פולקסווגן גולף החדשה: עכשיו גם בסטיישן וידאו

פולקסווגן מציגה בתערוכת ז'נבה את גרסת הסטיישן של הגולף החדשה. היבואנית בוחנת את כדאיות ייבואה
עמרי ספיר |

פולקסווגן גולף וריאנט (סטיישן)

תערוכת הרכב של ז'נבה מפורסמת כזאת שמוצגים בה רכבי קונספט רבים וכמובן גם מכוניות-על, ושנת 2013 רחוקה מלאכזב בתחומים הללו. אך בין כל מושכי תשומת הלב נמצאות גם מכוניות "רגילות", חלקן אפילו די חשובות. אחת מהן היא גרסת הסטיישן של פולקסווגן גולף החדשה, המכונה וריאנט (Variant), שנחשפה לראשונה גם היא בתערוכה. מדובר במכונית חשובה עבור השוק האירופאי חובב הסטיישנים, ולמרות שהסטיישן לא שווקה בישראל בשנים האחרונות, ייתכן והפעם המצב יהיה שונה הפעם.
 

הווריאנט החדשה נשענת כמובן על פלטפורמת MQB של הקונצרן, עליה מבוססת בין היתר גם הגולף. היא שומרת על בסיס גלגלים של 263.7 ס"מ וזוכה לתוספת של 30.7 ס"מ ביחס להאצ'בק, מה שמציב את האורך הכללי של הסטיישן על 456.2 ס"מ. מה שמתקבל זה נפח תא מטען מגודל – 605 ליטר – שהם 225 ליטרים יותר מאשר בהאצ'בק, ו-100 ליטרים יותר מגרסת הסטיישן של הדור הקודם שכאמור לא שווקה כאן. עם קיפול המושבים האחוריים מתקבל נפח של 1,620 ליטר. חוץ מהנפח, פולקסווגן שמה דגש גם על נוחיות השימוש בתא המטען. גובה תא המטען עומד על 63 ס"מ, רוחבו מטר בחלקו הצר ביותר, וגובה הרצפה ניתן לכוונון.
מתחת למכסה המנוע, כמו גם ברשימת האבזור, תמצאו את אותם נתונים ומאפיינים המוכרים לנו מהגרסה הרגילה של הגולף.
 
 
 
הדור השביעי של הגולף הוצג בשנה שעברה בתערוכת פריז, נחת בארץ לפני כחודש וכבר הספיק לעשות עלינו רושם חיובי למדי במבחן הדרכים המקומי. עם פתיחתה של תערוכת ז'נבה, התברר שהיא הרשימה לא רק אותנו כשהוכרזה כמכונית השנה באירופה לשנת 2013 על-ידי פאנל של 58 שופטים. לגבי גרסת הסטיישן נמסר לאוטו ע"י היבואנית שהם בוחנים את ייבוא התצורה, אך טרם נתקבלה החלטה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
לוגו יד2 – שימוש הוגן לצורכי דיווח וחדשותלוגו יד2 – שימוש הוגן לצורכי דיווח וחדשות

יד 2 - מאפס ל-3 מיליארד שקל; האתר הכי רווחי בישראל עובר לאייפקס

מאתר מודעות צנוע ליד שנייה ודרושים לעסק דיגיטלי שנמכר בכ-950 מיליון דולר לקרן אייפקס, אחרי מסלול בעלים שנע בין וואלה, אקסל שפרינגר ו-KKR

ליאור דנקנר |

מה שהתחיל כפלטפורמה פשוטה לפרסום מודעות דרושים ומכירת יד שנייה, הפך לאחד האתרים המרכזיים בישראל ששווה 950 מיליון דולר (3.07 מיליארד שקל). יד2, אחד המותגים החזקים באינטרנט הישראלי, נמכר היום לאייפקס. המוכרת KKR קיבלה את האתר כחלק מרכישת אקסל שפרינגר שהחזיקה בו, אחרי שרכשה אותו מוואלה ב-2014 ב-820 מיליון שקל.


יד2 - כך נבנתה הדרך לאקזיט

2005 - ההתחלה הצנועה

שני יזמים, שמעון וינר ויאיר גולן, משיקים את yad2.co.il כפלטפורמה לפרסום מודעות קנייה ומכירה של מוצרים ושירותים - בעיקר רכבים, נדל"ן, דרושים ויד שנייה. תוך זמן קצר האתר הופך לכתובת מוכרת למודעות חינם באינטרנט.

2009 - רכישה על ידי וואלה תקשורת

רובה ארבל  נשק
צילום: אנצו גוש IWI מקבוצת SK

מתווכי הנשק גוזרים עמלה של 350 מיליון דולר בשנה מהתעשייה הביטחונית בישראל

דו"ח מבקר המדינה: החברות הביטחוניות התחייבו לתשלומי עתק של מעל מיליארד דולר למתווכים בין 2022 ל־2024, משרד הביטחון לא הקים מנגנון פיקוח למרות התחייבויות והנחיות

רן קידר |
נושאים בכתבה תעשייה ביטחונית

דו"ח מבקר המדינה האחרון מציג תמונת מצב בעייתית במיוחד בענף היצוא הביטחוני של ישראל. מאות מיליוני דולרים שולמו למשווקים ולמתווכים שפועלים מול לקוחות זרים, אך הפיקוח הממשלתי על המנגנון הזה כמעט ואינו קיים. למרות הנחיות ברורות שניתנו כבר ב־2017, משרד הביטחון לא הקים מערכת בקרה לבחינת עמידת החברות הביטחוניות בכללי הציות, ולא דרש אישור דירקטוריון לעסקאות הכוללות תשלום עמלות.

לפי ההערכות, בין השנים 2022 ל־2024 הסתכם היצוא הביטחוני בכ־40 מיליארד דולר, כאשר העמלות ששולמו למתווכים חצו את רף מיליארד הדולר. חלקים גדולים מהדו"ח נשארו חסויים מטעמי ביטחון, אך הנתונים שכן פורסמו מעידים על מערכת שמאפשרת זרימת כספים בהיקף עצום - בלי בקרה מהותית מצד המדינה.

המבקר מצביע על שורה של כשלים שיטתיים: לא הוקם מנגנון שמבצע ביקורות תקופתיות, לא קיימים מסמכים שמעידים על עבודת מטה סדורה, ובפועל אין דרישה להצהרה על אישור דירקטוריון לעמלות. גם תוכניות הציות שנדרשו מחברות גדולות אינן נבדקות או מפוקחות בפועל, ובקרב חברות קטנות ובינוניות אין כלל סטנדרט אחיד.

המבקר מציין מקרה שבו עסקה ביטחונית נבלמה רק לאחר שגורמים במשרד נחשפו לגובה העמלה באופן מקרי. הדוגמה הזו ממחישה עד כמה היעדר הפיקוח עלול להוביל להקצאת כספים משמעותית לגורמים חיצוניים, בלי שקיפות ובלי מנגנון בקרה.

החשש: פתח לשחיתות

ישראל מחויבת להסכמים בינלאומיים למניעת שחיתות בעסקאות ביטחוניות. עם זאת, המצב בפועל רחוק מהדרישות. משרד הביטחון לא קבע כללים ברורים לחברות הקטנות והבינוניות, לא בחן את יישום תוכניות הציות בחברות הגדולות, ולא הגדיר כלים לפיקוח אפקטיבי על מניעת מתן שוחד לעובדי ציבור זרים.