מירי רגב
צילום: יח"צ

דירוג פורבס: מי חולקת עם מירי רגב את תואר - האישה החזקה בישראל?

המגזין פרסם את דירוג 50 הנשים הנמצאות בעמדות מפתח שונות. צפו ברשימה
לירן סהר | (3)

מנכ"לית פייסבוק, עדי סופר תאני, ושרת התרבות והספורט, מירי רגב, הן הנשים המשפיעות ביותר בארץ לפי פורבס ישראל, המפרסם היום את דירוג 50 הנשים, הנמצאות בעמדות מפתח שונות בחברה הישראלית.

לכתבה המלאה באתר פורבס

השנה בחר פורבס לשים בקדמת הבמה את נושא חופש הביטוי וחופש המידע – תחום סביבו התפתח בתקופה האחרונה שיח ענף. שתי הנשים שמייצגות יותר מכל את השיח הזה הן שרת התרבות והספורט, מירי רגב, שהקרב שהתנהל בינה ובין האמנים, הציב בקדמת הבמה שאלות קשות על גבולות חופש הביטוי, ומנכ"לית פייסבוק ישראל, עדי סופר תאני, שמושכת לא מעט אש בשל הכוח שהיא מחזיקה בידה לשלוט בנוכחותם של גופים ואנשים פרטיים ברשת החברתית.  

בגזרה הפיננסית חל השנה מהפך בקרב מנכ"ליות הבנקים, כאשר מנכ"לית דיסקונט, לילך אשר טופילסקי (12) עקפה בשני מקומות את מנכ"לית לאומי, רקפת רוסק עמינח. על אף תוצאותיו הטובות של לאומי במחצית הראשונה של השנה, נלקחה בחשבון הפגיעה באמינותו ויוקרתו של הבנק, בשל ההסתבכות המשפטית בארה"ב וקנס הענק שהושת עליו. כמו כן, נלקחה בחשבון הפגיעה בתדמיתה האישית של רוסק עמינח שנאלצה להופיע השנה בבית המשפט על מנת להתגונן מפני פעילותו של ארגון "באים לבנקים".

 

לצד שמות מוכרים החוזרים מדי שנה כמו המיליארדריות שרי אריסון, ליאורה עופר ועופרה שטראוס, מופיעים השנה גם שמות חדשים, מוכרים פחות, כמו חגית כץ שינובר, הרוח החייה מאחורי רשת קופיקס ועינבר בוגלה, ממנהיגות מחאת העדה האתיופית.

שתי חוקרות מובילות מככבות גם הן ברשימה: חוקרת הסרטן, פרופ' ירנדה סמואלס, אשר עוסקת במיפוי גנים הקשורים להתפתחות גידולים – מחקר המהווה בסיס לפיתוח טיפולים המותאמים אישית לכל חולה ומהווים עליית מדרגה נוספת במלחמה בסרטן. ד"ר אמילי לנדאו, מומחית לבקרת נשק מספרת בראיון נרחב על ה"חורים" בהסכם הגרעין עם איראן ועל הטעויות בהתנהלותה של ישראל.

אך לא כל הנשים ברשימה מככבות בה בשל הישגים שראוי להתגאות בהם. כך למשל ממוקמת במקום ה-22, רות דוד, פרקליטת מחוז תל אביב לשעבר, שמעורבותה בפרשת רונאל פישר העלתה אל השיח הציבורי את הביקורת על התנהלות פרקליטות המדינה.

מי שנפלטה השנה מהדירוג היא יו"רית רשות החשמל המודחת, אורית פרקש הכהן, שכיכבה ברשימה הקודמת במקום ה-32 כאישה החזקה ביותר בשוק האנרגיה. נראה כי במקרה שלה, הכוח וההשפעה שהחזיקה, שחקו לרעתה. 

קיראו עוד ב"בארץ"

דירוג עשר המובילות

1-2 (ביחד): מירי רגב ועדי סופר תאני

3: קרנית פלוג

4: מרים נאור

5: איילת שקד

6: שרי אריסון

7: עופרה שטראוס

8: ליאורה עופר

9: אפרת פלד

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    כל הנבלים מתפוצצים! (ל"ת)
    שלי 20/08/2015 15:48
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    אולי הפרחה הכי גדולה בישראל (ל"ת)
    ff 20/08/2015 14:28
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    עכשיו בכלל העלו לה את השתן למוח (ל"ת)
    תום 20/08/2015 12:29
    הגב לתגובה זו
בנימין נתניהובנימין נתניהו
פרשנות

האם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים

הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות

מנדי הניג |

ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש. 

בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".

הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים. 

כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל

סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.

במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.

למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו?  מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים".  הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".