נתוני שב״א: ירידה מתונה של 5.1% בהוצאות בכרטיסי אשראי ביום השביתה
למרות הקריאה לשביתה כהזדהות עם משפחות החטופים, היקף העסקאות בכרטיסי אשראי הבוקר הסתכם ב-584.26 מיליון שקל בלבד פחות מהשבוע שעבר; במקביל - נתוני הלמ״ס מצביעים על התכווצות של 3.5% בתוצר ברבעון השני בעקבות מבצע "עם כלביא"
שב"א נתוני שב״א מספקים אינדיקציה עד כמה המשק ממשיך לתפקד גם בימים של מחאה ושביתה. בין השעות 8:00 ל-12:00 היום נרשמו במערכת התשלומים הלאומית הוצאות בכרטיסי אשראי בהיקף כולל של 584.26 מיליון שקל. זו ירידה מתונה של 5.1% בלבד לעומת יום ראשון שעבר, אז הסתכמו
ההוצאות ב-615.87 מיליון שקל. במילים אחרות, על אף הקריאה לשביתה וההזדהות עם משפחות החטופים, דפוסי הצריכה כמעט שלא השתנו, והיקף העסקאות נותר קרוב לרמות השגרה.
המספרים של שב״א מגיעים על רקע נתוני מאקרו שמצביעים על חולשה משמעותית יותר בפעילות הכלכלית
ברמה רבעונית. לפי פרסום הלמ״ס, התוצר המקומי הגולמי של ישראל התכווץ ב-3.5% ברבעון השני של 2025 בחישוב שנתי, כאשר התוצר העסקי ירד ב-6.2% והתוצר לנפש ירד ב-4.4%. עיקר הפגיעה נרשמה בצריכה הפרטית, שירדה ב-4.1%, ובהשקעות בנכסים קבועים שצנחו ב-12.3%. בלמ״ס מייחסים
את עיקר ההשפעה למבצע "עם כלביא", שהוביל לירידה בהוצאות משקי הבית ובפעילות ההשקעות, ופחות לנתונים מבניים שמעידים על שינוי מגמה ארוך טווח.
עם זאת, בהסתכלות שנתית רחבה יותר, התמונה רגועה יותר - בהשוואה לרבעון השני של 2024, נרשמת עלייה של 1.6% בתוצר
הכולל, 1.1% בתוצר העסקי, ו-6.9% בהשקעות בנכסים קבועים. גם בחישוב מחצית השנה, התוצר במחצית הראשונה של 2025 גבוה ב-1% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. המשמעות היא שלמרות החולשה ברבעון השני, המשק עדיין מצוי במסלול של צמיחה חיובית לעומת השנה שעברה, אך רחוק מהתחזית
השנתית של הכלכלן הראשי באוצר שעומדת על 3.1% לשנה כולה. כדי לעמוד בתחזית, המשק יידרש להתאוששות חזקה במחצית השנייה, אך ההערכות כי הלחימה תימשך מקשות על התרחיש הזה.
פילוח הצריכה לנפש מצביע על ירידה חדה במיוחד בצריכה השוטפת: מזון, דיור והוצאות יומיומיות
שנחתכה ב-9.5%, וכן בצריכת מוצרים בני קיימה למחצה כמו נעליים, בגדים ומוצרי חשמל קטנים שירדה ב-34.6%. במקביל, נרשמה ירידה של 10.1% בהוצאה למוצרים בני קיימה לנפש. מנגד, רכישת כלי רכב לשימוש פרטי זינקה ב-68.7%, מה שמרמז על רכישות חד-פעמיות שמיתנו את עוצמת הירידה
הכללית בתוצר.
- 2.5% זה לא מתון בשום קנה מידה כלכלי (ל"ת)אנונימי 18/08/2025 11:32הגב לתגובה זו
- 1.אנונימי 17/08/2025 23:54הגב לתגובה זוב10 רוב המסגרות נפתחות מחדש. אז 5 אחוז מול יום חזק זה גידול. זו הפגנה פוליטית נטו. מצער בשביל החטופים. הבנים בשבי המשפחות שבויות של קפלן.
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
