חשד להטעיית צרכנים באתרי תיירות מובילים - האם מגיע לכם פיצוי?
אל על, ארקיע, איסתא, איזיגו, אליס, וואלה טורס, פתאל, ישראייר וגוליבר - אלו רק חלק מהחברות המפרות. טרם ביצוע עסקה, הנה הדברים שכדאי שתכירו
הטעיה בפרסום, הטעיה בגובה דמי הביטול (גבוה ממה שהחוק מורה), מכירת חבילות שנגמרו (ביודעין) והצעת חלופות יקרות יותר - אלו רק חלק מתלונות שנתקבלו אצל הרשות להגנת הצרכן בתחום התיירות. מבצע אכיפה של הרשות חשף הפרות ב-25 אתרי אינטרנט המשווקים מוצרי תיירות בישראל. טרם נתקבלה החלטה סופית לגבי תיקי החקירה.
בין החברות שנמצאו כמפרות נמנות אל על, ארקיע, איסתא, איזיגו, אליס, וואלה טורס, גוליבר ישיר בע"מ, ישראייר תעופה ותיירות בע"מ, פתאל, קווי חופשה בע"מ, איסתא ישראל, ישרוטל מלונות (1981) בע"מ, קשרי תעופה בע"מ, אי טרוול, כנפי משק, נטרוול בע"מ, קל שירותי נופש בע"מ, מונה טורס בע"מ, ענבר נופש ותיירות בע"מ, בליק, רשת כינורות,סולו איטליה, רימון טיולים בע"מ, החברה הגאוגרפית- ברק אפיק בע"מ, דיזנהאוז- בי.טי.סי בע"מ.
ברשות מציינים כי ניתן היה למנוע את מרבית ההפרות לו הצרכנים היו מצוידים במידע בסיסי לגבי זכויותיהם כצרכן ולגבי פרטי העסקה. בין השאר, אלו הדברים החשובים שכדאי שתכירו:
1. זכות הביטול בביצוע עסקת מכר מרחוק (באתרים המופנים לישראלים) - רכישה אינטרנטית או טלפונית של כרטיס טיסה או חדר במלון מוגדרת כעסקת מכר מרחוק במסגרתה הצרכן רשאי לבטל את העסקה תוך 14 ימים מיום ביצוע העסקה – גם בלי נימוקים ועד שבעה ימי עסקים, קודם למועד שבו אמור השירות להינתן.
- חובות של 800 מיליון אירו והפסדי ענק: האם אינטר בדרך לפשיטת רגל?
- אינטר מזנקת ב-24% אחרי שהודיעה שתגייס 38 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עלות הביטול היא 100 שקל או 5% מערך העסקה – הנמוך מבניהם. לאוכלוסיית האזרחים הוותיקים, עולים חדשים ובעלי מוגבלויות – הזכות קיימת עד 4 חודשים מיום העסקה ובלבד שהעסקה כללה שיחה בין העוסק לצרכן.
2. חובת גילוי - מומלץ לא לבצע עסקה מאתר שאינו מוכר לצרכן, ומאתר שאינו מציג את פרטי העוסק בארץ ובחוץ לארץ, התכונות העיקריות של הנכס או של השירות, מחיר הנכס או השירות ותנאי התשלום האפשריים, מועד ודרך הספקת הנכס או השירות, התקופה שבה ההצעה תהיה בתוקף, פרטים בדבר אחריות לנכס, פרטים בדבר זכות הביטול - אי הצגת הפרטים האמורים מהווה הפרה של החוק.
3. הצגת מע"מ (באתרים המופנים לישראלים) - החוק קובע כי מחיר העסקה באתרי המכר צריך לכלול את תוספת המע"מ. כדאי לשים לב כדי להימנע מגילוי התוספת רק בעת ההגעה למלון.
- נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
- חנוכה באוויר: כ-508 אלף נוסעים צפויים לעבור בנתב״ג
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
להלן ההפרות שנמצאו באתרים השונים:
- 1.צביקה 16/10/2018 15:26הגב לתגובה זובכל מקום מסתובב שם של יהודי לנוכל . אז תמשיכו לתדלק את מה שאומרים עלנו הגויים
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
