דירוג פורבס: מי חולקת עם מירי רגב את תואר - האישה החזקה בישראל?
מנכ"לית פייסבוק, עדי סופר תאני, ושרת התרבות והספורט, מירי רגב, הן הנשים המשפיעות ביותר בארץ לפי פורבס ישראל, המפרסם היום את דירוג 50 הנשים, הנמצאות בעמדות מפתח שונות בחברה הישראלית.
השנה בחר פורבס לשים בקדמת הבמה את נושא חופש הביטוי וחופש המידע – תחום סביבו התפתח בתקופה האחרונה שיח ענף. שתי הנשים שמייצגות יותר מכל את השיח הזה הן שרת התרבות והספורט, מירי רגב, שהקרב שהתנהל בינה ובין האמנים, הציב בקדמת הבמה שאלות קשות על גבולות חופש הביטוי, ומנכ"לית פייסבוק ישראל, עדי סופר תאני, שמושכת לא מעט אש בשל הכוח שהיא מחזיקה בידה לשלוט בנוכחותם של גופים ואנשים פרטיים ברשת החברתית.
בגזרה הפיננסית חל השנה מהפך בקרב מנכ"ליות הבנקים, כאשר מנכ"לית דיסקונט, לילך אשר טופילסקי (12) עקפה בשני מקומות את מנכ"לית לאומי, רקפת רוסק עמינח. על אף תוצאותיו הטובות של לאומי במחצית הראשונה של השנה, נלקחה בחשבון הפגיעה באמינותו ויוקרתו של הבנק, בשל ההסתבכות המשפטית בארה"ב וקנס הענק שהושת עליו. כמו כן, נלקחה בחשבון הפגיעה בתדמיתה האישית של רוסק עמינח שנאלצה להופיע השנה בבית המשפט על מנת להתגונן מפני פעילותו של ארגון "באים לבנקים".
לצד שמות מוכרים החוזרים מדי שנה כמו המיליארדריות שרי אריסון, ליאורה עופר ועופרה שטראוס, מופיעים השנה גם שמות חדשים, מוכרים פחות, כמו חגית כץ שינובר, הרוח החייה מאחורי רשת קופיקס ועינבר בוגלה, ממנהיגות מחאת העדה האתיופית.
שתי חוקרות מובילות מככבות גם הן ברשימה: חוקרת הסרטן, פרופ' ירנדה סמואלס, אשר עוסקת במיפוי גנים הקשורים להתפתחות גידולים – מחקר המהווה בסיס לפיתוח טיפולים המותאמים אישית לכל חולה ומהווים עליית מדרגה נוספת במלחמה בסרטן. ד"ר אמילי לנדאו, מומחית לבקרת נשק מספרת בראיון נרחב על ה"חורים" בהסכם הגרעין עם איראן ועל הטעויות בהתנהלותה של ישראל.
אך לא כל הנשים ברשימה מככבות בה בשל הישגים שראוי להתגאות בהם. כך למשל ממוקמת במקום ה-22, רות דוד, פרקליטת מחוז תל אביב לשעבר, שמעורבותה בפרשת רונאל פישר העלתה אל השיח הציבורי את הביקורת על התנהלות פרקליטות המדינה.
מי שנפלטה השנה מהדירוג היא יו"רית רשות החשמל המודחת, אורית פרקש הכהן, שכיכבה ברשימה הקודמת במקום ה-32 כאישה החזקה ביותר בשוק האנרגיה. נראה כי במקרה שלה, הכוח וההשפעה שהחזיקה, שחקו לרעתה.
- יאנגו דורשת מרשות התחרות: הכריזו על Gett כמונופול
- בהשקעה של 100 מיליון שקלים תכנית IsraLab יוצאת לדרך
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
דירוג עשר המובילות
1-2 (ביחד): מירי רגב ועדי סופר תאני
3: קרנית פלוג
4: מרים נאור
5: איילת שקד
6: שרי אריסון
7: עופרה שטראוס
8: ליאורה עופר
9: אפרת פלד
- 3.כל הנבלים מתפוצצים! (ל"ת)שלי 20/08/2015 15:48הגב לתגובה זו
- 2.אולי הפרחה הכי גדולה בישראל (ל"ת)ff 20/08/2015 14:28הגב לתגובה זו
- 1.עכשיו בכלל העלו לה את השתן למוח (ל"ת)תום 20/08/2015 12:29הגב לתגובה זו
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)"המס על הבנקים הוא מס על הציבור - והוא זה שישלם את המחיר"
בהמשך לכוונת שר האוצר סמוטריץ’ למסות את הבנקים, איגוד הבנקים מגיש את תגובתו לדו"ח עבודת צוות האוצר וטוען כי הדו"ח חסר השוואות לרווחיות בענפים אחרים, לא בחנו את ההשלכות הכלכליות, והמס צפוי לפגוע בציבור הרחב; מנכ"ל איגוד הבנקים, איתן מדמון "שר האוצר מבקש,
באמצעות המהלך הזה, לגבות מס נוסף, בדרך עקיפה ולכאורה מתוחכמת מהציבור"
ברקע הכוונה של שר האוצר בצלאל סמוטריץ’ להטיל מס מיוחד נוסף על הבנקים, איגוד הבנקים מגיש את עמדתו לדו"ח עבודת הצוות שבחן את המהלך. לטענת האיגוד, הדו"ח שאמור היה לשמש בסיס מקצועי להחלטה, לוקה בחוסרים מהותיים, מדלג על בדיקות קריטיות ובעיקר אינו מתמודד עם השאלה מי ישלם בסופו של דבר את מחיר המס.
המסמך מוגש אף שעמדת בנק ישראל, שהוא חלק בלתי נפרד מהצוות, טרם פורסמה, ובאיגוד סבורים כי מדובר בהליך שמתקדם מהר מדי, בלי בחינה כלכלית מלאה של ההשלכות על הציבור והמשק.
לטענת איגוד הבנקים, הדו"ח שפרסם הצוות באוצר לא כולל את שתי הבדיקות המרכזיות שעל הבסיס שלהן אפשר בכלל לדון בהטלת מס על סקטור ספציפי. קודם כל, בדו"ח אין כל השוואה בין הרווחיות של הבנקים לבין הרווחיות של ענפים אחרים במשק. באיגוד מדגישים כי זה בדיוק הבדיקה שנדרשה מהצוות לבצע, כדי לבחון האם מתקיימות נסיבות חריגות שמצדיקות מיסוי מיוחד של ענף אחד בלבד. למרות זאת, הדו"ח, כך נטען, מדלג לחלוטין על השוואה כזאת.
שנית, הדו"ח לא בוחן את ההשלכות הכלכליות של המהלך על המשק הישראלי. אמנם מצויין בדו"ח כי הטלת מס על הבנקים עלולה להוביל לעליית ריבית, לצמצום האשראי, לפגיעה במשקיעים ולנזק לציבור הרחב, אבל בפועל לא ניסו לאמוד את ההשפעות האלה או להעריך את ההיקף שלהן. באיגוד מציינים כי מדובר בתוצאות שכבר התרחשו בפועל במדינות שבהן הוטל מס דומה, ולכן היעדר ניתוח עלות־תועלת מהווה, לדבריהם, כשל מהותי בעבודת הצוות ואף עומד בניגוד לעקרונות חוק האסדרה.
- אושר: בנקים יציעו פקדונות ללא חשבון עו"ש
- איגוד הבנקים במכתב חריף: "המס מעמיד את ישראל בשורה אחת עם הונגריה"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמו כן, באיגוד טוענים כי הדו"ח מציג נתון שגוי שלפיו הציבור מחזיק בכ-70% ממניות הבנקים, בעוד שבפועל שיעור אחזקות הציבור עומד על כ-90%. לטענתם, מדובר בפער מהותי, שכן הציבור הוא זה שנושא בפועל בעלות של כל מס שיוטל על הבנקים. למרות זאת, בדו"ח אין כל ניסיון לאמוד את הפגיעה הצפויה בחיסכון הציבורי, בדיבידנדים או בשווי אחזקות הציבור. באיגוד מדגישים כי מבנה בעלות כזה אינו קיים באף מדינה אחרת שהטילה מס על הבנקים, ולכן השוואות בינלאומיות מחייבות זהירות מיוחדת.
