מניית גילת רשתות לווין טיפסה ב-1.6% לאחר שהודיעה על קבלת חוזה להספקת שירותי Wifi
מניית גילת רשתות לווין הישראלית (סימול:GILT) טיפסה אמש ב-1.6% במהלך המסחר בוול סטריט ברקע להודעת החברה על קבלת חוזה בהיקף של מיליוני דולרים להספקת שירותי WIFI.
ע"פ הדיווח שסיפקה החברה, חברת Global Telecom, חברת הטלקום המובילה בפיליפינים, בחרה בגילת לספק בחוזה של 3 שנים שירותי WIFI באמצעות לווינים לבתי ספר ולבתי חולים, בנוסף לשירותי תמסורת סלולרית. ע"פ הערכות בשוק, מדובר בחוזה בשווי של 5 מיליון דולר.
החוזה שנחתם עם Global Telecom מגיע שנתיים לאחר שלפני שנתיים חתמו החברות על הסכם להספקת שירותי תמסורת עבור שירותי החירום.
"אנו שמחים על האמון והאמון המחודשים של גלוב בגילת ומחויבים לשותפות עם גלוב כדי לספק שירותי קישוריות WiFi למוסדות קהילתיים חיוניים כגון בתי ספר ובתי חולים", טענו אמש בגילת והסיפו כי "פלטפורמה אחת ויחידה של גילת ויכולות השירות המנוהלות שלנו תומכות בחזון שלנו לספק פס רחב בשפע, איכות ובמחיר סביר ברחבי העולם".
גילת רשתות לווין היא חברה טכנלוגיה ישראלית המתמחה בפיתוח וייצור של מערכות תקשורת באמצעות לוויינים. החברה הוקמה ב-1987, כאשר מטה החברה נמצא בפתח תקווה. ברבעון הראשון של 2019 דיווחה החברה על הכנסות של 62.1 מיליון דולר, כאשר הרווח הנקי של החברה עמד על 4.5 מיליון דולר בלבד.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
