נא להצטייד בתחמושת ההכרחית להשגת רווחים
לפני מספר ימים היתה לי פגישה מקצועית (החברה שלנו מלווה ומנחה משקיעים עצמאים) עם משקיע עצמאי. בחור כריזמטי לקראת סוף שנות השלושים שלו. הוא החל את פעילותו בשוק ההון בתחילת שנת 2007. למען הגילוי הנאות, המשקיע שלנו עובד כמנהל בחברה הממשיקה לתחום שוק ההון. הוא בעל תואר במנהל עסקים עם אוריינטציה שיווקית ומסחרית חזקה, אך לא ניתן לומר שיש לו רקע, ידע או יתרון מובנה בתחום ההשקעות.
נכון למועד הפגישה הנדונה, המשקיע ברווח "טוב" על פי מושגיו אף על פי שהוא משלם כל שנה למס הכנסה ולעבדכם הנאמן על היעוץ. הרשתי לעצמי ל"תרגם" ולשתף את הקוראים בתהליך שהוא עשה והלמידה שהוא עבר באותם שלוש שנים.
* עם כניסתי לשוק ההון הערכתי (מרץ 2007) שהשוק חייב לרדת.
* נכנסתי בפוזיציה של שורט ביחס של אחד לשלוש. כלומר, כל אחוז עליה מייצר הפסד של שלושה אחוזים וההפך.
* לאחר מספר חודשים של עליות קבועות התחלתי להזיע כהוגן. אני שכיר ובעל משפחה.
* אחרי התלבטויות והתחבטויות קשות ומייסרות (לא קל להפסיד משכורות חודשיות...) שהשתרעו על חודשים רבים, החלטתי להגדיל פוזיציה תוך שמירה על הנחת העבודה שלי, קרי, השוק מנופח ומתנהג באופן לא רציונאלי ומכאן הוא חייב לרדת.
* בתחילת 2008 קיבלתי פיק ברכיים וחשבתי שאני חייב לסגור את הפוזיציה ולקחת את ההפסדים כמו גבר, שכר לימוד, ולברוח מהשוק הנוראי הזה. המחשבה היתה להציל את מה שנשאר.
* התחלתי לקרוא באופן אינטנסיסיבי הערכות של אנאליסטים ולא מצאתי את מה שחיפשתי. כלומר, שהשוק צפוי לרדת כל יום, יחד עם זאת ידעתי שמשבר הסאב פריים שעוד לא התנפץ חייב להגיע. החלטתי, למרות יסורי המצפון, נוכח ההפסד ובמיוחד כלפי אשתי והילדים, להישאר בפנים. במאמר מוסגר - דחיתי את רכישת הבית שתיכננו לבצע באותה שנה, לא בגלל נושא הכסף אלא בגלל המצב הרוח.
* המשך הסיפור זה היסטוריה. משבר הסאב פריים פרץ סוף סוף, הנפילות הגיעו ואני התחלתי לראות פרי להנחות העבודה שלי, כן התחלתי להרוויח, סוף סוף.
שלוש שאלות יסוד:
כחלק שיגרתי מהתהליך העבודה, העלתי שלוש שאלות מרכזיות בפניו:
1. מה הביא אותך להישאר בשוק למרות ההפסדים המצטברים?
2. מה היה אחראי על היצמדות להנחות העבודה שלך, למרות אי אישושם במהלך זמן ארוך?
3. מה הניע אותך להגדיל פוזיציה למרות צבירת הפסדים?
להלן תשובותיו:
א. אני שונא להפסיד. כסף, עיסקה טובה וכו'. אך פה מגיעה האבחנה החשובה ביותר שלי. אני לא פוחד להפסיד אני פשוט שונא להפסיד. כשנכנסתי לשוק ידעתי שאני שם את הכסף הפנוי שלי. ושאם אפסיד אותו, רמת החיים של הבית לא תיפגע.
ב. אני לא איש ניתוח טכני, אני לא מאמין בניתוח טכני. אני איש של מקרו כלכלה. אני מאמין בכוחות השוק ובכללי המשחק הנורמלים-טבעיים של השוק. מה שעולה חייב לרדת וחייבים לכבד את כללי הטבע הללו. עוד הוא הוא הוסיף שבביקורי המשפחה בארה"ב, אחת לשנה, ראיתי כיצד הכסף נשפך מהבנקים לכל דיכפין, הרגשתי שיש כאן בלון, למרות שהיום קל לומר שהכתובת הייתה על הקיר.
ג. לגבי הגדלת הפוזיציה, נכון שידעתי שאני לוקח פה סיכון אמיתי, הרי כל השוק עולה ואני עובד נגדו ובינתיים הפצע גדל, עם יד על הלב, רציתי כמו ילד להחזיר את ההפסדים ולגרוף הכנסות אך מעבר לזה ומעל לכל החלטתי שאם אני מעריך ומאמין שכללי הטבע חזקים מכל אירוע זמני זה או אחר ושיש כאן אנומליה אמיתית ואני רואה את זה בעיניים שלי, אז אם כבר אז כבר, כלומר, נלך עם האומץ עוד כברת דרך. וכך עשיתי.
מסקנות
1. לפני מספר שנים לא מעטות היה שחקן טניס גדול בישראל שהגיע למקום 18 בעולם למרות קומתו, מטר שבעים ושלוש, ננס בקני מידה עולמי. עמוס מנסדורף. באחד הראיונות איתו שאלו אותו, האם ברגעי לחץ הוא נכנס למצב של פחד, דבר טבעי והגיוני. עמוס ענה בלאו רבתי, "אני לא פוחד לאבד נקודה, משחקון או סט אני פשוט שונא להפסיד".
תשובתו של עמוס מצביעה על אחד ההבדלים הקריטיים בניהול איכותי של משקיע או כל מי שמשחק במגרש עם מרחב של אי וודאות, מתח מצטבר ומחיר כבד בגין טעות. היכולת המנטלית-פסיכולוגית לנהל, לשלוט בחוויית לחץ, מתח, ספקנות, שבצידה מחיר משמעותי, מתבטא במעבר מלהיות מנוהל ע"י הפחד הטבעי לעבר החופש לעשות את הדבר הנכון. רק מי שמסוגל לשחק את המשחק ברמות הגבוהות ביותר עם המחירים הגבוהים ביותר ללא מורא, יכול לנהל סיכונים מחושבים רציונאלים ולקחת החלטות מושכלות. אף אחד לא אוהב להפסיד. השאלה היא אם הוא עדיין פוחד מזה.
2. המשקיע דלעיל היה בארה"ב וראה, מידע בעל ערך חשוב, שמשהו לא נורמאלי מתרחש שם, הבנקים "שופכים" כסף לכל דורש גם כאשר כל בר דעת מסוגל להבין שיש סיכון אמיתי להחזר המשכנתא. הנטייה הטבעית היא להאמין שאם הבנקים נותנים והלקוחות לוקחים, משמע שהכל תקין והגיוני. הרי הבנקים תמיד מרוויחים וצודקים, "יש על מי לסמוך".
זה מזכיר לי את הסיפור שלקחו זר לגן החיות והראו לו ג'ירפה, כאשר זו הפעם הראשונה שהוא ניתקל ביצור כזה. תגובתו היתה "אין חיה כזו".
היכולת לסמוך על כושר שיפוט עצמאי, למרות שכולם מתנהגים באופן אחר, הינו ביטוי של חשיבה עצמאית וביקורתית. הליכה נגד הזרם אינה חוכמה כשלעצמה. החוכמה לראות את הדברים נכוחה ולא מבעד לעיניו של העדר.
3. הגדלת הפוזיציה בניגוד למגמה הגורפת ולאחר הפסדים מצטברים הינו מהלך אמיץ. אם הוא נעשה מתוך עמדה של "אם כבר אבדנו אז אבדנו" זו התנהגות רשלנית בעלת מניע קורבני מיותר. אך אם זה נעשה לאחר עריכת חשבון נפש אמיתי, יש כאן מהלך של חיזוק ואישוש הההתנהגות הרציונאלית. שהרי בכל יום, כפי שכבר כתבנו, כל משקיע צריך לשאול את עצמו אם נכון לו לקנות את הפוזיציה שלו או לאו. אם אותו בחור הכריע שהוא מאמין בהחלטתו שהשוק חייב לרדת אזי רק נכון הוא להשקיע בכיוון ההחלטה הקודמת. בתנאי כמובן, שהכסף לא יפגע ברמת החיים של המשפחה שלו.
לסיכום,
1. אם אתה פוחד להפסיד - טרם הבשלת להרוויח בשוק ההון כמשקיע עצמאי.
2. אם העדר או הרוב הלגיטימי משפיע על שיקול דעתך - אתה לא בשל להרוויח כמשקיע עצמאי.
3. אם אתה מעריך שאתה צודק במגמה, עליך לקחת החלטה רציונלית להמשיך או להגדיל פוזיציה ללא קשר לביצועי העבר של התיק.
נ.ב. - אותו משקיע עצמאי החליט לאחרונה לפרוש ממעמדו האיתן כשכיר ולפתוח חברה חדשה. כמי שמנחה אותו באופן קבוע, אני מעריך שהוא מאוד יצליח.
אלי אברמוביץ ודיוויד סלומון ממקימי המכון הישראלי לקבלת החלטות עוסקים בטיוב תהליכי קבלת החלטות של אירגונים, מנהלים ומשקיעים פרטיים. כמו כן משמשים יועצים אסטרטגים ומנהלי משא ומתן עבור אירגונים בארץ ובחו"ל.
לשליחת שאלות ניתן ללחוץ על שם הכותב.
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)רשות המסים הצליחה - 10 מיליארד שקל ממיסוי רווחים כלואים זורמים לקופה
רבבות רבות של עסקים ישלמו מסים על חלוקת רווחי עבר, חלק יעדיפו לשלם את הקנס; עד סוף נובמבר 3,000 בעלי מניות יבקשו בהתאם להוראת שעה לפרק את החברה שלהם כדי לדחות מסים; בקרוב: סימולטור באתר רשות המסים שיעשה סדר לגבי חבות המס שלכם - ביזפורטל עושים סדר בחוק כנראה הכי לא חוקי ולא הוגן שחוקק בישראל בשנים האחרונות
החוק על מיסוי הרווחים הכלואים מקומם מכמה סיבות. בראש וראשונה כי הוא לא היה אמור לחול על עסקים לגיטימיים, יצרנים, כלכליים. הוא היה אמור לחול על עסקים שיצרו מבנים של תכנון מס מתוחכם שבעיקר דוחה את המס על השכר. לא הוגן שכל העובדים במשק ישלמו מס, אבל עשירים יקימו חברה שדרכה יצליחו לברוח ממס וישלמו רק 23% מס על הרווחים. אם כולם משלמים עד 50%, אז בטח שעשירים צריכים לשלם 50%.
אלא שרשות המסים שהתחילה בהתמקדות בגופים האלו ובעיקר בשיטה שנקראת - חברות ארנק, לקחה את ההזדמנות בשתי ידיים ומיסתה את כולם. כמעט כולם - חוץ מהעשירים. זה אפילו מקומם מהנקודה הקודמת. דווקא את העשירים שמשתכרים מעל 30 מיליון שקל ודווקא מבני שותפויות עם מעל 5 שותפים היא הוציאה מתחולת החוק. במילים אחרות, רצו למסות את אלו שמתכננים לברוח ממס, ובסוף מיסו את כולם והוציאו דווקא את אלו עם תכנוני המס, לרבות משרדי רואי החשבון ועורכי הדין הגדולים שהתחמקו מהמס הזה.
המס הזה מסדר למדינה את הקופה ומקטין את הגירעון. הוא צפוי להביא 10 מיליארד שקל השנה ובכנס של יועצי המס, נציגי רשות המסים אמרו שהם בפרוש רואים את זה קורה, למרות כל הספקות שהיו בתחילת הדרך. זה המקום להדגיש כי רשות המסים מצליחה הרבה יותר מהתחזית. היא תגבה ב-30 מיליארד שקל יותר מהתחזית וכך היא בעצם "מצילה" את הגירעון. הכלכלה הישראלית חזקה גם בזכות גבייה חזקה. ההוצאות אומנם עלו מאוד בשנתיים של מלחמה, אבל המסים קיזזו חלק גדול מהעלייה הזו (שי אהרונוביץ מציל את הגירעון התקציבי; גביית המסים זינקה ב-16.6%)
רו"ח כארים כנעאן, ראש מטה מנהל רשות המסים, אמר בכנס של יועצי המס כי עד כה הוגשו מעל 1,200 בקשות לניצול הוראת השעה שמשמעותה בגדול סוג של שינוי מבנה החברה (פירוק, חלוקה) שבמסגרתו יש הקלות במס. מעביירם את הנכסים לבעל השליטה ודוחים את המס ובמקביל יש הקלה גם במס רכישה.
- עתירה נגד החוק על רווחים כלואים - האם יש סיכוי למנוע את החוק?
- שי אהרונוביץ' על הרווחים הכלואים: "חברות דוגרות על מיליארדים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"אנחנו בקצב של 100 בקשות ביום, נגיע ל-3,000 עד סוף נובמבר", מעריך כנעאן. הבקשות האלו דווקא דוחות מס, אבל כנעאן מסביר כי צפי הגבייה נותר 10 מיליארד שקל; כשאתם רואים גירעון תקציבי נמוך, תזכרו שזה בזכות רשות המסים לרבות גביית מס על דיבידנדים (חלוקתם מפחיתה, מונעת את המיסוי על רווחים ראויים לחלוקה). רשות המסים בעצם אומרת דבר מאוד פשוט - הרווחתם בעבר - תשלמו את הרווחים האלו כדיבידנד, אל תאגרו רווחים בחברה. חלוקת דיבידנד מחויבת במס - בעל השליטה מחויב ב-30% וזה במקרים רבים עולה לאור מס על עשירים (הרחבה: מס על עשירים)

הרחבת מודל "העסק הזעיר" עלולה לעלות למדינה מאות מיליונים ולפגוע בעצמאיים עצמם
לאחרונה פורסם כי שי אהרונוביץ' מנהל רשות המסים מציע להרחיב את הפטור ממס לעסקים עם מחזור של עד 300 אלף שקל, בעקבות הצלחת הפטור הקודם לעסקים עד 120 אלף שקל. ההצעה נועדה להקל על נישומים ולצמצם את הבירוקרטיה. כעת, רשות המסים תוכל לגבות מס נמוך יותר מעסקים אלו, תוך שמירה על גבייה יעילה. התנאים להמשך המהלך כוללים גבייה מרשימה ותחזיות צמיחה חיוביות.
בואו ונעשה קצת סדר.
החל משנת 2024 נקבע מושג חדש שנקרא "עסק זעיר" לעניין מס הכנסה.
מי שיכול להירשם כ"עסק זעיר" הוא מי שמחזור הכנסותיו השנתי (לא רווח) הוא עד 120,000 שקל. אותו עסק זעיר יכול להיות עוסק פטור או עוסק מורשה לעניין מע"מ, מה שחשוב זה מחזור ההכנסות השנתי.
מי שרשום כ"עסק זעיר" מקבל מהמדינה שתי סוכריות:
1. 30% ממחזור ההכנסות שלו מהוות הוצאות מוכרות באופן אוטומטי, מבלי שהוא נדרש להוכיח תשלום וללא צורך לשמור אסמכתאות להוצאות.
2. פטור מהגשת דוח שנתי למס הכנסה ופטור מהגשת הצהרת הון, כך שנתוני הדיווח לא ייבדקו.
כ-40-45 אלף עוסקים שעונים להגדרה כבר נרשמו לסיווג החדש. במקרים רבים מאוד מדובר בנותני שירותים, כגון: מורים פרטיים, נגנים, מטפלים ברפואה משלימה ועוד, שאין להם באמת הוצאות בהיקף של 30% וגם לא 20% אלא 10% לכל היותר.
כעת, מנהל רשות המסים מבקש להרחיב את מודל ה"עסק זעיר" כך שיוגדל סכום ההכנסות השנתי ל-300 אלף שקל במקום 120 אלף שקל, אלא שבהצעה קיימת התעלמות מוחלטת ממספר השפעות שליליות משמעותיות שעלולות לעלות לקופת המדינה מאות מיליוני שקלים ולציבור שמסווג כעסק זעיר הרבה מאוד כסף והמידע נסתר מהם ולכן, אני מתנגד נחרצות למהלך המוצע מהסיבות הבאות:
- המספר היומי - איך 2.25 נקודות זכות משפיעות על המס שלך?
- הצעה: עסקים עד מחזור של 300 אלף שקל לא ידווחו למס הכנסה; מה הסיכויים שזה יקרה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ראשית, לא פורסמה העלות הצפויה למהלך, הלא היא "השתתפות המדינה" בהפחתת מס הכנסה וביטוח לאומי למי שמחזור ההכנסות השנתי שלהם הוא עד 300 אלף שקל. בהעדר המידע, לא ניתן לקבוע אם המהלך כלכלי לקופת המדינה?
תהיה פגיעה בתגמולים שישולמו מביטוח לאומי כתוצאה מרווח חייב במס נמוך בעשרות אחוזים מהרווח ה"אמיתי" ובעיקר:
