הרשות להגנת הצרכן: 87% מהתביעות של אזרחים נגד חברות מתקבלות
הצרכן הישראלי מפסיק להיות אדיש לעבירות שמבצעות חברות ומקבל גיבוי מבית המשפט, כאשר 87% מהתביעות מתקבלות באופן מלא או חלקי ובאותן תביעות הושת קנס כספי על הנתבעים. כך קובעת בדיקה שפרסם משרד הכלכלה המבוססת על פסקי דין בין השנים 2007-2018.
מהבדיקה עולה כי 44% מהצרכנים תבעו על ביטול עסקה, שכוללת תנאי ביטול, ביטול עסקה מתמשכת, חיוב בדמי ביטול, 19% תבעו על הטעיה וקיום משא ומתן שלא בתום לב, 11% תבעו על הסתרת מידע חיוני אודות המוצר, 11% תבעו על אחריות ותיקונים ו-6% על הצגת מחיר.
שלושת הענפים ש"מככבים" בבדיקה הם ענפי התקשורת, מכירה קמעונאית והתיירות, בהם סך התביעות מכלל התביעות שהוגשו עומדים על 32%, 22% ו-13% בהתאמה.
בכל התביעות שנבדקו מדובר בחברות בע"מ וכל התביעות היו בבית דין לתביעות קטנות, שם זה המקום היחיד בו מתאפשר לאזרחים לתבוע חברות באופן אישי. גובה התביעה הממוצע בבדיקה עמד על 11,115 שקלים.
"אני שמח כי תוצאות הבדיקה מראות בבירור כי בית המשפט מבין את פערי המידע והכוח בין הצרכן לבין העוסק ומאמין לרוב לצרכן", אמר עו"ד מיכאל אטלן, הממונה על הרשות להגנת הצרכן ולסחר.
- כשחברת הביטוח לא מצאה את המבוטחת - האם היא יכולה להתנער מתשלום?
- מבקש מקלט סודני זכה לאזרחות ישראלית אחרי עשור של מאבק משפטי מול רשות האוכלוסין
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"כלי התביעה הקטנה הינו כלי מהותי בהגנה על הצרכנים ובמימוש זכותם החוקית לקבלת סעד, אשר משלים את האכיפה שמנהלת הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן. אני קורא לצרכנים להמשיך ולהשתמש בכלי הזה, ההליך הוא פשוט ומהיר ועל הצרכנים לדעת שעליהם להשתמש בו במקרים בהם אין הסכמה בינם לבין העוסק בנוגע לזכותם החוקית".
בנימין נתניהוהאם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים
הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות
ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש.
בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים
והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים
וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".
הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים.
כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל
סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.
- החוקר בתיקי נתניהו סותר את הפרקליטות - לא היה סיקור אוהד ומה זה בכל היענות חריגה?
- "אל תיגעו בכסף שלנו" הדיל המפוקפק של נתניהו ולפיד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.
למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו? מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים". הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".
