אתר גלמפינג
צילום: freepik

א' אוהל – ב' זה בית: מדוע האוהלים חוזרים לאופנה?

ברוח חג האביב שנגמר לפני רגע – וכאות הזדהות עם בני ישראל שישבו באוהלים לאורך המסע המפרך ממצרים לארץ המובטחת – הגענו למסקנה שעדיין מוקדם להספיד את האוהל. מדובר הרי בסוג הבנייה הקדום ביותר בתולדות האנושות, ששורשיה עוד בימים שכולנו היינו נוודים. אולם האוהלים – ושאר המבנים הפריקים והניידים – זוכים גם במאה ה-21 לאהדה מחודשת ולפריחה מפתיעה.

נושאים בכתבה תוכן מקודם

המחשבה המקובלת גורסת כי מבנים קשיחים – שעשויים בטון, מתכת ועץ – הם הפתרון האמין והיציב ביותר. אולם מגיפת הקורונה חשפה את הפגמים שבבנייה הקלאסית: העלות הגבוהה, חוסר הניידות והיעדר המודולריות – היכולת להרחיב ולהקטין את המבנה בהתאם לצורך. בשנה האחרונה רבים החליטו שדווקא האופציה הניידת (לא בהכרח אוהל) היא הפתרון המתאים ביותר. ממכולות ומבנים יבילים ועד אוהלים מסורתיים – הניידים שוב באופנה.

קחו לדוגמה את הגלאמפינג (Glamping) – מונח חדש באנגלית שמתאר סגנון חדש של קמפינג: שהייה באוהלים יוקרתיים ומפנקים, ניידים או ניידים-למחצה, תוך הקפדה על רמת אירוח מפנקת. מתחמי גלאמפינג כוללים שירותים מתקדמים של הסעדה ומקלחת – וגובים בהתאם גם תג מחיר גבוה יחסית.

אתר גלמפינג בחצי האי קַמְצַ'טְקָה, רוסיה. Freepik

מדובר בטרנד שצבר תאוצה לאורך השנים האחרונות – כאשר בשנת 2016 המילה גלאמפינג אף נכנסה למילון של אוקספורד. אולם שנת המגיפה היא זו שלקחה את עולם הגלאמפינג צעד אחד קדימה. אחרי חודשים ארוכים של סגר, הרבה אנשים נרתעים מהמחשבה על חופשה במלון – שעשויה להיתפס כסוג של סגר בעצמה. טיולי הגלאמפינג מאפשרים לשהות בחיק הטבע בלי להתפשר על הפינוק – והפכו לאחד הטרנדים הלוהטים בארצות הברית ובאירופה.

גם הקמפינג הישן והטוב זוכה לעדנה מחודשת – אפילו לפני פרוץ הקורונה. סקר שנערך בשנת 2018, למשל, מצא כי לא פחות מ-77 מיליון משקי בית בארצות הברית ובקנדה נוהגים לצאת באופן קבוע לטיולי קמפינג באוהלים – כאשר מספר חובבי הקמפינג צומח בעקביות בכל שנה. למרבה ההפתעה, הפופולריות של טיולי הקמפינג גבוהה במיוחד בקרב צעירים – בראשם בני דור ה-Y.

דוגמה מוצלחת פחות היא אוהלי הסעדה – שספגו השנה ביקורת לאחר מחקר של הממשל האמריקני שהראה שהם אינם בטוחים יותר ממסעדות רגילות. בעלי עסקים רבים שיווקו את אוהלי המסעדה שלהם כחלופה בטוחה יותר למסעדות בנויות – אולם דוח של המרכז האמריקני לבקרת מחלות הפריך את הטענה הזאת. לפי הדוח, אוהלי הסעדה לא מאווררים יותר ממסעדות רגילות – ולעיתים אף פחות מהן.

תקרית מביכה נוספת נרשמה כאן בארץ – כאשר רוחות חזקות הצליחו להפיל מספר אוהלי קלפיות שהקימה ועדת הבחירות המרכזית. מדובר כאן בצירוף מקרים נדיר למדי – אוהלים שהוקמו במיקום לא מתאים תוך סערת רוחות חזקה ביותר. בוועדת הבחירות החליטו לעבור ל-קלפיבוס: אוטובוס מיוחד שהוסב לצרכי הצבעה.

קיראו עוד ב"בארץ"

"אוהל הוא לא תמיד הבחירה הנכונה", מודה נתי אחיטוב, מנכ"ל TENTO שמתמחים באוהלים למכירה, לאירועים וקירוי. "אולם מדובר באפשרות מצוינת שיכולה לחסוך זמן ועלויות במקרים רבים. אוהל מעניק לך גמישות ונוחות שאי אפשר להשיג באמצעות מכולות או קרוונים – ובטח שלא באמצעות מבנה קבע".

"היתרון הגדול של אוהלים הוא עלויות נמוכות מאוד – והיכולת לבצע התאמה אישית במהירות ובנוחות", אומר אחיטוב ומסביר: "אפשר להרחיב או להקטין אוהלים במידת הצורך, וכמובן גם לסגור אותם או להעביר אותם למיקום חדש".

עדות לכך אפשר למצוא באוהלים שונים שהקימה מערכת הבריאות בארץ בשנה האחרונה. בבית החולים שיבא הקימו מתחם אוהלים מיוחד לאשפוז חולי קורונה ובאינספור נקודות ברחבי הארץ הוקמו אוהלים למטרות חיסון. בכיכר רבין שבתל אביב, למשל, הוקם מאהל החיסונים הגדול בארץ – ששימש אחד ממוקדי החיסון העמוסים ביותר בארץ. בפרו לקחו את הגישה הזאת אפילו יותר רחוק – והקימו במסגרת ההתמודדות עם המגיפה בית חולים שלם שמורכב כולו מאוהלים.

Freepik

אוהל עונה על כל הדרישות המיוחדות שהציבה המגיפה: ניתן להקים אותו במהירות ובנוחות, לפרק או להזיז אותו בהתאם לשינויים בדרגות התחלואה – ולפתוח אותו לאוויר באופן חלקי או מלא.

"עסקים רבים בחרו באוהלים בשנה האחרונה", מספר אחיטוב. "תחשבו על עסק שנסגר או מסעדה שצריכה להכניס גם ילדים שעדיין לא חוסנו. אוהל נותן לך את הגמישות להתמודד עם ההנחיות המשתנות תוך שמירה על בריאות הלקוחות וללא הוצאה כספית נרחבת.

בחמת גדר, למשל, הוקם כפר אוהלים למטרות נופש – כחלופה לבתי המלון ולצימרים שנסגרו לתקופה ממושכת. בעולם הוקמו אינספור שווקים ודוכנים על בסיס אוהלים – שהפופולריות שלהם עולה בהתמדה. ניתן להצביע גם עלייה בשימוש באוהלים בידי מסעדות, בפסטיבלים ואירועים המוניים וגם בידי הצבא – שהכניס לשימוש לאחרונה אוהלים מתקדמים ומבודדים מחום ומקור.

המחשבה על אוהלים הגיעה רחוק – אפילו עד החלל החיצון. חוקרים מאוניברסיטת MIT שבארצות הברית פיתחו אוהל מיוחד שיוכל לשמש למגורי אסטרונאוטים על פני הירח. מדובר בפתרון מתקדם שהוגש לסוכנות נאס"א ויאפשר להאריך משמעותית את משך המשימות המאוישות בירח ואולי גם במאדים.

 

המערכת החדשנית מבוססת על אוהל מתנפח, מגן מחזיר-אור שיהדוף את קרינת השמש, מערכות חמצן ובידוד חום – ולוח סולארי לייצור אנרגיה. היתרון הגדול של האוהל החללי הוא העובדה שניתן לשנע אותו בחללית בלי הרבה מקום וללא משקל עודף – כמו גם היכולת להקים אותו במהירות על פני הירח.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אין כמו האוהל ל3 הקטן והטוב. יש מכשיר קטן שמקרר בפנים (ל"ת)
    אורי 09/07/2021 16:25
    הגב לתגובה זו
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |

קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

אסף בנאי, מייסד ומנכ”ל משותף, פרופיט קבוצת פיננסים צילום:שלומי יוסףאסף בנאי, מייסד ומנכ”ל משותף, פרופיט קבוצת פיננסים צילום:שלומי יוסף

לאומי פרטנרס ומשפחת שסטוביץ' רוכשים נתח בפרופיט לפי שווי של 650 מיליון שקל

לאומי פרטנרס, זרוע ההשקעות הריאליות של בנק לאומי, ומשפחת שסטוביץ' נמצאים בשלב מתקדם של משא ומתן להשקעה של כ-100 מיליון שקל בחברת פרופיט פיננסים.

רן קידר |
נושאים בכתבה פרופיט אסף בנאי

לאומי פרטנרס, זרוע ההשקעות הריאליות של בנק לאומי, ומשפחת שסטוביץ' נמצאים במשא ומתן להשקעה משותפת של כ-100 מיליון שקל בחברת פרופיט פיננסים שמנוהלת על ידי אסף בנאי. ההשקעה מבוססת על שווי של כ-650-660 מיליון שקל לפני הזרמת הכספים, גבוה כמעט פי 4 מהשווי שבו נרכשה השליטה בחברה לפני חמש שנים. לאומי פרטנרס יוביל את ההשקעה. כמחצית מהסכום יזרום ישירות לקופת החברה להרחבת פעילות, והיתרה תשולם לבעלי השליטה הקיימים - אסף בנאי ושלומי אלברג, שמחזיקים כל אחד ב-40%, ויוסי סגול עם 20% שהצטרף לפני כארבע שנים.

פרופיט הוקמה ב-2006, והיא "בית סוכנים" וסוג של פמילי אופיס. היא מתמחה בהפצת מוצרי ביטוח, פנסיה והשקעות פיננסיות. כיום היא מנהלת נכסים בהיקף של יותר מ-80 מיליארד שקל, עם צוות של מעל 300 מתכננים פיננסיים-סוכני ביטוח מורשים. החברה מפעילה גם קרן גידור שמנהלת 400 מיליון שקל, ומרוויחה על פי ההערכות כ-60-70 מיליון שקל בשנה. 

פרופיט הרחיבה את פעילותה לתחום ההשקעות האלטרנטיביות וספגה מכה - גם הפסד כספי וגם מכה תדמיתית עם הנפקת פעילות בבורסה, מגדלור שמאוחר יותר נמחקה אחרי הפסדי עתק למשקיעים ואחרי שהציפה בעיות-תקלות גדולות בניהול השקעות ובדרך המחיקה של החברה - פרופיט בריבוע - אסף בנאי ושלומי אלברג שיווקו השקעות אלטרנטיבות והרוויחו פעמיים.

עם זאת, עדיין יש פעילות שאפילו מתרחבת בתחום ההשקעות האלטרנטיבות, רק שלא דרך חברה נסחרת. הפעילות הזו כוללת קרנות נדל"ן והלוואות פרטיות.

הנהלת פרופיט חוזקה לאחרונה עם מינויים בכירים: דניאל כהן, בעל ניסיון של 15 שנים בהפניקס, משמש כמנכ"ל, ואמיר כהנוביץ', כלכלן ראשי לשעבר בהפניקס, מנהל את מחלקת המחקר. השינויים האלה תורמים ליציבות, במיוחד לאחר סכסוך משפטי עם הפניקס ב-2023 על חשדות טוויסטינג, העברת לקוחות בין מוצרים ללא הצדקה. הסכסוך נפתר בהסכם שיתוף פעולה, שכלל גידול של 20% בהפצת מוצרי הפניקס דרך פרופיט, והוביל להכנסות נוספות של 25 מיליון שקל.

היסטוריית הבעלות בפרופיט כוללת תהפוכות. ב-2008 רכשה פסגות 50% מהמניות, וב-2012 השלימה שליטה מלאה. ב-2016 קנתה פסגות את יתרת המניות תמורת 56 מיליון שקל. ב-2021, בנאי ואלברג רכשו חזרה את השליטה ב-165 מיליון שקל, וסגול הצטרף בשווי 200 מיליון. השווי הנוכחי של מעל 650 מיליון הוא תודות להרחבת רשת הסוכנים מ-150 ל-300 והוספת שירותי ייעוץ דיגיטלי, שמגדילים את מספר הלקוחות במעל 10% בשנה.