רואי חשבון
צילום: freepik

לקוחות יוכלו להחליף בקלות את רואה החשבון

כך על פי תקנה חדשה שאושרה היום בוועדת החוקה של הכנסת. במסגרת התקנה החדשה, תבוטל הדרישה לקבל את הסכמת רואה החשבון היוצא לצורך המעבר לחדש. המטרה היא לתת יותר חופש ללקוחות ועסקים. רואה החשבון המוחלף לא יוכל לעכב את המהלך גם במצב של סכסוך כספי או מקצועי



מול הלקוח

עוזי גרסטמן | (2)


ועדת החוקה של הכנסת אישרה היום תקנה חדשה שתשנה באופן משמעותי את היחסים בין לקוחות לרואי החשבון שלהם. במסגרת התקנה, שתשפיע על כל שוק ראיית החשבון בישראל, תבוטל הדרישה לקבלת הסכמת רואה החשבון היוצא לצורך מעבר לרואה חשבון חדש. מדובר בשינוי תקדימי, שמטרתו להגביר את חופש הפעולה של הלקוחות ולהקטין את התלות ברואה החשבון המוחלף.




עד כה, לקוחות שהיו מעוניינים להחליף את רואה החשבון שלהם, נדרשו לקבל את הסכמתו של רואה החשבון המוחלף. במקרים רבים, הדבר הוביל לעיכובים בתהליך המעבר, בייחוד כשהיו סכסוכים כספיים בין הלקוח לבין רואה החשבון המוחלף. מצב זה גרם לאי נוחות ללקוחות, ולעתים אף פגע בפעילותם השוטפת. חובת ההסכמה נתפשה כחלק מהקוד האתי של מקצוע ראיית החשבון, כשרואה החשבון החדש נדרש לכבד את המעמד של רואה החשבון היוצא ולא לקבל את הלקוח ללא אישורו.




התקנה החדשה שאושרה בוועדת החוקה מבטלת, כאמור, את הדרישה לקבלת הסכמת רואה החשבון היוצא. תחת זאת, תונהג חובת יידוע בלבד, שלפיה רואה החשבון החדש יודיע לרואה החשבון היוצא על כוונת הלקוח לעבור אליו. בנוסף, רואה החשבון היוצא לא יוכל לעכב את המעבר במקרה של סכסוך כספי או מקצועי. שינוי זה מקנה ללקוחות שליטה רבה יותר בהחלטותיהם, ומאפשר להם להתנתק במהירות מרואה חשבון שאינו משרת את צורכיהם.



לקוחות ועסקים רבים הביעו שביעות רצון בעקבות ההחלטה, וטענו כי התקנה החדשה תגן על זכויותיהם ותקל עליהם לבחור את נותן השירות המתאים להם ביותר. מנגד, חלק מרואי החשבון טענו כי התקנה החדשה פוגעת במקצועיות ובכבוד של המקצוע.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    יוסי 09/01/2025 15:01
    הגב לתגובה זו
    3 שנים רוח לא משחרר לי חומר ולא מגיש לי דוחות בכוונה כי אני רוצה לעבור לרוח אחר בגלל שנתן לקשישה לטפל לי בחומר ורוב הזמן היא לא נמצאת ולא עובדת על החומר שמסרתי. אני בן ערובה אצלו ופושע ברשויות כהוא אשם וכל זה כדי שישלם לעובדיו פרוטות
  • 1.
    אלון 09/01/2025 08:01
    הגב לתגובה זו
    לחלק מרואי החשבון שטענו שמעבר כזה ללא אישורם הוא פגיעה במקצוע אתם בושה מסכנים הלקוחות שלכם שהחזקתם אותם בכוח בניגוד לרצונם
מאגר לוויתן  (צילום: אלבטרוס)מאגר לוויתן (צילום: אלבטרוס)

ישראל ומצרים מתקרבות להסכם: מתווה יצוא הגז מלוויתן לקראת אישור סופי

ההבנות בין משרד האנרגיה לשותפות לוויתן סוללות את הדרך ליצוא 130 BCM גז למצרים בהיקף של כ-35 מיליארד דולר - לצד התחייבות להבטחת אספקה רציפה למשק הישראלי

מנדי הניג |
נושאים בכתבה לוויתן

בתום רצף דיונים שנמשך לתוך הלילה, משרד האנרגיה והשותפות במאגר לוויתן הגיעו לסיכום שמאפשר להניע את אחת העסקאות המשמעותיות שנרשמו בענף האנרגיה הישראלי. ההסכם, שאמור להיחתם רשמית על ידי ראש הממשלה ביממה הקרובה, יאפשר יצוא גז טבעי למצרים בהיקפים שמעולם לא נחתמו קודם, ויהווה בסיס להרחבת פעילות המאגר בשנים הקרובות. מאחורי ההסכמות עומדת מערכת של שיקולים כלכליים, רגולטוריים ומדיניים, שמתחברת לצורך של שני הצדדים לייצב את משק האנרגיה שלהם ולבסס תשתיות ארוכות טווח.

על פי המתווה, לוויתן ייצא למצרים 130 BCM גז טבעי בהיקף של כ-35 מיליארד דולר, באמצעות חברת Blue Ocean Energy המצרית. מבחינת השותפות - ניו-מד ניו-מד אנרג יהש 4.43%   , שברון ורציו רציו פטרול יהש -2.23%   זה בעסקה שמאפשרת את ההשקעה בהרחבת יכולות ההפקה וההולכה של המאגר, כולל צינור חדש ומערכות שמיועדות להגדיל את קצב ההפקה. מנגד, משרד האנרגיה קיבל כמה התחייבויות שנועדו לשמר את ביטחון האנרגיה של ישראל: מחיר מוגדר לאספקה לשוק המקומי, וכן מנגנון שלפיו במקרה של תקלה במאגרים אחרים, לוויתן יפנה גז ישירות למשק הישראלי. זה גם מהלך שמחזיר חלק מהעקרונות שהיו במתווה הגז המקורי, ומייצר למדינה יכולת תכנון רחבה מול הביקוש הגובר.


לכתבות נוספות בנושא:

לוויתן בעסקת יצוא למצרים של 35 מיליארד דולר עד 2040; שותפויות הגז מזנקות

גז ישראלי - רווח מצרי; כך א-סיסי מרוויח מיליארדי דולרים בשנה על חשבון ישראל


למתווה החדש יש גם מימד פוליטי. נתניהו רוצה להשלים את ההסכם לפני פגישתו עם נשיא ארה"ב אליו הוזמן לסוף החודש, בין היתר לנוכח מעורבותה של שברון בעסקה והאינטרס האמריקאי בשימור היציבות האזורית. למרות שהעסקה נחתמה כבר באוגוסט, ההיתר הרשמי התעכב בשל דרישה לפרוס את היצוא מעבר לשנת 2040 - החוזה המקורי - כדי לשמור אופציה להגדלת אספקה לשוק המקומי במחירים נמוכים יותר. הדרישה הזו יצרה סחבת ארוכה, שבמהלכה גם גורמים אזוריים ניסו לנצל את ההזדמנות.