אותו הדבר? חמאס מול דאע"ש, בוחנים 7 פרמטרים מרכזיים - צפו בטבלה
בסוף השבוע האחרון קיבלנו הוכחה נוספת לאכזריות של אנשי חמאס בעזה. על פי מידע ותמונות שפורסמו מתוך עזה, כ-25 פלסטינים הוצאו להורג בסוף השבוע. בישראל מנסים למנף את זה להשוואה המתבקשת בין הארגון הרצחני דאע"ש שפועל בעירק ובסוריה לבין חמאס העזתי.
קשה להעריך עד כמה הדברים באמת מחלחלים לתודעה העולמית, אבל אפשר למצוא לא מעט כלי תקשורת עולמיים שהכותבים בהם עורכים השוואות בין שני הארגונים, כמו זו למשל בעיתון הניו-יורק פוסט שהתפרסמה אתמול תחת הכותרת
פרופ' עופרה בנג'ו, החוקרת הבכירה ממרכז משה דיין שמתמחה בין היתר בענייני דאע"ש עזרה לנו לערוך את ההשוואה הזו מכמה נקודות כשהיא מציינת ש"ישנן נקודות דימיון וגם שוני רבות".
1. מטרות.
דעא"ש: הקמת החליפות האיסלאמית שתשתרע על פני כל המזרח התיכון ותגיע עד ספרד.
חמאס: פחות יומרניים. שואפים להקמת מדינה איסלאמית כשהמטרה היא לא כל המזה"ת, אלא כל פלסטין - מהים התיכון ועד הירדן כשזה כולל את השמדת מדינת ישראל וסילוק אנשי אש"ף שנחשבים בעיניהם לבוגדים.
- אורלנדו או תל אביב: איזה שוק נדל"ן אטרקטיבי יותר היום?
- כמה תקבלו היום על הריבית בפיקדונות?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שורה תחתונה: יש שוני מבחינת ההיקף של המטרה, אבל שניהם מציבים מטרות רחבות מעבר לגבולות הנוכחיים שלהם.
2. אופן ההשתלטות.
חמאס: דרך של בחירות כביכול, אבל אופן התרגום של זה היה סילוק בכוח והרג של אנשי אש"ף בעזה.
דאע"ש: אין יומרות לשום הליך דמוקרטי, אלא שימוש בדרך של אלימות בלבד.
שורה תחתונה: יש שוני בכך שבמקרה של חמאס היה כביכול הליך דמוקרטי. הדימיון הוא בעניין האלימות שאולי לא הגיעה למימדים של דאע"ש, אבל הם הופכים את העם הפלסטיני לקורבן מעצם מיקום אמצעי הלחימה והירי בתוך אזורי המגורים, בתי החולים והמוסדות הלימודיים.
3. צורת השליטה.
חמאס: הרג באנשי אש"ף בהמוניהם אחרי הבחירות, אבל לא ערף ראשים. היום אנחנו רואים את משפטי השדה קבל עם ועדה.
דאע"ש: הטלת אימה ופחד באלימות ואכזריות.
שורה תחתונה: כאן חמאס ודאע"ש דומים מאוד - זאת אומרת לשלוט על האנשים באמצעות אימה ופחד.
4. הרכב הארגונים והמוצא של אנשיהם.
דאע"ש: בוגרים מאפגניסטן וגיוס אנשים ממדינות שונות בעולם.
חמאס: ג'יהדיסטים, שעיקר הכוח שלהם בנוי מהחמאס המקומי (בעיקר מכיוון שישראל מונעת הצטרפות של אנשים מרחבי העולם)."
שורה תחתונה: שוני ברור במוצא ובהרכב הארגונים.
5. תמיכה חיצונית.
חמאס: נתמכו ע"י אירן לאורך תקופה ארוכה וע"י קאטר. טורקיה נתנה כבר ב-2006 דריסת רגל לחמאס בשיטחה למרות שהעולם ראה בו ארגון טרור, אבל היא הייתה הראשונה לקבל משלחת של אנשי חמאס בראשות ח'אלד משעל. מאז, התמיכה נמשכת והיא נתנה מקום גם שייח צאלח מחמוד אל ערורי לארגן את החטיפה והרצח של שלושת הנערים למשל.
דאע"ש: תמיכה של קאטר, טורקיה ובעבר של סעודיה. נכון שלדאע"ש יש מקורות כמו הנפט, מאחר שהם שולטים על 7 בארות, והם השתלטו על כלי נשק בעצמם, אבל אסור לשכוח שבמשך תקופה ארוכה טורקיה וסעודיה תמכו בהם, אלא שהגולם קם על יוצרו.
- קריית טבעון - למה אנבידיה בחרה בה ו-10 עובדות על האזור
- מדריך מקיף על טופס 17 - כל מה שצריך לדעת
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- משרד התקשורת ביטל את עמלות הוראת הקבע בחברות התקשורת
שורה תחתונה: יש שוני מעצם התמיכה של אירן בחמאס כשברור ששום גורם שיעי לא תומך בדאע"ש ששם לעצמו מטרה לחסל את אנשי השיעה. אם כי קטאר וטורקיה הם גורמים תומכים דומים. בשני המקרים, ללא הסיוע החיצוני שני הגופים לא היו מצליחים להתקיים לאורך זמן.
6. כיצד הארגון נתפס בעולם.
חמאס: תנועת שחרור לאומית שמטרתה להביא לקיומה של מדינה פלסטינית כביכול לצד ישראל.
דאע"ש: גורם מסוכן שחייבים להלחם בו.
השורה התחתונה: יש שוני משמעותי בתפיסה שלהם. ישנה התעלמות מהמשוואה האמיתית שהחמאס חותר אליה - מדינה ללא קיומה של ישראל לצידה.
7. אפשרות להידברות.
חמאס: אפילו עם אחיהם, הפלסטינים, הם לא באמת מוכנים לדבר. יש מי שרוצה לפתח איתם דו-שיח מסוים אצלנו ועושים את זה כדי שגורמים קיצוניים עוד יותר לא יתפסו את השלטון בעזה. הרי כל חלל ריק מתמלא ע"י גורמים אחרים גרועים יותר. הניסיון מראה שאחרי שמסלקים גורמים קיצוניים, מגיעים גורמים קיצוניים עוד יותר.
דאע"ש: אין מבחינתם אפשרות למו"מ - מי שאינו מאמין בשלטון החליפות הינו כופר ודינו השמדה.
בשורה התחתונה: בשני המקרים לא כדאי ולא רצוי להדבר, כי המטרה הסופית שלהם היא השמדה. במקרה של דאע"ש אלה השיעים, היזידים וכו' ובמקרה שלנו המטרה היא השמדת ישראל - ברור שפה הדימיון הוא גדול מאשר השוני.
איך העולם יקנה את ה'דימיון' הזה בסופו של דבר?
"מה שכדאי לעשות הוא להדגיש את הפער הגדול מאוד בין חמאס לרשות הפלסטינית. להראות את התמונות הקשות של ההוצאות להורג בכיכרות בעזה, את התמונות של בית החולים שיפא שהפך למטה צבאי - יש לתמונות האלה כוח."
"זה יכול לחלחל קצת" אומרת פרופ' בנג'ו, "אבל צריך להבין שמול שונאי ישראל המושבעים זה לא יעזור, כי לא מעניין אותם לראות את האמת כפי שהיא ודוגמא לזה היא למשל
- 9.Dede 25/08/2014 16:11הגב לתגובה זותורידו את השטות הזאת!! ממתי החמס תנועה שמטרתה הקמת מדינה פלסטינית לצד ישראל?? השתגעתם??
- 8.גד 24/08/2014 21:12הגב לתגובה זותגובה 1 הולמת
- 7.לא בכוח - השוואה מאולצת . לא חייבים לקשקש תמיד (ל"ת)דני שובבני 24/08/2014 17:21הגב לתגובה זו
- 6.בא 24/08/2014 17:16הגב לתגובה זואותם לפי צרכיהם .קל לתמרן אנשים בלי חיים .
- 5.בא 24/08/2014 17:14הגב לתגובה זוחבורת מטומטמים רצחניים ופשיסטים .
- 4.וזו מטרת אוסלו מלכתח 24/08/2014 16:53הגב לתגובה זוהעולם לקח טרוריסטים מלוב טוניס ולבנון, נתן להם כסף ונשק והביא אותם להלחם בישראל עבור אתנן לשמאל רודף הבצע. המטרה היא שישראל תשמש מגן חי לנוצרים במלחמתם עם האסלם ויצירת מראית עין שהמאבק הוא על טריטוריה ולא על דת. במעשים אלה המערב התיר את דם הישראלים בדיוק כמו שעשה לפני 70 שנה בזמן מלחמת העולם. זו אותה אידואולוגיה וכלים דומים.
- 3.יהואש לוי חי 24/08/2014 16:53הגב לתגובה זוto destribute it ALL OVER
- 2."כאן יהיה מזרח תיכון חדש". עכשיו הבנתי. (ל"ת)בדיוק כמו שהבטיח פרס 24/08/2014 16:33הגב לתגובה זו
- 1.דולי 24/08/2014 16:18הגב לתגובה זוולכן השאיפות גם כאן הן הרבה יותר מאשר פלסטין במקום ישראל
בנקים קרדיט מערכתהמס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"
שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות
דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי.
חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.
עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה.
בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל.
המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית
- פועלים: רווח נקי של 2.8 מיליארד שקל; התשואה להון 17.6%
- מזרחי טפחות: רווח של 1.48 מיליארד שקל וחלוקת דיבידנד של 50%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.
אנבידיהקריית טבעון - למה אנבידיה בחרה בה ו-10 עובדות על האזור
רשות מקרקעי ישראל אישרה הקצאת קרקע בפטור ממכרז לחברת אנבידיה בקריית טבעון, כחלק מתוכנית להקמת קמפוס טכנולוגי ענק - קריית טבעון על המפה של אנבידיה: הקמפוס החדש צפוי לשנות את פני הצפון. הפרויקט, שממתין לאישור סופי מהנהלת החברה העולמית, צפוי להעסיק קרוב ל-10,000 עובדים ולהשפיע על לפחות 10,000 נוספים. קריית טבעון שמתגוררים בה כ-20,000 תושבים, עומדת לכאורה בפני שינוי גדול. האם הציפיות מוגזמות?
הקמפוס החדש יעסיק כאמור עובדים חדשים רבים, אבל לא חייבים לגור בקריית טבעון כדי לעבוד באנבידיה. יש ישובים רבים בסמוך, חיפה במרחק של 18 דקות. גם תל אביב במרחק של שעה, נתניה בפחות מ-50 דקות. ויש תחבורה יחסית נוחה - זה היה התנאי הגדול של אנבידיה. כלומר, זה בהחלט אירוע חשוב לקריית טבעון ולאזור כולו, אבל צריך לקחת אותו בפרופורציות. חלק גדול מהעובדים יגיע לאזור בבוקר ויעזוב אחרי הצהריים. יהיו כאלו שיעדיפו לגור בסביבה, אבל צריך לזכור שמדובר על הקמה שתיקח שנים ושהמעבר לאזור על פני שנים, כנראה לא יהיה בהיקפים ענקיים - כן, האזור יגדל באוכלוסייה, יתחזק כנראה כלכלית, אבל האם קריית טבעון תגדל ל-30 אלף איש תוך 3 שנים? - מה פתאום. ועדיין זה כמובן יכול להיות משמעותי, במיוחד, אגב התקופה שהיא "החלום". ההבנה שהולך לקום דבר גדול מאוד בקריית טבעון של המובילה העולמית בתחום הטכנולוגיה, מוסיפה כבר ביום הראשון כמה אחוזים טובים למחירי הדירות.
מחירי הדירות בקריית טבעון
מחירי הדירות יעלו. גם ככה אין היצע גדול של דירות והמחירים בעלייה, והציפיה לאנבידיה תוביל לעלייה מדורגת במחירי הדירות באזור. יהיו עסקים רבים בקמפוס והתעסוקה באזור תגדל - גם של יהודים וגם של ערבים (שמהווים כ-25%-30% מאוכלוסיית האזור). האם זה יוביל לפריחה אדירה? אולי זה יקרה במרחק של 10 שנים מהיום, אם הקמפוס יילך ויתרחב. אלו תהליכים ארוכים. תהיה פריחה, אבל לא בום כלכלי אדיר באזור.
בינתיים, הדיווחים על כך שאנבידיה תקים את הקמפוס כמובן מעודדים את האזור. השיח על כך כבר משפיע על שוק הנדל"ן המקומי כי אלו שרצו למכור חושבים פעמיים או מעלים מחיר והקונים כנראה יסכימו להוסיף סכום מסוים כי תהיה השבחה עתידית. ביישוב כבר יש תחושת ציפייה, בעלי בתים מקווים לעליית ערך הנכסים, תושבים מדברים על האפשרות לשדרוג תשתיות וחיזוק השירותים העירוניים. על פניו, מדובר בהזדמנות נדירה ליישוב קטן להפוך לחלק משמעותי ממפת ההייטק הצפונית.
- קריית טבעון על המפה של אנבידיה: הקמפוס החדש צפוי לשנות את פני הצפון
- השאלה שעולה מדוח המבקר בנושא הארנונה: לאן נעלמו 10 מיליארד שקל?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לא כולם בטוחים שזה יביא רק בשורות. אין עדיין תחנת רכבת, דרכי הגישה עמוסות, והרחוב הראשי כבר פקוק ברוב שעות היום. גם ההשפעה על מחירי הדיור אינה חד-משמעית, מצד אחד צפוי ביקוש מצד עובדים פוטנציאליים, מצד שני ההיצע מוגבל מאוד ואין תוכניות בנייה משמעותיות באופק.
