אותו הדבר? חמאס מול דאע"ש, בוחנים 7 פרמטרים מרכזיים - צפו בטבלה
השוואה בסוף השבוע האחרון קיבלנו הוכחה נוספת לאכזריות של אנשי חמאס בעזה. על פי מידע ותמונות שפורסמו מתוך עזה, כ-25 פלסטינים הוצאו להורג בסוף השבוע. בישראל מנסים למנף את זה להשוואה המתבקשת בין הארגון הרצחני דאע"ש שפועל בעירק ובסוריה לבין חמאס העזתי.
קשה להעריך עד כמה הדברים באמת מחלחלים לתודעה העולמית, אבל אפשר למצוא לא מעט כלי תקשורת עולמיים שהכותבים בהם עורכים השוואות בין שני הארגונים, כמו זו למשל בעיתון הניו-יורק פוסט שהתפרסמה אתמול תחת הכותרת
פרופ' עופרה בנג'ו, החוקרת הבכירה ממרכז משה דיין שמתמחה בין היתר בענייני דאע"ש עזרה לנו לערוך את ההשוואה הזו מכמה נקודות כשהיא מציינת ש"ישנן נקודות דימיון וגם שוני רבות".
1. מטרות.
דעא"ש: הקמת החליפות האיסלאמית שתשתרע על פני כל המזרח התיכון ותגיע עד ספרד.
חמאס: פחות יומרניים. שואפים להקמת מדינה איסלאמית כשהמטרה היא לא כל המזה"ת, אלא כל פלסטין - מהים התיכון ועד הירדן כשזה כולל את השמדת מדינת ישראל וסילוק אנשי אש"ף שנחשבים בעיניהם לבוגדים.
- אורלנדו או תל אביב: איזה שוק נדל"ן אטרקטיבי יותר היום?
- כמה תקבלו היום על הריבית בפיקדונות?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שורה תחתונה: יש שוני מבחינת ההיקף של המטרה, אבל שניהם מציבים מטרות רחבות מעבר לגבולות הנוכחיים שלהם.
2. אופן ההשתלטות.
חמאס: דרך של בחירות כביכול, אבל אופן התרגום של זה היה סילוק בכוח והרג של אנשי אש"ף בעזה.
דאע"ש: אין יומרות לשום הליך דמוקרטי, אלא שימוש בדרך של אלימות בלבד.
שורה תחתונה: יש שוני בכך שבמקרה של חמאס היה כביכול הליך דמוקרטי. הדימיון הוא בעניין האלימות שאולי לא הגיעה למימדים של דאע"ש, אבל הם הופכים את העם הפלסטיני לקורבן מעצם מיקום אמצעי הלחימה והירי בתוך אזורי המגורים, בתי החולים והמוסדות הלימודיים.
3. צורת השליטה.
חמאס: הרג באנשי אש"ף בהמוניהם אחרי הבחירות, אבל לא ערף ראשים. היום אנחנו רואים את משפטי השדה קבל עם ועדה.
דאע"ש: הטלת אימה ופחד באלימות ואכזריות.
שורה תחתונה: כאן חמאס ודאע"ש דומים מאוד - זאת אומרת לשלוט על האנשים באמצעות אימה ופחד.
4. הרכב הארגונים והמוצא של אנשיהם.
דאע"ש: בוגרים מאפגניסטן וגיוס אנשים ממדינות שונות בעולם.
חמאס: ג'יהדיסטים, שעיקר הכוח שלהם בנוי מהחמאס המקומי (בעיקר מכיוון שישראל מונעת הצטרפות של אנשים מרחבי העולם)."
שורה תחתונה: שוני ברור במוצא ובהרכב הארגונים.
5. תמיכה חיצונית.
חמאס: נתמכו ע"י אירן לאורך תקופה ארוכה וע"י קאטר. טורקיה נתנה כבר ב-2006 דריסת רגל לחמאס בשיטחה למרות שהעולם ראה בו ארגון טרור, אבל היא הייתה הראשונה לקבל משלחת של אנשי חמאס בראשות ח'אלד משעל. מאז, התמיכה נמשכת והיא נתנה מקום גם שייח צאלח מחמוד אל ערורי לארגן את החטיפה והרצח של שלושת הנערים למשל.
דאע"ש: תמיכה של קאטר, טורקיה ובעבר של סעודיה. נכון שלדאע"ש יש מקורות כמו הנפט, מאחר שהם שולטים על 7 בארות, והם השתלטו על כלי נשק בעצמם, אבל אסור לשכוח שבמשך תקופה ארוכה טורקיה וסעודיה תמכו בהם, אלא שהגולם קם על יוצרו.
- התמ"ג זינק ב-11% ברבעון השלישי של 2025, הצריכה ב-21%
- הפעולות שחייבים לעשות כדי לחסוך במס; עצות למשקיעים, בעלי חברות ושכירים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מדד המחירים בנובמבר - צפי לירידה של 0.5%
שורה תחתונה: יש שוני מעצם התמיכה של אירן בחמאס כשברור ששום גורם שיעי לא תומך בדאע"ש ששם לעצמו מטרה לחסל את אנשי השיעה. אם כי קטאר וטורקיה הם גורמים תומכים דומים. בשני המקרים, ללא הסיוע החיצוני שני הגופים לא היו מצליחים להתקיים לאורך זמן.
6. כיצד הארגון נתפס בעולם.
חמאס: תנועת שחרור לאומית שמטרתה להביא לקיומה של מדינה פלסטינית כביכול לצד ישראל.
דאע"ש: גורם מסוכן שחייבים להלחם בו.
השורה התחתונה: יש שוני משמעותי בתפיסה שלהם. ישנה התעלמות מהמשוואה האמיתית שהחמאס חותר אליה - מדינה ללא קיומה של ישראל לצידה.
7. אפשרות להידברות.
חמאס: אפילו עם אחיהם, הפלסטינים, הם לא באמת מוכנים לדבר. יש מי שרוצה לפתח איתם דו-שיח מסוים אצלנו ועושים את זה כדי שגורמים קיצוניים עוד יותר לא יתפסו את השלטון בעזה. הרי כל חלל ריק מתמלא ע"י גורמים אחרים גרועים יותר. הניסיון מראה שאחרי שמסלקים גורמים קיצוניים, מגיעים גורמים קיצוניים עוד יותר.
דאע"ש: אין מבחינתם אפשרות למו"מ - מי שאינו מאמין בשלטון החליפות הינו כופר ודינו השמדה.
בשורה התחתונה: בשני המקרים לא כדאי ולא רצוי להדבר, כי המטרה הסופית שלהם היא השמדה. במקרה של דאע"ש אלה השיעים, היזידים וכו' ובמקרה שלנו המטרה היא השמדת ישראל - ברור שפה הדימיון הוא גדול מאשר השוני.
איך העולם יקנה את ה'דימיון' הזה בסופו של דבר?
"מה שכדאי לעשות הוא להדגיש את הפער הגדול מאוד בין חמאס לרשות הפלסטינית. להראות את התמונות הקשות של ההוצאות להורג בכיכרות בעזה, את התמונות של בית החולים שיפא שהפך למטה צבאי - יש לתמונות האלה כוח."
"זה יכול לחלחל קצת" אומרת פרופ' בנג'ו, "אבל צריך להבין שמול שונאי ישראל המושבעים זה לא יעזור, כי לא מעניין אותם לראות את האמת כפי שהיא ודוגמא לזה היא למשל
- 9.Dede 25/08/2014 16:11הגב לתגובה זותורידו את השטות הזאת!! ממתי החמס תנועה שמטרתה הקמת מדינה פלסטינית לצד ישראל?? השתגעתם??
- 8.גד 24/08/2014 21:12הגב לתגובה זותגובה 1 הולמת
- 7.לא בכוח - השוואה מאולצת . לא חייבים לקשקש תמיד (ל"ת)דני שובבני 24/08/2014 17:21הגב לתגובה זו
- 6.בא 24/08/2014 17:16הגב לתגובה זואותם לפי צרכיהם .קל לתמרן אנשים בלי חיים .
- 5.בא 24/08/2014 17:14הגב לתגובה זוחבורת מטומטמים רצחניים ופשיסטים .
- 4.וזו מטרת אוסלו מלכתח 24/08/2014 16:53הגב לתגובה זוהעולם לקח טרוריסטים מלוב טוניס ולבנון, נתן להם כסף ונשק והביא אותם להלחם בישראל עבור אתנן לשמאל רודף הבצע. המטרה היא שישראל תשמש מגן חי לנוצרים במלחמתם עם האסלם ויצירת מראית עין שהמאבק הוא על טריטוריה ולא על דת. במעשים אלה המערב התיר את דם הישראלים בדיוק כמו שעשה לפני 70 שנה בזמן מלחמת העולם. זו אותה אידואולוגיה וכלים דומים.
- 3.יהואש לוי חי 24/08/2014 16:53הגב לתגובה זוto destribute it ALL OVER
- 2."כאן יהיה מזרח תיכון חדש". עכשיו הבנתי. (ל"ת)בדיוק כמו שהבטיח פרס 24/08/2014 16:33הגב לתגובה זו
- 1.דולי 24/08/2014 16:18הגב לתגובה זוולכן השאיפות גם כאן הן הרבה יותר מאשר פלסטין במקום ישראל
OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
דוח חדש של ה-OECD אומר כי בישראל יש המרה נמוכה בין רמת המיומנויות וההשכלה הגבוהה ובין איכות התעסוקה, שמתווספים לפערים גדולים במיומנויות ובכישורים המושפעים מהסטטוס הסוציו-אקונומי
דוח חדש של ה-OECD שפורסם השבוע מצביע על משהו שישראלים רבים מרגישים: לא משנה כמה נשקיע בהשכלה גבוהה וברכישת כישורים ומיומנויות רלוונטיים, ההשקעה לא בהכרח מיתרגמת לעבודה איכותית או לשכר גבוה. הדוח מצביע גם על פערים סוציו אקונומיים משמעותיים ועמוקים ברמת המיומנויות וכן על פערי תעסוקה מגדרים שאינם מצטמצמים. מהשוואה מול מדינות אחרות, בהן לימודים והכשרה על תיכונית יביאו לעלייה במיומנויות שתביא לעלייה ברמת השכר, בישראל הלימודים וההכשרה העל תיכונית לא תביא לעלייה של ממש ברמת המיומנויות. אצלנו גובה רמת ההשכלה משפיע באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות, ואינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
דוח OECD Skills Outlook 2025 בא לבחון את רמת המיומנויות התעסוקתיות במדינות החברות בארגון ואת המיומנויות הנדרשות בשוק העבודה במאה ה-21 ומהם הגורמים המשפיעים על רמת המיומנויות. עבור הדוח, מופו כ-3,500 מקצועות שונים שמאחוריהם כ-14,000 מיומנויות עבודה שונות. כאשר המיומנויות ההופכות לחיוניות ביותר בשוק העבודה המשתנה, זה שבצל האוטומציה והבינה המלאכותית, הן אוריינות, נומרציה, דיגיטל, יצירתיות ומעל הכל למידה מתמדת לאורך החיים. הדוח מלמד בבירור שהמיומנויות שלנו טובות יותר וברמה גבוהה יותר ככל שההשכלה שלנו גבוהה יותר, ולרוב כפועל יוצא מכך, יעלה הסיכוי שלנו להשתלב באופן אפקטיבי יותר בשוק העבודה ולהשתכר טוב יותר. אך בישראל גובה רמת ההשכלה משפיע אך באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות והיא אינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
בישראל השכלה אינה שווה מיומנויות
הדוח מעלה תמונה לא טובה עבור ישראל. דוח ה-OECD משווה בכל מדינה בין רמת המיומנויות של ציבור שלא מסיים לימודי תיכון ובין הציבור שלו יש השכלה על תיכונית.המיומנויות שנבחנות על ידי ה-OECD היא אוריינות ויכולת הבנת טקסט, יכולת פתרון בעיות כמותניות ופתרון בעיות מורכבות. במדינות כמו ניו זילנד או פינלנד רואים פער משמעותי בין שתי הקבוצות, עם סטיית תקן העומד על כ-0.72 וכ-1.16 סטיות תקן בהתאמה. המשמעות של כך היא כי רמת המיומנויות של הציבור שמסיים תיכון וממשיך ללימודים על תיכוניים היא משמעותית גבוהה יותר מרמת המיומנויות של אלו שלא.
לעומת פינלנד וניו זילנד, בישראל הפער נמוך בהרבה, עם כ-0.27 סטיות תקן במסלול מקצועי וכ-0.32 במסלול עיוני. המשמעות של הפער הוא כי בעוד שבמדינות אחרות ב-OECD נראה קשר חזק ועקבי בין עלייה ברמת ההשכלה לבין קפיצה גדולה במיומנויות חשיבה כמותית, בישראל ההשפעה של לימודים על תיכוניים היא מוגבלת הרבה יותר, ואין ללימודים על יסודיים או פוסט תיכוניים השפעה של ממש על המיומנויות של הציבור.
- חברת הסייבר Echo גייסה 50 מיליון דולר תוך 10 חודשים מאז הקמתה
- Dux נחשפת עם סבב סיד של 9 מיליון דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ובכל זאת, מהדוח עולה כי המסלול שמראה את הפער הגדול ביותר מאנשים ללא השכלה, הוא המסלול של לימודים אקדמאיים, בעלי תואר ראשון ומעלה, כאשר שאר המסלולים העל תיכוניים אינם מציגים סטיית תקן גבוהה כלל, מה שאומר שאלו לימודים והכשרות שאינם משפרים את המיומנויות באופן ניכר. למעשה, השכלה גבוהה מעלה את איכות התעסוקה ב-18 נקודות אחוז בממוצע.
OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
דוח חדש של ה-OECD אומר כי בישראל יש המרה נמוכה בין רמת המיומנויות וההשכלה הגבוהה ובין איכות התעסוקה, שמתווספים לפערים גדולים במיומנויות ובכישורים המושפעים מהסטטוס הסוציו-אקונומי
דוח חדש של ה-OECD שפורסם השבוע מצביע על משהו שישראלים רבים מרגישים: לא משנה כמה נשקיע בהשכלה גבוהה וברכישת כישורים ומיומנויות רלוונטיים, ההשקעה לא בהכרח מיתרגמת לעבודה איכותית או לשכר גבוה. הדוח מצביע גם על פערים סוציו אקונומיים משמעותיים ועמוקים ברמת המיומנויות וכן על פערי תעסוקה מגדרים שאינם מצטמצמים. מהשוואה מול מדינות אחרות, בהן לימודים והכשרה על תיכונית יביאו לעלייה במיומנויות שתביא לעלייה ברמת השכר, בישראל הלימודים וההכשרה העל תיכונית לא תביא לעלייה של ממש ברמת המיומנויות. אצלנו גובה רמת ההשכלה משפיע באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות, ואינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
דוח OECD Skills Outlook 2025 בא לבחון את רמת המיומנויות התעסוקתיות במדינות החברות בארגון ואת המיומנויות הנדרשות בשוק העבודה במאה ה-21 ומהם הגורמים המשפיעים על רמת המיומנויות. עבור הדוח, מופו כ-3,500 מקצועות שונים שמאחוריהם כ-14,000 מיומנויות עבודה שונות. כאשר המיומנויות ההופכות לחיוניות ביותר בשוק העבודה המשתנה, זה שבצל האוטומציה והבינה המלאכותית, הן אוריינות, נומרציה, דיגיטל, יצירתיות ומעל הכל למידה מתמדת לאורך החיים. הדוח מלמד בבירור שהמיומנויות שלנו טובות יותר וברמה גבוהה יותר ככל שההשכלה שלנו גבוהה יותר, ולרוב כפועל יוצא מכך, יעלה הסיכוי שלנו להשתלב באופן אפקטיבי יותר בשוק העבודה ולהשתכר טוב יותר. אך בישראל גובה רמת ההשכלה משפיע אך באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות והיא אינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
בישראל השכלה אינה שווה מיומנויות
הדוח מעלה תמונה לא טובה עבור ישראל. דוח ה-OECD משווה בכל מדינה בין רמת המיומנויות של ציבור שלא מסיים לימודי תיכון ובין הציבור שלו יש השכלה על תיכונית.המיומנויות שנבחנות על ידי ה-OECD היא אוריינות ויכולת הבנת טקסט, יכולת פתרון בעיות כמותניות ופתרון בעיות מורכבות. במדינות כמו ניו זילנד או פינלנד רואים פער משמעותי בין שתי הקבוצות, עם סטיית תקן העומד על כ-0.72 וכ-1.16 סטיות תקן בהתאמה. המשמעות של כך היא כי רמת המיומנויות של הציבור שמסיים תיכון וממשיך ללימודים על תיכוניים היא משמעותית גבוהה יותר מרמת המיומנויות של אלו שלא.
לעומת פינלנד וניו זילנד, בישראל הפער נמוך בהרבה, עם כ-0.27 סטיות תקן במסלול מקצועי וכ-0.32 במסלול עיוני. המשמעות של הפער הוא כי בעוד שבמדינות אחרות ב-OECD נראה קשר חזק ועקבי בין עלייה ברמת ההשכלה לבין קפיצה גדולה במיומנויות חשיבה כמותית, בישראל ההשפעה של לימודים על תיכוניים היא מוגבלת הרבה יותר, ואין ללימודים על יסודיים או פוסט תיכוניים השפעה של ממש על המיומנויות של הציבור.
- חברת הסייבר Echo גייסה 50 מיליון דולר תוך 10 חודשים מאז הקמתה
- Dux נחשפת עם סבב סיד של 9 מיליון דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ובכל זאת, מהדוח עולה כי המסלול שמראה את הפער הגדול ביותר מאנשים ללא השכלה, הוא המסלול של לימודים אקדמאיים, בעלי תואר ראשון ומעלה, כאשר שאר המסלולים העל תיכוניים אינם מציגים סטיית תקן גבוהה כלל, מה שאומר שאלו לימודים והכשרות שאינם משפרים את המיומנויות באופן ניכר. למעשה, השכלה גבוהה מעלה את איכות התעסוקה ב-18 נקודות אחוז בממוצע.
