סוגיות בעניין חזרה לארץ בגיל פרישה לאחר שנים רבות בחו"ל

ביום 1.9.2011 נדחתה שנית תביעתו של מר שניאור שמעון (להלן: "המבוטח"), יליד 1936, להכיר בו תושב ישראל לעניין חוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה-1995 (להלן: "החוק") (בית הדין האזורי לעבודה, ב"ל 3244-11-10).

המבוטח הוא אזרח צרפת ובעל אשרה לישיבת קבע בישראל. עד אפריל 2007 היה ללא מעמד בישראל, לאחר שעזב את הארץ בגיל 27. הוא מקבל קצבת זקנה חלקית מהמוסד לביטוח לאומי בישראל (להלן: "המל"ל") מכוח אמנת ביטוח סוציאלי בין ממשלת מדינת ישראל לבין ממשלת הרפובליקה הצרפתית. אחד מחמשת ילדיו של המבוטח מתגורר בארץ, והשאר בצרפת.

לטענתו מכר את מרבית נכסיו בצרפת למעט דירת מגורים, רכש נכסים בישראל כולל דירת מגורים, דירות נוספות בירושלים וכן אחוזת קבר לו ולרעייתו, והוא בעל חשבונות בנק בישראל. בכך ביקש להביע כוונותיו להשתקע בישראל ולהיקבר בה בבוא העת. לדעתו, עובדות אלו מצביעות על כוונתו להעתיק "אט-אט" את מגוריו ונכסיו מצרפת לישראל, ולהפוך את ישראל למרכז חייו.

עמדת המל"ל הייתה שבשל מגוריו של המבוטח בצרפת משנת 1960, מוטל עליו הנטל להוכיח כי חזר לגור בישראל במגורי קבע, תוך הוכחה אובייקטיבית (כוונה בלבד אינה מספיקה להוכחת מרכז חיים).

בית הדין קיבל את עמדת המל"ל והדגיש כי המבחן העיקרי לשאלת התושבות הוא מבחן מרב הזיקות, כאשר אחת הזיקות החשובות לדעתו היא מספר ימי השהייה במדינות השונות בתקופה הרלוונטית. בשנים הקודמות נדחתה התביעה בשל פרק הזמן המשמעותי שבו שהה המבוטח בחו"ל, המלמד על כך שעדיין לא נותקה הזיקה של המבוטח לצרפת.

על פי קביעת בית הדין, אמנם בשנת 2010 שהה המבוטח בישראל תשעה ימים יותר מאשר בצרפת, אך במחצית הראשונה של שנת 2011 שהה המבוטח 165 ימים בצרפת (ובישראל רק 26), ולכן לדעת בית הדין אין בסיס להצהרת המבוטח בדבר העתקת מרכז החיים באופן הדרגתי (נציין תמיהתנו נוכח קביעה זו, שכן כבר באוקטובר 2010 דחה המל"ל את התביעה, ומפני שתמונת המצב לעניין שנת 2011 יכולה להתהפך עד תום השנה הקלנדרית).

רקע כללי

מי שאינו מוגדר תושב ישראל במל"ל ואינו עובד בישראל - אינו חייב בדמי ביטוח בישראל, גם על הכנסות פסיביות שהופקו או שנצמחו בישראל. הוא אינו מבוטח בענפי הביטוח הלאומי ואינו זכאי לסל בריאות על פי חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד-1994.

במקרה שבו נשללה תושבות ממבוטח אשר שהה בחו"ל וחזר לישראל, הוא יהיה זכאי לזכויות על פי החוק רק כאשר יוכר במל"ל כתושב ישראל. לשם כך עליו לפנות למל"ל, להצהיר שחזר לישראל למגורי קבע ולהמציא אסמכתאות המעידות על כך שמרכז חייו בארץ, החל ממועד חזרתו. לאחר חזרתו לישראל יהיה זכאי לשירותי בריאות כפוף לתקופת המתנה או לתשלום פדיונה.

הגדרות "תושב" במשרד הפנים, "תושב חוזר" במשרד הקליטה או "תושב" לעניין פקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 לדוגמה, אינן מקנות זכויות במל"ל אף שיש לקביעות כאמור משקל מסוים גם בשיקולי המל"ל. בדרך כלל כאשר מבוטח חוזר לארץ סמוך לגיל הפרישה או אחריו לאחר שהות ממושכת בחו"ל, משך בחינת תושבותו ארוך יותר, והוכחת ניתוק התושבות מהמדינה האחרת והעברת מרכז החיים לישראל מורכבת יותר. במקרים שבהם קיימת אי ודאות, ניתן משקל רב למבחן ימי השהייה בישראל או במדינה האחרת.

הכותבים - ממיזם הביטוח הלאומי של משרד ארצי את חיבה פתרונות מיסוי עם רו"ח אורנה צח (גלרט) www.artzi-hiba.co.il

***אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל