לפיד מגיב: "לא משנה מה עושים, תמיד האופוזיציה מותחת ביקורת"
שר האוצר, יאיר לפיד, התראיין הבוקר בגל"צ והגיב לביקורת מתוך הממשלה ומהאופוזיציה לעיקרי התקציב
יו"ר ועדת הכספים סלומינסקי אומר שההבטחות שלך חורגות בחמישה מיליארד שקל. שהמספרים לא מתכנסים והוא מזמין אותך לועדת הכספים לתת הסברים...
לפיד אמר בתגובה "בוודאי שאני אענה להצעה לבוא לועדת הכספים. הכנסת היא הריבון ואם היא מזמינה אני בא ומסביר."
אז תגלה לנו מה תגיד לסלומינסקי, שאומר שההבטחות שלך מביאות לחריגה של חמישה מיליארד שקל, בנוסף לכלל תוספת התקציב הקבועה שעומדת על 8 מיליארד שקלים...
"כן, שמעתי את הדיווח על האופוזיציה, זה מעניין, כשעשינו קיצוצים הם צעקו על הקיצוצים וכשמוסיפים הם צועקים על זה שמוסיפים. עובדתית המספרים מתכנסים. תקציב המדינה הוא 323.5 מיליארד שקלים - ואומרים אנשים רגע, לא הבנו מאיפה באים הארבעה האחרונים. התשובה היא שאנחנו איזנו את זה. מפני שכלל ההוצאה עומד על 8 מיליארד שקלים, ועליו הוספנו הוצ' חד פעמית לביטחון של ארבע ומשהו מיליארד שקלים בגלל מבצע צוק איתן וההשלכות שלו על שנת 2015 -זה כסף שמיועד להגן על הלוחמים ועל התושבים בדרום. עוד נציג את השורות המפורטות בהמשך, כמו שאנחנו עושים בכל שנה."
חבר המפלגה שלך עופר שלח אמר לעיתון הארץ שכל תוספת לביטחון רק תפגע במדינה ולא באמת תלך למקומות שהצבא צריך...
"זו הסיבה שוועדת לוקר אמורה לבחון מחדש את מבנה תקציב הביטחון ומרכיבים שלו ותגיש את מסקנותיה לקראת סוף השנה. אם צריך להמר? בתקציב 2016 מבנה תקציב הביטחון יהיה אחר, כשבין היתר הפנסיות כבר לא יהיו בצבא. אנחנו מוסיפים שישה מיליארד שקלים שאנחנו רוצים לראות שהם הולכים באמת ללוחמים ולהגנה אקטיבית. זה שלא שמישהו בא ונותן צ'ק ונעלם, צריך שיהיה ברור לאן הכסף הזה הולך. "
- יאיר לפיד כעיתונאי נפגש עם ציפי לבני כדי להיות שר חוץ; איפה האתיקה?
- ביידן: "לא ישראל ביצעה את המתקפה. חמאס? דאעש נראים הגיוניים לידם"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על הביקורת משמאל אמר לפיד בביטול כי "אני מבין שכך היא תופסת את תפקידה, לא משנה מה עושים, תמיד האופוזיציה צריכה למתוח ביקורת. זה תמיד מפתיע אותי מחדש."
בכל זאת, מה אתה אומר על העובדה שחלק גדול מהגידול בתקציב הוא למעשה גידול אוט' בין היתר מהגידול באוכלוסיה? ולא מזכיר את הקיצוץ הרוחבי שכבר ביצעת במשרדי הממשלה
"תראה התוספות שביצענו הן אחרי הקיצץ הרוחבי, הן בנוסף. כשמוסיפים 2.8 מיליארד שקל לבריאות זה הרבה מעבר לגידול הטיבעי. כשמוסיפיף 1.8 שקל לחינוך זה הרבה מעבר לגידול הטיבעי. המיליארד לניצולי השואה - הם לא בתוך שום גידול טיבעי. זו פשוט טענה לא נכונה."
- עורך דין ידוע סיפק חברות קש לרשת שהרוויחה מאות מיליונים מחשבוניות פיקטיביות
- דירקטוריון צים: "בודקים מכירת החברה; יש מציעים רבים"
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הריבית תרד מחר ל-4.25% - איך זה ישפיע עליכם?
מה דעתך על הדברים שאמר אבו מאזן שטען שישראל בצעה רצח עם בעזה?
"נאום מחפיר ונורא שמתעלם מהעובדה שהחמאס התחיל את המערכה הזו. לא היה צבא שמתנהג באופן מוסרי יותר כדי לא לפגוע בחפים מפשי. נאום שמרחיק את השלום ומעורר יאוש. הסדר מדיני ה וא הפיתרון היחיד. נאום שצריך להקבר בספרי ההיסטוריה. מצפה שראש הממשלה יגן על מדינת ישראל ויסביר שמדובר בטרור מהסוג הגרוע ביותר."
אז ההצהרות שלך שלא תשב בממשלה שלא תנהל הליך מדיני נשארות בצד?
"לא, זה לא נכון. אנחנו צריכים ללכת להליך מדיני. ההסדר שלנו צריך להיות מול העולם המערבי. לא יהיה שיקום של עזה בלי פירוז של עזה. ההסדר צריך להיות איזורי."
- 4.אין ספק שלישראל יש את שר האוצר הדביל ביותר בעולם (ל"ת)יוסי 29/09/2014 13:36הגב לתגובה זו
- 3.יישר כוח המשך בפועלך במלוא המרץ ואל תירתע (ל"ת)בדבכט 29/09/2014 10:59הגב לתגובה זו
- 2.קיצוץ רוחבי זה מיסוי. אז די לשקרים (ל"ת)עליית מיסים רוחבית 29/09/2014 10:06הגב לתגובה זו
- 1.לפיד 29/09/2014 09:16הגב לתגובה זוכולל חריגה בתקציב והעלאת הגירעון לזה היא הטיפה. מה אתם רוצים ממנו הוא חיפש כסף מתחת לפנס והביא את שישנסקי העיקר שתהיו מרוצים.
- להזכירך הוא תמך בביבי לראשות הממשלה ולא בשלי, אתה הזוי (ל"ת)ירון 29/09/2014 09:48הגב לתגובה זו
- לירון 29/09/2014 11:18רצתה. ובנוסף הוא פגע הכי הרבה במעמד הביניים. מס שבח על דירה שניה לא היה לפניו. וזאת פגיעה במעמד הביניים ובמיוחד באלו שהיו עצמאים וחסכו מעט כסף והעדיפו לקנות דירה להשקעה. מרבית הדירות מושכרות בין 3000 ל 5000 . סביר להניח שאדם שקנה דירה להשקעה קנה בפתח תקוה או חולון בת ים. שכר הדירה שם לא מאפשר הרבה יחד עם בטוח לאומי ושכר דירה של 4000 שח במקרה הטוב זה הכנסה של 6000 שח. לאדם קשיש שיזדקק למטפלת זה לא מספיק. ומה עם שישנסקי ב שהבריחה מפה את משפחת עופר? מה עם המובטלים שיהיו בדרום? מה עם תיק הפנסיה שלך שמושקע בכיל? נראה אותך מקשקש עוד חצי שנה . לפיד גרם נזק רב ביבי לא עשה כלום ומי שהזוי ולא רואה את המצב לאשורו ילמד בדרך הקשה.
פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"
אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?
בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית".
"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא זהירה שקולה ופתוחה".
אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.
"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".
בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.
"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה".
הביקושים גבוהים
פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.
- לא תמיד הריבית הנמוכה היא הריבית המשתלמת ביותר
- האם הריבית תרד בסוף החודש? זה הנתון שיקבע
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.
פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"
אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?
בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית".
"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא זהירה שקולה ופתוחה".
אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.
"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".
בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.
"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה".
הביקושים גבוהים
פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.
- לא תמיד הריבית הנמוכה היא הריבית המשתלמת ביותר
- האם הריבית תרד בסוף החודש? זה הנתון שיקבע
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.
