התייקרות בדואר ישראל: האם יש חלופות
באופן יחסי הדואר הוא עדיין זול - הבנקים האחרים יקרים משמעותית
דואר ישראל פתח את שנת 2025 עם עליית מחירים ממוצעת של 3% בשירותים רבים שהוא מספק לציבור לקוחותיו. העלאת המחירים באה בעקבות מכירת החברה לקבוצת מילגם-הפניקס-ליימן שליסל בנובמבר האחרון, שהפכה את הדואר לחברה פרטית עם חופש להעלות מחירים במרבית השירותים, למעט שירותים מפוקחים.
השירותים שהתייקרו
השירות הבולט ביותר שהתייקר הוא תשלום חשבונות בדלפק הדואר, שזינק ב-33% מ-3 שקלים ל-4 שקלים. מדובר בשירות שעבר הכפלה במחיר בתוך פחות משנה בלבד. בנוסף, גם שירותים אחרים התייקרו:
- משלוח דואר רשום מהיר (תוך 48 שעות): מ-25 שקלים ל-27 שקלים.
- שירות שליחים עד הבית: מ-25 שקלים ל-29 שקלים.
- אישור מסירה לדואר רשום: מ-2.7 שקלים ל-3 שקלים.
- הפקת מסמכים בבנק הדואר: מ-9.5 שקלים ל-10 שקלים.
השפעה על הצרכנים
ההתייקרויות פוגעות בעיקר במי שמשתמשים בשירותי הדואר באופן שגרתי, אך יש חלופות זמינות. לדוגמה, תשלום חשבונות אפשרי גם דרך אתר האינטרנט של הדואר או מוקדי שירות של חברות שונות. עם זאת, חלק מהחלופות, כמו קופות הבנקים המסחריים, מציעות שירות דומה בעמלה גבוהה יותר של 6 שקלים.
- דואר ישראל - רווח נקי של 4 מיליון שקל למרות התחזיות להפסד
- חברת מילגם זכתה במכרז להפרטת הדואר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכנסות החברה והאתגרים שבדרך
ב-2023, כשהייתה עדיין חברה ממשלתית, דואר ישראל הציגה הכנסות של 1.6 מיליארד שקל – עלייה של 6% לעומת 2022. הרוכשים נערכו לשיפור משמעותי בפעילות העסקית, אך זה יהיה מדורג. העלאות המחירים הם חלק מהצעדים כדי לשפר את הורה התחתונה.
הסיבה להעלאת המחירים היא עלייה בעלויות התפעול ותמחור הפסדי של שירותים מסוימים. באופן יחסי בנק הדואר הוא עדיין זול ביחס לבנקים אחרים.
לצד ההתייקרויות, הדואר גם השיק מספר שיפורים, כמו הפחתת תעריפים לחבילות שנשלחות לדואר צבאי (מ-32 שקלים ל-10 שקלים) והגדלת הנחה למשלוח דיגיטלי של חבילות ודואר רשום מ-3 שקלים ל-5 שקלים.
שאלות ותשובות על דואר ישראל
מהן החלופות לתשלום חשבונות בדואר?
אפשר לשלם חשבונות באתר האינטרנט של דואר ישראל, באפליקציות ייעודיות או דרך מוקדי השירות של החברות עצמן. עם זאת, תשלום בקופות הבנקים המסחריים כרוך בעמלה גבוהה יותר של 6 שקלים.
- הבובות הפופולריות מסוכנות לילדים: משרד הכלכלה מזהיר משימוש בבובות LABUBU
- ביטוח לאומי דיגיטלי: לנצח את הבירוקרטיה מהספה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים...
האם כל השירותים התייקרו?
לא. שירותי העו"ש לנתמכי קצבאות ושירותים מפוקחים כמו מחירי הבולים ודואר 72 נותרו ללא שינוי. בנוסף, חלה הפחתה בתעריפי משלוח לחבילות לדואר צבאי.
איך ההתייקרות משפיעה על משתמשים פרטיים?
ההשפעה מורגשת בעיקר אצל מי שמשתמשים באופן קבוע בשירותים כמו דואר רשום או תשלום חשבונות בדלפק. יחד עם זאת, החברה מדגישה שמרבית התעריפים ללקוחות פרטיים נותרו ללא שינוי.
האם ההפרטה משפיעה על המחירים?
כן. כחברה פרטית, לדואר יש גמישות רבה יותר בקביעת מחירי השירותים, למעט שירותים מפוקחים.
מהן ההנחות למשתמשים דיגיטליים?
משתמשים שמכינים חבילות ודואר רשום למשלוח בפורטל הדיגיטלי של דואר ישראל נהנים מהנחה מוגדלת של 5 שקלים לכל פריט
- 4.דוד 09/01/2025 07:17הגב לתגובה זוואיך אפשר לעקוף מזמין דבר חייב עמלה 70 שח פלוס מעמ רוצה לעשות לבד את הטפסים העברת טפסים 70 או שמונים שח קיצר כתב בשקל
- 3.יהודה גולדשטיין 08/01/2025 15:12הגב לתגובה זוהוא שאמרתי כל מה שמופרט במוקדם או מאוחר מתייקר.זה מה שאמרתי הפרטה אצל יהודים לא עובד
- 2.הוא זול ובהתאם לכך גם התפקוד שלו (ל"ת)ס.א 08/01/2025 12:44הגב לתגובה זו
- 1.דוד 08/01/2025 12:26הגב לתגובה זוכל ההתקרויות לכיס של אלו שקנו את הדוארשום שיפור בשירות סוגרים סניף אחר סניףשר תקשורת שלא קווה כלום
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
