א' אוהל – ב' זה בית: מדוע האוהלים חוזרים לאופנה?
ברוח חג האביב שנגמר לפני רגע – וכאות הזדהות עם בני ישראל שישבו באוהלים לאורך המסע המפרך ממצרים לארץ המובטחת – הגענו למסקנה שעדיין מוקדם להספיד את האוהל. מדובר הרי בסוג הבנייה הקדום ביותר בתולדות האנושות, ששורשיה עוד בימים שכולנו היינו נוודים. אולם האוהלים – ושאר המבנים הפריקים והניידים – זוכים גם במאה ה-21 לאהדה מחודשת ולפריחה מפתיעה.
המחשבה המקובלת גורסת כי מבנים קשיחים – שעשויים בטון, מתכת ועץ – הם הפתרון האמין והיציב ביותר. אולם מגיפת הקורונה חשפה את הפגמים שבבנייה הקלאסית: העלות הגבוהה, חוסר הניידות והיעדר המודולריות – היכולת להרחיב ולהקטין את המבנה בהתאם לצורך. בשנה האחרונה רבים החליטו שדווקא האופציה הניידת (לא בהכרח אוהל) היא הפתרון המתאים ביותר. ממכולות ומבנים יבילים ועד אוהלים מסורתיים – הניידים שוב באופנה.
קחו לדוגמה את הגלאמפינג (Glamping) – מונח חדש באנגלית שמתאר סגנון חדש של קמפינג: שהייה באוהלים יוקרתיים ומפנקים, ניידים או ניידים-למחצה, תוך הקפדה על רמת אירוח מפנקת. מתחמי גלאמפינג כוללים שירותים מתקדמים של הסעדה ומקלחת – וגובים בהתאם גם תג מחיר גבוה יחסית.
אתר גלמפינג בחצי האי קַמְצַ'טְקָה, רוסיה. Freepik
מדובר בטרנד שצבר תאוצה לאורך השנים האחרונות – כאשר בשנת 2016 המילה גלאמפינג אף נכנסה למילון של אוקספורד. אולם שנת המגיפה היא זו שלקחה את עולם הגלאמפינג צעד אחד קדימה. אחרי חודשים ארוכים של סגר, הרבה אנשים נרתעים מהמחשבה על חופשה במלון – שעשויה להיתפס כסוג של סגר בעצמה. טיולי הגלאמפינג מאפשרים לשהות בחיק הטבע בלי להתפשר על הפינוק – והפכו לאחד הטרנדים הלוהטים בארצות הברית ובאירופה.
- שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מאוורר תקרה לכל חדר בבית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גם הקמפינג הישן והטוב זוכה לעדנה מחודשת – אפילו לפני פרוץ הקורונה. סקר שנערך בשנת 2018, למשל, מצא כי לא פחות מ-77 מיליון משקי בית בארצות הברית ובקנדה נוהגים לצאת באופן קבוע לטיולי קמפינג באוהלים – כאשר מספר חובבי הקמפינג צומח בעקביות בכל שנה. למרבה ההפתעה, הפופולריות של טיולי הקמפינג גבוהה במיוחד בקרב צעירים – בראשם בני דור ה-Y.
דוגמה מוצלחת פחות היא אוהלי הסעדה – שספגו השנה ביקורת לאחר מחקר של הממשל האמריקני שהראה שהם אינם בטוחים יותר ממסעדות רגילות. בעלי עסקים רבים שיווקו את אוהלי המסעדה שלהם כחלופה בטוחה יותר למסעדות בנויות – אולם דוח של המרכז האמריקני לבקרת מחלות הפריך את הטענה הזאת. לפי הדוח, אוהלי הסעדה לא מאווררים יותר ממסעדות רגילות – ולעיתים אף פחות מהן.
תקרית מביכה נוספת נרשמה כאן בארץ – כאשר רוחות חזקות הצליחו להפיל מספר אוהלי קלפיות שהקימה ועדת הבחירות המרכזית. מדובר כאן בצירוף מקרים נדיר למדי – אוהלים שהוקמו במיקום לא מתאים תוך סערת רוחות חזקה ביותר. בוועדת הבחירות החליטו לעבור ל-קלפיבוס: אוטובוס מיוחד שהוסב לצרכי הצבעה.
- מנסיכות נפט למעצמת AI: החזון הטכנולוגי והצבאי החדש של סעודיה
- 200 אלף שקל למ"ר- זה המחיר לדירת יוקרה על קו החוף של תל-אביב
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מדד המחירים באוקטובר עלה ב-0.5%; מחירי הדירות ממשיכים לרדת
"אוהל הוא לא תמיד הבחירה הנכונה", מודה נתי אחיטוב, מנכ"ל TENTO שמתמחים באוהלים למכירה, לאירועים וקירוי. "אולם מדובר באפשרות מצוינת שיכולה לחסוך זמן ועלויות במקרים רבים. אוהל מעניק לך גמישות ונוחות שאי אפשר להשיג באמצעות מכולות או קרוונים – ובטח שלא באמצעות מבנה קבע".
"היתרון הגדול של אוהלים הוא עלויות נמוכות מאוד – והיכולת לבצע התאמה אישית במהירות ובנוחות", אומר אחיטוב ומסביר: "אפשר להרחיב או להקטין אוהלים במידת הצורך, וכמובן גם לסגור אותם או להעביר אותם למיקום חדש".
עדות לכך אפשר למצוא באוהלים שונים שהקימה מערכת הבריאות בארץ בשנה האחרונה. בבית החולים שיבא הקימו מתחם אוהלים מיוחד לאשפוז חולי קורונה ובאינספור נקודות ברחבי הארץ הוקמו אוהלים למטרות חיסון. בכיכר רבין שבתל אביב, למשל, הוקם מאהל החיסונים הגדול בארץ – ששימש אחד ממוקדי החיסון העמוסים ביותר בארץ. בפרו לקחו את הגישה הזאת אפילו יותר רחוק – והקימו במסגרת ההתמודדות עם המגיפה בית חולים שלם שמורכב כולו מאוהלים.
Freepik
אוהל עונה על כל הדרישות המיוחדות שהציבה המגיפה: ניתן להקים אותו במהירות ובנוחות, לפרק או להזיז אותו בהתאם לשינויים בדרגות התחלואה – ולפתוח אותו לאוויר באופן חלקי או מלא.
"עסקים רבים בחרו באוהלים בשנה האחרונה", מספר אחיטוב. "תחשבו על עסק שנסגר או מסעדה שצריכה להכניס גם ילדים שעדיין לא חוסנו. אוהל נותן לך את הגמישות להתמודד עם ההנחיות המשתנות תוך שמירה על בריאות הלקוחות וללא הוצאה כספית נרחבת.
בחמת גדר, למשל, הוקם כפר אוהלים למטרות נופש – כחלופה לבתי המלון ולצימרים שנסגרו לתקופה ממושכת. בעולם הוקמו אינספור שווקים ודוכנים על בסיס אוהלים – שהפופולריות שלהם עולה בהתמדה. ניתן להצביע גם עלייה בשימוש באוהלים בידי מסעדות, בפסטיבלים ואירועים המוניים וגם בידי הצבא – שהכניס לשימוש לאחרונה אוהלים מתקדמים ומבודדים מחום ומקור.
המחשבה על אוהלים הגיעה רחוק – אפילו עד החלל החיצון. חוקרים מאוניברסיטת MIT שבארצות הברית פיתחו אוהל מיוחד שיוכל לשמש למגורי אסטרונאוטים על פני הירח. מדובר בפתרון מתקדם שהוגש לסוכנות נאס"א ויאפשר להאריך משמעותית את משך המשימות המאוישות בירח ואולי גם במאדים.
המערכת החדשנית מבוססת על אוהל מתנפח, מגן מחזיר-אור שיהדוף את קרינת השמש, מערכות חמצן ובידוד חום – ולוח סולארי לייצור אנרגיה. היתרון הגדול של האוהל החללי הוא העובדה שניתן לשנע אותו בחללית בלי הרבה מקום וללא משקל עודף – כמו גם היכולת להקים אותו במהירות על פני הירח.
- 1.אין כמו האוהל ל3 הקטן והטוב. יש מכשיר קטן שמקרר בפנים (ל"ת)אורי 09/07/2021 16:25הגב לתגובה זו
מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
אם חשבתם שישראל הרבה יותר יקרה מהעולם, המספרים מוכיחים אחרת: עשור של אינפלציה נמוכה מציב את ישראל בפער של יותר מפי 2.5 מול ה-OECD
מסתבר שקצב האינפלציה בישראל נמוך בהרבה מאשר ברוב המדינות המפותחות, ה-OECD. זאת בניגוד ל"תחושות בטן" שיש לנו. מסתבר גם שמדד מפתיע מראה שאפילו מחירי השירותים העירוניים בתל אביב, כבר אינם בראש רשימת הערים המרכזיות היקרות בעולם המערבי, כפי שהיה בעבר. המסקנות הללו מספקות ללא כל ספק עוד תחמושת לאלו הדורשים מבנק ישראל להוריד את הריבית במיידי וכמה שיותר.
בממוצע שנתי קצב האינפלציה בישראל ב-10 השנים האחרונות היה 1.4% לשנה מול ממוצע של 3.8% ב-OECD. משמע בחו"ל, ברבות מהמדינות המערביות, קצב האינפלציה הממוצע גבוה ביותר מפי 2.5 מאשר אצלנו!
המקור: עיבודי חיסונים פיננסים לפרסום של ה-OECD
www.oecd.org/content/dam/oecd/en/data/insights/statistical-releases/2025/7/consumer-prices-oecd-07-2025.pdf- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- מהאינפלציה לצמיחה: מלחמת הסחר חוזרת למרכז הבמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תל אביב (מבחינת יוקר המחייה) זה לא מה שהיה פעם
כדי להבין עד כמה תמונת האינפלציה מורכבת וכוללת הרבה מאד אלמנטים שהמדיה הכלכלית פעמים רבות מתעלמת מהם, להלן טבלה ובה בדיקה שפרסמו Visual Capitalist על בסיס נתונים שבדק דויטשה בנק, בנוגע לעלות החודשית שמשקי הבית ועסקים בערים שונות בעולם משלמים על שירותים עירוניים דוגמת חשמל, מים, פינוי אשפה וכו':

מדריך מקיף על טופס 17 - כל מה שצריך לדעת
מה זה טופס 17, איך לקבל את הטופס ושאלות ותשובות נוספות
במערכת הבריאות הישראלית פועל מנגנון חשוב שמאפשר למבוטח בקופת החולים לקבל טיפול או בדיקה רפואית במוסד חיצוני, שאינו חלק ישיר מהקופה שלו. המסמך המרכזי בתהליך זה נקרא טופס 17 – “טופס התחייבות”. כשמבוטח מופנה לטיפול חיצוני, עליו לבקש מראש מהקופה התחייבות בכתב (טופס 17), כדי לוודא שהקופה תישא בעלות השירות. ללא התחייבות כזו, המבוטח עלול להידרש לתשלום מלא מהכיס שלו.
הטופס נדרש בעיקר
בשירותים רפואיים חיצוניים – בדיקות הדמיה (MRI, CT), אשפוזים פרטיים או במוסד שלא מופעל על‑ידי הקופה, טיפולים במכונים חיצוניים ועוד. הליך הבקשה כולל פנייה לקופת החולים, בדרך כלל עם הפנייה מרופא המטפל או מסמכים רפואיים רלוונטיים, בקשת התחייבות, קבלת החלטה והנפקת
הטופס. לעיתים, קופת החולים גובה תשלום השתתפות עצמית עבור הנפקת הטופס, בהתאם למדיניות הקופה.
למרות רפורמות שמטרתן להגביר את בחירת המטופל ולהקל על ההליך – טופס 17 נשאר חלק בלתי נפרד ממסלול קבלת טיפול מחוץ לקופה.
קישורים ישירים לקופות החולים וטפסים
6 שאלות ותשובות על טופס 17
מהי מטרת טופס 17?
זהו מסמך התחייבות
של קופת החולים כלפי נותן השירות הרפואי, הבקשה נדרשת כאשר הטיפול או הבדיקה ניתנים במוסד שאינו ישירות של הקופה. ההתחייבות עוזרת למבוטח שלא לשלם ממקורו.
באילו מקרים נדרש טופס 17?
כאשר מבוטח מופנה לטיפול, בדיקה או אשפוז מחוץ למרכז הרפואי של הקופה, למשל בדיקת MRI, אשפוז בבית חולים פרטי או ביקור במרפאת חוץ שאינה בקופה.
איך
מגישים בקשה לטופס 17?
יש לפנות לקופת החולים המבטחת, דרך אתר האינטרנט, האפליקציה או בסניף, ולהציג את ההפניה מהרופא המטפל או הזימון לטיפול. צרפו את המסמכים הרפואיים הנדרשים ובקשו התחייבות.
