חשד להטעיית צרכנים באתרי תיירות מובילים - האם מגיע לכם פיצוי?
אל על, ארקיע, איסתא, איזיגו, אליס, וואלה טורס, פתאל, ישראייר וגוליבר - אלו רק חלק מהחברות המפרות. טרם ביצוע עסקה, הנה הדברים שכדאי שתכירו
הטעיה בפרסום, הטעיה בגובה דמי הביטול (גבוה ממה שהחוק מורה), מכירת חבילות שנגמרו (ביודעין) והצעת חלופות יקרות יותר - אלו רק חלק מתלונות שנתקבלו אצל הרשות להגנת הצרכן בתחום התיירות. מבצע אכיפה של הרשות חשף הפרות ב-25 אתרי אינטרנט המשווקים מוצרי תיירות בישראל. טרם נתקבלה החלטה סופית לגבי תיקי החקירה.
בין החברות שנמצאו כמפרות נמנות אל על, ארקיע, איסתא, איזיגו, אליס, וואלה טורס, גוליבר ישיר בע"מ, ישראייר תעופה ותיירות בע"מ, פתאל, קווי חופשה בע"מ, איסתא ישראל, ישרוטל מלונות (1981) בע"מ, קשרי תעופה בע"מ, אי טרוול, כנפי משק, נטרוול בע"מ, קל שירותי נופש בע"מ, מונה טורס בע"מ, ענבר נופש ותיירות בע"מ, בליק, רשת כינורות,סולו איטליה, רימון טיולים בע"מ, החברה הגאוגרפית- ברק אפיק בע"מ, דיזנהאוז- בי.טי.סי בע"מ.
ברשות מציינים כי ניתן היה למנוע את מרבית ההפרות לו הצרכנים היו מצוידים במידע בסיסי לגבי זכויותיהם כצרכן ולגבי פרטי העסקה. בין השאר, אלו הדברים החשובים שכדאי שתכירו:
1. זכות הביטול בביצוע עסקת מכר מרחוק (באתרים המופנים לישראלים) - רכישה אינטרנטית או טלפונית של כרטיס טיסה או חדר במלון מוגדרת כעסקת מכר מרחוק במסגרתה הצרכן רשאי לבטל את העסקה תוך 14 ימים מיום ביצוע העסקה – גם בלי נימוקים ועד שבעה ימי עסקים, קודם למועד שבו אמור השירות להינתן.
- חובות של 800 מיליון אירו והפסדי ענק: האם אינטר בדרך לפשיטת רגל?
- אינטר מזנקת ב-24% אחרי שהודיעה שתגייס 38 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עלות הביטול היא 100 שקל או 5% מערך העסקה – הנמוך מבניהם. לאוכלוסיית האזרחים הוותיקים, עולים חדשים ובעלי מוגבלויות – הזכות קיימת עד 4 חודשים מיום העסקה ובלבד שהעסקה כללה שיחה בין העוסק לצרכן.
2. חובת גילוי - מומלץ לא לבצע עסקה מאתר שאינו מוכר לצרכן, ומאתר שאינו מציג את פרטי העוסק בארץ ובחוץ לארץ, התכונות העיקריות של הנכס או של השירות, מחיר הנכס או השירות ותנאי התשלום האפשריים, מועד ודרך הספקת הנכס או השירות, התקופה שבה ההצעה תהיה בתוקף, פרטים בדבר אחריות לנכס, פרטים בדבר זכות הביטול - אי הצגת הפרטים האמורים מהווה הפרה של החוק.
3. הצגת מע"מ (באתרים המופנים לישראלים) - החוק קובע כי מחיר העסקה באתרי המכר צריך לכלול את תוספת המע"מ. כדאי לשים לב כדי להימנע מגילוי התוספת רק בעת ההגעה למלון.
- מנסיכות נפט למעצמת AI: החזון הטכנולוגי והצבאי החדש של סעודיה
- 200 אלף שקל למ"ר- זה המחיר לדירת יוקרה על קו החוף של תל-אביב
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מדד המחירים באוקטובר עלה ב-0.5%; מחירי הדירות ממשיכים לרדת
להלן ההפרות שנמצאו באתרים השונים:
- 1.צביקה 16/10/2018 15:26הגב לתגובה זובכל מקום מסתובב שם של יהודי לנוכל . אז תמשיכו לתדלק את מה שאומרים עלנו הגויים
מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
אם חשבתם שישראל הרבה יותר יקרה מהעולם, המספרים מוכיחים אחרת: עשור של אינפלציה נמוכה מציב את ישראל בפער של יותר מפי 2.5 מול ה-OECD
מסתבר שקצב האינפלציה בישראל נמוך בהרבה מאשר ברוב המדינות המפותחות, ה-OECD. זאת בניגוד ל"תחושות בטן" שיש לנו. מסתבר גם שמדד מפתיע מראה שאפילו מחירי השירותים העירוניים בתל אביב, כבר אינם בראש רשימת הערים המרכזיות היקרות בעולם המערבי, כפי שהיה בעבר. המסקנות הללו מספקות ללא כל ספק עוד תחמושת לאלו הדורשים מבנק ישראל להוריד את הריבית במיידי וכמה שיותר.
בממוצע שנתי קצב האינפלציה בישראל ב-10 השנים האחרונות היה 1.4% לשנה מול ממוצע של 3.8% ב-OECD. משמע בחו"ל, ברבות מהמדינות המערביות, קצב האינפלציה הממוצע גבוה ביותר מפי 2.5 מאשר אצלנו!
המקור: עיבודי חיסונים פיננסים לפרסום של ה-OECD
www.oecd.org/content/dam/oecd/en/data/insights/statistical-releases/2025/7/consumer-prices-oecd-07-2025.pdf- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- מהאינפלציה לצמיחה: מלחמת הסחר חוזרת למרכז הבמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תל אביב (מבחינת יוקר המחייה) זה לא מה שהיה פעם
כדי להבין עד כמה תמונת האינפלציה מורכבת וכוללת הרבה מאד אלמנטים שהמדיה הכלכלית פעמים רבות מתעלמת מהם, להלן טבלה ובה בדיקה שפרסמו Visual Capitalist על בסיס נתונים שבדק דויטשה בנק, בנוגע לעלות החודשית שמשקי הבית ועסקים בערים שונות בעולם משלמים על שירותים עירוניים דוגמת חשמל, מים, פינוי אשפה וכו':
בנקים קרדיט מערכתהמס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"
שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות
דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי.
חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.
עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה.
בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל.
המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית
- מזרחי טפחות: רווח של 1.48 מיליארד שקל וחלוקת דיבידנד של 50%
- לאומי מסכם רבעון חיובי, התשואה להון 16.3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.
