דואר ישראל
צילום: מורן ישעיהו

התייקרות בדואר ישראל: האם יש חלופות

באופן יחסי הדואר הוא עדיין זול - הבנקים האחרים יקרים משמעותית

אביחי טדסה | (4)
נושאים בכתבה דואר ישראל


דואר ישראל פתח את שנת 2025 עם עליית מחירים ממוצעת של 3% בשירותים רבים שהוא מספק לציבור לקוחותיו. העלאת המחירים באה בעקבות מכירת החברה לקבוצת מילגם-הפניקס-ליימן שליסל בנובמבר האחרון, שהפכה את הדואר לחברה פרטית עם חופש להעלות מחירים במרבית השירותים, למעט שירותים מפוקחים.


השירותים שהתייקרו

השירות הבולט ביותר שהתייקר הוא תשלום חשבונות בדלפק הדואר, שזינק ב-33% מ-3 שקלים ל-4 שקלים. מדובר בשירות שעבר הכפלה במחיר בתוך פחות משנה בלבד. בנוסף, גם שירותים אחרים התייקרו:

  • משלוח דואר רשום מהיר (תוך 48 שעות): מ-25 שקלים ל-27 שקלים.
  • שירות שליחים עד הבית: מ-25 שקלים ל-29 שקלים.
  • אישור מסירה לדואר רשום: מ-2.7 שקלים ל-3 שקלים.
  • הפקת מסמכים בבנק הדואר: מ-9.5 שקלים ל-10 שקלים.



השפעה על הצרכנים


ההתייקרויות פוגעות בעיקר במי שמשתמשים בשירותי הדואר באופן שגרתי, אך יש חלופות זמינות. לדוגמה, תשלום חשבונות אפשרי גם דרך אתר האינטרנט של הדואר או מוקדי שירות של חברות שונות. עם זאת, חלק מהחלופות, כמו קופות הבנקים המסחריים, מציעות שירות דומה בעמלה גבוהה יותר של 6 שקלים.


הכנסות החברה והאתגרים שבדרך

ב-2023, כשהייתה עדיין חברה ממשלתית, דואר ישראל הציגה הכנסות של 1.6 מיליארד שקל – עלייה של 6% לעומת 2022. הרוכשים נערכו לשיפור משמעותי בפעילות העסקית, אך זה יהיה מדורג. העלאות המחירים הם חלק מהצעדים כדי לשפר את הורה התחתונה.


הסיבה להעלאת המחירים היא עלייה בעלויות התפעול ותמחור הפסדי של שירותים מסוימים. באופן יחסי בנק הדואר הוא עדיין זול ביחס לבנקים אחרים.


 לצד ההתייקרויות, הדואר גם השיק מספר שיפורים, כמו הפחתת תעריפים לחבילות שנשלחות לדואר צבאי (מ-32 שקלים ל-10 שקלים) והגדלת הנחה למשלוח דיגיטלי של חבילות ודואר רשום מ-3 שקלים ל-5 שקלים.



שאלות ותשובות על דואר ישראל



מהן החלופות לתשלום חשבונות בדואר?


אפשר לשלם חשבונות באתר האינטרנט של דואר ישראל, באפליקציות ייעודיות או דרך מוקדי השירות של החברות עצמן. עם זאת, תשלום בקופות הבנקים המסחריים כרוך בעמלה גבוהה יותר של 6 שקלים.

קיראו עוד ב"בארץ"


האם כל השירותים התייקרו?


לא. שירותי העו"ש לנתמכי קצבאות ושירותים מפוקחים כמו מחירי הבולים ודואר 72 נותרו ללא שינוי. בנוסף, חלה הפחתה בתעריפי משלוח לחבילות לדואר צבאי.


איך ההתייקרות משפיעה על משתמשים פרטיים?


ההשפעה מורגשת בעיקר אצל מי שמשתמשים באופן קבוע בשירותים כמו דואר רשום או תשלום חשבונות בדלפק. יחד עם זאת, החברה מדגישה שמרבית התעריפים ללקוחות פרטיים נותרו ללא שינוי.


האם ההפרטה משפיעה על המחירים?


כן. כחברה פרטית, לדואר יש גמישות רבה יותר בקביעת מחירי השירותים, למעט שירותים מפוקחים.


מהן ההנחות למשתמשים דיגיטליים?

משתמשים שמכינים חבילות ודואר רשום למשלוח בפורטל הדיגיטלי של דואר ישראל נהנים מהנחה מוגדלת של 5 שקלים לכל פריט


תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    דוד 09/01/2025 07:17
    הגב לתגובה זו
    ואיך אפשר לעקוף מזמין דבר חייב עמלה 70 שח פלוס מעמ רוצה לעשות לבד את הטפסים העברת טפסים 70 או שמונים שח קיצר כתב בשקל
  • 3.
    יהודה גולדשטיין 08/01/2025 15:12
    הגב לתגובה זו
    הוא שאמרתי כל מה שמופרט במוקדם או מאוחר מתייקר.זה מה שאמרתי הפרטה אצל יהודים לא עובד
  • 2.
    הוא זול ובהתאם לכך גם התפקוד שלו (ל"ת)
    ס.א 08/01/2025 12:44
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    דוד 08/01/2025 12:26
    הגב לתגובה זו
    כל ההתקרויות לכיס של אלו שקנו את הדוארשום שיפור בשירות סוגרים סניף אחר סניףשר תקשורת שלא קווה כלום
כלכלת ישראל (X)כלכלת ישראל (X)

נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?

נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?

ענת גלעד |

לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.

המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.

הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון

בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.

הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.

הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.