אתם מפסידים כסף בבורסה על בסיס קבוע? כנסו!
ראשית תודה לכל המגיבים "על בילבול השכל" של הכתבה הקודמת ובעיקר לאלה ששלחו תגובות תמיכה.
בכתבה הקודמת ציינו שלמשקיעים רבים יש "באג אנושי" שאחראי על ריבוי הכשלונות בקבלת החלטות בתחום ההשקעות. הזכרנו את בעיית הפוקוס מול ההתפזרות הטבעית של המוח האנושי, הרגלי חשיבה דיספונקציונלאים והתמקדות יתר בתוצאה ולא בדרך, כלומר, התהליך.
בטור זה אפתח צוהר לנדבך נוסף האחראי על אכזבות של המשקיעים העצמאיים.
דחיינות כרונית בקבלת החלטות
במסגרת הכתבה אני רוצה לעסוק בשתי סיבות הגורמות למשקיעים להיות דחיינים כרונים בקב"ח.
א. אוהבי הקונפליקט
ב. האנלייזר בע"מ
ראשית כמה מילים על מושג הקונפליקט
קונפליקט הוא מצב בו האדם רוצה בו זמנית שני דברים שונים שבאופן מעשי אינם ניתנים להשגה.לעיתים קרובות אותם שני דברים עומדים בקיטוב זה מול זה. לדוגמא משקיע שרוצה לקנות מניה מסוימת שהוא מאמין שתישא תשואה נאה בטווח המיידי אך בו בזמן מודע וחושש מהסיכון הרב שמניה זו חושפת אותו . מצב שכיח זה מגדיר היטב את המונח קונפליקט.
מחליטן מול דחיין כרוני
יש אנשים הפועלים בשוק ההון שיתרונם היחסי מתבטא ביכולתם לקחת החלטות בכאן ועכשיו. יכולת נפלאה זו מעניקה להם יתרון אדיר בהשוואה לאלה שלקראת כל החלטה חייבים ללכת ולשתות משהו ולאחר מכן להתייעץ עם עמית ורגע לפני ההחלטה חייבים לקרוא ניתוח נוסף על הסקטור או המניה.
פעולות הכרחיות אלה גורמות למשקיע לדלג על צומת ההכרעה ולהופכה לבלתי רלבנטית. והמעגל חוזר חלילה. משקיעים אלה סובלים מאחת המחלות הקשות ביותר האחראיות לאכזבות, הפסדים ורווחים פוטניציאלים שלא מומשו. בשפה המקצוענית הם נראים דחיינים כרונים.
הסיבות לדחיינות כרונית נעוצים במקורות שונים.
האנליזייר
אחד המקורות השכיחים לדחיינות כרונית משוייך לאב טיפוס, משקיע העונה על הקטגוריה האנלייזר. משקיעים אלו, רובם אנשים חכמים, בעלי ידע עשיר בעולם התוכן ובעלי דעה רחבה, החייבים לבדוק כל דבר מספר פעמים וממספר זוויות לפני כל לקיחת החלטה. הם תמיד חשים שחסר להם עוד נתון או פיסת מידע שיסגור את החלטתם. אנשים אלו מטבעם נוטים להאמין שמה שהם "מריחים" מלכתחילה כמחויב המציאות מחויב לקבל אישור נוסף. ניתוח, עיבוד, איסוף עוד פיסת מידע אחת קטנה ואז, הזמן עבר וכל העבודה שנעשתה כבר לא רלבנטית. הרכבת עברה. טיפוסים אלו נוטים להיות נוקשים ולא גמישים והם לרוב צודקים באיחור מה.
מאוהבי הקונפליקט
קטגוריה נוספת האחראית על דחיינות כרונית הינה המתלבטים בע"מ. המשקיעים השייכים לקטגוריה זו נוטים להתאהב בהתלבטות ובקונפליקט עצמו. משך ועומק ההתלבטות שהם משקיעים את עצמם בו נראה לגורם זר כמצב המייסר אותם, אך מבחינת המשקיעים זה מה שעושה להם את העניין בשוק ההון. בשונה מהאנלייזר הם לא בהכרח מתמקדים באיסוף עוד מידע חשוב לניתוח אלא יותר משחקים קדימה אחורה עם מושאי ההתחבטות שלהם. קשה להם להיפרד מכל טיעון שהם אוחזים בו גם כאשר הטיעונים נוגדים זה את זה. מצב זה, להיות בקונפליקט, עושה להם את זה ומרגש אותם, אך מאוד שואב אותם. מבחינתם המטרה האמיתית שלהם להישאר באיזור ההתחבטות ולא להיות אחריו. מבחינתם ההחלטה ותוצאותיה לא מרגשים כמו ההימצאות בקונפליקט. וככל שהוא עמוק יותר כך מרגש יותר.
לקפוץ על הרכבת בעיתוי הלא נכון
ובכן, שני טיפוסי משקיעים אלו, האנלייזר והמאוהב בקונפליקט, סובלים מתופעה אחידה, קושי בלקיחת החלטה, ומכאן דחיינות כרונית. העניין הוא שמצבים קונפליקטואלים טרום קבלת החלטה גורמים למשקיעים לדחות את ההחלטות שלהם בין אם קניה או מכירה וכמובן היקף הסכום. דחיינות זו לרוב גובה מחיר פסיכולוגי מאוד יקר. מטבעה הדחיינות מתישה והאפטר האפקט גובה את המחיר היקר ביותר. כישלון בביצוע ההחלטה.
מכיוון ששוק ההון הוא כמו רכבת הרים מהירה, היא לא מחכה לאף משקיע. הרכבת זזה ומשנה את מיקומה במהירות גבוהה. הדחיינות, בין אם בגין אנליזה עמוקה או התחבטות עמוקה, שואבת אנרגיה נפשית ורגשית. ולכן בשלב מסויים חייבים לקפוץ על הרכבת ויהי מה. גם במחיר של הפסד.
הנמשל לקפיצה על הרכבת היא קבלת ההחלטה-הכרעה של המשקיע מאוחר מידי ולעיתים מוקדם מידי. הדחיין הכרוני לרוב כבר מרוט, עייף וכל מה שהוא רוצה כבר זה להיות אחרי ההחלטה. ומכאן שההחלטה עצמה משרתת יותר את המצב הפסיכולוגי ופחות את ההיגיון המניע את שיקול הדעת לגבי איזו מניה לרכוש או להיפרד ממנה.
קונפליקט ואנליזה רע הכרחי?
ממש לא. זה עניין של מידה, גבולות והמניע הנכון לביצוע פעולה. קונפליקט וניתוח הינם אמצעים מבורכים לרכישת יותר עומק, ידע ובהירות המחשבה לפני הכרעה. זהו תהליך למידה והתפתחות חיובים והכרחים להצלחה בהמשך הדרך. אנשים שמנהלים קונפליקטים באופן מושכל ובמידה סבירה וכאלה שיודעים להסתייע בניתוחים אך מגבילים עצמם בזמן ובהיקף מגדילים את יכולתם ללמוד על השוק ועל עצמם ובכך להתפתח למשקיעים מקצוענים בעלי יכולת קבלת החלטות איכותית.
להתאהב באנליזה ובמצב של קונפליקט הינו ערובה לדחיינות כרונית של קבלת החלטות שאחראי על יותר הפסדים בשוק ההון מאשר כל דבר אחר.
המלצה אופרטיבית
* קבע מסגרות זמן והיקף ניתוח נידרשים לכל צומת החלטה לפני כניסה לבחינת פעולה.
* דבוק בגבולות הזמן והניתוח שהצבת לעצמך בכל מחיר.
* נתח לאחר מעשה את הגורמים ללקיחת החלטה הן מבחינת התוכן והן מהבחינה הרגשית-פסיכולוגית.
* קבע מסגרות זמן והיקף ניתוח נידרשים (בצע זאת במחזור של חודש אחד).
זכור: לא ניתן להפך למומחה בכל תחום ללא שליטה עצמית מספקת.
אם ברצונך לקבל מאיתנו חומרים נוספים הצטרף אל הקבוצה שלנו בפייסבוק.
אלי אברמוביץ ודיוויד סלומון, ממקימי המכון הישראלי לקבלת החלטות, עוסקים בטיוב תהליכי קבלת החלטות של אירגונים, מנהלים ומשקיעים פרטיים. כמו כן, משמשים יועצים אסטרטגים ומנהלי משא ומתן עבור אירגונים בארץ ובחו"ל.
העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?
למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית
גילוי מרצון
לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים
מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה
הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.
ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.
כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:
תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?
- גילוי מרצון: הזדמנות להסדיר חובות - או מלכודת לנישומים?
- רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.
לאומי מוריד את הריבית על משכנתא למעבירי משכורת ב-0.25%
ההטבה תינתן גם ללקוחות הבנק על משכנתאות חדשות והלוואות צרכניות החל מ-1 באוקטובר; המהלך מצטרף להוזלת ריבית על המינוס, פיקדון אוטומטי וריבית של 2% על יתרת זכות עד 10,000 שקל
החל מ-1 באוקטובר, בנק לאומי לאומי -0.51% יוצא במהלך חדש שנועד להקל על לווים - הנחה של רבע אחוז במסלול הפריים. המשמעות היא שלקוחות שמעבירים משכורת לבנק ומחזיקים משכנתא או הלוואה צמודת פריים, ישלמו ריבית נמוכה יותר, בלי צורך לפנות, לבקש או להתמקח.
אם ריבית הפריים במשק עומדת למשל על 6%, הרי שבלאומי היא תחושב ללקוחות הזכאים כ-5.75% בלבד. זה נשמע אולי קטן, אבל כשמדובר במשכנתאות של מאות אלפי שקלים, מדובר בחיסכון חודשי ממשי.המהלך הזה מצטרף לשורה של צעדים נוספים שבנק לאומי הציג לאחרונה כדי לנסות לשדר ללקוחות מסר ברור, אנחנו רוצים שתישארו אצלנו. הבנק הודיע על ריבית של 2% על יתרת זכות עד 10,000 שקל - כלומר, גם אם הכסף נשאר בעו"ש, הוא עובד בשבילכם.
בנוסף, תינתן הוזלה של אחוז אחד בריבית על המינוס, לצד השקת 'פיקדון אוטומטי' שמעביר עודפי יתרה לעבודה יומית ללא צורך בפעולה של הלקוח. עבור לווים קיימים ההטבה תיכנס אוטומטית, ועבור מי שמתכנן לקחת הלוואה או משכנתא במסלול פריים - מדובר בהטבה שתופעל מיידית.
חשוב להבין שהמהלך לא משנה את ריבית הפריים הרשמית במשק (שממשיכה להיקבע על ידי בנק ישראל), אלא מעניק ללקוחות לאומי הנחה נקודתית, מעין "פריים מינוס 0.25". מי שמחזיק חצי מיליון שקל במסלול פריים לתקופה של 25 שנה יכול לחסוך בערך 75 שקל בחודש - ובמיליון שקל מדובר כבר על כ-150 שקל בחודש. לאורך השנים זה מצטבר לסכומים של עשרות אלפי שקלים.
- ההתאוששות בהיקף המשכנתאות נמשכת: זינוק של 55% בספטמבר לעומת אשתקד
- דווקא בגלל מבצעי הקבלנים, הזינוק במשכנתאות צריך להדאיג אותנו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בבנק מקווים שזה יספיק כדי להקדים מהלכים של המתחרים, ולהחזיר מעט אוויר לנוטלי המשכנתאות אחרי שנה לא פשוטה של ריביות גבוהות ושוק דיור תקוע.
