ביטול קנסות בהליכי פירוק ופשיטת רגל
קנסות פליליים ומנהליים המוטלים על בעל חוב מס נועדו ליצור סנקציה עונשית ולסייע באכיפת החוק. כאשר נישום מצוי בהליכי חדלות פירעון ורשות המסים תובעת מכונס הנכסים פירעון קנסות שנצמחו על חוב המס, עלול הדבר לפגוע בנושי החייב, במיוחד אם לחייב אין די נכסים שאפשר להיפרע מהם. נוהל חדש של היועץ המשפטי לרשות המסים עושה סדר בסוגיה סבוכה זו.
עקב הגידול בהיקף הליכי הפירוקים ופשיטות הרגל במשק, ולאור העובדה שרשות המסים היא נושה מהותי בהליכים אלו, החליט היועץ המשפטי לרשות המסים, עו"ד (רו"ח) משה מזרחי, לבחון מחדש את מדיניות הרשות בסוגיית תביעת הקנסות במסגרת הליכי חדלות פירעון.
במצב הנוכחי נתבעים קנסות פליליים או מנהליים במעמד של חוב רגיל במסגרת תביעות החוב המוגשות בהליכי חדלות פירעון של חייבים. כאשר מדובר בקנס פלילי - תכליתו לשמש סנקציה בגין ביצוע עבירה פלילית, ואילו כאשר מדובר בקנס מנהלי או אזרחי - תכליתו לשמש אמצעי לאכיפת החוק.
ברם, התכלית האמורה של הקנסות אינה מתקיימת כאשר הנישום החייב בקנסות הוא חברה בפירוק או נישום פושט רגל; במקרים אלה אפקט ההרתעה או הענישה שבהטלת הקנסות אינו קיים כלל וכלל.
נוסף על כך, הגדלת חוב מס הכנסה, מעבר לקרן והפרשי הצמדה וריבית הנוספים עליה, תגרום למעשה לגלגול הקנסות, האמורים להיות מוטלים על הנישום, לפתחם של נושיו על לא עוול בכפם, ובלי שיש צורך להרתיעם או להענישם.
לאור זאת החליט היועץ המשפטי לרשות המסים כי במסגרת הליכי חדלות פירעון של חייב במס ייגבו הקנסות על פי נהלים המפורטים להלן, וזאת כדי שלא לקפח את זכויותיהם של נושי החייב, ובהסתמך על סמכות מנהל רשות המסים לוותר על קנסות. ואלה הנהלים:
1. פקיד הרשות, המטפל בהגשת תביעת חוב בהליכי חדלות פירעון של נישום, ימשיך לפעול על פי הנהלים הקיימים ולתבוע קנסות מכל סוג שהוא במסגרת תביעת החוב כחוב במעמד רגיל.
2. אם תוגש בקשה למחלקת הפירוקים שברשות המסים לביטול הקנסות, ובקשה זו תוגש על ידי כונס הנכסים הרשמי או על ידי בעל תפקיד אחר, ותנומק בכך שהיקף הנכסים העומדים לחלוקה לנושים הרגילים נמוך מגובה החובות לנושים אלה - הבקשה תידון על ידי מנהל מחלקת הפירוקים, והוא שיחליט בעניין ביטול הקנסות.
ההחלטה על ביטול הקנסות תהיה מותנית בהצהרה שיגישו בעל התפקיד או הכונס הרשמי על נכונות העובדות המוצהרות לעניין היקף נכסי החייב, ובכך שהחייב אינו זכאי לקבל כספים כלשהם מקופת הכינוס.
עוד צוין בהנחיית היועץ כי במקרה שבעל התפקיד יחליט לדחות את תשלום הקנסות במסגרת בירור תביעת החוב, ללא פנייה מוקדמת לרשות לביטול הקנסות, יובהר לו בכתב מטעם היחידה לפירוקים כי על פי ההלכה הפסוקה אין הוא מוסמך לדחות שרירותית את תשלום הקנסות, ועליו לפנות בבקשה מסודרת לביטולם לפי הנהלים הקיימים.
3. יודגש כי ביטול הקנסות על ידי רשות המסים הוא ביטול מותנה; כלומר, אם בכל זאת ייוותרו כספים בקופת הכינוס לתשלום לפושט הרגל או לבעלי המניות החייבים או למנהלי התאגיד המתפרק - ישולמו הקנסות לרשות המסים מכספים אלו.
4. למרות כל האמור לעיל, במקרה של פשיטת רגל לא יינתן פטור מתשלום הקנסות לרשות המסים, וזאת לפי הוראות סעיף 69(א)(2) לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980.
ככל שמדובר בכפל קנס לפי חוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975, נקבע בנוהל היועץ המשפטי לרשות המסים כי יש להבחין בין רכיב המס לבין הרכיב העונשי: מחצית הסכום תיתבע כקרן חוב שלא ניתן לוותר עליה, ואילו דינו של הרכיב העונשי כדין קנס ויחולו ההנחיות האמורות.
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
