קיה קוב: קופה עירונית 4 דלתות וידאו

היצרנית הקוריאנית מציגה עוד מכונית קונספט מעוצבת מבית היוצר של פיטר שרייר
שלומי פרידמן |

קיה קוב קונספט

תערוכת סיאול פתחה לא מכבר את שעריה וקיה מנצלת את הבמה המקומית כדי לחשוף בפנינו מכונית קופה קומפקטית עם עיצוב מרענן. מדובר ברכב תצוגה בשם קוב (CUB) שלמעשה משאיל אלמנטים רבים מרכב קונספט אחר של החברה, ה'קיי' (Kee), שהוצג עוד בשנת 2007.
 
 
הקוב יכולה לאכלס 4 נוסעים ומציעה מרכב בתצורת 4 דלתות כשהשתיים האחוריות נפתחות אחורה בניגוד לכיוון המקובל. סידור זה מאפשר לוותר על קורה B המסורתית ומסייע בגישה נוחה בעת הכניסה והיציאה ממנה. חשוב בעיקר ככל שהמכונית הופכת לקטנה יותר, וזו שלפניכם רושמת פחות מ-4 מטרים בסעיף האורך.
 
 
 
מוטיב 'אף הטיגריס' המוכר משאר דגמי היצרנית, מופיע גם כאן אך הוא קטן יותר ומשלב פתח יניקת אוויר (למנוע המוגדש) כפי שנצפה לראשונה בקיי קונספט. את ההופעה החיצונית משלימים פנסי LED הן בחזית והן מאחור, חישוקי 19 אינץ' וצביעה ייחודית. כל אלו מביאים לכדי יצירת מראה דינאמי, שיכול לרמוז על ייעוד המכונית, לצד הצהרות על יעילות אווירדינמית ומקדם גרר נמוך.
מבפנים, טוענת קיה להשראה עיצובית דווקא מעיניהם של יצורים שונים מעולם החי, עם תא נוסעים מוקפד מצד אחד, אך תכליתי ומינימליסטי מאידך. כמו כן, הקוב מצויד במערכות שליטה ובקרה מתוחכמות, כשהבולטת בהן מפקחת על המצב הפיזיולוגי של הנהג.
 
 
 
יחידת הכוח עושה שימוש במנוע 1.6 ליטר GDI (מוגדש טורבו כמובן) המוכר מדגמים נוספים של קונצרן יונדאי-קיה, אשר בין היתר מניע גם את גרסת ה-GT של הסיד החדשה. לפחות אותה הוא מאיץ, בעזרת 204 כ"ס ותיבה ידנית עם שישה הילוכים, ב-7.7 שניות מ-0 ל-100 קמ"ש. כעת נשאר להמתין ולראות אם ומה מכל זה יגיע בעתיד לדגמי קיה הסדרתיים והאם זו התשובה של קיה לוולוסטר של יונדאי.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
רשות המסים
צילום: רשות המסים

"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"

חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?

רן קידר |

השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה.  אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.

המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.

יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.

ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי". 

חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"