דואר ישראל
צילום: מורן ישעיהו

התייקרות בדואר ישראל: האם יש חלופות

באופן יחסי הדואר הוא עדיין זול - הבנקים האחרים יקרים משמעותית

אביחי טדסה | (4)
נושאים בכתבה דואר ישראל


דואר ישראל פתח את שנת 2025 עם עליית מחירים ממוצעת של 3% בשירותים רבים שהוא מספק לציבור לקוחותיו. העלאת המחירים באה בעקבות מכירת החברה לקבוצת מילגם-הפניקס-ליימן שליסל בנובמבר האחרון, שהפכה את הדואר לחברה פרטית עם חופש להעלות מחירים במרבית השירותים, למעט שירותים מפוקחים.


השירותים שהתייקרו

השירות הבולט ביותר שהתייקר הוא תשלום חשבונות בדלפק הדואר, שזינק ב-33% מ-3 שקלים ל-4 שקלים. מדובר בשירות שעבר הכפלה במחיר בתוך פחות משנה בלבד. בנוסף, גם שירותים אחרים התייקרו:

  • משלוח דואר רשום מהיר (תוך 48 שעות): מ-25 שקלים ל-27 שקלים.
  • שירות שליחים עד הבית: מ-25 שקלים ל-29 שקלים.
  • אישור מסירה לדואר רשום: מ-2.7 שקלים ל-3 שקלים.
  • הפקת מסמכים בבנק הדואר: מ-9.5 שקלים ל-10 שקלים.



השפעה על הצרכנים


ההתייקרויות פוגעות בעיקר במי שמשתמשים בשירותי הדואר באופן שגרתי, אך יש חלופות זמינות. לדוגמה, תשלום חשבונות אפשרי גם דרך אתר האינטרנט של הדואר או מוקדי שירות של חברות שונות. עם זאת, חלק מהחלופות, כמו קופות הבנקים המסחריים, מציעות שירות דומה בעמלה גבוהה יותר של 6 שקלים.


הכנסות החברה והאתגרים שבדרך

ב-2023, כשהייתה עדיין חברה ממשלתית, דואר ישראל הציגה הכנסות של 1.6 מיליארד שקל – עלייה של 6% לעומת 2022. הרוכשים נערכו לשיפור משמעותי בפעילות העסקית, אך זה יהיה מדורג. העלאות המחירים הם חלק מהצעדים כדי לשפר את הורה התחתונה.


הסיבה להעלאת המחירים היא עלייה בעלויות התפעול ותמחור הפסדי של שירותים מסוימים. באופן יחסי בנק הדואר הוא עדיין זול ביחס לבנקים אחרים.


 לצד ההתייקרויות, הדואר גם השיק מספר שיפורים, כמו הפחתת תעריפים לחבילות שנשלחות לדואר צבאי (מ-32 שקלים ל-10 שקלים) והגדלת הנחה למשלוח דיגיטלי של חבילות ודואר רשום מ-3 שקלים ל-5 שקלים.



שאלות ותשובות על דואר ישראל



מהן החלופות לתשלום חשבונות בדואר?


אפשר לשלם חשבונות באתר האינטרנט של דואר ישראל, באפליקציות ייעודיות או דרך מוקדי השירות של החברות עצמן. עם זאת, תשלום בקופות הבנקים המסחריים כרוך בעמלה גבוהה יותר של 6 שקלים.

קיראו עוד ב"בארץ"


האם כל השירותים התייקרו?


לא. שירותי העו"ש לנתמכי קצבאות ושירותים מפוקחים כמו מחירי הבולים ודואר 72 נותרו ללא שינוי. בנוסף, חלה הפחתה בתעריפי משלוח לחבילות לדואר צבאי.


איך ההתייקרות משפיעה על משתמשים פרטיים?


ההשפעה מורגשת בעיקר אצל מי שמשתמשים באופן קבוע בשירותים כמו דואר רשום או תשלום חשבונות בדלפק. יחד עם זאת, החברה מדגישה שמרבית התעריפים ללקוחות פרטיים נותרו ללא שינוי.


האם ההפרטה משפיעה על המחירים?


כן. כחברה פרטית, לדואר יש גמישות רבה יותר בקביעת מחירי השירותים, למעט שירותים מפוקחים.


מהן ההנחות למשתמשים דיגיטליים?

משתמשים שמכינים חבילות ודואר רשום למשלוח בפורטל הדיגיטלי של דואר ישראל נהנים מהנחה מוגדלת של 5 שקלים לכל פריט


תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    דוד 09/01/2025 07:17
    הגב לתגובה זו
    ואיך אפשר לעקוף מזמין דבר חייב עמלה 70 שח פלוס מעמ רוצה לעשות לבד את הטפסים העברת טפסים 70 או שמונים שח קיצר כתב בשקל
  • 3.
    יהודה גולדשטיין 08/01/2025 15:12
    הגב לתגובה זו
    הוא שאמרתי כל מה שמופרט במוקדם או מאוחר מתייקר.זה מה שאמרתי הפרטה אצל יהודים לא עובד
  • 2.
    הוא זול ובהתאם לכך גם התפקוד שלו (ל"ת)
    ס.א 08/01/2025 12:44
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    דוד 08/01/2025 12:26
    הגב לתגובה זו
    כל ההתקרויות לכיס של אלו שקנו את הדוארשום שיפור בשירות סוגרים סניף אחר סניףשר תקשורת שלא קווה כלום
בחור במכולת, נוצר באמצעות AIבחור במכולת, נוצר באמצעות AI

הפתעה - "צעירים בארץ עם ידע פיננסי טוב מהמבוגרים"

בניגוד למדינות ה-OECD שבהן המבוגרים בעלי אוריינות פיננסית שעולה על הצעירים, בישראל זה הפוך - כך קובע מחקר של בנק ישראל 

מנדי הניג |

מחקר חדש של בנק ישראל מגלה כי למרות שהממוצע הארצי של אוריינות פיננסית בישראל דומה למדינות ה-OECD, הפערים הפנימיים בין קבוצות האוכלוסייה גדולים משמעותית. בחברה הערבית קיימת בעיה חריפה במיוחד, עם ציון של 54 נקודות בלבד לעומת 67 נקודות בקרב יהודים לא-חרדים - פער של כמעט 13 נקודות שמעיד על חסמים מבניים.

מחקר מקיף שנערך אשתקד במסגרת הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בשיתוף עם בנק ישראל, בחן את רמת האוריינות הפיננסית בקרב 4,586 אזרחים בוגרים. התוצאות מצביעות על כך שבעוד המדד הכללי של אוריינות פיננסית בישראל הסתכם ב-64 נקודות - זהה לממוצע מדינות ה-OECD - קיימים פערים מובהקים בתוך החברה הישראלית.

"רמת האוריינות הפיננסית בישראל דומה לממוצע מדינות ה-OECD, ולא נמצאו פערים בין ישראל לממוצע ה-OECD במדד הכולל והן ברכיביו השונים", כותבים החוקרים ספי בכר, מאיה הרן רוזן ורמסיס גרא. עם זאת, הם מזהירים כי "קיימים פערים מובהקים באוריינות הפיננסית בין קבוצות האוכלוסייה בישראל: יהודים לא-חרדים זוכים לציונים הגבוהים ביותר, ואילו בחברה הערבית הציונים נמוכים גם לאחר פיקוח על משתנים שונים".

החברה הערבית: פער שלא נעלם גם אחרי התחשבות בגורמים דמוגרפיים

במדד הכללי של אוריינות פיננסית, האוכלוסייה הערבית קיבלה ציון של 54 נקודות בלבד, לעומת 67 נקודות ביהודים לא-חרדים ו-62 נקודות בחרדים. "בהשוואה בין קבוצות אוכלוסייה נמצא, כי בחברה הערבית קיים פער שלילי ומובהק בשני משתני התוצאה, גם לאחר שליטה על מאפיינים דמוגרפיים ורמת ידיעת השפה העברית", מציין המחקר. "ממצא זה מצביע על קיומם של חסמים נוספים בחברה הערבית, בדומה לממצאים של הצוות הבין-משרדי לגיבוש תוכנית לאומית להגברת ההכלה הפיננסית".

הנתונים מראים כי רק 13% מהאוכלוסייה הערבית עוברים את סף המינימום של 70 נקודות שנקבע על-ידי ה-OECD כציון הנדרש להתנהלות פיננסית מיטבית, לעומת 53% ביהודים לא-חרדים. בידע הפיננסי - הבנת מושגים כמו אינפלציה, ריבית ופיזור סיכונים - הציון של הערבים עמד על 20 נקודות בלבד, לעומת 31 נקודות ביהודים לא-חרדים.