מלונות פתאל חופשה נסיעה טיול נופש
צילום: יח"צ

חשד להטעיית צרכנים באתרי תיירות מובילים - האם מגיע לכם פיצוי?

אל על, ארקיע, איסתא, איזיגו, אליס, וואלה טורס, פתאל, ישראייר וגוליבר - אלו רק חלק מהחברות המפרות. טרם ביצוע עסקה, הנה הדברים שכדאי שתכירו

מורן ישעיהו | (1)

הטעיה בפרסום, הטעיה בגובה דמי הביטול (גבוה ממה שהחוק מורה), מכירת חבילות שנגמרו (ביודעין) והצעת חלופות יקרות יותר - אלו רק חלק מתלונות שנתקבלו אצל הרשות להגנת הצרכן בתחום התיירות. מבצע אכיפה של הרשות חשף הפרות ב-25 אתרי אינטרנט המשווקים מוצרי תיירות בישראל. טרם נתקבלה החלטה סופית לגבי תיקי החקירה.

בין החברות שנמצאו כמפרות נמנות אל על, ארקיע, איסתא, איזיגו, אליס, וואלה טורס, גוליבר ישיר בע"מ, ישראייר תעופה ותיירות בע"מ, פתאל, קווי חופשה בע"מ, איסתא ישראל, ישרוטל מלונות (1981) בע"מ, קשרי תעופה בע"מ, אי טרוול, כנפי משק, נטרוול בע"מ, קל שירותי נופש בע"מ, מונה טורס בע"מ, ענבר נופש ותיירות בע"מ, בליק, רשת כינורות,סולו איטליה, רימון טיולים בע"מ, החברה הגאוגרפית- ברק אפיק בע"מ, דיזנהאוז- בי.טי.סי בע"מ.

ברשות מציינים כי ניתן היה למנוע את מרבית ההפרות לו הצרכנים היו מצוידים במידע בסיסי לגבי זכויותיהם כצרכן ולגבי פרטי העסקה. בין השאר, אלו הדברים החשובים שכדאי שתכירו:

1. זכות הביטול בביצוע עסקת מכר מרחוק (באתרים המופנים לישראלים) - רכישה אינטרנטית או טלפונית של כרטיס טיסה או חדר במלון מוגדרת כעסקת מכר מרחוק במסגרתה הצרכן רשאי לבטל את העסקה תוך 14 ימים מיום ביצוע העסקה – גם בלי נימוקים ועד שבעה ימי עסקים, קודם למועד שבו אמור השירות להינתן.

עלות הביטול היא 100 שקל או 5% מערך העסקה – הנמוך מבניהם. לאוכלוסיית האזרחים הוותיקים, עולים חדשים ובעלי מוגבלויות – הזכות קיימת עד 4 חודשים מיום העסקה ובלבד שהעסקה כללה שיחה בין העוסק לצרכן. 

2. חובת גילוי - מומלץ לא לבצע עסקה מאתר שאינו מוכר לצרכן, ומאתר שאינו מציג את פרטי העוסק בארץ ובחוץ לארץ, התכונות העיקריות של הנכס או של השירות, מחיר הנכס או השירות ותנאי התשלום האפשריים, מועד ודרך הספקת הנכס או השירות, התקופה שבה ההצעה תהיה בתוקף, פרטים בדבר אחריות לנכס, פרטים בדבר זכות הביטול - אי הצגת הפרטים האמורים מהווה הפרה של החוק.

3. הצגת מע"מ (באתרים המופנים לישראלים) - החוק קובע כי מחיר העסקה באתרי המכר צריך לכלול את תוספת המע"מ. כדאי לשים לב כדי להימנע מגילוי התוספת רק בעת ההגעה למלון. 

קיראו עוד ב"בארץ"

להלן ההפרות שנמצאו באתרים השונים:

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    צביקה 16/10/2018 15:26
    הגב לתגובה זו
    בכל מקום מסתובב שם של יהודי לנוכל . אז תמשיכו לתדלק את מה שאומרים עלנו הגויים
מטרו (נת"ע)מטרו (נת"ע)

אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן

מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של הפרויקט מתרבות

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מטרו גוש דן

פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר  והיא צפויה לגבות אותו כלכלית. 

נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.


מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.


במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.


הפתרון התחבורתי של העתיד?

עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.