רחפן
צילום: דוברות משרד הביטחון

רחפנים מול כטב"מים: הדור הבא של הלחימה האווירית ומה יש לישראל בארסנל?

מה ההבדלים בין כטב"מ לרחפן, מה השימושים המבצעיים של כל סוג, מהם הכטב"מים והרחפנים שיש לישראל ומה יש לאויבות שלנו?

עמית בר | (2)
נושאים בכתבה רחפן כטב"ם

בשנים האחרונות, עולם הלחימה האווירית עובר מהפכה שקטה אך עוצמתית. כלי טיס בלתי מאוישים הפכו לשחקנים מרכזיים בשדה הקרב, אך בעוד שהמונחים "כטב"ם" ו"רחפן" משמשים לעיתים לסירוגין, מדובר בשתי טכנולוגיות שונות בתכלית. כל אחת מהן מתאפיינת במבנה, במטרות מבצעיות ובאופן השימוש בהן.


הכטב"מים – מטוסים בלתי מאוישים בעלי כנף קבועה – נמצאים בשימוש צבאי כבר עשרות שנים, בעיקר עבור משימות מודיעין ותקיפה ארוכות טווח. מנגד, הרחפנים – המבוססים על מדחפים רוטוריים, בדגש על תצורות קוואדקופטר או הקסאקופטר – חוללו מהפכה בטווח הקצר, בזכות היכולת שלהם לבצע תקיפות כירורגיות, לפעול בגובה נמוך ולשמש לניטור יעיל וזול יחסית.האם אנחנו עומדים בפני עידן שבו רחפנים מחליפים את הכטב"מים המסורתיים? או שמדובר בטכנולוגיות משלימות שיפעלו יחד במלחמות העתיד?


ההבדלים המרכזיים בין רחפנים וכטב"מים

מבנה ותפעול:

כטב"מים הם בעלי מבנה דומה לזה של מטוסים – עם כנף קבועה, מנועי סילון או פרופלורים, ומערכות ניווט מתקדמות שמאפשרות להם לפעול למרחקים גדולים מאוד. לעומת זאת, רחפנים מבוססים על מערכת רוטורים, שמעניקה להם יכולת המראה ונחיתה אנכית (VTOL), מה שמאפשר תמרון גבוה ושימוש במקומות צפופים.


טווח וזמן שהייה באוויר:

אחד ההבדלים המשמעותיים ביותר הוא משך הטיסה. כטב"מים גדולים כמו ה-MQ-9 Reaper יכולים לטוס במשך 24 שעות ברציפות, לכסות אלפי קילומטרים ולשאת מטען כבד. רחפנים, לעומת זאת, מוגבלים בדרך כלל לשהייה קצרה באוויר – בין כמה דקות לכמה שעות – ומבוססים על סוללות נטענות או מנועים קטנים יותר.


ייעוד ושימוש מבצעי:

כטב"מים משמשים בעיקר למשימות ארוכות טווח כגון סיור, מעקב, תקיפות מדויקות ואיסוף מודיעין. רחפנים, לעומת זאת, הופכים לכלי לחימה בשדה הקרב הקרוב – הם יכולים להטיל פצצות קטנות, לבצע סיור טקטי, ואף לפעול כ"נשק משוטט" שנשלח למשימות התאבדותיות.


חימוש ויכולות תקיפה:

כטב"מים כבדים נושאים ארסנל משמעותי של חימוש – פצצות מונחות לייזר, טילים מונחים ואפילו מערכות לוחמה אלקטרונית. רחפנים חמושים מסוגלים לשאת נשק קל יותר – בעיקר מטענים קטנים או ראשי נפץ שנועדו לפגוע במטרות נקודתיות. עם זאת, יכולת ההתחמקות שלהם והתפעול הקל מאפשרים להם לבצע תקיפות מדויקות גם בתנאים קשים.


שליטה ובינה מלאכותית:

כטב"מים גדולים מופעלים לרוב על ידי צוותים מיומנים מבסיסי שליטה מרוחקים, כאשר הטכנולוגיה האוטונומית מאפשרת להם לבצע חלק מהמשימות ללא התערבות אנושית. רחפנים מודרניים, לעומת זאת, עושים שימוש גובר בבינה מלאכותית – החל מזיהוי אוטומטי של מטרות ועד ליכולת לפעול ב"נחילים" מתואמים שיכולים להתגבר על מערכות הגנה.

קיראו עוד ב"בארץ"

עלות ופריסה מבצעית:

כטב"מים צבאיים הם כלים יקרים מאוד, עם תג מחיר של עשרות מיליוני דולרים לכלי בודד. רחפנים, לעומתם, זולים בהרבה, כאשר דגמים מסוימים עולים כמה אלפי דולרים בלבד, מה שמאפשר לרכוש ולהפעיל אותם בכמויות גדולות מאוד. עובדה זו הופכת אותם לכלי נשק זול, גמיש וקטלני במיוחד, שמתאים לשדה הקרב המודרני.


שימוש מבצעי - כטב"מים אסטרטגיים ורחפנים טקטיים 

כטב"מים בשירות צבאי:

MQ-9 Reaper של ארה"ב, הנחשב לאחד מכלי התקיפה היעילים ביותר, נמצא בשימוש במבצעים רבים במזרח התיכון ואפריקה. הכטב"ם הישראלי Eitan משמש לאיסוף מודיעין אסטרטגי, בעוד ה-Wing Loong II הסיני מיועד לתקיפות מדויקות ונמצא בשימוש במדינות רבות בעולם.


רחפנים טקטיים:

Bayraktar TB2 של טורקיה חולל מהפכה בשדה הקרב האוקראיני. ה-Switchblade 600 האמריקאי, המשמש כ"רחפן התאבדותי", נשלח למשימות פגיעה מדויקות. ישראל מפעילה רחפני תקיפה מתקדמים כמו ה-Harop, שנועדו להשמיד מערכות הגנה אווירית.


איך תיראה המלחמה הבאה?

הטכנולוגיה מתקדמת במהירות, ושדה הקרב העתידי יהיה שילוב של כטב"מים ורחפנים הפועלים יחד. כטב"מים גדולים יספקו מודיעין ויתקפו מטרות אסטרטגיות, בעוד שרחפנים קטנים יפעלו בנחילים, יבצעו משימות חדירה וישתקו מערכות הגנה של האויב. מערכות חדשות כמו נשקי לייזר ישנו את מאזן הכוחות, ויגבירו את הצורך ברחפנים חמקניים ובינה מלאכותית מתקדמת. המלחמה הבאה כבר לא תהיה רק בין טנקים ומטוסים – אלא בין אלגוריתמים, כלי טיס בלתי מאוישים ולוחמה אלקטרונית חכמה.

שדה הקרב העתידי יהיה רב-שכבתי, וישלב בין כטב"מים ורחפנים שיפעלו באופן משולב. כטב"מים ימשיכו לשלוט בזירה האסטרטגית, בעוד שרחפנים יתפסו את מקומם ככוח לחימה טקטי נייד וזול. היכולות של הרחפנים והכטב"מים צפו במלחמות האחרונות שלנו מול חיזבאללה וחמאס ושל רוסיה-אוקראינה.


כתבות קשורות:

10 הכטב"מים הטובים בעולם - האם ישראל בצמרת?

מטוסי הקרב המובילים בעולם - 10 הגדולים

מסוקי הקרב הטובים בעולם – מי הכי חזק בשמיים?



ישראל: שליטה מוחלטת באוויר


במערכה מול חמאס בעזה ובחזית הצפון מול חיזבאללה, צה"ל מפעיל מערך רחב של כטב"מים ורחפנים מתוצרת התעשיות הביטחוניות המקומיות, בראשן התעשייה האווירית, אלביט ורפאל. הכטב"מים הגדולים יותר כמו ה"איתן" (Heron TP) מבצעים משימות של איסוף מודיעין בגובה רב, ומסוגלים לשהות שעות ארוכות מעל זירות הלחימה. ה"כהן" (Hermes 900) של אלביט שימש לא רק למודיעין אלא גם לתקיפות מדויקות נגד מחסני אמל"ח ומפקדות חמאס. ה"ארופ" (Harop) של התעשייה האווירית, כטב"ם מתאבד שמחפש מטרות בזמן אמת, פגע לא פעם במערכות נ"מ עוינות.

בצפון, מול חיזבאללה, נעשה שימוש תכוף ברחפנים קטנים כמו ה"רוכב שמיים", שאיפשרו לכוחות הקרקע לזהות איומים בזמן אמת. חיזבאללה ניסה להפעיל מערכות שיבוש אלקטרוני נגד הרחפנים הישראליים, אך ללא הצלחה משמעותית.לצד הצלחות התקיפה, ישראל הפעילה גם מערכות הגנה מתקדמות נגד כטב"מים ורחפנים עוינים. מערכת "כיפת ברזל" עודכנה כך שתוכל ליירט כטב"מים קטנים, ולצידה פועלת מערכת ה"ברק" החדשה של התעשייה האווירית ומערכת לייזר "מגן אור", שהחלה להיבחן בשטח.



חיזבאללה: ניסיונות לחדור את ההגנה הישראלית


חיזבאללה קיבל מאיראן מגוון רחב של כטב"מים ורחפנים, בהם ה"עבאביל" וה"שהד-136", המשמשים לתקיפה ולמעקב. בשנים האחרונות ניסה הארגון להפעיל רחפני תופת קטנים לתקיפת מוצבים ישראליים בגבול לבנון, אך רובם הופלו לפני שהצליחו לגרום לנזק משמעותי.במהלך העימותים האחרונים, חיזבאללה הצליח לשגר כטב"ם נפץ לעבר בסיס צה"ל בגליל העליון, שפגע במבנה וגרם לנזק קל אך ללא נפגעים. מדובר בהצלחה נקודתית, אך כזו שמעידה על השיפור ביכולות הארגון. למרות זאת, רוב ניסיונות החדירה של הכטב"מים הופלו עוד לפני שחצו את הגבול, בעזרת לוחמי ההגנה האווירית ויחידות לוחמה אלקטרונית.



חמאס: שימוש גובר ברחפנים קלים וכטב"מים מתאבדים


חמאס פיתח בשנים האחרונות יכולות כטב"ם ורחפנים בשיתוף פעולה עם איראן. הארגון השתמש ברחפנים מסחריים כמו DJI Mavic לצורך תצפיות וניווט פיגועים, וגם בניסיון להשליך מטענים קטנים על עמדות צה"ל. במהלך המבצעים האחרונים בעזה, חמאס שיגר כטב"מים מתאבדים כמו ה"שיהאב", שמחקים במידה רבה את ה"שהד" האיראני. באחד המקרים, כטב"ם כזה פגע קלות בכלי רכב צבאי של צה"ל, אך לא גרם לנפגעים. ההצלחה הגדולה של צה"ל מול כטב"מים אלו התבטאה בהפלתם על ידי כיפת ברזל, לוחמה אלקטרונית ושיבושי GPS.


רוסיה מול אוקראינה: המלחמה שהפכה לקרב כטב"מים

במלחמה המתמשכת בין רוסיה לאוקראינה, שני הצדדים עושים שימוש מסיבי בכלי טיס בלתי מאוישים. רוסיה משתמשת בכטב"מים איראניים כמו ה"שהד-136" כדי לתקוף ערים אוקראיניות ותשתיות קריטיות, בעוד אוקראינה מפעילה רחפני תקיפה וכטב"מים טורקיים כמו ה"Bayraktar TB2", שהשמידו עשרות טנקים רוסיים בתחילת המלחמה. השימוש ברחפנים אזרחיים שעברו התאמות ללוחמה הפך נפוץ במיוחד. שני הצדדים מצמידים מטענים רחפניים לרחפנים מסחריים, ומפעילים אותם לתקיפות מדויקות. לעיתים, מדובר ברחפנים עם מצלמות תרמיות שמשמשים לציד לוחמים בלילה.

בנוסף, רוסיה ניסתה לשתק את המערך האוקראיני בעזרת מערכות שיבוש GPS, אך אוקראינה הצליחה להתגבר על כך בעזרת טכנולוגיות מערביות חדשות, כמו מערכות ניווט אינרציאליות שמייתרות את הצורך ב-GPS.

השימוש הגובר ברחפנים וכטב"מים מצביע כאמור על מגמה ברורה: העתיד של שדה הקרב הוא רובוטי ואוטונומי יותר. לצד נחילים של רחפנים חכמים שיבצעו תקיפות כירורגיות, כטב"מים כבדים יחליפו מטוסים מאוישים במשימות תקיפה ומודיעין. ישראל מתקדמת מאוד בפיתוחים הללו עם פרויקטים כמו "רוכב שמיים" החדש ורחפני תקיפה מדגם "שפיפון". גם בארה"ב מפתחים מטוסים רובוטיים כמו ה-Valkyrie XQ-58A, שמסוגל לטוס לצד מטוסים מאוישים ולבצע משימות תקיפה בעצמו. מנגד, מדינות כמו איראן ממשיכות לפתח כטב"מים ורחפנים מתאבדים כדי לעקוף מערכות הגנה קונבנציונליות.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    אנונימי 25/04/2025 09:39
    הגב לתגובה זו
    כתבת שBayraktar TB2 הטורקי ושSwitchblade 600 האמריקאי הם רחפנים טקטיים בעוד שהראשון הוא ללא ספק כטבם אסטרטגי והSwitchblade הינו בכלל חימוש משוטט ולא רחפן
  • 1.
    מלחמה הבאה אנחנו כבר איחרנו אליה (ל"ת)
    אנונימי 24/04/2025 06:38
    הגב לתגובה זו
דולר יורד
צילום: Photo by Ryan Quintal on Unsplash

״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״

מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה שער הדולר

השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף -0.21%   אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.

אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה. 

לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים. 

הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.


הנפגעים

מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות

חיים שטפלר מנכל ארית
צילום: באדיבות המצולם
ניתוח

המספר בדוח של ארית שמוכיח - משרד הביטחון מפזר כספים

האוצר דורש בצדק שאנשי משרד הביטחון יתייעלו פנימית, בפועל הוא מקבל עוד ועוד דרישות תקציביות; אם האוצר ייכנע לתוספות התקציב הביטחוניות זה יפגע בתשתית, ברווחה, בחינוך, זה ייקח את ישראל אחורה, וגם - רמז עבה למה שצפוי במניית ארית

מנדי הניג |

תעשייה ביטחונית חזקה היא הכרח. היא מאפשרת את הקיום של המדינה  וברור שהיא עולה הרבה כסף. תקציב הביטחון ענק והוא גדל כמובן בתקופת המלחמה. הבעיה עם תקציב ביטחון ענק היא שהמקורות מצומצמים ואם הוא גדל אזי לוקחים כסף מאיתנו (מסים) וחוסכים בהוצאות על חינוך, רווחה, תשתיות ועוד. ולכן, הדבר הכי אלמנטרי ומתבקש הוא כמו בפירמה פרטית - להתייעל. במשרד הביטחון כנראה שאין אחד שלא יודע זאת נשפכים כספים על ימין ועל שמאל. 

יש חיילי מילואים שגוייסו למרות שלא היה צריך (דווקא בעורף), יש פנסיות תקציביות, יש עובדים מיותרים ויש שכבה גדולה של חיילים בסדיר ובקבע שעובדת חלקית מאוד. גם במשרד הביטחון עצמו. הבזבוזים נמשכים גם בהוצאות השוטפות, ובהצטיידות. לכן דרישה של משרד הביטחון לתוספת של 7 מיליארד שקל לא צריכה לקבל אישור אוטומטי - האם היה מכרז , האם אפשר להוזיל את העלות ובראש וראשונה - תביאו את הכסף מבפנים. תתייעלו פנימית ותחסכו מיליארדים רבים, אפילו עשרות. 

אתמול היתה מלחמה בין האוצר למשרד הביטחון - מספיק לנפח את הצבא עם הוצאות - האוצר נגד משרד הביטחון. משרד האוצר אחרי תקופה ארוכה של שקט, אמר - "עד כאן". משרד הביטחון אמר את מה שהוא יודע להגיד - זה יפגע בביטחון המדינה. הוא רוצה למצוא כבר את האשמים הבאים, אבל זה לא יעזור לו - הוא אשם. הכישלון התקציבי הוא הבסיס לכישלון של ה-7 באוקטובר. צבא שמעדיף את הפנסיה התקציבית על פני גיוס מילואימניקים ושמירה על הגבולות, הוא צבא עם אג'נדה של חברת החשמל - דור א' מובחר, דור ב' דפוק. זו מתכונת לבינוניות. 

צריך צבא שיידע להעלות שכר לצעירים, שידע לתגמל בסדיר, אבל אסור שיהיו שווים יותר ושווים פחות. רבבות אנשי קבע שסחטו את המערכת עולים לכל המדינה בתקציבים נמוכים במשרדים אחרים. הסיבה שזה קרה היא שקשה לשר אוצר ובטח ובטח לחשב כללי להגיד לצבא לו. הדבר האחרון שהוא רוצה הוא שיאשימו אותו בחללים, נרצחים, פיגוע, טילים על ישראל. יהלי רוטנברג, החשב הכללי דווקא נלחם על התקציב. הוא נלחם כבר בינואר 2024 ועד היום. הגיבוי של השר היה חלקי, עכשיו, בסיום המלחמה, השר מתחבר אליו -( הרחבה מהמלחמה של החשב כבר בחילת 2024 -  החשב הכללי למנכ"ל משרד הביטחון - אין לכם תקציב בלתי מוגבל).

הסוגייה הנפיצה והקשה הזו של המלחמה על "תקציב הביטחון" מתבטאת בעקיפין בדוחות הכספיים של החברות הביטחוניות. יש לנו תעשייה ביטחונית לתפארת, ותעשייה כזו שמצילה חיים, תורמת המון לצבא לנצח במלחמה. התעשייה הביטחונית לצד הצבא הם הגורמים שניצחו בכל החזיתות בשנתיים האחרונות.