מירי רגב
צילום: יח"צ

דירוג פורבס: מי חולקת עם מירי רגב את תואר - האישה החזקה בישראל?

המגזין פרסם את דירוג 50 הנשים הנמצאות בעמדות מפתח שונות. צפו ברשימה
לירן סהר | (3)

מנכ"לית פייסבוק, עדי סופר תאני, ושרת התרבות והספורט, מירי רגב, הן הנשים המשפיעות ביותר בארץ לפי פורבס ישראל, המפרסם היום את דירוג 50 הנשים, הנמצאות בעמדות מפתח שונות בחברה הישראלית.

לכתבה המלאה באתר פורבס

השנה בחר פורבס לשים בקדמת הבמה את נושא חופש הביטוי וחופש המידע – תחום סביבו התפתח בתקופה האחרונה שיח ענף. שתי הנשים שמייצגות יותר מכל את השיח הזה הן שרת התרבות והספורט, מירי רגב, שהקרב שהתנהל בינה ובין האמנים, הציב בקדמת הבמה שאלות קשות על גבולות חופש הביטוי, ומנכ"לית פייסבוק ישראל, עדי סופר תאני, שמושכת לא מעט אש בשל הכוח שהיא מחזיקה בידה לשלוט בנוכחותם של גופים ואנשים פרטיים ברשת החברתית.  

בגזרה הפיננסית חל השנה מהפך בקרב מנכ"ליות הבנקים, כאשר מנכ"לית דיסקונט, לילך אשר טופילסקי (12) עקפה בשני מקומות את מנכ"לית לאומי, רקפת רוסק עמינח. על אף תוצאותיו הטובות של לאומי במחצית הראשונה של השנה, נלקחה בחשבון הפגיעה באמינותו ויוקרתו של הבנק, בשל ההסתבכות המשפטית בארה"ב וקנס הענק שהושת עליו. כמו כן, נלקחה בחשבון הפגיעה בתדמיתה האישית של רוסק עמינח שנאלצה להופיע השנה בבית המשפט על מנת להתגונן מפני פעילותו של ארגון "באים לבנקים".

 

לצד שמות מוכרים החוזרים מדי שנה כמו המיליארדריות שרי אריסון, ליאורה עופר ועופרה שטראוס, מופיעים השנה גם שמות חדשים, מוכרים פחות, כמו חגית כץ שינובר, הרוח החייה מאחורי רשת קופיקס ועינבר בוגלה, ממנהיגות מחאת העדה האתיופית.

שתי חוקרות מובילות מככבות גם הן ברשימה: חוקרת הסרטן, פרופ' ירנדה סמואלס, אשר עוסקת במיפוי גנים הקשורים להתפתחות גידולים – מחקר המהווה בסיס לפיתוח טיפולים המותאמים אישית לכל חולה ומהווים עליית מדרגה נוספת במלחמה בסרטן. ד"ר אמילי לנדאו, מומחית לבקרת נשק מספרת בראיון נרחב על ה"חורים" בהסכם הגרעין עם איראן ועל הטעויות בהתנהלותה של ישראל.

אך לא כל הנשים ברשימה מככבות בה בשל הישגים שראוי להתגאות בהם. כך למשל ממוקמת במקום ה-22, רות דוד, פרקליטת מחוז תל אביב לשעבר, שמעורבותה בפרשת רונאל פישר העלתה אל השיח הציבורי את הביקורת על התנהלות פרקליטות המדינה.

מי שנפלטה השנה מהדירוג היא יו"רית רשות החשמל המודחת, אורית פרקש הכהן, שכיכבה ברשימה הקודמת במקום ה-32 כאישה החזקה ביותר בשוק האנרגיה. נראה כי במקרה שלה, הכוח וההשפעה שהחזיקה, שחקו לרעתה. 

קיראו עוד ב"בארץ"

דירוג עשר המובילות

1-2 (ביחד): מירי רגב ועדי סופר תאני

3: קרנית פלוג

4: מרים נאור

5: איילת שקד

6: שרי אריסון

7: עופרה שטראוס

8: ליאורה עופר

9: אפרת פלד

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    כל הנבלים מתפוצצים! (ל"ת)
    שלי 20/08/2015 15:48
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    אולי הפרחה הכי גדולה בישראל (ל"ת)
    ff 20/08/2015 14:28
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    עכשיו בכלל העלו לה את השתן למוח (ל"ת)
    תום 20/08/2015 12:29
    הגב לתגובה זו
שלמה קרעי הליכוד
צילום: הגר כהן

משרד התקשורת ביטל את עמלות הוראת הקבע בחברות התקשורת

החל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית; במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה

רן קידר |

מזה כ-10 ימים, והחל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית. במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה. 

לפי התקנות, חברות התקשורת עדיין יוכלו, במקרים מוצדקים, לדרוש תשלום מראש עבור חבילת השירות כדי לצמצם סיכוני גבייה, אך ללא גביית עמלה נוספת. במקביל, השר קרעי מוביל כעת מהלך משלים להרחבת האיסור גם על חברות הטלוויזיה הרב-ערוצית, במטרה להבטיח שוק הוגן ושוויוני לכלל הצרכנים.

לאחרונה, משרד התקשורת נמצא במוקד של דיון ציבורי אודות הרפורמה באופן חישוב הרייטינג. להבדיל מהקונצנזוס של ביטולי עמלות, במקרה של ועדת המדרוג, יש מחלוקת גדולה. המניע של המשרד הוא לערוך רפורמה בשיטה שקיימת כבר עשורים רבים, מבלי שעודכנה, ואילו הביקורת מגיע על רקע העברת מוקדי הכח הקיימים וביזורם. 

עוד נושא שבו משרד התקשורת נמצא בכותרות הוא רכישת הוט מובייל על ידי פלאפון, שהעלתה לפני שבוע את ההצעה להוט מובייל ל-2.1 מיליארד שקל. ההצעה הקודמת עמדה על 2 מיליארד שקל והעלאה הנוכחית היא מסר למתמודדים האחרים שפלאפון נחושה לרכוש את הוט מובייל.  שוק התקשורת השתנה מאוד ב-13 השנה האחרונות, מאז הרפורמה שהורידה את המחירים בכ-80% והתחרות בו כיום היא גדולה מאוד עם מספר חברות חזקות משמעותי. כלומר, למרות ששר התקשורת הביע התנגדות עסקה, לא נראה שיש לו באמת גושפנקא אמיתית וריאלית להתנגדות הזו.

הדבר מגיע גם לאחר מהלך נוסף של המשרד, שפרסם קול קורא לפני כחודש, שבמהותו בוחן מחדש את חובת ההפרדה המבנית החלה על קבוצות בזק והוט. במידה וההפרדה תבוטל, חברת התקשורת תוכל סוף-סוף למזג לתוכה את פעילות yes ולהכיר בהפסדים הצבורים שלה מה שיכול ליצור לה מגן מס ולחסוך לה מסים בהיקף של מאות מיליוני שקלים. הקול הקורא שפרסם משרד התקשורת מבקש לשמוע עמדות מהציבור ומהחברות לקראת שינוי כולל במודל הרגולציה של שוק התקשורת. זה צעד בתהליך ארוך, שבמסגרתו נבחנת השאלה האם יש עדיין הצדקה להחזיק את בזק כמבנה מפוצל - בין פעילות התשתיות הקוויות, בזק בינלאומי ו-yes - או שהגיע הזמן לשחרר את החברות לפעול תחת קורת גג אחת כמו בשאר החברות.

שלמה קרעי הליכוד
צילום: הגר כהן

משרד התקשורת ביטל את עמלות הוראת הקבע בחברות התקשורת

החל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית; במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה

רן קידר |

מזה כ-10 ימים, והחל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית. במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה. 

לפי התקנות, חברות התקשורת עדיין יוכלו, במקרים מוצדקים, לדרוש תשלום מראש עבור חבילת השירות כדי לצמצם סיכוני גבייה, אך ללא גביית עמלה נוספת. במקביל, השר קרעי מוביל כעת מהלך משלים להרחבת האיסור גם על חברות הטלוויזיה הרב-ערוצית, במטרה להבטיח שוק הוגן ושוויוני לכלל הצרכנים.

לאחרונה, משרד התקשורת נמצא במוקד של דיון ציבורי אודות הרפורמה באופן חישוב הרייטינג. להבדיל מהקונצנזוס של ביטולי עמלות, במקרה של ועדת המדרוג, יש מחלוקת גדולה. המניע של המשרד הוא לערוך רפורמה בשיטה שקיימת כבר עשורים רבים, מבלי שעודכנה, ואילו הביקורת מגיע על רקע העברת מוקדי הכח הקיימים וביזורם. 

עוד נושא שבו משרד התקשורת נמצא בכותרות הוא רכישת הוט מובייל על ידי פלאפון, שהעלתה לפני שבוע את ההצעה להוט מובייל ל-2.1 מיליארד שקל. ההצעה הקודמת עמדה על 2 מיליארד שקל והעלאה הנוכחית היא מסר למתמודדים האחרים שפלאפון נחושה לרכוש את הוט מובייל.  שוק התקשורת השתנה מאוד ב-13 השנה האחרונות, מאז הרפורמה שהורידה את המחירים בכ-80% והתחרות בו כיום היא גדולה מאוד עם מספר חברות חזקות משמעותי. כלומר, למרות ששר התקשורת הביע התנגדות עסקה, לא נראה שיש לו באמת גושפנקא אמיתית וריאלית להתנגדות הזו.

הדבר מגיע גם לאחר מהלך נוסף של המשרד, שפרסם קול קורא לפני כחודש, שבמהותו בוחן מחדש את חובת ההפרדה המבנית החלה על קבוצות בזק והוט. במידה וההפרדה תבוטל, חברת התקשורת תוכל סוף-סוף למזג לתוכה את פעילות yes ולהכיר בהפסדים הצבורים שלה מה שיכול ליצור לה מגן מס ולחסוך לה מסים בהיקף של מאות מיליוני שקלים. הקול הקורא שפרסם משרד התקשורת מבקש לשמוע עמדות מהציבור ומהחברות לקראת שינוי כולל במודל הרגולציה של שוק התקשורת. זה צעד בתהליך ארוך, שבמסגרתו נבחנת השאלה האם יש עדיין הצדקה להחזיק את בזק כמבנה מפוצל - בין פעילות התשתיות הקוויות, בזק בינלאומי ו-yes - או שהגיע הזמן לשחרר את החברות לפעול תחת קורת גג אחת כמו בשאר החברות.