מייקל בלומברג הודיע על כניסה למרוץ לנשיאות ארצות הברית
הציוץ לא ממש הלהיב את ההמונים, כאשר זכה רק ל-16 אלף לייקים ומעל ל-4,300 ריטוויטים (שיתופים). בציוץ נוסף תקף בלומברג את טראמפ ואמר כי "אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו עוד 4 שנים של התנהגותו הפרועה וחסרת האתיקה של טראמפ".I’m running for president to defeat Donald Trump and rebuild America. I believe my unique set of experiences in business, government, and philanthropy will enable me to win and lead. Join our team: https://t.co/7ezlUeouqH pic.twitter.com/IyOeS3aWaF
— Mike Bloomberg (@MikeBloomberg) November 24, 2019
הרפובליקנים לא מתרגשים; מה יקרה עם האימפריה? בלומברג, שכבר בבחירות ב-2016 רצה להיכנס למרוץ, פמפם במשך זמן רב את האפשרות כי ייכנס למרוץ ואתמול הפך את זה לרשמי. יריביו העיקריים במרוץ לראשות המפלגה הם סגן הנשיא לשעבר, ג'ו ביידן, וגם המועמדת הפרוגרסיבית, אליזבת וורן. בינתיים, במפלגה הרפובליקנית מסרבים להתרגש. קלי-אן קונווי, יועצת הבית הלבן המקורבת לטראמפ, אמרה כי מועמדותו היא לא יותר "מקשת בענן וחדי קרן" והוסיפה כי במצבה של המפלגה הדמוקרטית כעת, בלומברג כנראה אינו רצוי בשל הסטטוס שלו כמיליארדר. עם זאת, בשל העובדה כי בלומברג מנהל אימפריה תקשורתית, המונה כ-2,700 עיתונאים ואנליסטים ועוד 19,000 עובדים ב-69 מדינות, עלולה להוות בעיה אתית חמורה. בתגובה לכך, העורך הראשי של בלומברג פרסם הודעה לפיה החברה לא תסקר את בלומברג ולא תחקור אותו, או את יתר המועמדים מטעם המפלגה הדמוקרטית.We cannot afford four more years of President Trump’s reckless and unethical actions. The stakes could not be higher. We must win this election. And we must begin rebuilding America. https://t.co/W6P9uaCyqN
— Mike Bloomberg (@MikeBloomberg) November 24, 2019
- 1.אין לו סיכוי כי השמאל סוציאליסט שונא מליינים (ל"ת)מחפש שואה בנרות 25/11/2019 12:28הגב לתגובה זו

חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד
המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים
צים ZIM Integrated Shipping Services 2.67% , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף. המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.
ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה.
היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי, להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.
כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים.
- דירקטוריון צים: "בודקים מכירת החברה; יש מציעים רבים"
- צים: "האנליסטים מעריכים שנה פחות טובה ב-2026, אבל אי אפשר לדעת"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית. בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.
מילואימניקים. קרדיט: Xהבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה
משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה.
המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".
הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.
