הצלחה מהדהדת: ניסאן רזוננס וידאו

ניסאן רוצה לשמר את המוניטין שלה בתחום הפנאי עם רכב קונספט חדש שכבר מספיק לקטוף פרסים בדטרויט
עמרי ספיר |

ניסאן רזוננס (Resonance) קונספט

הכותרת אולי קצת מקדימה את המאוחר, אבל ניסאן רזוננס (Resonance – 'תהודה' בעברית), הקונספט החדש של היצרנית, כבר מצליח לקטוף פרסים בתערוכת דטרויט בה הוא מוצג. כלומר, הוא קטף פרס אחד – EyesOn – הניתן לבחירת השופטים לרכב הקונספט בעל העיצוב הטוב ביותר. הרזוננס, כך ניסאן, הוא המבט שלה לעתיד רכבי הפנאי – הן במראה והן בטכנולוגיה – אבל זה עדיין לא אומר כלום על תוכניות לייצור או על הדור הבא של אחד מדגמי החברה.
 

כפי שאתם רואים, מדובר בעיצוב עתידני במיוחד, כיאה לרכב קונספט. לפי ניסאן, יש לו מראה "מהדהד" – כלומר שקווים רבים חוזרים על עצמם, הולכים ומתעצמים ומשפיעים זה על זה לאורך גופו של הרזוננס. יש כאן הרבה זוויות חדות וצורות שנחתכות, ושילובים לא שגרתיים של צבעים וחומרים. ובכל זאת, ניתן לזהות גם אלמנטים מדגמי ניסאן הקיימים כמו הג'וק והמוראנו.
 
 

פנים הרכב מתאפיין בהרבה אלמנטים היי-טקיסטיים עם הרבה שילובים של עור, עץ ואלומיניום. את ההצגה גונבת הקונסולה המרכזית, המורכבת ממסך גדול ובעל צורה לא מרובעת המציג את כל המידע שיש למכונית להציע, עם מספר מינימלי של לחצנים ומתגים.
העיצוב של הרזוננס אמנם קצת קשה לעיכול, אבל כשזה מגיע לתא הנוסעים – לזה כבר לא היינו מתנגדים בכלי הרכב של היום – ויפה שעה אחת קודם.

מתחת למכסה המנוע חוזה ניסאן הנעה היברידית המשלבת מנוע בנזין קטן עם מנוע חשמלי המשודכים לתיבה דו-מצמדית שמעבירה את הכוח לכל הגלגלים – כדי שלא נשכח שמדובר פה ברכב פנאי.
הלקוחות העתידיים של הסגמנט, היא אומרת, ירצו לרכוש רכב פנאי שמצהיר הצהרה – הן מבחינת המראה והן מבחינת ההנעה הירוקה והחסכונית.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מטרו (נת"ע)מטרו (נת"ע)

אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן

מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של הפרויקט מתרבות

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מטרו גוש דן

פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר  והיא צפויה לגבות אותו כלכלית. 

נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.


מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.


במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.


הפתרון התחבורתי של העתיד?

עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.