הרשות להגנת הצרכן: 87% מהתביעות של אזרחים נגד חברות מתקבלות
הצרכן הישראלי מפסיק להיות אדיש לעבירות שמבצעות חברות ומקבל גיבוי מבית המשפט, כאשר 87% מהתביעות מתקבלות באופן מלא או חלקי ובאותן תביעות הושת קנס כספי על הנתבעים. כך קובעת בדיקה שפרסם משרד הכלכלה המבוססת על פסקי דין בין השנים 2007-2018.
מהבדיקה עולה כי 44% מהצרכנים תבעו על ביטול עסקה, שכוללת תנאי ביטול, ביטול עסקה מתמשכת, חיוב בדמי ביטול, 19% תבעו על הטעיה וקיום משא ומתן שלא בתום לב, 11% תבעו על הסתרת מידע חיוני אודות המוצר, 11% תבעו על אחריות ותיקונים ו-6% על הצגת מחיר.
שלושת הענפים ש"מככבים" בבדיקה הם ענפי התקשורת, מכירה קמעונאית והתיירות, בהם סך התביעות מכלל התביעות שהוגשו עומדים על 32%, 22% ו-13% בהתאמה.
בכל התביעות שנבדקו מדובר בחברות בע"מ וכל התביעות היו בבית דין לתביעות קטנות, שם זה המקום היחיד בו מתאפשר לאזרחים לתבוע חברות באופן אישי. גובה התביעה הממוצע בבדיקה עמד על 11,115 שקלים.
"אני שמח כי תוצאות הבדיקה מראות בבירור כי בית המשפט מבין את פערי המידע והכוח בין הצרכן לבין העוסק ומאמין לרוב לצרכן", אמר עו"ד מיכאל אטלן, הממונה על הרשות להגנת הצרכן ולסחר.
- כשחברת הביטוח לא מצאה את המבוטחת - האם היא יכולה להתנער מתשלום?
- מבקש מקלט סודני זכה לאזרחות ישראלית אחרי עשור של מאבק משפטי מול רשות האוכלוסין
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"כלי התביעה הקטנה הינו כלי מהותי בהגנה על הצרכנים ובמימוש זכותם החוקית לקבלת סעד, אשר משלים את האכיפה שמנהלת הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן. אני קורא לצרכנים להמשיך ולהשתמש בכלי הזה, ההליך הוא פשוט ומהיר ועל הצרכנים לדעת שעליהם להשתמש בו במקרים בהם אין הסכמה בינם לבין העוסק בנוגע לזכותם החוקית".
הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.
עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת 2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.
עיקרי ההסכם:
שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר.
תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית.
- בקרוב? ההחלטה שעלולה לעלות למדינה מאות מיליונים
- פנסיה בגיל 50: כל הכלים לפרישה בטוחה בלי להתרסק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה.
מילואימניקים. קרדיט: Xהבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה
תקציב הביטחון משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה.
המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".
הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.
