מירי רגב
צילום: יח"צ

דירוג פורבס: מי חולקת עם מירי רגב את תואר - האישה החזקה בישראל?

המגזין פרסם את דירוג 50 הנשים הנמצאות בעמדות מפתח שונות. צפו ברשימה
לירן סהר | (3)

מנכ"לית פייסבוק, עדי סופר תאני, ושרת התרבות והספורט, מירי רגב, הן הנשים המשפיעות ביותר בארץ לפי פורבס ישראל, המפרסם היום את דירוג 50 הנשים, הנמצאות בעמדות מפתח שונות בחברה הישראלית.

לכתבה המלאה באתר פורבס

השנה בחר פורבס לשים בקדמת הבמה את נושא חופש הביטוי וחופש המידע – תחום סביבו התפתח בתקופה האחרונה שיח ענף. שתי הנשים שמייצגות יותר מכל את השיח הזה הן שרת התרבות והספורט, מירי רגב, שהקרב שהתנהל בינה ובין האמנים, הציב בקדמת הבמה שאלות קשות על גבולות חופש הביטוי, ומנכ"לית פייסבוק ישראל, עדי סופר תאני, שמושכת לא מעט אש בשל הכוח שהיא מחזיקה בידה לשלוט בנוכחותם של גופים ואנשים פרטיים ברשת החברתית.  

בגזרה הפיננסית חל השנה מהפך בקרב מנכ"ליות הבנקים, כאשר מנכ"לית דיסקונט, לילך אשר טופילסקי (12) עקפה בשני מקומות את מנכ"לית לאומי, רקפת רוסק עמינח. על אף תוצאותיו הטובות של לאומי במחצית הראשונה של השנה, נלקחה בחשבון הפגיעה באמינותו ויוקרתו של הבנק, בשל ההסתבכות המשפטית בארה"ב וקנס הענק שהושת עליו. כמו כן, נלקחה בחשבון הפגיעה בתדמיתה האישית של רוסק עמינח שנאלצה להופיע השנה בבית המשפט על מנת להתגונן מפני פעילותו של ארגון "באים לבנקים".

 

לצד שמות מוכרים החוזרים מדי שנה כמו המיליארדריות שרי אריסון, ליאורה עופר ועופרה שטראוס, מופיעים השנה גם שמות חדשים, מוכרים פחות, כמו חגית כץ שינובר, הרוח החייה מאחורי רשת קופיקס ועינבר בוגלה, ממנהיגות מחאת העדה האתיופית.

שתי חוקרות מובילות מככבות גם הן ברשימה: חוקרת הסרטן, פרופ' ירנדה סמואלס, אשר עוסקת במיפוי גנים הקשורים להתפתחות גידולים – מחקר המהווה בסיס לפיתוח טיפולים המותאמים אישית לכל חולה ומהווים עליית מדרגה נוספת במלחמה בסרטן. ד"ר אמילי לנדאו, מומחית לבקרת נשק מספרת בראיון נרחב על ה"חורים" בהסכם הגרעין עם איראן ועל הטעויות בהתנהלותה של ישראל.

אך לא כל הנשים ברשימה מככבות בה בשל הישגים שראוי להתגאות בהם. כך למשל ממוקמת במקום ה-22, רות דוד, פרקליטת מחוז תל אביב לשעבר, שמעורבותה בפרשת רונאל פישר העלתה אל השיח הציבורי את הביקורת על התנהלות פרקליטות המדינה.

מי שנפלטה השנה מהדירוג היא יו"רית רשות החשמל המודחת, אורית פרקש הכהן, שכיכבה ברשימה הקודמת במקום ה-32 כאישה החזקה ביותר בשוק האנרגיה. נראה כי במקרה שלה, הכוח וההשפעה שהחזיקה, שחקו לרעתה. 

קיראו עוד ב"בארץ"

דירוג עשר המובילות

1-2 (ביחד): מירי רגב ועדי סופר תאני

3: קרנית פלוג

4: מרים נאור

5: איילת שקד

6: שרי אריסון

7: עופרה שטראוס

8: ליאורה עופר

9: אפרת פלד

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    כל הנבלים מתפוצצים! (ל"ת)
    שלי 20/08/2015 15:48
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    אולי הפרחה הכי גדולה בישראל (ל"ת)
    ff 20/08/2015 14:28
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    עכשיו בכלל העלו לה את השתן למוח (ל"ת)
    תום 20/08/2015 12:29
    הגב לתגובה זו
מטרו (נת"ע)מטרו (נת"ע)

אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן

מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של הפרויקט מתרבות

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מטרו גוש דן

פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר  והיא צפויה לגבות אותו כלכלית. 

נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.


מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.


במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.


הפתרון התחבורתי של העתיד?

עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.