שר הכלכלה אלי כהן
צילום: ניר כפרי

הרשות להגנת הצרכן: 87% מהתביעות של אזרחים נגד חברות מתקבלות

הצרכן הישראלי מפסיק להיות אדיש לעבירות שמבצעות חברות ומקבל גיבוי מבית המשפט; מספר התביעות עלה כמעט פי 4 בשנים האחרונות. רוב התביעות הן נגד ענף התקשורת. גובה תביעה ממוצעת - כ-11 אלף שקלים
ארז ליבנה |

הצרכן הישראלי מפסיק להיות אדיש לעבירות שמבצעות חברות ומקבל גיבוי מבית המשפט, כאשר 87% מהתביעות מתקבלות באופן מלא או חלקי ובאותן תביעות הושת קנס כספי על הנתבעים. כך קובעת בדיקה שפרסם משרד הכלכלה המבוססת על פסקי דין בין השנים 2007-2018.

 

מהבדיקה עולה כי 44% מהצרכנים תבעו על ביטול עסקה, שכוללת תנאי ביטול, ביטול עסקה מתמשכת, חיוב בדמי ביטול, 19% תבעו על הטעיה וקיום משא ומתן שלא בתום לב, 11% תבעו על הסתרת מידע חיוני אודות המוצר, 11% תבעו על אחריות ותיקונים ו-6% על הצגת מחיר.

 

שלושת הענפים ש"מככבים" בבדיקה הם ענפי התקשורת, מכירה קמעונאית והתיירות, בהם סך התביעות מכלל התביעות שהוגשו עומדים על 32%, 22% ו-13% בהתאמה.

 

בכל התביעות שנבדקו מדובר בחברות בע"מ וכל התביעות היו בבית דין לתביעות קטנות, שם זה המקום היחיד בו מתאפשר לאזרחים לתבוע חברות באופן אישי. גובה התביעה הממוצע בבדיקה עמד על 11,115 שקלים.

 

"אני שמח כי תוצאות הבדיקה מראות בבירור כי בית המשפט מבין את פערי המידע והכוח בין הצרכן לבין העוסק ומאמין לרוב לצרכן", אמר עו"ד מיכאל אטלן, הממונה על הרשות להגנת הצרכן ולסחר.

 

"כלי התביעה הקטנה הינו כלי מהותי בהגנה על הצרכנים ובמימוש זכותם החוקית לקבלת סעד, אשר משלים את האכיפה שמנהלת הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן. אני קורא לצרכנים להמשיך ולהשתמש בכלי הזה, ההליך הוא פשוט ומהיר ועל הצרכנים לדעת שעליהם להשתמש בו במקרים בהם אין הסכמה בינם לבין העוסק בנוגע לזכותם החוקית".

 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ההסתדרות
צילום: דוברות ההסתדרות

הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית


הדס ברטל |

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.

עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת  2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.

עיקרי ההסכם:

שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר. 

תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית. 

תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה. 


גיוס חרדים (צילום: חיים בן־הקון)גיוס חרדים (צילום: חיים בן־הקון)

חוק הגיוס: כשזה מגיע לחרדים, עוצמה יהודית מאבדת את העוצמה

עוצמה יהודית רוצה מלחמה בלי לוחמים: השתיקה המפלגתית על גיוס החרדים חושפת עד כמה המספרים מתעתעים, איך יוצאים בשאלה נספרים כחרדים, ואיך החוק החדש מאפשר להציג עמידה ביעדים כמעט בלי לגייס באמת, מהלך שמרחיק את החרדים מלהשתלב בתעסוקה ופוגע במשק כולו
ד"ר אדם רויטר |

במסגרת מאמציהם למנוע את רוע הגזירה, משמע לשאת בעול הביטחון כמו כל יהודי אחר במדינת ישראל, מנהיגי החרדים מייצרים כמה שיותר קומבינטוריקה וביסמוט נופל או מופל לפח. במסגרת ההסכמות שחוק הגיוס החדש והרע מאד הזה קובע, ייספרו בתוואי הגיוס כל הבנים שלמדו אי פעם במוסדות חרדיים, כולל 20% מהם שבכלל עזבו את המגזר. אסביר בסוף גם איך כל זה קשור לא רק לביטחון אלא גם לכלכלה.

מסתבר שכיום שיעור היוצאים בשאלה מכל שנתון חרדי עומד על שיעור של כ-20%. אתם קוראים נכון. לפי "עמותת הלל", שהיא הכתובת הראשית של יוצאות ויוצאים בשאלה מהמגזר - שמגיעים אליה ונעזרים בה לרוב כשהם בגילאי 17 עד 25, אלו מביניהם בגילאי 18 עד 20 מתגייסים ברובם לצה"ל. למעשה לפי עמותת הלל כ-75% בגילאים הללו מתגייסים לצה"ל.

בואו ניכנס רגע למספרים. בשנתון הגיוס של 2024-2025 (תשפ"ה) יש כ-76 אלף בנים שנולדו בשנת 2006, מתוכם כ-57 אלף הם יהודים שמתוכם כ-14 אלף הם מהמגזר החרדי. מתוכם התגייסו השנה כ-2,900 שהם כ-20% מהשנתון החרדי (המקור: עיתון "הארץ" )

יש לציין כי זו קפיצה משמעותית ביותר לעומת כ-1,200 מגויסים יוצאי המגזר בממוצע שנתי, משמע 8% מכל שנתון, בשנים שקדמו לתשפ"ה וזו לפחות בהחלט בשורה טובה.

כמה מתוך המתגייסים יצאו מהמגזר וכבר אינם חרדים? ע"פ הערכות כ-20% מכל שנתון עזבו את המגזר. משמע מתוך שנתון של 15,000 כ-3,000 כבר אינם חרדים. לפי עמותת הלל המלווה יוצאים ויוצאות מהמגזר, כ-75% מהם מתגייסים לצה"ל. משמע מתוך ה-2,900 שהתגייסו, שהם יוצאי המגזר החרדי ניתן להניח שכ-2,250 מהם בכלל עזבו את המגזר. מבחינתם, הם לא מתגייסים לצה"ל כחרדים אלא כדתיים לאומיים, כמסורתיים או כחילוניים (רובם נותרים קרובים לאמונה ולמסורת ואינם הופכים לחילוניים). אבל הם נספרים כמתגייסים חרדים - וזו נקודה מאד חשובה.