אלי כהן שר האנרגיה; קרדיט: דרור סיתהכלאלי כהן שר האנרגיה; קרדיט: דרור סיתהכל

שר האנרגיה: "לא יתכן שרווחי הבנקים נמצאים בשיא בזמן מלחמה"

השר ביקר את הריבית הגבוהה והרווחיות של הבנקים; קורא להעברת התקציב ללא דיחוי לטובת היציבות הכלכלית; "חייבים להעביר חוק גיוס החרדים צריכים להתגייס"

אביחי טדסה | (8)
נושאים בכתבה אלי כהן
שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן, הציג את עמדתו בנוגע לסוגיות כלכליות ומדיניות בוערות, תוך שהוא מבקר בחריפות את רווחי הבנקים הגבוהים, הריבית הנוכחית והעיכובים באישור התקציב. כהן הדגיש את הצורך הדחוף בהעברת התקציב לשמירה על יציבות המשק והשקעות בינלאומיות, וכן קרא לרפורמה בגיוס החרדים, הכוללת יעדים ברורים וסנקציות אחידות לכלל האוכלוסייה.

בתחום הביטחוני, התייחס השר למדיניות כלפי איראן, וציין כי גישתה החדשה של ארצות הברית תחת הנשיא טראמפ מספקת מענה צבאי אמין לצד ניסיונות דיפלומטיים.


שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן, הציג בוועידה הלאומית לאנרגיה 2025 של המכון הישראלי לאנרגיה ולסביבה את עמדתו בנושאים מדיניים וכלכליים מרכזיים, כולל ביקורת חריפה על רווחי הבנקים ורמת הריבית הנוכחית. בנושא התקציב והמצב הכלכלי: "אני מסכים עם נגיד בנק ישראל בנושא התקציב, שחייב לעבור בשבועיים הקרובים. אישור התקציב חשוב ליציבות הכלכלית, להשקעות הבינלאומיות ולחברות הדירוג, וצריך להעביר אותו ללא דיחוי".


השר התייחס בנחרצות גם לנושא חוק הגיוס: "ללא קשר וללא תנאי, חייבים להעביר חוק גיוס שעונה על צרכי הביטחון של מדינת ישראל. החרדים הם אחים שלנו, אבל גם הם צריכים להתגייס. אפשר להגיע להסכמה. צריך לפעול בשני מישורים: גיוס של 50% מהחרדים תוך 3 שנים ו-70% תוך 7 שנים, וסנקציות זהות לכולם. סנקציות על דוד מבת ים צריכות להיות זהות לסנקציות על אהרן מבני ברק". 


השר התייחס בחריפות לרווחי הבנקים ולמדיניות הריבית: "אני תומך בעצמאות מלאה של בנק ישראל ושל התפקיד, אבל אי אפשר לטמון ראש בחול. במהלך שנת 2024 רווחי הבנקים נמצאים בשיא חסר תקדים, בזמן שהסיכון במדינת ישראל עלה כתוצאה מהמלחמה. לא יתכן שמי שצוחק כל הדרך אל הבנק הם הבנקים עצמם, זה דבר בלתי סביר להרוויח עשרות מיליארדי שקלים מדי שנה." השר הוסיף: "מי שמבין בכלכלה יודע שריבית גבוהה היא סכין בלב הכלכלה. המשמעות היא שהמשכנתאות לזוגות צעירים מתייקרות, ההכנסה הפנויה של משקי הבית יורדת, הוצאות המימון של החברות גדלות, וכדאיות ההשקעה קטנה. אין הצדקה לריבית הגבוהה הזאת. האינפלציה עומדת על 3.8%, והעלייה של 0.6% בינואר האחרון נבעה אך ורק מהעלאת המע"מ. אם נגיד בנק ישראל החליט בעצמאותו שזו תהיה הריבית, הייתה עליו חובה להבטיח שלא כל עליית המרווח תלך לבנקים".


לדברי השר בנושא איראן: "שינינו את פני המזרח התיכון, אבל היה ברור שעד שלא נפגע במחולל הכאוס באזור שלנו, שזאת איראן, לא תהיה יציבות באזור. לשמחתנו, בעלת הברית הגדולה ביותר שלנו, ארצות הברית, בראשות טראמפ, מבינה זאת, ובשונה מהעבר, לצד הניסיונות הדיפלומטיים, מציבה גם איום צבאי אמין על השולחן. ברגע שיש שתי אפשרויות אפשר להגיע להישגים, ברגע שיש אפשרות אחת - אתה שבוי בתוכה. אנחנו נחושים שאיראן לא תשיג נשק גרעיני, אם באמצעות ארצות הברית או על ידי מדינת ישראל".

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    דר דודאנונימי 11/03/2025 17:58
    הגב לתגובה זו
    האיש ממש גאון. מהבדיוק הוא עושה חוץ מבירבור נטו.
  • 7.
    מרינה 11/03/2025 15:57
    הגב לתגובה זו
    על הממשלה לממן את הביזה הנוראית שמבצעת ההנהגה החרדית בקופת המדינה.
  • 6.
    אנונימי 11/03/2025 14:57
    הגב לתגובה זו
    בואו נקרא לילד בשמו הבנקים ושלוחתיהן הפיננסיות בדמות בתי ההשקעות שלהם וחברות מוסדיות ניפחו פה בועה. המרוויחים העיקרים מהבועה הם עובדי המערכת הפיננסית. ענף אחד משתין על כולם בקשת בזמן שהעם נלחם על חייו. זה עושק. לא פחות ולא יותר.
  • 5.
    אנונימיYL 11/03/2025 13:35
    הגב לתגובה זו
    אחרי המסר על גבול ההסתה של שר בישראל אולי תגיע גם המלצה חמה לשים מטענים בשערי הבנקים ואולי ביבי יצא בהצהרה ש הבנקים אשמים....
  • 4.
    אבל זה שמספר השרים נמצא בשיא בזמן מלחמה זה בסדר (ל"ת)
    איתן 11/03/2025 13:32
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    ישראל 11/03/2025 13:04
    הגב לתגובה זו
    את החטופים שדואגת להתנכל למשפחות החטופים שמקריסה את הכלכלה שדואגת להשתמטות החרדים מהצבא שדואגת רק לעצמה תישאר בשלטון עוד יום אחד.
  • 2.
    כרגיל מקשקשים שורה תחתונה לא עושים כלום (ל"ת)
    אנונימי 11/03/2025 12:56
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אבי 11/03/2025 12:49
    הגב לתגובה זו
    וזה באמת מעצבן לראות את זה מהצד. אבל יש פתרון פשוט שהשר יקנה מניות ויהנה גם הוא מהרווחים.
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

משפחה ישראלית מטיילת בנור סולטאן קרדיט: chat gptמשפחה ישראלית מטיילת בנור סולטאן קרדיט: chat gpt

הסכמי אברהם שמו את קזחסטן על המפה - היעד הבא של הישראלים

אחרי ההכרזה על הצטרפות הסכמי אברהם, קזחסטאן צפויה להפוך ליעד חם עבור התיירים הישראליים, אז מה יש לראות במדינה המרכז אסייתית?

הדס ברטל |

הצטרפותה של קזחסטן להסכמי אברהם, מסמנת התפתחות דיפלומטית משמעותית. ישראל וקזחסטן אומנם בקשרים שוטפים, אבל החותמת הדיפלומטית והתיווך האמריקאי מעלים את היחסים לשלב גבוה יותר. זה עשוי להוביל גם לעלייה משמעותית בהיקף הסחר והעסקאות בין המדינות, כשלישראלי "הממוצע" זה יתבטא בעיקר בעוד אזור שניתן לטייל ולנפוש בו. כן, יעד תיירותי נוסף. כבר כעת ניתן לבקר ולטייל במדינה הגדולה, אבל על רקע ההסכם, זה ירחיב את האפשרויות, יוביל לטיסות ישירות, וישים את קזחסטן על המפה של התייר הישראלי.  

ביום חמישי האחרון, נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, שוחח טלפונית עם נשיא קזחסטן קאסים-ג'ומארט טוקאייב וראש הממשלה בנימין נתניהו, והודיע כי קזחסטן היא "המדינה הראשונה בכהונתי השנייה" שמצטרפת למסגרת, שהוקמה ב-2020 לנרמול יחסים בין ישראל למדינות מוסלמיות. טוקאייב, שהגיע לוושינגטון עם מנהיגי אוזבקיסטן, טורקמניסטן, טג'יקיסטן וקירגיזסטן, תיאר את הצעד כ"המשך טבעי" למדיניות קזחסטן של דיאלוג ויציבות אזורית. טקס חתימה רשמי צפוי להתקיים בקרוב בבית הלבן, עם כוונה להרחיב את המעגל למדינות נוספות, כולל סעודיה שמתוכננת לביקור וושינגטון ב-18 בנובמבר, אם כי לא צפויה הכרזה על הסכם וגם לא על נורמליזציה, אם כי יכול להיות שהטון מהמפגש יהיה חיובי.   

החשיבות של המהלך עולה על ההיבט הסמלי: קזחסטן, שמקיימת יחסים דיפלומטיים מלאים עם ישראל מאז 1992, מצטרפת כמדינה מוסלמית מרכז-אסייתית ראשונה, מה שמרחיב את ההסכמים מעבר למזרח התיכון ומחזק את ישראל בעיני העולם לאחר ביקורת על מלחמת עזה. מבחינה גיאופוליטית, זהו צעד אמריקאי לחיזוק ציר נגד השפעת סין, רוסיה ואיראן, קזחסטן, שגובלת ברוסיה ובסין ומחזיקה במאגרי אורניום (כ-40% מייצור העולם) ונפט, משמשת כגשר אסטרטגי. במקביל להכרזה נחתמו עסקאות בשווי 16 מיליארד דולר, כולל רכישת מטוסי בואינג ופרויקט כריית טונגסטן ב-1.1 מיליארד דולר בתמיכת בנק EXIM האמריקאי, שמטרתם להבטיח גישה מערבית למשאבים קריטיים. עבור ישראל, זה פותח דלתות לשיתופי פעולה בטכנולוגיה, חקלאות וסייבר, עם פוטנציאל להסכמי סחר חופשי דרך האיחוד האירואסייתי.

עבור הישראלי הממוצע, ההשפעה המיידית של ההסכמים תהיה תיירותית: פתיחת שמיים פוטנציאלית תהפוך את קזחסטן שנתפסה כיעד מרוחק ומסתורי, לנגיש כמו גיאורגיה או אזרבייג'ן. חברות תעופה ישראליות בוחנות קווים ישירים לאלמטי ולנור-סולטן (לשעבר אסטנה), שיקצרו את הטיסה ל-5 שעות בלבד, בהשוואה ל-7-9 שעות כיום דרך איסטנבול או דובאי. כניסה ללא ויזה ל-30 יום מאז 2017, יחד עם עלויות נמוכות שירדו עוד יותר, הופכים את המדינה לאופציה משתלמת למשפחות ולמטיילים עצמאיים. בחצי השנה הראשונה של 2025 ביקרו במדינה 7.5 מיליון תיירים, עלייה של 25%, והממשלה שואפת ל-12 מיליון ב-2026.

נור-סולטן, הבירה הצעירה שנוסדה ב-1997 ותוכננה על ידי אדריכלים כמו נורמן פוסטר, משלבת עתידנות עם שורשים נוודיים ומציעה ביקור של יומיים-שלושה כחלק מטיול רחב יותר. העיר אירחה השנה מעל 500 אירועים בינלאומיים, כולל הופעה של ג'ניפר לופז וכנס קומיק-קון בהובלת אנדי סירקיס, מה שהוביל לעלייה של 13% בתיירות.