הצלחה מהדהדת: ניסאן רזוננס וידאו

ניסאן רוצה לשמר את המוניטין שלה בתחום הפנאי עם רכב קונספט חדש שכבר מספיק לקטוף פרסים בדטרויט
עמרי ספיר |

ניסאן רזוננס (Resonance) קונספט

הכותרת אולי קצת מקדימה את המאוחר, אבל ניסאן רזוננס (Resonance – 'תהודה' בעברית), הקונספט החדש של היצרנית, כבר מצליח לקטוף פרסים בתערוכת דטרויט בה הוא מוצג. כלומר, הוא קטף פרס אחד – EyesOn – הניתן לבחירת השופטים לרכב הקונספט בעל העיצוב הטוב ביותר. הרזוננס, כך ניסאן, הוא המבט שלה לעתיד רכבי הפנאי – הן במראה והן בטכנולוגיה – אבל זה עדיין לא אומר כלום על תוכניות לייצור או על הדור הבא של אחד מדגמי החברה.
 

כפי שאתם רואים, מדובר בעיצוב עתידני במיוחד, כיאה לרכב קונספט. לפי ניסאן, יש לו מראה "מהדהד" – כלומר שקווים רבים חוזרים על עצמם, הולכים ומתעצמים ומשפיעים זה על זה לאורך גופו של הרזוננס. יש כאן הרבה זוויות חדות וצורות שנחתכות, ושילובים לא שגרתיים של צבעים וחומרים. ובכל זאת, ניתן לזהות גם אלמנטים מדגמי ניסאן הקיימים כמו הג'וק והמוראנו.
 
 

פנים הרכב מתאפיין בהרבה אלמנטים היי-טקיסטיים עם הרבה שילובים של עור, עץ ואלומיניום. את ההצגה גונבת הקונסולה המרכזית, המורכבת ממסך גדול ובעל צורה לא מרובעת המציג את כל המידע שיש למכונית להציע, עם מספר מינימלי של לחצנים ומתגים.
העיצוב של הרזוננס אמנם קצת קשה לעיכול, אבל כשזה מגיע לתא הנוסעים – לזה כבר לא היינו מתנגדים בכלי הרכב של היום – ויפה שעה אחת קודם.

מתחת למכסה המנוע חוזה ניסאן הנעה היברידית המשלבת מנוע בנזין קטן עם מנוע חשמלי המשודכים לתיבה דו-מצמדית שמעבירה את הכוח לכל הגלגלים – כדי שלא נשכח שמדובר פה ברכב פנאי.
הלקוחות העתידיים של הסגמנט, היא אומרת, ירצו לרכוש רכב פנאי שמצהיר הצהרה – הן מבחינת המראה והן מבחינת ההנעה הירוקה והחסכונית.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

"המס על הבנקים הוא מס על הציבור - והוא זה שישלם את המחיר"

בהמשך לכוונת שר האוצר סמוטריץ’ למסות את הבנקים, איגוד הבנקים מגיש את תגובתו לדו"ח עבודת צוות האוצר וטוען כי הדו"ח חסר השוואות לרווחיות בענפים אחרים, לא בחנו את ההשלכות הכלכליות, והמס צפוי לפגוע בציבור הרחב; מנכ"ל איגוד הבנקים, איתן מדמון "שר האוצר מבקש, באמצעות המהלך הזה, לגבות מס נוסף, בדרך עקיפה ולכאורה מתוחכמת מהציבור"

מנדי הניג |

ברקע הכוונה של שר האוצר בצלאל סמוטריץ’ להטיל מס מיוחד נוסף על הבנקים, איגוד הבנקים מגיש את עמדתו לדו"ח עבודת הצוות שבחן את המהלך. לטענת האיגוד, הדו"ח שאמור היה לשמש בסיס מקצועי להחלטה, לוקה בחוסרים מהותיים, מדלג על בדיקות קריטיות ובעיקר אינו מתמודד עם השאלה מי ישלם בסופו של דבר את מחיר המס.

המסמך מוגש אף שעמדת בנק ישראל, שהוא חלק בלתי נפרד מהצוות, טרם פורסמה, ובאיגוד סבורים כי מדובר בהליך שמתקדם מהר מדי, בלי בחינה כלכלית מלאה של ההשלכות על הציבור והמשק.

לטענת איגוד הבנקים, הדו"ח שפרסם הצוות באוצר לא כולל את שתי הבדיקות המרכזיות שעל הבסיס שלהן אפשר בכלל לדון בהטלת מס על סקטור ספציפי. קודם כל, בדו"ח אין כל השוואה בין הרווחיות של הבנקים לבין הרווחיות של ענפים אחרים במשק. באיגוד מדגישים כי זה  בדיוק הבדיקה שנדרשה מהצוות לבצע, כדי לבחון האם מתקיימות נסיבות חריגות שמצדיקות מיסוי מיוחד של ענף אחד בלבד. למרות זאת, הדו"ח, כך נטען, מדלג לחלוטין על השוואה כזאת.

שנית, הדו"ח לא בוחן את ההשלכות הכלכליות של המהלך על המשק הישראלי. אמנם מצויין בדו"ח כי הטלת מס על הבנקים עלולה להוביל לעליית ריבית, לצמצום האשראי, לפגיעה במשקיעים ולנזק לציבור הרחב, אבל בפועל לא ניסו לאמוד את ההשפעות האלה או להעריך את ההיקף שלהן. באיגוד מציינים כי מדובר בתוצאות שכבר התרחשו בפועל במדינות שבהן הוטל מס דומה, ולכן היעדר ניתוח עלות־תועלת מהווה, לדבריהם, כשל מהותי בעבודת הצוות ואף עומד בניגוד לעקרונות חוק האסדרה.

כמו כן, באיגוד טוענים כי הדו"ח מציג נתון שגוי שלפיו הציבור מחזיק בכ-70% ממניות הבנקים, בעוד שבפועל שיעור אחזקות הציבור עומד על כ-90%. לטענתם, מדובר בפער מהותי, שכן הציבור הוא זה שנושא בפועל בעלות של כל מס שיוטל על הבנקים. למרות זאת, בדו"ח אין כל ניסיון לאמוד את הפגיעה הצפויה בחיסכון הציבורי, בדיבידנדים או בשווי אחזקות הציבור. באיגוד מדגישים כי מבנה בעלות כזה אינו קיים באף מדינה אחרת שהטילה מס על הבנקים, ולכן השוואות בינלאומיות מחייבות זהירות מיוחדת.