אותו הדבר? חמאס מול דאע"ש, בוחנים 7 פרמטרים מרכזיים - צפו בטבלה
בסוף השבוע האחרון קיבלנו הוכחה נוספת לאכזריות של אנשי חמאס בעזה. על פי מידע ותמונות שפורסמו מתוך עזה, כ-25 פלסטינים הוצאו להורג בסוף השבוע. בישראל מנסים למנף את זה להשוואה המתבקשת בין הארגון הרצחני דאע"ש שפועל בעירק ובסוריה לבין חמאס העזתי.
קשה להעריך עד כמה הדברים באמת מחלחלים לתודעה העולמית, אבל אפשר למצוא לא מעט כלי תקשורת עולמיים שהכותבים בהם עורכים השוואות בין שני הארגונים, כמו זו למשל בעיתון הניו-יורק פוסט שהתפרסמה אתמול תחת הכותרת
פרופ' עופרה בנג'ו, החוקרת הבכירה ממרכז משה דיין שמתמחה בין היתר בענייני דאע"ש עזרה לנו לערוך את ההשוואה הזו מכמה נקודות כשהיא מציינת ש"ישנן נקודות דימיון וגם שוני רבות".
1. מטרות.
דעא"ש: הקמת החליפות האיסלאמית שתשתרע על פני כל המזרח התיכון ותגיע עד ספרד.
חמאס: פחות יומרניים. שואפים להקמת מדינה איסלאמית כשהמטרה היא לא כל המזה"ת, אלא כל פלסטין - מהים התיכון ועד הירדן כשזה כולל את השמדת מדינת ישראל וסילוק אנשי אש"ף שנחשבים בעיניהם לבוגדים.
- אורלנדו או תל אביב: איזה שוק נדל"ן אטרקטיבי יותר היום?
- כמה תקבלו היום על הריבית בפיקדונות?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שורה תחתונה: יש שוני מבחינת ההיקף של המטרה, אבל שניהם מציבים מטרות רחבות מעבר לגבולות הנוכחיים שלהם.
2. אופן ההשתלטות.
חמאס: דרך של בחירות כביכול, אבל אופן התרגום של זה היה סילוק בכוח והרג של אנשי אש"ף בעזה.
דאע"ש: אין יומרות לשום הליך דמוקרטי, אלא שימוש בדרך של אלימות בלבד.
שורה תחתונה: יש שוני בכך שבמקרה של חמאס היה כביכול הליך דמוקרטי. הדימיון הוא בעניין האלימות שאולי לא הגיעה למימדים של דאע"ש, אבל הם הופכים את העם הפלסטיני לקורבן מעצם מיקום אמצעי הלחימה והירי בתוך אזורי המגורים, בתי החולים והמוסדות הלימודיים.
3. צורת השליטה.
חמאס: הרג באנשי אש"ף בהמוניהם אחרי הבחירות, אבל לא ערף ראשים. היום אנחנו רואים את משפטי השדה קבל עם ועדה.
דאע"ש: הטלת אימה ופחד באלימות ואכזריות.
שורה תחתונה: כאן חמאס ודאע"ש דומים מאוד - זאת אומרת לשלוט על האנשים באמצעות אימה ופחד.
4. הרכב הארגונים והמוצא של אנשיהם.
דאע"ש: בוגרים מאפגניסטן וגיוס אנשים ממדינות שונות בעולם.
חמאס: ג'יהדיסטים, שעיקר הכוח שלהם בנוי מהחמאס המקומי (בעיקר מכיוון שישראל מונעת הצטרפות של אנשים מרחבי העולם)."
שורה תחתונה: שוני ברור במוצא ובהרכב הארגונים.
5. תמיכה חיצונית.
חמאס: נתמכו ע"י אירן לאורך תקופה ארוכה וע"י קאטר. טורקיה נתנה כבר ב-2006 דריסת רגל לחמאס בשיטחה למרות שהעולם ראה בו ארגון טרור, אבל היא הייתה הראשונה לקבל משלחת של אנשי חמאס בראשות ח'אלד משעל. מאז, התמיכה נמשכת והיא נתנה מקום גם שייח צאלח מחמוד אל ערורי לארגן את החטיפה והרצח של שלושת הנערים למשל.
דאע"ש: תמיכה של קאטר, טורקיה ובעבר של סעודיה. נכון שלדאע"ש יש מקורות כמו הנפט, מאחר שהם שולטים על 7 בארות, והם השתלטו על כלי נשק בעצמם, אבל אסור לשכוח שבמשך תקופה ארוכה טורקיה וסעודיה תמכו בהם, אלא שהגולם קם על יוצרו.
- בג״צ ממליץ לחברות הסיעוד למחוק את העתירה נגד הביטוח הלאומי
- אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- קצבאות ביטוח לאומי - מה הסכום שתקבלו בעקבות ההצמדה?
שורה תחתונה: יש שוני מעצם התמיכה של אירן בחמאס כשברור ששום גורם שיעי לא תומך בדאע"ש ששם לעצמו מטרה לחסל את אנשי השיעה. אם כי קטאר וטורקיה הם גורמים תומכים דומים. בשני המקרים, ללא הסיוע החיצוני שני הגופים לא היו מצליחים להתקיים לאורך זמן.
6. כיצד הארגון נתפס בעולם.
חמאס: תנועת שחרור לאומית שמטרתה להביא לקיומה של מדינה פלסטינית כביכול לצד ישראל.
דאע"ש: גורם מסוכן שחייבים להלחם בו.
השורה התחתונה: יש שוני משמעותי בתפיסה שלהם. ישנה התעלמות מהמשוואה האמיתית שהחמאס חותר אליה - מדינה ללא קיומה של ישראל לצידה.
7. אפשרות להידברות.
חמאס: אפילו עם אחיהם, הפלסטינים, הם לא באמת מוכנים לדבר. יש מי שרוצה לפתח איתם דו-שיח מסוים אצלנו ועושים את זה כדי שגורמים קיצוניים עוד יותר לא יתפסו את השלטון בעזה. הרי כל חלל ריק מתמלא ע"י גורמים אחרים גרועים יותר. הניסיון מראה שאחרי שמסלקים גורמים קיצוניים, מגיעים גורמים קיצוניים עוד יותר.
דאע"ש: אין מבחינתם אפשרות למו"מ - מי שאינו מאמין בשלטון החליפות הינו כופר ודינו השמדה.
בשורה התחתונה: בשני המקרים לא כדאי ולא רצוי להדבר, כי המטרה הסופית שלהם היא השמדה. במקרה של דאע"ש אלה השיעים, היזידים וכו' ובמקרה שלנו המטרה היא השמדת ישראל - ברור שפה הדימיון הוא גדול מאשר השוני.
איך העולם יקנה את ה'דימיון' הזה בסופו של דבר?
"מה שכדאי לעשות הוא להדגיש את הפער הגדול מאוד בין חמאס לרשות הפלסטינית. להראות את התמונות הקשות של ההוצאות להורג בכיכרות בעזה, את התמונות של בית החולים שיפא שהפך למטה צבאי - יש לתמונות האלה כוח."
"זה יכול לחלחל קצת" אומרת פרופ' בנג'ו, "אבל צריך להבין שמול שונאי ישראל המושבעים זה לא יעזור, כי לא מעניין אותם לראות את האמת כפי שהיא ודוגמא לזה היא למשל
- 9.Dede 25/08/2014 16:11הגב לתגובה זותורידו את השטות הזאת!! ממתי החמס תנועה שמטרתה הקמת מדינה פלסטינית לצד ישראל?? השתגעתם??
- 8.גד 24/08/2014 21:12הגב לתגובה זותגובה 1 הולמת
- 7.לא בכוח - השוואה מאולצת . לא חייבים לקשקש תמיד (ל"ת)דני שובבני 24/08/2014 17:21הגב לתגובה זו
- 6.בא 24/08/2014 17:16הגב לתגובה זואותם לפי צרכיהם .קל לתמרן אנשים בלי חיים .
- 5.בא 24/08/2014 17:14הגב לתגובה זוחבורת מטומטמים רצחניים ופשיסטים .
- 4.וזו מטרת אוסלו מלכתח 24/08/2014 16:53הגב לתגובה זוהעולם לקח טרוריסטים מלוב טוניס ולבנון, נתן להם כסף ונשק והביא אותם להלחם בישראל עבור אתנן לשמאל רודף הבצע. המטרה היא שישראל תשמש מגן חי לנוצרים במלחמתם עם האסלם ויצירת מראית עין שהמאבק הוא על טריטוריה ולא על דת. במעשים אלה המערב התיר את דם הישראלים בדיוק כמו שעשה לפני 70 שנה בזמן מלחמת העולם. זו אותה אידואולוגיה וכלים דומים.
- 3.יהואש לוי חי 24/08/2014 16:53הגב לתגובה זוto destribute it ALL OVER
- 2."כאן יהיה מזרח תיכון חדש". עכשיו הבנתי. (ל"ת)בדיוק כמו שהבטיח פרס 24/08/2014 16:33הגב לתגובה זו
- 1.דולי 24/08/2014 16:18הגב לתגובה זוולכן השאיפות גם כאן הן הרבה יותר מאשר פלסטין במקום ישראל
עובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוקשכר המינימום מתעדכן, המציאות לא
שכר במינימום, יוקר במקסימום: הנוסחה הקיימת מעלה את השכר הנומינלי, אבל מתעלמת מהמחירים ומהכנסה פנויה וגם - בכמה יעלה יעלה שכר המינימום באפריל על פי המנגנון החדש?
היום, ה-4 בינואר 2026, שוק העבודה הישראלי חווה רגע נדיר של נחת. מנגנון העדכון האוטומטי של חוק שכר מינימום נכנס לתוקפו, ובהתאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - השכר יזנק החל ממשכורת אפריל הקרוב בכ-3.3% לרמת שיא של 6,443.85 ש"ח. על הנייר, זוהי בשורה פנטסטית: בזמן שיוקר המחיה משתולל, העובדים ברמות השכר הנמוכות מקבלים תוספת של כ-196 ש"ח בחודש. במציאות שבה כ-23.3% מהשכירים בישראל משתכרים "שכר נמוך" (עד שני שלישים מהשכר החציוני), מדובר באוויר לנשימה.
הפרדוקס הישראלי: שכר גבוה, ארנק ריק
כדי להבין את ייחודיות המצב בישראל, כדאי להרים את הראש אל מעבר לים. האיחוד האירופי אימץ לאחרונה את דירקטיבת "שכר המינימום ההולם" (Adequate Minimum Wages), המהווה שינוי תפיסתי דרמטי: לא עוד מספר שרירותי, אלא יעד כפול - שכר מינימום שיהווה לפחות 60% מהשכר החציוני ו-50% מהשכר הממוצע.
כאן נחשף הפרדוקס: במונחים יחסיים, ישראל היא "מעצמת שוויון". שכר המינימום שלנו (כ-61% מהשכר החציוני) הוא מהגבוהים ב-OECD ביחס לשכר הכללי במשק. אולם, כשבודקים את יכולת ההשתכרות במונחי כוח קנייה (PPP), הבלון מתפוצץ. בגלל יוקר המחיה הקיצוני - מהדיור ועד מחירי המזון - השכר הישראלי קונה הרבה פחות משכר מקביל בגרמניה או בהולנד. בעוד אירופה מתמקדת ב"הלימות" ובקיום בכבוד, ישראל נצמדת לנוסחה מתמטית עיוורת (47.5% מהשכר הממוצע). נוסחה זו נגזרת מעליות השכר בענף ההייטק, אך מתעלמת לחלוטין ממחירי העגבנייה והשכירות. התוצאה? השכר הממוצע עולה נומינלית, אך ההכנסה הפנויה של משקי הבית נותרת מאחור.
זאת ועוד: העובד הישראלי נדרש לעבוד 42 שעות שבועיות כדי להגיע לשכר המינימום, לעומת ממוצע של 37 שעות ב-OECD. המשמעות היא שעלינו לעבוד 14% יותר ממקבילינו בעולם כדי להגיע לאותו רף בסיסי.
- רשתות השיווק לוחצות להגדיל את מכסת העובדים הזרים - על חשבון העובדים הישראלים
- גידול של מיליונים בהוצאות: איך העלאת שכר המינימום תשפיע על שופרסל?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שני צדדים למטבע הכלכלי
מול הנימוקים המוסריים והחברתיים של תומכי ההעלאה, ניצבים המתנגדים - המגזר העסקי וחלק מהאקדמיה הכלכלית. לשיטתם, התערבות אגרסיבית במחיר העבודה בעת משבר עלולה לפגוע במרקם העסקי ובתעסוקה. גם החשש מ"סחרור אינפלציוני" עולה בכל פעם שהשכר מתעדכן, וזאת למרות שהוכח כי משקלה של עליית שכר המינימום באינפלציה של השנים האחרונות היה זניח.
בית משפט (גרוק)בג״צ ממליץ לחברות הסיעוד למחוק את העתירה נגד הביטוח הלאומי
ההליך ביקש להגביל את שיקול הדעת של הביטוח הלאומי במקרים שבהם זכאי סיעוד לא מקבלים שירות בפועל. בית המשפט מאותת להשאיר את הסמכות בידי הביטוח הלאומי, על רקע מחסור בשירותים, כ-390 אלף זכאים לקצבה, ומאבק מתמשך סביב מכרזי הסיעוד
בג״צ ממליץ לחברות הסיעוד למשוך את העתירה שהגישו נגד המדינה והביטוח הלאומי, סביב האפשרות להעביר גמלת סיעוד בכסף לזכאים שלא מקבלים שירות בפועל מחברות הסיעוד. לפי הדברים שנאמרים בדיון, השופטים מצביעים על כך שההסדר נשען על שיקול דעת מנהלי, ובנסיבות שבהן השירות לא מסופק בשטח, הביטוח הלאומי פועל בתוך המסגרת החוקית.
