צילום: Istock

הלמ"ס: מרבית אוכלוסיית ישראל אינה חילונית

נתוני הדוח מציגים שינוי בפני החברה הישראלית בקרב האוכלוסייה היהודית והערבית כאחד. בעוד כ-50 שנה חלקם של החרדים צפוי לעלות ל-32%

מורן ישעיהו | 27/06/2018 14:27 (11)

נושאים בכתבה הלמ"ס חילונים ישראל

מרבית אוכלוסיית ישראל אינה חילונית, כך עולה מדוח שמוציאה היום הלמ"ס המתייחס לפני החברה בישראל. בשנת 2016, כ-45% מהיהודים הגדירו את אורח חייהם חילוני, כ-25% - מסורתי, כ-16% - דתי מאוד ודתי ו-14% - חרדי. בקרב ערבים, כ-11% הגדירו את אורח חייהם חילוני, כ-57% - מסורתי וכ-31% - דתי מאוד ודתי.

עוד נמצא כי 17% מהיהודים בני 20 ומעלה (כ-722 אלף נפש) דיווחו כי הם דתיים יותר ממה שהיו בעבר: 31% מהחרדים, 35% מהדתיים, 33% מהמסורתיים-דתיים, ו-17% מהמסורתיים-לא כל כך דתיים. מנגד, 15% מבני 20 ומעלה (כ-664 אלף נפש) דיווחו כי הם דתיים פחות ממה שהיו בעבר: 14% מהמסורתיים-דתיים, ו-20% מהמסורתיים-לא כל כך דתיים ומהחילונים. 41% מהערבים דיווחו כי כיום הם דתיים יותר ממה שהיו בעבר. 56% לא שינו את מידת דתיותם.

פילוח דמוגרפי

נכון לסוף שנת 2016, חיו בישראל 8.6 מיליון תושבים, מהם 6.4 מיליון יהודים (74.7%), 1.8 מיליון ערבים (20.8%), ו-385.2 אלף אחרים (4.5% שהינם נוצרים לא-ערבים, בני דתות אחרות ואנשים ללא סיווג דת במרשם האוכלוסין).

באוכלוסייה הערבית, 84.8% היו מוסלמים, 7.4% היו נוצרים ערבים ו-7.8% היו דרוזים. דתם של 90.7% מאוכלוסיית האחרים לא סווגה במרשם האוכלוסין, והשאר (9.3%) היו נוצרים לא ערבים.

ככלל, אוכלוסיית ישראל צפויה להגיע ל-20 מיליון תושבים ב-2065, מהם 9.7 מיליון יהודים ואחרים (ללא חרדים), 6.4 מיליון חרדים ו-3.8 מיליון ערבים. עיקר השינוי הצפוי להתרחש הוא עלייה בחלקה של האוכלוסייה החרדית מ-11% כיום ל-32% ב-2065.

החרדים אופטימיים יותר לגבי מצבם הכלכלי

בשנת 2016, 88.3% מבני 20 ומעלה דיווחו שהם מרוצים מחייהם, בהם 89.8% מהיהודים, ו-80.7% מהערבים.

בקרב יהודים, אחוז החרדים המרוצים מחייהם וממצבם הכלכלי גבוה מיתר האוכלוסייה היהודית. החרדים גם אופטימיים יותר מיתר האוכלוסייה היהודית לגבי השיפור בחייהם ובמצבם הכלכלי בשנים הקרובות.

אחוז החילונים המצליחים לכסות את ההוצאות החודשיות של משק הבית שלהם גבוה מיתר האוכלוסייה היהודית. בקרב הערבים, לא נמצאו הבדלים בולטים בין דתיים ללא דתיים באחוז המרוצים מחייהם (כ-80%) וממצבם הכלכלי (כ-50%).

קיראו עוד ב"בארץ"

פחות חרדים זכאים לבגרות, יותר לומדים לתואר

בשנת הלימודים תשע"ו (2015/16) כ-474 אלף ילדים למדו בגני ילדים שבפיקוח משרד החינוך. 50.2% מהילדים בחינוך העברי למדו בגנים שבפיקוח הממלכתי, 29.2% - בגנים שבפיקוח החרדי ו-20.6% - בגנים שבפיקוח הממלכתי-דתי.

בהיבט של חינוך יסודי ועל יסודי, באותה שנה למדו כ-1.7 מיליון תלמידים במערכת החינוך. מתוך כ-1.26 מיליון תלמידי החינוך העברי, 57.9% היו תלמידים בפיקוח ממלכתי, 23.8% - בפיקוח חרדי ו-18.3% - בפיקוח ממלכתי-דתי. התלמידים הערבים היו 25.9% (כ-22.7% מוסלמים כ-1.4% נוצרים ו-1.8% דרוזים).

בהישגי הבגרות, נכון לאותה שנה ניגשו לבחינות הבגרות 84.6% מתלמידי כיתות יב. שיעור הזכאים לתעודת בגרות בבתי ספר שבפיקוח ממלכתי וממלכתי-דתי היה דומה: 76.9% ו-76.0%, בהתאמה, וגבוה מאוד לעומת הפיקוח החרדי - 33.8% בלבד. בפיקוח החרדי הבנות הן הרוב המכריע של הנבחנים בבחינות הבגרות (82.5%) ושל הזכאים לתעודה (91.6%).

בהתייחס להשכלה גבוהה, מספר הסטודנטים החרדים במוסדות להשכלה גבוהה בתשע"ו היה גבוה ביותר מפי שניים ממספרם בתש"ע (2009/10) (11 אלף ו-4.5 אלף, בהתאמה). בשנת תשע"ו, יותר ממחצית מהסטודנטים החרדים לתואר ראשון במכללות האקדמיות לחינוך למדו לימודי המשך (1,419 מתוך 2,618). סטודנטים אלו הוכשרו להוראה בעבר בסמינרים החרדים, ולאחר מכן השלימו את לימודיהם לתואר ראשון במכללות האקדמיות לחינוך.

רמת השכלה לפי אורח דתי בקרב יהודים:

רמת השכלה לפי אורח דתי בקרב ערבים:

כל הכותרות 24/7 הטלגרם שלנו - תכנים יחודיים

תגובות לכתבה(11):

הגב לכתבה

שם המגיב *

כותרת תגובה *

תוכן התגובה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה

7.
אוולין 11/07/2018 14:46
הגב לתגובה זו
אני מתנגדת לכפיה דתית ולהדתה, נוסעת בשבת לים, אוכלת במסעדות לא כשרות ולא מחפשת חותמת כשרות על מוצרים בסופר אבל בגלל שאנחנו עושים קידוש בארוחת שישי וצמים ביום כיפור מחשיבים אותי למסורתית. נוח להם להכליל אותי כדתיה. רוב רובו של העם כמוני, ממש לא דתי.
6.
MILKI 02/07/2018 10:45
הגב לתגובה זו
שני בתי המקדש נחרבו בגלל ההחלנה(חילוניות). כל הצרות זה בגלל אלה שעזבו את הדת,וגם בגלל הקיצוניים הדתיים.
אבי 16/12/2019 01:58
הגב לתגובה זו
וקיבלנו רק פרעות ופוגרומים. רק בזכות קבוצה של חילונים שהפסיקו לסמוך על החבר הדמיוני הקמנו מחדש את המדינה
סבלנות (ל"ת)
השלישי בדרך 04/07/2018 00:00
הגב לתגובה זו
5.
מה % העיתונאים המגדירים עצמם חילונים? (ל"ת)
עיתונאי-מעצב דעת קהל 01/07/2018 13:17
הגב לתגובה זו
4.
דני 28/06/2018 14:11
הגב לתגובה זו
מעניין שלא ציינו כמה נמצאים בכלא ביחס לאוכלוסיה. גם ביחס לעצמם, אני מסופק אם יש 1% מהחרדים בכלא (אם בכלל). באוכלוסיה הכללית זה פשוט קטסטרופה. דקירות במועדונים, סמים, ושאר עבירות.
3.
מגיע לנו . ככה מחסלים מדינה . האוייב הגדול מכולם זו הדת (ל"ת)
דודו 27/06/2018 16:43
הגב לתגובה זו
2.
לברוח מכאן לפני שיהיה מאוחר לילדים שלנו (ל"ת)
שלומי 27/06/2018 15:26
הגב לתגובה זו
sha007 02/07/2018 23:45
הגב לתגובה זו
סע לגרמניה או לאוסטרו-הונגריה תחייה שם כמה שנים תחזור על 4 (במקרה הטוב)
מיכה 27/06/2018 18:48
הגב לתגובה זו
כמה בני דודים
1.
ממש מדכא... (ל"ת)
סאקו 27/06/2018 15:15
הגב לתגובה זו

צילום: שירות התעסוקה

שירות התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה

ניתוח נתוני השנים האחרונות מראה כי דורשי העבודה לא מגיעים רק מהשכבות המוחלשות אלא ישנם יותר משכילים, בעלי משלחי יד אקדמאיים ומאשכולות גבוהים שמחפשים עבודה

הדס ברטל | 21/12/2025 07:34

נושאים בכתבה לשכת התעסוקה אבטלה מנהלים תואר אקדמי דוח התעסוקה 2025

הבוקר מפרסם שירות התעסוקה את דופק שוק העבודה המסכם את התנועות שנרשמו בשוק העבודה הישראלי במהלך חודש נובמבר, כאשר עולה מהם כי מספר דורשי העבודה שנרשמו, דומה למספר דורשי העבודה בשגרה שקדמה למתקפת ה-7 באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל. עם זאת, גם אם נדמה כי השוק התאושש לגמרי מהשפעות המלחמה, עיון בתמהיל דורשי העבודה מלמד על עקבותיה. כך, למשל, עלה שיעורם של היהודים שאינם חרדים בקרב דורשי העבודה בהשוואה לשיעורם קודם למלחמה. מגמות אלו ואחרות משקפות את השפעת המלחמה על הרכבה האנושי של מצבת דורשי העבודה. נתון בולט נוסף הוא עלייה בשיעור דורשי העבודה מאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים, 8 עד 10, לעומת ירידה בשיעור דורשי העבודה מהשכבות המוחלשות, אשכולות 1-3. הנתון עולה ממבט על התפלגות דורשי העבודה מחודש נובמבר 2022, המלמדת על הצטרפותם של עוד ועוד דורשי עבודה בעלי מיומנויות גבוהות.

מנהלים עסקיים לעומת פועלים בתעשייה

לפי נתוני לשכת התעסוקה נראה כי תמהיל דורשי העבודה השתנה באופן משמעותי, כאשר ישנם יותר אקדמאים ומנהלים ופחות עובדים בלתי מקצועיים. כך, שאף שבמספר הכולל ניכר דמיון בין חודשי נובמבר בזמני שגרה לנובמבר השנה, נראה כי השפעת המלחמה ובכלל השפעת השנים האחרונות ניכרת בתמהיל דורשי העבודה.

מספר דורשי העבודה שהם מפתחי תכנה ומנתחי יישומים הוכפל בכפי 2.5 ממספרם בנובמבר 2019, זה שקדם למשברי השנים האחרונות- מכ-3.3 אלף ב-2019 לכ-8,000 השנה, ושיעורם עלה מ-2.3% ב-2019 לכ-6.3% השנה. בדומה, נרשמה עלייה משמעותית בשיעור המנהלים מקרב דורשי העבודה ובמספרם- מ-17.3 אלף ב-2019 לכדי 22.8 אלף (מ-12.2% ל-18%) השנה. העלייה ניכרת יותר בקרב מנהלים בתחום השירותים העסקיים והמנהלים האדמינסטרטיביים, מ-6.2 אלף ב-2019 ל-9.6 אלף (מ-4.4% ל-7.6%) השנה. מגמה הפוכה נרשמה בקרב בעלי משלחי יד מרוויחי שכר נמוך.כך למשל, ירד מספר דורשי העבודה שהם עובדי ניקיון ועוזרים בבתים פרטיים, בתי מלון ומשרד מכ-9.8 אלף ב-2019 לכדי 6.1 אלף ( מ-6.9% ל-4.8% השנה). בדומה, ירד מספר דורשי העבודה שהם פועלים בלתי מקצועיים בתעשייה מ-5.7 אלף ל-3.8 אלף (מ-4% ל-3%) השנה.

יותר אבטלה בערים חרדיות וערביות

כבמרבית חודשי השנים האחרונות, גם בנובמבר 2025 הובילו את הרשימה אום אל פחם ורהט (6.1% ו-5.8%, בהתאמה), רהט ואום אל פחם (שיעור זהה של 5.7%), שאחריהן עכו (4.9%) ועפולה (4.6%), כערים הגדולות שבהן יש מספר הרבה דיותר של דורשי עבודה. עפולה היא העיר היהודית בעלת שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר. ככלל, גם החודש הערים עם שיעור דורשי העבודה הגבוהים ביותר הן פריפריאליות, חרדיות או ערביות, כשמנגד השיעורים הנמוכים ביותר נרשמו גם החודש בערים החזקות יותר כרעננה, כפר סבא ורמת השרון. בהשוואה לחודש שקדם, במרבית הערים נרשמה עלייה, אשר עמדה בממוצע על 2.9% - הבולטות ביותר נרשמו בראש פינה (17.8%), קריית גת (9.8%), ובאום אל פחם ורמלה (7.8%, כל אחת). מנגד, בחלק מהערים נרשמה ירידה, כאשר לרוב דובר בערים חזקות מהמרכז.

להמשך הכתבה לחץ כאן

עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוק

האבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה

הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות

אדם בלומנברג | 21/12/2025 11:33

נושאים בכתבה שוק העבודה תקציב

בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.

כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.

הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.

הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.

על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת:

להמשך הכתבה לחץ כאן