הירשמו
  1. ראשי
  2. בארץ
מירי רגב
צילום: יח"צ

דירוג פורבס: מי חולקת עם מירי רגב את תואר - האישה החזקה בישראל?

המגזין פרסם את דירוג 50 הנשים הנמצאות בעמדות מפתח שונות. צפו ברשימה
לירן סהר | (3)
נושאים בכתבה מירי רגב עדי סופר תאני פורבס ישראל

מנכ"לית פייסבוק, עדי סופר תאני, ושרת התרבות והספורט, מירי רגב, הן הנשים המשפיעות ביותר בארץ לפי פורבס ישראל, המפרסם היום את דירוג 50 הנשים, הנמצאות בעמדות מפתח שונות בחברה הישראלית.

לכתבה המלאה באתר פורבס

השנה בחר פורבס לשים בקדמת הבמה את נושא חופש הביטוי וחופש המידע – תחום סביבו התפתח בתקופה האחרונה שיח ענף. שתי הנשים שמייצגות יותר מכל את השיח הזה הן שרת התרבות והספורט, מירי רגב, שהקרב שהתנהל בינה ובין האמנים, הציב בקדמת הבמה שאלות קשות על גבולות חופש הביטוי, ומנכ"לית פייסבוק ישראל, עדי סופר תאני, שמושכת לא מעט אש בשל הכוח שהיא מחזיקה בידה לשלוט בנוכחותם של גופים ואנשים פרטיים ברשת החברתית.  

בגזרה הפיננסית חל השנה מהפך בקרב מנכ"ליות הבנקים, כאשר מנכ"לית דיסקונט, לילך אשר טופילסקי (12) עקפה בשני מקומות את מנכ"לית לאומי, רקפת רוסק עמינח. על אף תוצאותיו הטובות של לאומי במחצית הראשונה של השנה, נלקחה בחשבון הפגיעה באמינותו ויוקרתו של הבנק, בשל ההסתבכות המשפטית בארה"ב וקנס הענק שהושת עליו. כמו כן, נלקחה בחשבון הפגיעה בתדמיתה האישית של רוסק עמינח שנאלצה להופיע השנה בבית המשפט על מנת להתגונן מפני פעילותו של ארגון "באים לבנקים".

 

לצד שמות מוכרים החוזרים מדי שנה כמו המיליארדריות שרי אריסון, ליאורה עופר ועופרה שטראוס, מופיעים השנה גם שמות חדשים, מוכרים פחות, כמו חגית כץ שינובר, הרוח החייה מאחורי רשת קופיקס ועינבר בוגלה, ממנהיגות מחאת העדה האתיופית.

שתי חוקרות מובילות מככבות גם הן ברשימה: חוקרת הסרטן, פרופ' ירנדה סמואלס, אשר עוסקת במיפוי גנים הקשורים להתפתחות גידולים – מחקר המהווה בסיס לפיתוח טיפולים המותאמים אישית לכל חולה ומהווים עליית מדרגה נוספת במלחמה בסרטן. ד"ר אמילי לנדאו, מומחית לבקרת נשק מספרת בראיון נרחב על ה"חורים" בהסכם הגרעין עם איראן ועל הטעויות בהתנהלותה של ישראל.

אך לא כל הנשים ברשימה מככבות בה בשל הישגים שראוי להתגאות בהם. כך למשל ממוקמת במקום ה-22, רות דוד, פרקליטת מחוז תל אביב לשעבר, שמעורבותה בפרשת רונאל פישר העלתה אל השיח הציבורי את הביקורת על התנהלות פרקליטות המדינה.

מי שנפלטה השנה מהדירוג היא יו"רית רשות החשמל המודחת, אורית פרקש הכהן, שכיכבה ברשימה הקודמת במקום ה-32 כאישה החזקה ביותר בשוק האנרגיה. נראה כי במקרה שלה, הכוח וההשפעה שהחזיקה, שחקו לרעתה. 

קיראו עוד ב"בארץ"

דירוג עשר המובילות

1-2 (ביחד): מירי רגב ועדי סופר תאני

3: קרנית פלוג

4: מרים נאור

5: איילת שקד

6: שרי אריסון

7: עופרה שטראוס

8: ליאורה עופר

9: אפרת פלד

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    כל הנבלים מתפוצצים! (ל"ת)
    שלי 20/08/2015 15:48
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    אולי הפרחה הכי גדולה בישראל (ל"ת)
    ff 20/08/2015 14:28
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    עכשיו בכלל העלו לה את השתן למוח (ל"ת)
    תום 20/08/2015 12:29
    הגב לתגובה זו
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |
נושאים בכתבה בנק ישראל ניהול סיכונים

קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

להמשך הכתבה לחץ כאן
שמואל קצביאן
צילום: עזרא לוי

"השוק המקומי כבר מתומחר גבוה; השקל יגיע ל-3-3.12 בסוף 2026"

דיסקונט ברוקראז' עם סקירה סלקטיבית ל-2026: רוב הסקטורים מקבלים "תשואת שוק" - אפסייד של 26% בנייס, אלביט עם מחיר יעד של 1850 שקל 

מנדי הניג |
נושאים בכתבה דיסקונט

אחרי שנת 2025 חריגה בכל קנה מידה, עם זינוק של כ-50% בת"א 125 וזרימה של כספי משקיעים זרים לבורסה המקומית, דיסקונט ברוקראז' מנסים לשרטט את השוק של 2026. מצד אחד, הכלכלה הריאלית בישראל הולכת להנות משנה של התאוששות משמעותית, אבל מצד שני, שוק המניות כבר לא זול, וקשה יהיה לשחזר (ועל זה יסכימו רבים) את מה שראינו בשנה האחרונה.

נקודת המוצא זה שלא נכנס להחמרה ביטחונית משמעותית. אם נניח ככה, בדיסקונט מעריכים ש-2026 תהיה שנה שבה הכלכלה הישראלית תצמח בקצב גבוה מהעולם ואפילו מרוב מדינות המערב. תחזית הצמיחה של הכלכלה המקומית עומדת על 4.5% עד 5.5%, לעומת כ-3% בלבד בעולם (לפי קונצנזוס בלומברג). המנועים המרכזיים יהיו השקעות, בעיקר למגורים, חזרה של הצריכה הפרטית, וחלק מענפי היצוא.

במקביל, בדיסקונט מצביעים על המשך התמתנות באינפלציה. אחרי שהאינפלציה השנתית כבר ירדה לתוך היעד, הצפי של מחלקת המחקר הוא לירידה נוספת עד כ-1.6% בסוף 2026. לכך תורמים, בין היתר, חוזק השקל, התמתנות באינפלציה הגלובלית, שחרור מגבלות היצע, והעובדה שבשונה מ-2025, לא צפויה העלאת מע"מ.

הסביבה הזאת תאפשר לבנק ישראל להמשיך ולהפחית ריבית. בדיסקונט מעריכים לפחות שלוש הפחתות ריבית במהלך 2026, לרמה של 3% עד 3.5% בסוף השנה. הריבית הריאלית בישראל עדיין גבוהה יחסית, גם היסטורית וגם בהשוואה לעולם, והפער הזה, יחד עם האטה באינפלציה ורגיעה בפרמיית הסיכון, יתמוך בהמשך מהלך ההפחתות שכבר התחיל.


אג"ח ומט"ח: השקל ימשיך להתחזק, ירידת תשואות בטווח הקצר


בשוק האג"ח, בדיסקונט ברוקראז' מעריכים כי התנאים המאקרו-כלכליים תומכים בירידת תשואות, בעיקר בחלק הקצר של עקום התשואות, לפחות בחודשים הראשונים של 2026. המשך התמתנות האינפלציה, לצד צפי להפחתות ריבית והנחה ליציבות יחסית בפרמיית הסיכון, יוצרים סביבה נוחה יותר לאג"ח הממשלתי. עם זאת, הם מדגישים כי במבט של שנה קדימה חוסר הוודאות גובר, בעיקר בשל השאלה כיצד יתפתחו התשואות בארה"ב, ובתרחיש הבסיס הם מצפים לתשואת החזקה חיובית באג"ח הממשלתי בישראל לאורך העקום, אך ללא אחידות בין הטווחים.

להמשך הכתבה לחץ כאן