קיה קוב: קופה עירונית 4 דלתות וידאו

היצרנית הקוריאנית מציגה עוד מכונית קונספט מעוצבת מבית היוצר של פיטר שרייר
שלומי פרידמן |

קיה קוב קונספט

תערוכת סיאול פתחה לא מכבר את שעריה וקיה מנצלת את הבמה המקומית כדי לחשוף בפנינו מכונית קופה קומפקטית עם עיצוב מרענן. מדובר ברכב תצוגה בשם קוב (CUB) שלמעשה משאיל אלמנטים רבים מרכב קונספט אחר של החברה, ה'קיי' (Kee), שהוצג עוד בשנת 2007.
 
 
הקוב יכולה לאכלס 4 נוסעים ומציעה מרכב בתצורת 4 דלתות כשהשתיים האחוריות נפתחות אחורה בניגוד לכיוון המקובל. סידור זה מאפשר לוותר על קורה B המסורתית ומסייע בגישה נוחה בעת הכניסה והיציאה ממנה. חשוב בעיקר ככל שהמכונית הופכת לקטנה יותר, וזו שלפניכם רושמת פחות מ-4 מטרים בסעיף האורך.
 
 
 
מוטיב 'אף הטיגריס' המוכר משאר דגמי היצרנית, מופיע גם כאן אך הוא קטן יותר ומשלב פתח יניקת אוויר (למנוע המוגדש) כפי שנצפה לראשונה בקיי קונספט. את ההופעה החיצונית משלימים פנסי LED הן בחזית והן מאחור, חישוקי 19 אינץ' וצביעה ייחודית. כל אלו מביאים לכדי יצירת מראה דינאמי, שיכול לרמוז על ייעוד המכונית, לצד הצהרות על יעילות אווירדינמית ומקדם גרר נמוך.
מבפנים, טוענת קיה להשראה עיצובית דווקא מעיניהם של יצורים שונים מעולם החי, עם תא נוסעים מוקפד מצד אחד, אך תכליתי ומינימליסטי מאידך. כמו כן, הקוב מצויד במערכות שליטה ובקרה מתוחכמות, כשהבולטת בהן מפקחת על המצב הפיזיולוגי של הנהג.
 
 
 
יחידת הכוח עושה שימוש במנוע 1.6 ליטר GDI (מוגדש טורבו כמובן) המוכר מדגמים נוספים של קונצרן יונדאי-קיה, אשר בין היתר מניע גם את גרסת ה-GT של הסיד החדשה. לפחות אותה הוא מאיץ, בעזרת 204 כ"ס ותיבה ידנית עם שישה הילוכים, ב-7.7 שניות מ-0 ל-100 קמ"ש. כעת נשאר להמתין ולראות אם ומה מכל זה יגיע בעתיד לדגמי קיה הסדרתיים והאם זו התשובה של קיה לוולוסטר של יונדאי.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףמשה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסף

הממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים

התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף

ליאור דנקנר |

הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.

בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.


הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים

עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.

התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.

המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.


עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקעובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוק

האבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה

הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה שוק העבודה תקציב

בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.


כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.


הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.

הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.


על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת: