רחפן
צילום: דוברות משרד הביטחון

רחפנים מול כטב"מים: הדור הבא של הלחימה האווירית ומה יש לישראל בארסנל?

מה ההבדלים בין כטב"מ לרחפן, מה השימושים המבצעיים של כל סוג, מהם הכטב"מים והרחפנים שיש לישראל ומה יש לאויבות שלנו?

עמית בר | (2)
נושאים בכתבה רחפן כטב"ם

בשנים האחרונות, עולם הלחימה האווירית עובר מהפכה שקטה אך עוצמתית. כלי טיס בלתי מאוישים הפכו לשחקנים מרכזיים בשדה הקרב, אך בעוד שהמונחים "כטב"ם" ו"רחפן" משמשים לעיתים לסירוגין, מדובר בשתי טכנולוגיות שונות בתכלית. כל אחת מהן מתאפיינת במבנה, במטרות מבצעיות ובאופן השימוש בהן.


הכטב"מים – מטוסים בלתי מאוישים בעלי כנף קבועה – נמצאים בשימוש צבאי כבר עשרות שנים, בעיקר עבור משימות מודיעין ותקיפה ארוכות טווח. מנגד, הרחפנים – המבוססים על מדחפים רוטוריים, בדגש על תצורות קוואדקופטר או הקסאקופטר – חוללו מהפכה בטווח הקצר, בזכות היכולת שלהם לבצע תקיפות כירורגיות, לפעול בגובה נמוך ולשמש לניטור יעיל וזול יחסית.האם אנחנו עומדים בפני עידן שבו רחפנים מחליפים את הכטב"מים המסורתיים? או שמדובר בטכנולוגיות משלימות שיפעלו יחד במלחמות העתיד?


ההבדלים המרכזיים בין רחפנים וכטב"מים

מבנה ותפעול:

כטב"מים הם בעלי מבנה דומה לזה של מטוסים – עם כנף קבועה, מנועי סילון או פרופלורים, ומערכות ניווט מתקדמות שמאפשרות להם לפעול למרחקים גדולים מאוד. לעומת זאת, רחפנים מבוססים על מערכת רוטורים, שמעניקה להם יכולת המראה ונחיתה אנכית (VTOL), מה שמאפשר תמרון גבוה ושימוש במקומות צפופים.


טווח וזמן שהייה באוויר:

אחד ההבדלים המשמעותיים ביותר הוא משך הטיסה. כטב"מים גדולים כמו ה-MQ-9 Reaper יכולים לטוס במשך 24 שעות ברציפות, לכסות אלפי קילומטרים ולשאת מטען כבד. רחפנים, לעומת זאת, מוגבלים בדרך כלל לשהייה קצרה באוויר – בין כמה דקות לכמה שעות – ומבוססים על סוללות נטענות או מנועים קטנים יותר.


ייעוד ושימוש מבצעי:

כטב"מים משמשים בעיקר למשימות ארוכות טווח כגון סיור, מעקב, תקיפות מדויקות ואיסוף מודיעין. רחפנים, לעומת זאת, הופכים לכלי לחימה בשדה הקרב הקרוב – הם יכולים להטיל פצצות קטנות, לבצע סיור טקטי, ואף לפעול כ"נשק משוטט" שנשלח למשימות התאבדותיות.


חימוש ויכולות תקיפה:

כטב"מים כבדים נושאים ארסנל משמעותי של חימוש – פצצות מונחות לייזר, טילים מונחים ואפילו מערכות לוחמה אלקטרונית. רחפנים חמושים מסוגלים לשאת נשק קל יותר – בעיקר מטענים קטנים או ראשי נפץ שנועדו לפגוע במטרות נקודתיות. עם זאת, יכולת ההתחמקות שלהם והתפעול הקל מאפשרים להם לבצע תקיפות מדויקות גם בתנאים קשים.


שליטה ובינה מלאכותית:

כטב"מים גדולים מופעלים לרוב על ידי צוותים מיומנים מבסיסי שליטה מרוחקים, כאשר הטכנולוגיה האוטונומית מאפשרת להם לבצע חלק מהמשימות ללא התערבות אנושית. רחפנים מודרניים, לעומת זאת, עושים שימוש גובר בבינה מלאכותית – החל מזיהוי אוטומטי של מטרות ועד ליכולת לפעול ב"נחילים" מתואמים שיכולים להתגבר על מערכות הגנה.

קיראו עוד ב"בארץ"

עלות ופריסה מבצעית:

כטב"מים צבאיים הם כלים יקרים מאוד, עם תג מחיר של עשרות מיליוני דולרים לכלי בודד. רחפנים, לעומתם, זולים בהרבה, כאשר דגמים מסוימים עולים כמה אלפי דולרים בלבד, מה שמאפשר לרכוש ולהפעיל אותם בכמויות גדולות מאוד. עובדה זו הופכת אותם לכלי נשק זול, גמיש וקטלני במיוחד, שמתאים לשדה הקרב המודרני.


שימוש מבצעי - כטב"מים אסטרטגיים ורחפנים טקטיים 

כטב"מים בשירות צבאי:

MQ-9 Reaper של ארה"ב, הנחשב לאחד מכלי התקיפה היעילים ביותר, נמצא בשימוש במבצעים רבים במזרח התיכון ואפריקה. הכטב"ם הישראלי Eitan משמש לאיסוף מודיעין אסטרטגי, בעוד ה-Wing Loong II הסיני מיועד לתקיפות מדויקות ונמצא בשימוש במדינות רבות בעולם.


רחפנים טקטיים:

Bayraktar TB2 של טורקיה חולל מהפכה בשדה הקרב האוקראיני. ה-Switchblade 600 האמריקאי, המשמש כ"רחפן התאבדותי", נשלח למשימות פגיעה מדויקות. ישראל מפעילה רחפני תקיפה מתקדמים כמו ה-Harop, שנועדו להשמיד מערכות הגנה אווירית.


איך תיראה המלחמה הבאה?

הטכנולוגיה מתקדמת במהירות, ושדה הקרב העתידי יהיה שילוב של כטב"מים ורחפנים הפועלים יחד. כטב"מים גדולים יספקו מודיעין ויתקפו מטרות אסטרטגיות, בעוד שרחפנים קטנים יפעלו בנחילים, יבצעו משימות חדירה וישתקו מערכות הגנה של האויב. מערכות חדשות כמו נשקי לייזר ישנו את מאזן הכוחות, ויגבירו את הצורך ברחפנים חמקניים ובינה מלאכותית מתקדמת. המלחמה הבאה כבר לא תהיה רק בין טנקים ומטוסים – אלא בין אלגוריתמים, כלי טיס בלתי מאוישים ולוחמה אלקטרונית חכמה.

שדה הקרב העתידי יהיה רב-שכבתי, וישלב בין כטב"מים ורחפנים שיפעלו באופן משולב. כטב"מים ימשיכו לשלוט בזירה האסטרטגית, בעוד שרחפנים יתפסו את מקומם ככוח לחימה טקטי נייד וזול. היכולות של הרחפנים והכטב"מים צפו במלחמות האחרונות שלנו מול חיזבאללה וחמאס ושל רוסיה-אוקראינה.


כתבות קשורות:

10 הכטב"מים הטובים בעולם - האם ישראל בצמרת?

מטוסי הקרב המובילים בעולם - 10 הגדולים

מסוקי הקרב הטובים בעולם – מי הכי חזק בשמיים?



ישראל: שליטה מוחלטת באוויר


במערכה מול חמאס בעזה ובחזית הצפון מול חיזבאללה, צה"ל מפעיל מערך רחב של כטב"מים ורחפנים מתוצרת התעשיות הביטחוניות המקומיות, בראשן התעשייה האווירית, אלביט ורפאל. הכטב"מים הגדולים יותר כמו ה"איתן" (Heron TP) מבצעים משימות של איסוף מודיעין בגובה רב, ומסוגלים לשהות שעות ארוכות מעל זירות הלחימה. ה"כהן" (Hermes 900) של אלביט שימש לא רק למודיעין אלא גם לתקיפות מדויקות נגד מחסני אמל"ח ומפקדות חמאס. ה"ארופ" (Harop) של התעשייה האווירית, כטב"ם מתאבד שמחפש מטרות בזמן אמת, פגע לא פעם במערכות נ"מ עוינות.

בצפון, מול חיזבאללה, נעשה שימוש תכוף ברחפנים קטנים כמו ה"רוכב שמיים", שאיפשרו לכוחות הקרקע לזהות איומים בזמן אמת. חיזבאללה ניסה להפעיל מערכות שיבוש אלקטרוני נגד הרחפנים הישראליים, אך ללא הצלחה משמעותית.לצד הצלחות התקיפה, ישראל הפעילה גם מערכות הגנה מתקדמות נגד כטב"מים ורחפנים עוינים. מערכת "כיפת ברזל" עודכנה כך שתוכל ליירט כטב"מים קטנים, ולצידה פועלת מערכת ה"ברק" החדשה של התעשייה האווירית ומערכת לייזר "מגן אור", שהחלה להיבחן בשטח.



חיזבאללה: ניסיונות לחדור את ההגנה הישראלית


חיזבאללה קיבל מאיראן מגוון רחב של כטב"מים ורחפנים, בהם ה"עבאביל" וה"שהד-136", המשמשים לתקיפה ולמעקב. בשנים האחרונות ניסה הארגון להפעיל רחפני תופת קטנים לתקיפת מוצבים ישראליים בגבול לבנון, אך רובם הופלו לפני שהצליחו לגרום לנזק משמעותי.במהלך העימותים האחרונים, חיזבאללה הצליח לשגר כטב"ם נפץ לעבר בסיס צה"ל בגליל העליון, שפגע במבנה וגרם לנזק קל אך ללא נפגעים. מדובר בהצלחה נקודתית, אך כזו שמעידה על השיפור ביכולות הארגון. למרות זאת, רוב ניסיונות החדירה של הכטב"מים הופלו עוד לפני שחצו את הגבול, בעזרת לוחמי ההגנה האווירית ויחידות לוחמה אלקטרונית.



חמאס: שימוש גובר ברחפנים קלים וכטב"מים מתאבדים


חמאס פיתח בשנים האחרונות יכולות כטב"ם ורחפנים בשיתוף פעולה עם איראן. הארגון השתמש ברחפנים מסחריים כמו DJI Mavic לצורך תצפיות וניווט פיגועים, וגם בניסיון להשליך מטענים קטנים על עמדות צה"ל. במהלך המבצעים האחרונים בעזה, חמאס שיגר כטב"מים מתאבדים כמו ה"שיהאב", שמחקים במידה רבה את ה"שהד" האיראני. באחד המקרים, כטב"ם כזה פגע קלות בכלי רכב צבאי של צה"ל, אך לא גרם לנפגעים. ההצלחה הגדולה של צה"ל מול כטב"מים אלו התבטאה בהפלתם על ידי כיפת ברזל, לוחמה אלקטרונית ושיבושי GPS.


רוסיה מול אוקראינה: המלחמה שהפכה לקרב כטב"מים

במלחמה המתמשכת בין רוסיה לאוקראינה, שני הצדדים עושים שימוש מסיבי בכלי טיס בלתי מאוישים. רוסיה משתמשת בכטב"מים איראניים כמו ה"שהד-136" כדי לתקוף ערים אוקראיניות ותשתיות קריטיות, בעוד אוקראינה מפעילה רחפני תקיפה וכטב"מים טורקיים כמו ה"Bayraktar TB2", שהשמידו עשרות טנקים רוסיים בתחילת המלחמה. השימוש ברחפנים אזרחיים שעברו התאמות ללוחמה הפך נפוץ במיוחד. שני הצדדים מצמידים מטענים רחפניים לרחפנים מסחריים, ומפעילים אותם לתקיפות מדויקות. לעיתים, מדובר ברחפנים עם מצלמות תרמיות שמשמשים לציד לוחמים בלילה.

בנוסף, רוסיה ניסתה לשתק את המערך האוקראיני בעזרת מערכות שיבוש GPS, אך אוקראינה הצליחה להתגבר על כך בעזרת טכנולוגיות מערביות חדשות, כמו מערכות ניווט אינרציאליות שמייתרות את הצורך ב-GPS.

השימוש הגובר ברחפנים וכטב"מים מצביע כאמור על מגמה ברורה: העתיד של שדה הקרב הוא רובוטי ואוטונומי יותר. לצד נחילים של רחפנים חכמים שיבצעו תקיפות כירורגיות, כטב"מים כבדים יחליפו מטוסים מאוישים במשימות תקיפה ומודיעין. ישראל מתקדמת מאוד בפיתוחים הללו עם פרויקטים כמו "רוכב שמיים" החדש ורחפני תקיפה מדגם "שפיפון". גם בארה"ב מפתחים מטוסים רובוטיים כמו ה-Valkyrie XQ-58A, שמסוגל לטוס לצד מטוסים מאוישים ולבצע משימות תקיפה בעצמו. מנגד, מדינות כמו איראן ממשיכות לפתח כטב"מים ורחפנים מתאבדים כדי לעקוף מערכות הגנה קונבנציונליות.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    אנונימי 25/04/2025 09:39
    הגב לתגובה זו
    כתבת שBayraktar TB2 הטורקי ושSwitchblade 600 האמריקאי הם רחפנים טקטיים בעוד שהראשון הוא ללא ספק כטבם אסטרטגי והSwitchblade הינו בכלל חימוש משוטט ולא רחפן
  • 1.
    מלחמה הבאה אנחנו כבר איחרנו אליה (ל"ת)
    אנונימי 24/04/2025 06:38
    הגב לתגובה זו
אבטלה מובטלים שירות התעסוקה
צילום: שירות התעסוקה

שירות התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה

ניתוח נתוני השנים האחרונות מראה כי דורשי העבודה לא מגיעים רק מהשכבות המוחלשות אלא ישנם יותר משכילים, בעלי משלחי יד אקדמאיים ומאשכולות גבוהים שמחפשים עבודה


הדס ברטל |

הבוקר מפרסם שירות התעסוקה את דופק שוק העבודה המסכם את התנועות שנרשמו בשוק העבודה הישראלי במהלך חודש נובמבר, כאשר עולה מהם כי מספר דורשי העבודה שנרשמו, דומה למספר דורשי העבודה בשגרה שקדמה למתקפת ה-7 באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל. עם זאת, גם אם נדמה כי השוק התאושש לגמרי מהשפעות המלחמה, עיון בתמהיל דורשי העבודה מלמד על עקבותיה. כך, למשל,  עלה שיעורם של היהודים שאינם חרדים בקרב דורשי העבודה בהשוואה לשיעורם קודם למלחמה. מגמות אלו ואחרות משקפות את השפעת המלחמה על הרכבה האנושי של מצבת דורשי העבודה.  נתון בולט נוסף הוא עלייה בשיעור דורשי העבודה מאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים, 8 עד 10, לעומת ירידה בשיעור דורשי העבודה מהשכבות המוחלשות, אשכולות 1-3. הנתון עולה ממבט על  התפלגות דורשי העבודה מחודש נובמבר 2022, המלמדת על הצטרפותם של עוד ועוד דורשי עבודה בעלי מיומנויות גבוהות.

מנהלים עסקיים לעומת פועלים בתעשייה

לפי נתוני לשכת התעסוקה נראה כי תמהיל דורשי העבודה השתנה באופן משמעותי, כאשר ישנם יותר אקדמאים ומנהלים ופחות עובדים בלתי מקצועיים. כך, שאף שבמספר הכולל ניכר דמיון בין חודשי נובמבר בזמני שגרה לנובמבר השנה, נראה כי השפעת המלחמה ובכלל השפעת השנים האחרונות ניכרת בתמהיל דורשי העבודה.

מספר דורשי העבודה שהם מפתחי תכנה ומנתחי יישומים הוכפל בכפי 2.5 ממספרם בנובמבר 2019, זה שקדם למשברי השנים האחרונות- מכ-3.3 אלף ב-2019 לכ-8,000 השנה, ושיעורם עלה מ-2.3% ב-2019 לכ-6.3% השנה. בדומה, נרשמה עלייה משמעותית בשיעור המנהלים מקרב דורשי העבודה ובמספרם- מ-17.3 אלף  ב-2019 לכדי 22.8 אלף (מ-12.2% ל-18%) השנה. העלייה ניכרת יותר בקרב מנהלים בתחום השירותים העסקיים והמנהלים האדמינסטרטיביים, מ-6.2 אלף  ב-2019 ל-9.6 אלף (מ-4.4% ל-7.6%)   השנה. מגמה הפוכה נרשמה בקרב בעלי משלחי יד מרוויחי שכר נמוך.כך למשל, ירד מספר דורשי העבודה שהם עובדי ניקיון ועוזרים בבתים פרטיים, בתי מלון ומשרד מכ-9.8 אלף ב-2019 לכדי 6.1 אלף ( מ-6.9% ל-4.8% השנה). בדומה, ירד מספר דורשי העבודה שהם פועלים בלתי מקצועיים בתעשייה מ-5.7 אלף ל-3.8 אלף (מ-4% ל-3%) השנה.

 

אבטלה מובטלים שירות התעסוקה
אבטלה מובטלים שירות התעסוקה - קרדיט: שירות התעסוקה




יותר אבטלה בערים חרדיות וערביות

כבמרבית חודשי השנים האחרונות, גם בנובמבר 2025 הובילו את הרשימה אום אל פחם ורהט (6.1% ו-5.8%, בהתאמה), רהט ואום אל פחם (שיעור זהה של 5.7%), שאחריהן עכו (4.9%) ועפולה (4.6%), כערים הגדולות שבהן יש מספר הרבה דיותר של דורשי עבודה. עפולה היא העיר היהודית בעלת שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר. ככלל, גם החודש הערים עם שיעור דורשי העבודה הגבוהים ביותר הן פריפריאליות, חרדיות או ערביות, כשמנגד השיעורים הנמוכים ביותר נרשמו גם החודש בערים החזקות יותר כרעננה, כפר סבא ורמת השרון. בהשוואה לחודש שקדם, במרבית הערים נרשמה עלייה, אשר עמדה בממוצע על 2.9% - הבולטות ביותר נרשמו בראש פינה (17.8%), קריית גת (9.8%), ובאום אל פחם ורמלה (7.8%, כל אחת). מנגד, בחלק מהערים נרשמה ירידה, כאשר לרוב דובר בערים חזקות מהמרכז.

עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקעובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוק

האבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה

הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה שוק העבודה תקציב

בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.


כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.


הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.

הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.


על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת: