אותו הדבר? חמאס מול דאע"ש, בוחנים 7 פרמטרים מרכזיים - צפו בטבלה

הדומה והשונה בארגוני הטרור הרצחניים - פרופ' עופרה בנג'ו ממרכז משה דיין מנתחת את שני הארגונים. האם יש סיכוי להידברות?
נושאים בכתבה השוואה

בסוף השבוע האחרון קיבלנו הוכחה נוספת לאכזריות של אנשי חמאס בעזה. על פי מידע ותמונות שפורסמו מתוך עזה, כ-25 פלסטינים הוצאו להורג בסוף השבוע. בישראל מנסים למנף את זה להשוואה המתבקשת בין הארגון הרצחני דאע"ש שפועל בעירק ובסוריה לבין חמאס העזתי.

קשה להעריך עד כמה הדברים באמת מחלחלים לתודעה העולמית, אבל אפשר למצוא לא מעט כלי תקשורת עולמיים שהכותבים בהם עורכים השוואות בין שני הארגונים, כמו זו למשל בעיתון הניו-יורק פוסט שהתפרסמה אתמול תחת הכותרת "חמאס, דאע"ש: שני צדדים של אותו מטבע טרור".

פרופ' עופרה בנג'ו, החוקרת הבכירה ממרכז משה דיין שמתמחה בין היתר בענייני דאע"ש עזרה לנו לערוך את ההשוואה הזו מכמה נקודות כשהיא מציינת ש"ישנן נקודות דימיון וגם שוני רבות".

1. מטרות.

דעא"ש: הקמת החליפות האיסלאמית שתשתרע על פני כל המזרח התיכון ותגיע עד ספרד.

חמאס: פחות יומרניים. שואפים להקמת מדינה איסלאמית כשהמטרה היא לא כל המזה"ת, אלא כל פלסטין - מהים התיכון ועד הירדן כשזה כולל את השמדת מדינת ישראל וסילוק אנשי אש"ף שנחשבים בעיניהם לבוגדים.

שורה תחתונה: יש שוני מבחינת ההיקף של המטרה, אבל שניהם מציבים מטרות רחבות מעבר לגבולות הנוכחיים שלהם.

2. אופן ההשתלטות.

חמאס: דרך של בחירות כביכול, אבל אופן התרגום של זה היה סילוק בכוח והרג של אנשי אש"ף בעזה.

דאע"ש: אין יומרות לשום הליך דמוקרטי, אלא שימוש בדרך של אלימות בלבד.

שורה תחתונה: יש שוני בכך שבמקרה של חמאס היה כביכול הליך דמוקרטי. הדימיון הוא בעניין האלימות שאולי לא הגיעה למימדים של דאע"ש, אבל הם הופכים את העם הפלסטיני לקורבן מעצם מיקום אמצעי הלחימה והירי בתוך אזורי המגורים, בתי החולים והמוסדות הלימודיים.

3. צורת השליטה.

חמאס: הרג באנשי אש"ף בהמוניהם אחרי הבחירות, אבל לא ערף ראשים. היום אנחנו רואים את משפטי השדה קבל עם ועדה.

דאע"ש: הטלת אימה ופחד באלימות ואכזריות.

שורה תחתונה: כאן חמאס ודאע"ש דומים מאוד - זאת אומרת לשלוט על האנשים באמצעות אימה ופחד.

4. הרכב הארגונים והמוצא של אנשיהם.

דאע"ש: בוגרים מאפגניסטן וגיוס אנשים ממדינות שונות בעולם.

חמאס: ג'יהדיסטים, שעיקר הכוח שלהם בנוי מהחמאס המקומי (בעיקר מכיוון שישראל מונעת הצטרפות של אנשים מרחבי העולם)."

שורה תחתונה: שוני ברור במוצא ובהרכב הארגונים.

5. תמיכה חיצונית.

חמאס: נתמכו ע"י אירן לאורך תקופה ארוכה וע"י קאטר. טורקיה נתנה כבר ב-2006 דריסת רגל לחמאס בשיטחה למרות שהעולם ראה בו ארגון טרור, אבל היא הייתה הראשונה לקבל משלחת של אנשי חמאס בראשות ח'אלד משעל. מאז, התמיכה נמשכת והיא נתנה מקום גם שייח צאלח מחמוד אל ערורי לארגן את החטיפה והרצח של שלושת הנערים למשל.

דאע"ש: תמיכה של קאטר, טורקיה ובעבר של סעודיה. נכון שלדאע"ש יש מקורות כמו הנפט, מאחר שהם שולטים על 7 בארות, והם השתלטו על כלי נשק בעצמם, אבל אסור לשכוח שבמשך תקופה ארוכה טורקיה וסעודיה תמכו בהם, אלא שהגולם קם על יוצרו.

קיראו עוד ב"בארץ"

שורה תחתונה: יש שוני מעצם התמיכה של אירן בחמאס כשברור ששום גורם שיעי לא תומך בדאע"ש ששם לעצמו מטרה לחסל את אנשי השיעה. אם כי קטאר וטורקיה הם גורמים תומכים דומים. בשני המקרים, ללא הסיוע החיצוני שני הגופים לא היו מצליחים להתקיים לאורך זמן.

6. כיצד הארגון נתפס בעולם.

חמאס: תנועת שחרור לאומית שמטרתה להביא לקיומה של מדינה פלסטינית כביכול לצד ישראל.

דאע"ש: גורם מסוכן שחייבים להלחם בו.

השורה התחתונה: יש שוני משמעותי בתפיסה שלהם. ישנה התעלמות מהמשוואה האמיתית שהחמאס חותר אליה - מדינה ללא קיומה של ישראל לצידה.

7. אפשרות להידברות.

חמאס: אפילו עם אחיהם, הפלסטינים, הם לא באמת מוכנים לדבר. יש מי שרוצה לפתח איתם דו-שיח מסוים אצלנו ועושים את זה כדי שגורמים קיצוניים עוד יותר לא יתפסו את השלטון בעזה. הרי כל חלל ריק מתמלא ע"י גורמים אחרים גרועים יותר. הניסיון מראה שאחרי שמסלקים גורמים קיצוניים, מגיעים גורמים קיצוניים עוד יותר.

דאע"ש: אין מבחינתם אפשרות למו"מ - מי שאינו מאמין בשלטון החליפות הינו כופר ודינו השמדה.

בשורה התחתונה: בשני המקרים לא כדאי ולא רצוי להדבר, כי המטרה הסופית שלהם היא השמדה. במקרה של דאע"ש אלה השיעים, היזידים וכו' ובמקרה שלנו המטרה היא השמדת ישראל - ברור שפה הדימיון הוא גדול מאשר השוני.

איך העולם יקנה את ה'דימיון' הזה בסופו של דבר?

"מה שכדאי לעשות הוא להדגיש את הפער הגדול מאוד בין חמאס לרשות הפלסטינית. להראות את התמונות הקשות של ההוצאות להורג בכיכרות בעזה, את התמונות של בית החולים שיפא שהפך למטה צבאי - יש לתמונות האלה כוח."

"זה יכול לחלחל קצת" אומרת פרופ' בנג'ו, "אבל צריך להבין שמול שונאי ישראל המושבעים זה לא יעזור, כי לא מעניין אותם לראות את האמת כפי שהיא ודוגמא לזה היא למשל המכתב הפתוחשל רופאים ומדענים בכתב העת המכובד Lancet. אז יש את מי שאת דעתו כבר באמת לא ניתן לשנות, אבל בקרב האנשים שנמצאים בשוליים ומתנדנדים אפשר 'לנגוס'.

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    Dede 25/08/2014 16:11
    הגב לתגובה זו
    תורידו את השטות הזאת!! ממתי החמס תנועה שמטרתה הקמת מדינה פלסטינית לצד ישראל?? השתגעתם??
  • 8.
    גד 24/08/2014 21:12
    הגב לתגובה זו
    תגובה 1 הולמת
  • 7.
    לא בכוח - השוואה מאולצת . לא חייבים לקשקש תמיד (ל"ת)
    דני שובבני 24/08/2014 17:21
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    בא 24/08/2014 17:16
    הגב לתגובה זו
    אותם לפי צרכיהם .קל לתמרן אנשים בלי חיים .
  • 5.
    בא 24/08/2014 17:14
    הגב לתגובה זו
    חבורת מטומטמים רצחניים ופשיסטים .
  • 4.
    וזו מטרת אוסלו מלכתח 24/08/2014 16:53
    הגב לתגובה זו
    העולם לקח טרוריסטים מלוב טוניס ולבנון, נתן להם כסף ונשק והביא אותם להלחם בישראל עבור אתנן לשמאל רודף הבצע. המטרה היא שישראל תשמש מגן חי לנוצרים במלחמתם עם האסלם ויצירת מראית עין שהמאבק הוא על טריטוריה ולא על דת. במעשים אלה המערב התיר את דם הישראלים בדיוק כמו שעשה לפני 70 שנה בזמן מלחמת העולם. זו אותה אידואולוגיה וכלים דומים.
  • 3.
    יהואש לוי חי 24/08/2014 16:53
    הגב לתגובה זו
    to destribute it ALL OVER
  • 2.
    "כאן יהיה מזרח תיכון חדש". עכשיו הבנתי. (ל"ת)
    בדיוק כמו שהבטיח פרס 24/08/2014 16:33
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    דולי 24/08/2014 16:18
    הגב לתגובה זו
    ולכן השאיפות גם כאן הן הרבה יותר מאשר פלסטין במקום ישראל
חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)
סיכום שנה

השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?

הרווחיות במערכת נשארת גבוהה, האוצר מקדם מס רווחי יתר של 15%, ובחדרי ההנהלה הדגש עובר להתייעלות, שירות ודיגיטל; היתרונות והחסרונות של כל מנכ"ל

רונן קרסו |

השנה הבנקים בישראל מסיימים תקופה של רווחים גבוהים ופעילות מואצת כמעט בכל קו עסקי. בתוך התמונה הזו משרד האוצר מקדם מס רווחי יתר על הבנקים בשיעור של 15%, צעד שמגיע בזמן שהמערכת נהנית ממרווחים ומהיקפי פעילות שמחזקים מאוד את השורה התחתונה. המס מתוכנן לארבע שנים, וההערכה היא שהוא מכניס לקופת המדינה 1 עד 1.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים הקרובות. מבחינת הבנקים זו תוספת עלות שמתרגמת להפחתה ברווח הנקי, בתקופה שבה התוצאות עצמן נראות חזקות ביחס לשנים קודמות. הבנקים יתגברו על "הקנס" הזה גם אם הוא יעבור, הם מרוויחים בקצב של 30 מיליארד שקל, השנה שני בנקים חצו את ה-100 מיליארד שקל - לאומי שמוביל ופועלים אחריו. כבר אמרו חכמים בהשקעות שחברה טובה יכולה להכיל מנהל לא מבריק. וורן באפט אמר שהוא מחפש חברות שכל אחד יכול לנהל אותן.

 בנקים זה עסק קשה מבחינת ניהול כוח אדם, רגולציה, פוליטיקה ארגונית, אבל המודל העסקי - פשוט מאוד. אמרו לנו בעבר כמה מנכ"לי בנקים שאכן זה ניהול צמוד, שוטף, הרבה מאוד מטלות ועניינים לארגן ולסדר בכל יום, אבל לא ניהול שדורש גאונות נדירה. היה אחד שחשב שאנחנו צוחקים איתו כששאלנו אותו מה הוא חושב על ההשקפה הזו  - הוא היה בטוח שהתוצאות של הבנק הן רק בזכותו. יש כאלה, והוא כבר שנים לא במערכת הבנקאית.

 בכל מקרה, אנחנו בנקודת זמן וחייבם לומר זאת שמי שבאמת אחראי על רווחי הנבקים הוא הנגיד, פרופ' אמיר ירון. בלחיצת כפתור הוא מעלה או מוריד את ההון המרותק ומשפיע על הרווחים, בשיחת מייל הוא מחייב ריבית נמוכה על העו"ש ומקטין את הרווחים דרמטית.  בנקים מרוויחים בהתאם לטווח ידוע וברור, ולראייה - הם מאוד קרובים ביכולת ייצור התשואה על ההון מהפעילות הבנקאית. ועדיין - מבין כל הבנקים, יש טובים וטובים פחות. מי הטוב ביותר? מנהל סניף גדול מאוד של בנק אחר אמר לנו - "הוא מצליח בגלל שהוא לא בנקאי, הוא חושב אחרת". הוא התכוון לחנן פרידמן שהצליח בשנים האחרונות וגם בשנה החולפת להוביל את לאומי לפסגה ולהישאר שם. הוא ידע לזהות בקורונה את ההזדמנות הנוחה להתייעל, הוא ידע לכוון להייטק, והוא מצליח לייצר רווחים גם מסביב, לרבות מהשקעות ריאליות של הבנק דרך לאומי פרטנרס. 

באופן יחסי, דיסקונט מאחור, אבי לוי עוד לא מצליח לחלץ לגמרי את העגלה התקועה, אבל היא מתחילה לזוז נכון. כל האחרים איכשהו במרכז, כשבכלל - ההבדלים בין כולם קטנים יחסית. מי שהיום חלש יכול שנה הבאה לזנק וההיפך. 


בלי גרעין שליטה, עם תקרות שכר ועם פחות רעש מסביב

מבין חמשת הבנקים הגדולים, שלושה פועלים בלי גרעין שליטה. כולם כפופים למגבלות שכר על הנהלות בכירות, אבל בפועל מנכ"ל אחד מציג עלות שכר גבוהה יותר מהשאר, בעיקר בגלל האופן שבו מחושבת התקרה בפועל. ומכאן זה ממשיך לעוד מאפיינים משותפים שמגדירים את שכבת ההנהלה בבנקים הגדולים השנה.

חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)
סיכום שנה

השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?

הרווחיות במערכת נשארת גבוהה, האוצר מקדם מס רווחי יתר של 15%, ובחדרי ההנהלה הדגש עובר להתייעלות, שירות ודיגיטל; היתרונות והחסרונות של כל מנכ"ל

רונן קרסו |

השנה הבנקים בישראל מסיימים תקופה של רווחים גבוהים ופעילות מואצת כמעט בכל קו עסקי. בתוך התמונה הזו משרד האוצר מקדם מס רווחי יתר על הבנקים בשיעור של 15%, צעד שמגיע בזמן שהמערכת נהנית ממרווחים ומהיקפי פעילות שמחזקים מאוד את השורה התחתונה. המס מתוכנן לארבע שנים, וההערכה היא שהוא מכניס לקופת המדינה 1 עד 1.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים הקרובות. מבחינת הבנקים זו תוספת עלות שמתרגמת להפחתה ברווח הנקי, בתקופה שבה התוצאות עצמן נראות חזקות ביחס לשנים קודמות. הבנקים יתגברו על "הקנס" הזה גם אם הוא יעבור, הם מרוויחים בקצב של 30 מיליארד שקל, השנה שני בנקים חצו את ה-100 מיליארד שקל - לאומי שמוביל ופועלים אחריו. כבר אמרו חכמים בהשקעות שחברה טובה יכולה להכיל מנהל לא מבריק. וורן באפט אמר שהוא מחפש חברות שכל אחד יכול לנהל אותן.

 בנקים זה עסק קשה מבחינת ניהול כוח אדם, רגולציה, פוליטיקה ארגונית, אבל המודל העסקי - פשוט מאוד. אמרו לנו בעבר כמה מנכ"לי בנקים שאכן זה ניהול צמוד, שוטף, הרבה מאוד מטלות ועניינים לארגן ולסדר בכל יום, אבל לא ניהול שדורש גאונות נדירה. היה אחד שחשב שאנחנו צוחקים איתו כששאלנו אותו מה הוא חושב על ההשקפה הזו  - הוא היה בטוח שהתוצאות של הבנק הן רק בזכותו. יש כאלה, והוא כבר שנים לא במערכת הבנקאית.

 בכל מקרה, אנחנו בנקודת זמן וחייבם לומר זאת שמי שבאמת אחראי על רווחי הנבקים הוא הנגיד, פרופ' אמיר ירון. בלחיצת כפתור הוא מעלה או מוריד את ההון המרותק ומשפיע על הרווחים, בשיחת מייל הוא מחייב ריבית נמוכה על העו"ש ומקטין את הרווחים דרמטית.  בנקים מרוויחים בהתאם לטווח ידוע וברור, ולראייה - הם מאוד קרובים ביכולת ייצור התשואה על ההון מהפעילות הבנקאית. ועדיין - מבין כל הבנקים, יש טובים וטובים פחות. מי הטוב ביותר? מנהל סניף גדול מאוד של בנק אחר אמר לנו - "הוא מצליח בגלל שהוא לא בנקאי, הוא חושב אחרת". הוא התכוון לחנן פרידמן שהצליח בשנים האחרונות וגם בשנה החולפת להוביל את לאומי לפסגה ולהישאר שם. הוא ידע לזהות בקורונה את ההזדמנות הנוחה להתייעל, הוא ידע לכוון להייטק, והוא מצליח לייצר רווחים גם מסביב, לרבות מהשקעות ריאליות של הבנק דרך לאומי פרטנרס. 

באופן יחסי, דיסקונט מאחור, אבי לוי עוד לא מצליח לחלץ לגמרי את העגלה התקועה, אבל היא מתחילה לזוז נכון. כל האחרים איכשהו במרכז, כשבכלל - ההבדלים בין כולם קטנים יחסית. מי שהיום חלש יכול שנה הבאה לזנק וההיפך. 


בלי גרעין שליטה, עם תקרות שכר ועם פחות רעש מסביב

מבין חמשת הבנקים הגדולים, שלושה פועלים בלי גרעין שליטה. כולם כפופים למגבלות שכר על הנהלות בכירות, אבל בפועל מנכ"ל אחד מציג עלות שכר גבוהה יותר מהשאר, בעיקר בגלל האופן שבו מחושבת התקרה בפועל. ומכאן זה ממשיך לעוד מאפיינים משותפים שמגדירים את שכבת ההנהלה בבנקים הגדולים השנה.