דואר ישראל
צילום: מורן ישעיהו

התייקרות בדואר ישראל: האם יש חלופות

באופן יחסי הדואר הוא עדיין זול - הבנקים האחרים יקרים משמעותית

אביחי טדסה | (4)
נושאים בכתבה דואר ישראל


דואר ישראל פתח את שנת 2025 עם עליית מחירים ממוצעת של 3% בשירותים רבים שהוא מספק לציבור לקוחותיו. העלאת המחירים באה בעקבות מכירת החברה לקבוצת מילגם-הפניקס-ליימן שליסל בנובמבר האחרון, שהפכה את הדואר לחברה פרטית עם חופש להעלות מחירים במרבית השירותים, למעט שירותים מפוקחים.


השירותים שהתייקרו

השירות הבולט ביותר שהתייקר הוא תשלום חשבונות בדלפק הדואר, שזינק ב-33% מ-3 שקלים ל-4 שקלים. מדובר בשירות שעבר הכפלה במחיר בתוך פחות משנה בלבד. בנוסף, גם שירותים אחרים התייקרו:

  • משלוח דואר רשום מהיר (תוך 48 שעות): מ-25 שקלים ל-27 שקלים.
  • שירות שליחים עד הבית: מ-25 שקלים ל-29 שקלים.
  • אישור מסירה לדואר רשום: מ-2.7 שקלים ל-3 שקלים.
  • הפקת מסמכים בבנק הדואר: מ-9.5 שקלים ל-10 שקלים.



השפעה על הצרכנים


ההתייקרויות פוגעות בעיקר במי שמשתמשים בשירותי הדואר באופן שגרתי, אך יש חלופות זמינות. לדוגמה, תשלום חשבונות אפשרי גם דרך אתר האינטרנט של הדואר או מוקדי שירות של חברות שונות. עם זאת, חלק מהחלופות, כמו קופות הבנקים המסחריים, מציעות שירות דומה בעמלה גבוהה יותר של 6 שקלים.


הכנסות החברה והאתגרים שבדרך

ב-2023, כשהייתה עדיין חברה ממשלתית, דואר ישראל הציגה הכנסות של 1.6 מיליארד שקל – עלייה של 6% לעומת 2022. הרוכשים נערכו לשיפור משמעותי בפעילות העסקית, אך זה יהיה מדורג. העלאות המחירים הם חלק מהצעדים כדי לשפר את הורה התחתונה.


הסיבה להעלאת המחירים היא עלייה בעלויות התפעול ותמחור הפסדי של שירותים מסוימים. באופן יחסי בנק הדואר הוא עדיין זול ביחס לבנקים אחרים.


 לצד ההתייקרויות, הדואר גם השיק מספר שיפורים, כמו הפחתת תעריפים לחבילות שנשלחות לדואר צבאי (מ-32 שקלים ל-10 שקלים) והגדלת הנחה למשלוח דיגיטלי של חבילות ודואר רשום מ-3 שקלים ל-5 שקלים.



שאלות ותשובות על דואר ישראל



מהן החלופות לתשלום חשבונות בדואר?


אפשר לשלם חשבונות באתר האינטרנט של דואר ישראל, באפליקציות ייעודיות או דרך מוקדי השירות של החברות עצמן. עם זאת, תשלום בקופות הבנקים המסחריים כרוך בעמלה גבוהה יותר של 6 שקלים.

קיראו עוד ב"בארץ"


האם כל השירותים התייקרו?


לא. שירותי העו"ש לנתמכי קצבאות ושירותים מפוקחים כמו מחירי הבולים ודואר 72 נותרו ללא שינוי. בנוסף, חלה הפחתה בתעריפי משלוח לחבילות לדואר צבאי.


איך ההתייקרות משפיעה על משתמשים פרטיים?


ההשפעה מורגשת בעיקר אצל מי שמשתמשים באופן קבוע בשירותים כמו דואר רשום או תשלום חשבונות בדלפק. יחד עם זאת, החברה מדגישה שמרבית התעריפים ללקוחות פרטיים נותרו ללא שינוי.


האם ההפרטה משפיעה על המחירים?


כן. כחברה פרטית, לדואר יש גמישות רבה יותר בקביעת מחירי השירותים, למעט שירותים מפוקחים.


מהן ההנחות למשתמשים דיגיטליים?

משתמשים שמכינים חבילות ודואר רשום למשלוח בפורטל הדיגיטלי של דואר ישראל נהנים מהנחה מוגדלת של 5 שקלים לכל פריט


תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    דוד 09/01/2025 07:17
    הגב לתגובה זו
    ואיך אפשר לעקוף מזמין דבר חייב עמלה 70 שח פלוס מעמ רוצה לעשות לבד את הטפסים העברת טפסים 70 או שמונים שח קיצר כתב בשקל
  • 3.
    יהודה גולדשטיין 08/01/2025 15:12
    הגב לתגובה זו
    הוא שאמרתי כל מה שמופרט במוקדם או מאוחר מתייקר.זה מה שאמרתי הפרטה אצל יהודים לא עובד
  • 2.
    הוא זול ובהתאם לכך גם התפקוד שלו (ל"ת)
    ס.א 08/01/2025 12:44
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    דוד 08/01/2025 12:26
    הגב לתגובה זו
    כל ההתקרויות לכיס של אלו שקנו את הדוארשום שיפור בשירות סוגרים סניף אחר סניףשר תקשורת שלא קווה כלום
דולר יורד
צילום: Photo by Ryan Quintal on Unsplash

״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״

מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה שער הדולר

השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף 0.02%   אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.

אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה. 

לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים. 

הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.


הנפגעים

מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות

כיתה
צילום: ללא

השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חופשה של כמאה ימים בשנה, שנת שבתון (כל 7 שנים) ותנאים סוציאליים נדיבים הופכים את החבילה הכוללת של המורים ליותר ממה שרובכם משתכרים

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה מורים שכר

האם שכר המורים בישראל באמת נמוך? זו שאלה שחוזרת על עצמה בכל שביתה או משא ומתן קיבוצי. התשובה של רוב הציבור היא כן. אלא שהתשובה האמיתית היא ממש לא. השכר של מורים הוא שכר טוב, שכנראה שעולה על השכר של רובכם. בדיקה של הנתונים מגלה כי כשלוקחים בחשבון את כל החבילה - חופשות נדיבות שמגיעות לכ-100 יום בשנה, שבתון ממומן כל שבע שנים, שעות עבודה מוגבלות ותנאים סוציאליים יוצאי דופן - השכר האפקטיבי נהפך למשמעותי הרבה יותר, ליותר מ-22 אלף שקל בחודש למשה מלאה. והיינו שמרנים. 

השכר הממוצע של המורים עובדי המדינה זינק בשנים האחרונות כששכר ממוצע למשרה מלאה מגיע ל-16,622 שקל ועם נתון חציוני של 13.8 אלף שקל ברוטו. חשוב להדגיש שזה השכר למשרה מלאה, כשמורים בשנה הראשונה-שנייה מועסקים ב-60%-70%, והשכר שלהם נע סביב 7,500 שקל (כ-11 אלף שקל למשרה מלאה). המורים הצעירים מקבלים שכר נמוך כי דור א' ו-ב' לוקחים את הקופה. ועדיין, גם אצלם יש עליית שכר משמעותית וכמבינים שכמו בכל עבודה השנים הראשונות הן סוג של "התמחות" והשכר עולה בהמשך, אז זו בהחלט משרה עם שכר סביר, ויותר מכך - זו משרה שמאפשרת גמישות רבה. 


משרה מלאה של מורה כוללת רק 156 שעות בחודש, לעומת 185-182 שעות במגזרים אחרים. זה אומר ששכר שעתי אפקטיבי גבוה משמעותית - אפילו מורה מתחיל עם 65% משרה (כ-101 שעות) המרוויח 7,450 שקל, מקבל בפועל כ-73 שקל לשעה, לעומת 60-50 שקל בממוצע במשק. מורה וותיק מקבל פי שניים, מורה בשכר ממוצע מקבל יותר מ-100 שקל לשעה. 

מי שנשאר במקצוע זוכה לזינוק משמעותי

מורה ותיק יכול להגיע ליותר מ-20 אלף שקל - מעל הממוצע הארצי. זה שכר ברוטו, כשהשכר האפקטיבי הוא כ-30 אלף שקל. שכרם של מנהלי בתי ספר יסודיים הסתכם ב-2024 ב-30 אלף שקל בחודש בממוצע, ושל סגני מנהלים ב-23.8 אלף שקל. אפקטיבית זה שכר של יותר מ-30 אלף שקל. 

השוואה בינלאומית: הפער מצטמצם והולך

שכרם ההתחלתי של מורי התיכונים בישראל נמוך ב-30% מהשכר הממוצע המקובל בחברות ב-OECD, עם שכרו של מורה מתחיל שהגיע ב-2023 ל-31.4 אלף דולר. אבל הפער מצטמצם והולך, כשההטבות מסביב בארץ משמעותיות יותר וסוגרות חלק מהפער. לעומת עובדים אחרים במשק, השכר של המורים, בהשוואה לממוצע ה-OECD, וגם באופן אבסולוטי - הוא שכר טוב. מורה ממוצע מרוויח בהחלט טוב. הבעיה היא כאמור רק בשנתיים הראשונות, אבל גם שם זו לא באמת בעיה גדולה, כי בתוך שנתיים-שלוש הפער מצטמצם משמעותית.