – כמו גם היכולת להקים אותו במהירות על פני הירח.
- 1.אין כמו האוהל ל3 הקטן והטוב. יש מכשיר קטן שמקרר בפנים (ל"ת)אורי 09/07/2021 16:25הגב לתגובה זו
עובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוקשכר המינימום מתעדכן, המציאות לא
שכר במינימום, יוקר במקסימום: הנוסחה הקיימת מעלה את השכר הנומינלי, אבל מתעלמת מהמחירים ומהכנסה פנויה וגם - בכמה יעלה יעלה שכר המינימום באפריל על פי המנגנון החדש?
היום, ה-4 בינואר 2026, שוק העבודה הישראלי חווה רגע נדיר של נחת. מנגנון העדכון האוטומטי של חוק שכר מינימום נכנס לתוקפו, ובהתאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - השכר יזנק החל ממשכורת אפריל הקרוב בכ-3.3% לרמת שיא של 6,443.85 ש"ח. על הנייר, זוהי בשורה פנטסטית: בזמן שיוקר המחיה משתולל, העובדים ברמות השכר הנמוכות מקבלים תוספת של כ-196 ש"ח בחודש. במציאות שבה כ-23.3% מהשכירים בישראל משתכרים "שכר נמוך" (עד שני שלישים מהשכר החציוני), מדובר באוויר לנשימה.
הפרדוקס הישראלי: שכר גבוה, ארנק ריק
כדי להבין את ייחודיות המצב בישראל, כדאי להרים את הראש אל מעבר לים. האיחוד האירופי אימץ לאחרונה את דירקטיבת "שכר המינימום ההולם" (Adequate Minimum Wages), המהווה שינוי תפיסתי דרמטי: לא עוד מספר שרירותי, אלא יעד כפול - שכר מינימום שיהווה לפחות 60% מהשכר החציוני ו-50% מהשכר הממוצע.
כאן נחשף הפרדוקס: במונחים יחסיים, ישראל היא "מעצמת שוויון". שכר המינימום שלנו (כ-61% מהשכר החציוני) הוא מהגבוהים ב-OECD ביחס לשכר הכללי במשק. אולם, כשבודקים את יכולת ההשתכרות במונחי כוח קנייה (PPP), הבלון מתפוצץ. בגלל יוקר המחיה הקיצוני - מהדיור ועד מחירי המזון - השכר הישראלי קונה הרבה פחות משכר מקביל בגרמניה או בהולנד. בעוד אירופה מתמקדת ב"הלימות" ובקיום בכבוד, ישראל נצמדת לנוסחה מתמטית עיוורת (47.5% מהשכר הממוצע). נוסחה זו נגזרת מעליות השכר בענף ההייטק, אך מתעלמת לחלוטין ממחירי העגבנייה והשכירות. התוצאה? השכר הממוצע עולה נומינלית, אך ההכנסה הפנויה של משקי הבית נותרת מאחור.
זאת ועוד: העובד הישראלי נדרש לעבוד 42 שעות שבועיות כדי להגיע לשכר המינימום, לעומת ממוצע של 37 שעות ב-OECD. המשמעות היא שעלינו לעבוד 14% יותר ממקבילינו בעולם כדי להגיע לאותו רף בסיסי.
- רשתות השיווק לוחצות להגדיל את מכסת העובדים הזרים - על חשבון העובדים הישראלים
- גידול של מיליונים בהוצאות: איך העלאת שכר המינימום תשפיע על שופרסל?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שני צדדים למטבע הכלכלי
מול הנימוקים המוסריים והחברתיים של תומכי ההעלאה, ניצבים המתנגדים - המגזר העסקי וחלק מהאקדמיה הכלכלית. לשיטתם, התערבות אגרסיבית במחיר העבודה בעת משבר עלולה לפגוע במרקם העסקי ובתעסוקה. גם החשש מ"סחרור אינפלציוני" עולה בכל פעם שהשכר מתעדכן, וזאת למרות שהוכח כי משקלה של עליית שכר המינימום באינפלציה של השנים האחרונות היה זניח.
בית משפט (גרוק)ניצחון לביטוח הלאומי בבג״צ - עתירת חברות הסיעוד בדרך למחיקה
ההליך ביקש להגביל את שיקול הדעת של הביטוח הלאומי במקרים שבהם זכאי סיעוד לא מקבלים שירות בפועל. בית המשפט מאותת להשאיר את הסמכות בידי הביטוח הלאומי, על רקע מחסור בשירותים, כ-390 אלף זכאים לקצבה, ומאבק מתמשך סביב מכרזי הסיעוד
בג״צ ממליץ לחברות הסיעוד למשוך את העתירה שהגישו נגד המדינה והביטוח הלאומי, סביב האפשרות להעביר גמלת סיעוד בכסף לזכאים שלא מקבלים שירות בפועל מחברות הסיעוד. לפי הדברים שנאמרים בדיון, השופטים מצביעים על כך שההסדר נשען על שיקול דעת מנהלי, ובנסיבות שבהן השירות לא מסופק בשטח, הביטוח הלאומי פועל בתוך המסגרת החוקית.
