ביטול הפטור ממס על מוצרי עישון יוסיף 100 מיליון שקל לקופת המדינה
ועדת הכספים של הכנסת אישרה את ביטול הפטור ממס על הכנסת מוצרי עישון לישראל, במתווה מדורג שצפוי להכניס לקופת המדינה כ-100 מיליון שקלים בשנה, עם הקצאת מיליוני שקלים להסברה למניעת עישון
לאחר מספר דיונים, אישרה ועדת הכספים של הכנסת, בראשות ח"כ משה גפני, את ביטול הפטור ממס על הכנסת מוצרי עישון לישראל, במהלך שצפוי להיכנס לתוקף
באופן מלא ביוני 2028.
ההחלטה התקבלה במסגרת מתווה מדורג, שבמסגרתו יופחת הפטור ב-50% בינואר 2027. המהלך צפוי להכניס לקופת המדינה כ-100 מיליון שקלים בשנה, עם הקצאת מיליוני שקלים להסברה למניעת עישון.
המצב הקיים מאפשר פטור ממס על עד 250 גרם טבק, 200 סיגריות או 10 מ"ל נוזל לסיגריה אלקטרונית. על פי המתווה החדש, החל מ-1 בינואר 2027, הפטור יצומצם למחצית: 125 גרם טבק, 100 סיגריות ו-5 מ"ל נוזל לסיגריה אלקטרונית. החל מ-1 ביוני 2028, יבוטל הפטור לחלוטין, למעט כמות אישית לנשיאה של 40 גרם טבק, 20 סיגריות או סיגריה אלקטרונית אחת עם נוזל עד 10 מ"ל.
התנגדויות, תמיכה והשלכות
במהלך הדיונים, מנכ"ל רשות שדות התעופה, שרון קדמי, הביע התנגדות לעיתוי המהלך, בשל הפסדים כספיים שנגרמו לרשות מאז תחילת המלחמה. מנגד, גורמים שונים הציגו את הנזקים הבריאותיים הקשים של העישון, במיוחד בקרב בני נוער, וקראו לקצר את לוח הזמנים לביטול הפטור. הוועדה דרשה כי חלק מההכנסות מהתיקון יועברו למשרד הבריאות לצורך קמפיינים למניעת עישון. רשות המיסים התחייבה להקצות 5 מיליון שקלים לכך, ובתגובה לדרישת ח"כ ינון אזולאי, הסכימה לבחון הקצאת 10 מיליון שקלים לקמפיין אפקטיבי במסגרת סכום זה.
המהלך צפוי להשפיע על חברות הפועלות בתחום, ביניהן גלוברנדס. החברה, המייבאת ומשווקת מוצרי עישון, עשויה להתמודד עם אתגרים בעקבות השינויים במיסוי. על פי דיווחים, גלוברנדס חוותה ירידה בהכנסות ממכירת מוצרי עישון ברבעון הראשון של השנה, שהסתכמו בכ-146 מיליון שקל, לעומת כ-148 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הירידה מיוחסת לצמצום במכירות לאור עליית מחירים. הרווח הנקי של החברה ירד מ-18.1 מיליון שקל ל-17 מיליון שקל בתקופה זו.
- אושרה ערבות של 200 מיליון ש' לקרנות בתחום הביטחוני
- תקנות חדשות לחלוקת דיבידנדים בין חברות נכנסו לתוקף
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המהלך לביטול הפטור ממס על מוצרי עישון, שייכנס לתוקפו באופן מלא ביוני 2028, עשוי להוביל לעלייה נוספת במחירי המוצרים, ולמרות שמדובר בקהל שבוי, ייתכן ועליית המחירים תשפיע על הביקוש. עם זאת,
המתווה המדורג , עשוי לאפשר לחברות כמו גלוברנדס להיערך לשינויים ולבצע התאמות נדרשות. בנוסף, הקצאת תקציבים להסברה למניעת עישון עשויה להשפיע על הרגלי הצריכה של הציבור, ולהוביל לירידה בביקוש למוצרי עישון בטווח הארוך. חברות בתחום יצטרכו לשקול אסטרטגיות חדשות ולהתאים
את פעילותן לשינויים הצפויים בשוק.
שאלות ותשובות
מהו המתווה לביטול הפטור ממס על מוצרי עישון?
המתווה כולל צמצום הפטור ב-50% בינואר 2027 וביטול מלא ביוני 2028, למעט כמות אישית מוגבלת.
מהן ההשלכות הכלכליות של המהלך?
המהלך צפוי להכניס לקופת המדינה כ-100 מיליון שקלים בשנה בהבשלה מלאה.
כיצד תגיב רשות שדות התעופה לביטול הפטור?
הרשות הביעה התנגדות לעיתוי המהלך, בשל הפסדים כספיים שנגרמו לה מאז תחילת המלחמה.
מהן ההשפעות הבריאותיות של ביטול הפטור?
המהלך צפוי להפחית את צריכת מוצרי העישון, במיוחד בקרב בני נוער, ולצמצם את הנזקים הבריאותיים הנגרמים מהעישון.
כיצד ישפיע המהלך על מחירי הסיגריות?
המהלך צפוי להעלות את מחירי הסיגריות, במיוחד אלו הנרכשות בדיוטי פרי, בשל ביטול הפטור ממס.
מהן עמדות הארגונים הבריאותיים לגבי המהלך?
האגודה למלחמה בסרטן תומכת בביטול הפטור, אך מבקרת את הדחייה ביישומו, וטוענת כי כל דחייה עולה בחיי אדם.
כיצד ישפיע המהלך על תעשיית הדיוטי פרי?
ביטול הפטור צפוי להפחית את המכירות של מוצרי עישון בדיוטי פרי, ולהשפיע על ההכנסות של חנויות אלו.
מהן ההשלכות החברתיות של המהלך?
המהלך עשוי להפחית את הפערים החברתיים הנגרמים מהעישון, ולשפר את בריאות הציבור, במיוחד בקרב אוכלוסיות מוחלשות.
כיצד ישפיע המהלך על הצרכנים?
הצרכנים צפויים לשלם יותר על מוצרי עישון, מה שעשוי להרתיע חלק מהם מהמשך העישון.
מהן ההשלכות ארוכות הטווח של המהלך?
ביטול הפטור עשוי להוביל לירידה בשיעור המעשנים, להפחתת התחלואה והמוות הנגרמים מהעישון, ולחיסכון בעלויות הבריאות.
- 3.מדינה של קומבינות ועשירים (ל"ת)אנונימי 01/07/2025 10:44הגב לתגובה זו
- 2.נתבג תפסיק ביטול מעמ על טוברלון ברעיון יותר טוב. (ל"ת)ליטאי 30/06/2025 20:46הגב לתגובה זו
- 1.מעשן 50 שנה 30/06/2025 15:08הגב לתגובה זותנו לחיותתנו לעשן.סיגריות טבקהן הדבר היחיד שאני מכור לו.אינני מתקרב לשום נוזקה אחרת.אני פריט אחד מקהל שבוי גדול.
מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
אם חשבתם שישראל הרבה יותר יקרה מהעולם, המספרים מוכיחים אחרת: עשור של אינפלציה נמוכה מציב את ישראל בפער של יותר מפי 2.5 מול ה-OECD
מסתבר שקצב האינפלציה בישראל נמוך בהרבה מאשר ברוב המדינות המפותחות, ה-OECD. זאת בניגוד ל"תחושות בטן" שיש לנו. מסתבר גם שמדד מפתיע מראה שאפילו מחירי השירותים העירוניים בתל אביב, כבר אינם בראש רשימת הערים המרכזיות היקרות בעולם המערבי, כפי שהיה בעבר. המסקנות הללו מספקות ללא כל ספק עוד תחמושת לאלו הדורשים מבנק ישראל להוריד את הריבית במיידי וכמה שיותר.
בממוצע שנתי קצב האינפלציה בישראל ב-10 השנים האחרונות היה 1.4% לשנה מול ממוצע של 3.8% ב-OECD. משמע בחו"ל, ברבות מהמדינות המערביות, קצב האינפלציה הממוצע גבוה ביותר מפי 2.5 מאשר אצלנו!
המקור: עיבודי חיסונים פיננסים לפרסום של ה-OECD
www.oecd.org/content/dam/oecd/en/data/insights/statistical-releases/2025/7/consumer-prices-oecd-07-2025.pdf- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- מהאינפלציה לצמיחה: מלחמת הסחר חוזרת למרכז הבמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תל אביב (מבחינת יוקר המחייה) זה לא מה שהיה פעם
כדי להבין עד כמה תמונת האינפלציה מורכבת וכוללת הרבה מאד אלמנטים שהמדיה הכלכלית פעמים רבות מתעלמת מהם, להלן טבלה ובה בדיקה שפרסמו Visual Capitalist על בסיס נתונים שבדק דויטשה בנק, בנוגע לעלות החודשית שמשקי הבית ועסקים בערים שונות בעולם משלמים על שירותים עירוניים דוגמת חשמל, מים, פינוי אשפה וכו':
בנקים קרדיט מערכתהמס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"
שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות
דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי.
חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.
עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה.
בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל.
המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית
- מזרחי טפחות: רווח של 1.48 מיליארד שקל וחלוקת דיבידנד של 50%
- לאומי מסכם רבעון חיובי, התשואה להון 16.3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.
