מאה שערים חרדים דתי דת ירושלים
צילום: Istock

הלמ"ס: מרבית אוכלוסיית ישראל אינה חילונית

נתוני הדוח מציגים שינוי בפני החברה הישראלית בקרב האוכלוסייה היהודית והערבית כאחד. בעוד כ-50 שנה חלקם של החרדים צפוי לעלות ל-32%

מורן ישעיהו | (11)

מרבית אוכלוסיית ישראל אינה חילונית, כך עולה מדוח שמוציאה היום הלמ"ס המתייחס לפני החברה בישראל. בשנת 2016, כ-45% מהיהודים הגדירו את אורח חייהם חילוני, כ-25% - מסורתי, כ-16% - דתי מאוד ודתי ו-14% - חרדי. בקרב ערבים, כ-11% הגדירו את אורח חייהם חילוני, כ-57% - מסורתי וכ-31% - דתי מאוד ודתי.

עוד נמצא כי 17% מהיהודים בני 20 ומעלה (כ-722 אלף נפש) דיווחו כי הם דתיים יותר ממה שהיו בעבר: 31% מהחרדים, 35% מהדתיים, 33% מהמסורתיים-דתיים, ו-17% מהמסורתיים-לא כל כך דתיים. מנגד, 15% מבני 20 ומעלה (כ-664 אלף נפש) דיווחו כי הם דתיים פחות ממה שהיו בעבר: 14% מהמסורתיים-דתיים, ו-20% מהמסורתיים-לא כל כך דתיים ומהחילונים. 41% מהערבים דיווחו כי כיום הם דתיים יותר ממה שהיו בעבר. 56% לא שינו את מידת דתיותם.

פילוח דמוגרפי

נכון לסוף שנת 2016, חיו בישראל 8.6 מיליון תושבים, מהם 6.4 מיליון יהודים (74.7%), 1.8 מיליון ערבים (20.8%), ו-385.2 אלף אחרים (4.5% שהינם נוצרים לא-ערבים, בני דתות אחרות ואנשים ללא סיווג דת במרשם האוכלוסין).

באוכלוסייה הערבית, 84.8% היו מוסלמים, 7.4% היו נוצרים ערבים ו-7.8% היו דרוזים. דתם של 90.7% מאוכלוסיית האחרים לא סווגה במרשם האוכלוסין, והשאר (9.3%) היו נוצרים לא ערבים.

ככלל, אוכלוסיית ישראל צפויה להגיע ל-20 מיליון תושבים ב-2065, מהם 9.7 מיליון יהודים ואחרים (ללא חרדים), 6.4 מיליון חרדים ו-3.8 מיליון ערבים. עיקר השינוי הצפוי להתרחש הוא עלייה בחלקה של האוכלוסייה החרדית מ-11% כיום ל-32% ב-2065.

החרדים אופטימיים יותר לגבי מצבם הכלכלי

בשנת 2016, 88.3% מבני 20 ומעלה דיווחו שהם מרוצים מחייהם, בהם 89.8% מהיהודים, ו-80.7% מהערבים. 

בקרב יהודים, אחוז החרדים המרוצים מחייהם וממצבם הכלכלי גבוה מיתר האוכלוסייה היהודית. החרדים גם אופטימיים יותר מיתר האוכלוסייה היהודית לגבי השיפור בחייהם ובמצבם הכלכלי בשנים הקרובות.

אחוז החילונים המצליחים לכסות את ההוצאות החודשיות של משק הבית שלהם גבוה מיתר האוכלוסייה היהודית. בקרב הערבים, לא נמצאו הבדלים בולטים בין דתיים ללא דתיים באחוז המרוצים מחייהם (כ-80%) וממצבם הכלכלי (כ-50%).

קיראו עוד ב"בארץ"

פחות חרדים זכאים לבגרות, יותר לומדים לתואר

בשנת הלימודים תשע"ו (2015/16) כ-474 אלף ילדים למדו בגני ילדים שבפיקוח משרד החינוך. 50.2% מהילדים בחינוך העברי למדו בגנים שבפיקוח הממלכתי, 29.2% - בגנים שבפיקוח החרדי ו-20.6% - בגנים שבפיקוח הממלכתי-דתי.

בהיבט של חינוך יסודי ועל יסודי, באותה שנה למדו כ-1.7 מיליון תלמידים במערכת החינוך. מתוך כ-1.26 מיליון תלמידי החינוך העברי, 57.9% היו תלמידים בפיקוח ממלכתי, 23.8% - בפיקוח חרדי ו-18.3% - בפיקוח ממלכתי-דתי. התלמידים הערבים היו 25.9% (כ-22.7% מוסלמים כ-1.4% נוצרים ו-1.8% דרוזים).

בהישגי הבגרות, נכון לאותה שנה ניגשו לבחינות הבגרות 84.6% מתלמידי כיתות יב. שיעור הזכאים לתעודת בגרות בבתי ספר שבפיקוח ממלכתי וממלכתי-דתי היה דומה: 76.9% ו-76.0%, בהתאמה, וגבוה מאוד לעומת הפיקוח החרדי - 33.8% בלבד. בפיקוח החרדי הבנות הן הרוב המכריע של הנבחנים בבחינות הבגרות (82.5%) ושל הזכאים לתעודה (91.6%).

בהתייחס להשכלה גבוהה, מספר הסטודנטים החרדים במוסדות להשכלה גבוהה בתשע"ו היה גבוה ביותר מפי שניים ממספרם בתש"ע (2009/10) (11 אלף ו-4.5 אלף, בהתאמה). בשנת תשע"ו, יותר ממחצית מהסטודנטים החרדים לתואר ראשון במכללות האקדמיות לחינוך למדו לימודי המשך (1,419 מתוך 2,618). סטודנטים אלו הוכשרו להוראה בעבר בסמינרים החרדים, ולאחר מכן השלימו את לימודיהם לתואר ראשון במכללות האקדמיות לחינוך.

רמת השכלה לפי אורח דתי בקרב יהודים:

רמת השכלה לפי אורח דתי בקרב ערבים:

תגובות לכתבה(11):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    אוולין 11/07/2018 14:46
    הגב לתגובה זו
    אני מתנגדת לכפיה דתית ולהדתה, נוסעת בשבת לים, אוכלת במסעדות לא כשרות ולא מחפשת חותמת כשרות על מוצרים בסופר אבל בגלל שאנחנו עושים קידוש בארוחת שישי וצמים ביום כיפור מחשיבים אותי למסורתית. נוח להם להכליל אותי כדתיה. רוב רובו של העם כמוני, ממש לא דתי.
  • 6.
    MILKI 02/07/2018 10:45
    הגב לתגובה זו
    שני בתי המקדש נחרבו בגלל ההחלנה(חילוניות). כל הצרות זה בגלל אלה שעזבו את הדת,וגם בגלל הקיצוניים הדתיים.
  • אבי 16/12/2019 01:58
    הגב לתגובה זו
    וקיבלנו רק פרעות ופוגרומים. רק בזכות קבוצה של חילונים שהפסיקו לסמוך על החבר הדמיוני הקמנו מחדש את המדינה
  • סבלנות (ל"ת)
    השלישי בדרך 04/07/2018 00:00
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    מה % העיתונאים המגדירים עצמם חילונים? (ל"ת)
    עיתונאי-מעצב דעת קהל 01/07/2018 13:17
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    דני 28/06/2018 14:11
    הגב לתגובה זו
    מעניין שלא ציינו כמה נמצאים בכלא ביחס לאוכלוסיה. גם ביחס לעצמם, אני מסופק אם יש 1% מהחרדים בכלא (אם בכלל). באוכלוסיה הכללית זה פשוט קטסטרופה. דקירות במועדונים, סמים, ושאר עבירות.
  • 3.
    מגיע לנו . ככה מחסלים מדינה . האוייב הגדול מכולם זו הדת (ל"ת)
    דודו 27/06/2018 16:43
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    לברוח מכאן לפני שיהיה מאוחר לילדים שלנו (ל"ת)
    שלומי 27/06/2018 15:26
    הגב לתגובה זו
  • sha007 02/07/2018 23:45
    הגב לתגובה זו
    סע לגרמניה או לאוסטרו-הונגריה תחייה שם כמה שנים תחזור על 4 (במקרה הטוב)
  • מיכה 27/06/2018 18:48
    הגב לתגובה זו
    כמה בני דודים
  • 1.
    ממש מדכא... (ל"ת)
    סאקו 27/06/2018 15:15
    הגב לתגובה זו
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

הממשלה אישרה את תקציב המדינה לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל

תקרת הגרעון בשנת 2026 תהיה בשיעור של 3.9% מהתוצר 

רן קידר |

אושר בממשלה התקציב לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל. מדובר על גירעון של 3.9%, בהחלט סביר. התקציב, מסבירים באוצר, נועד להחזיר את הכלכלה הישראלית למסלול של צמיחה ואחריות בצד הוצאות הממשלה, לאחר שלוש שנים של תקציבי מלחמה בהן הכלכלה הישראלית תמכה את המערכה הבטחונית.

במסגרת התכנית הכלכלית תהיה הפתחה במס הכנסה בדרך של ריווח מדרגות המס. תקציב משרד הביטחון יגדל באופן משמעותי על מנת להבטיח את ביטחון אזרחי מדינת ישראל ואת יכולתו של צה"ל להתמודד עם האיומים הנשקפים, והוא יעמוד על סך 112 מליארד ש"ח. ערב המלחמה עמד תקציב הבטחון על 65 מליארד ש"ח.


השרים אישרו את הרפורמה בענף החלב שנועדה להתמודד עם המונופולים הגדולים השולטים בשוק החלב ולהביא להוזלת החלב והגבינות. 


עוד מקצה התקציב תוספת משאבים משמעותית לשורת נושאים בעלי חשיבות ציבורית וכלכלית עליונה, ובהם הקצאה של למעלה מ-3 מיליארד ש"ח לתוכנית לקידום הבינה המלאכותית במשק והטמעתה במשרדי הממשלה, ונושאים רבים נוספים להרחבת ההשקעה בתשתיות והאצת הצמיחה במשק.


בין הרפורמות הנכללות במסגרת התכנית הכלכלית תקודם חבילת צעדים בתחום הפיננסי, החלת מס רכוש על קרקעות פרטיות פנויות שאינן חקלאיות, וכן חבילת תיקוני חקיקה להאצת פרוייקטים של תשתיות לאומיות.

מילואימניקים. קרדיט: Xמילואימניקים. קרדיט: X

הבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תקציב הביטחון

משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה. 

המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".

הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.