הממונה על היטלי סחר במשרד הכלכלה והתעשייה, דני טל, הודיע למנכ"ל משרד הכלכלה והתעשייה וכן למשרד האוצר על החלטתו לדחות את מועד תחילת גביית הערובה הזמנית על יבוא פרופילי ומוטות אלומיניום מסין, שנקבעה תחילה ל-27 ביוני 2025 – ותיכנס לתוקף כעת רק בסוף ספטמבר. ההחלטה התקבלה לאור אי הוודאות השוררת בשוק האלומיניום וטענות גורמים שונים כי קיים חשש להיווצרות מחסור באלומיניום, על רקע הלחימה והשפעותיה.

הערובה הוטלה על רקע תלונות שהוגשו על ידי החברות אקסטל ואלובין תעשיות אלומיניום, אליהן הצטרפה חברת קליל, בנוגע ליבוא במחירי היצף שפוגע בתעשייה המקומית.

בימים האחרונים פנו יבואנים שונים וכן משרד האוצר אל הממונה על היטלי הסחר במשרד הכלכלה והתעשייה, בבקשה לבחון את הנושא מחדש בשל הצורך בחומרי גלם, אשר גבר ויגבר בעתיד עקב הפגיעה בתשתיות וההשלכות האפשריות בענף זה על תשומות הבניה. מנגד, טענה התעשייה המקומית כי אין מחסור במוצרים הרלוונטיים וכי כושר הייצור המקומי מסוגל לעמוד גם בביקושים החריגים בתקופת החירום.

בעקבות עמדות סותרות אלו מצד הגורמים השונים, ולאור אי-הודאות לגבי המשך הלחימה והשפעותיה על ההיצע והביקוש הקיימים והצפויים בשוק האלומיניום, קבע טל כי מאחר ומדובר בהתפתחות משמעותית חדשה, שלא הייתה קיימת בפניו בעת קבלת ההחלטה המקורית על הערובה, יש לדחות את תחילת מועד גביית הערובה בשלושה חודשים.

• דיפסיק חוזרת - מאתגרת את OpenAI ואת גוגל עם גרסאות חדשות; האם האיום אמיתי?
• הייצור הסיני ממשיך להתכווץ: 8 חודשים רצופים של ירידות
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

הערובה צפויה לחול מסוף ספטמבר, על פרופילי אלומיניום המיובאים מסין למעט מוצרי אלומיניום שאינם מיוצרים בישראל ויוחרגו מהערובה. שיעור הערובה יהיה בהתאם לשיעורים שנקבעו בהחלטת הממונה מראשית מאי.

יודגש כי בהתאם לחוק, עומדים כעת לרשות מנכ"ל משרד הכלכלה והתעשייה, 14 ימים להחליט באם לאשר את החלטת הממונה, וזאת לאחר היוועצות עם הממונה על התקציבים באוצר.

המלחמה בין היבואנים לתעשיינים לא פוסקת

כבר כתבנו כאן בעבר על עמדתו של עידן בקשי, מנכ״ל חברת יבוא האלומיניום אלום גולד ועל הטענות שהעלה מעל שולחן ועדת הכנסת. ״כבר היום קיים ביקוש גבוה לאלומיניום, העולה על ההיצע״, וגם ״אם יפסק ייבוא האלומיניום, היצרנים לא יצליחו לעמוד בדרישות ענף הבנייה, ומעבר לעיכובים שיחולו, הדבר יביא בהכרח לעליית מחירי הדיור.״ לדבריו, ההחלטה בדבר מס ההיצף היא החלטה שהתקבלה ללא בדיקה מעמיקה, ובהליך חפוז: ״בידינו היכולת להוכיח כי לא קיים כלל היצף בתחום האלומיניום. יתרה מכך, העובדה שרוב היצרניות המקומיות רווחיות, ואף מחלקות דיבידנדים מעידה כי עיקר כוונתן של החברות המתלוננות היא למנוע תחרות בענף. מדובר בצעד דרקוני שננקט בניגוד למתווה החוקי, ומבלי שהנתונים נבחנו כראוי על-ידי הגורמים הרשמיים כפי שנהוג.״

• הבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה
• הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל

בקשי לשכנע את הציבור כי המכס על האלומיניום ייקר דירה בכ-30 עד 60 אלף שקלים, טענה שהופרכה כבר על שולחן הועדה, והסברנו אותה בכתבה שהתפרסמה בעקבות הדיון בועדה.

מה המשמעות של המהלך לקליל?

מניית קליל עלתה מתחילת החודש בכ-45% ברקע ציפיות המשקיעים לפיהם החברה תהנה מביקושים מוגברים בעקבות כמות התביעות העצומה שהוגשה למס רכוש - 30 אלף תביעות בגין נזק למבנה מתוך 38 אלף תביעות שהוגשו סך הכל. קליל היא יצרנית אלומיניום, היא מייצרת חלונות בהתאמה אישית. יבואני האלומיניום לעומתם מייבאים פרופילים גדולים שצריך להמשיך ולעבד בכדי שיתאימו לכל דרה ודירה בנפרד. 

לכן, אם התביעות ממס רכוש בנוגע לחלונות אכן ישפיעו על מהלך העסקים של קליל, החברה עדיין תהנה מהיתרון שלה כיצרנית חלונות לפי מידות. יבואני האלומיניום לא יוכלו להתחרות בה גם עכשיו, כשמס ההיצף עדיין לא בתוקף ויבוא האלומיניום במחירי היצף עדיין מתנהל. וזאת מהסיבה שליבואני האלומיניום אין דריסת רגל בשוק הרלוונטי לתביעות מס רכוש. 

הממונה דני טל ציין: "בתקופה רגישה זו, שבה יש קושי להעריך באופן ודאי את השפעת המצב הביטחוני על השוק, ראוי לנקוט משנה זהירות – אך אין בכך כדי לשלול את הצורך בהגנה על התעשייה הישראלית בעתיד הקרוב."

שר הכלכלה והתעשייה, ח״כ ניר ברקת: "מנהלי משרד הכלכלה והתעשייה בראשותי מובילים חשיבה רגישה ומאזנת בין צורך זמני הנובע מנזקי המלחמה לבין אינטרס ארוך טווח לשמירה על התעשייה הישראלית מפני סחר בינלאומי בלתי הוגן. משרד הכלכלה והתעשייה יוודא שכל החלטה תיעשה באחריות, בזהירות ובשקיפות – על בסיס נתונים ולא על בסיס כותרות"