רואי חשבון
צילום: freepik

לקוחות יוכלו להחליף בקלות את רואה החשבון

כך על פי תקנה חדשה שאושרה היום בוועדת החוקה של הכנסת. במסגרת התקנה החדשה, תבוטל הדרישה לקבל את הסכמת רואה החשבון היוצא לצורך המעבר לחדש. המטרה היא לתת יותר חופש ללקוחות ועסקים. רואה החשבון המוחלף לא יוכל לעכב את המהלך גם במצב של סכסוך כספי או מקצועי



מול הלקוח

עוזי גרסטמן | (2)


ועדת החוקה של הכנסת אישרה היום תקנה חדשה שתשנה באופן משמעותי את היחסים בין לקוחות לרואי החשבון שלהם. במסגרת התקנה, שתשפיע על כל שוק ראיית החשבון בישראל, תבוטל הדרישה לקבלת הסכמת רואה החשבון היוצא לצורך מעבר לרואה חשבון חדש. מדובר בשינוי תקדימי, שמטרתו להגביר את חופש הפעולה של הלקוחות ולהקטין את התלות ברואה החשבון המוחלף.




עד כה, לקוחות שהיו מעוניינים להחליף את רואה החשבון שלהם, נדרשו לקבל את הסכמתו של רואה החשבון המוחלף. במקרים רבים, הדבר הוביל לעיכובים בתהליך המעבר, בייחוד כשהיו סכסוכים כספיים בין הלקוח לבין רואה החשבון המוחלף. מצב זה גרם לאי נוחות ללקוחות, ולעתים אף פגע בפעילותם השוטפת. חובת ההסכמה נתפשה כחלק מהקוד האתי של מקצוע ראיית החשבון, כשרואה החשבון החדש נדרש לכבד את המעמד של רואה החשבון היוצא ולא לקבל את הלקוח ללא אישורו.




התקנה החדשה שאושרה בוועדת החוקה מבטלת, כאמור, את הדרישה לקבלת הסכמת רואה החשבון היוצא. תחת זאת, תונהג חובת יידוע בלבד, שלפיה רואה החשבון החדש יודיע לרואה החשבון היוצא על כוונת הלקוח לעבור אליו. בנוסף, רואה החשבון היוצא לא יוכל לעכב את המעבר במקרה של סכסוך כספי או מקצועי. שינוי זה מקנה ללקוחות שליטה רבה יותר בהחלטותיהם, ומאפשר להם להתנתק במהירות מרואה חשבון שאינו משרת את צורכיהם.



לקוחות ועסקים רבים הביעו שביעות רצון בעקבות ההחלטה, וטענו כי התקנה החדשה תגן על זכויותיהם ותקל עליהם לבחור את נותן השירות המתאים להם ביותר. מנגד, חלק מרואי החשבון טענו כי התקנה החדשה פוגעת במקצועיות ובכבוד של המקצוע.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    יוסי 09/01/2025 15:01
    הגב לתגובה זו
    3 שנים רוח לא משחרר לי חומר ולא מגיש לי דוחות בכוונה כי אני רוצה לעבור לרוח אחר בגלל שנתן לקשישה לטפל לי בחומר ורוב הזמן היא לא נמצאת ולא עובדת על החומר שמסרתי. אני בן ערובה אצלו ופושע ברשויות כהוא אשם וכל זה כדי שישלם לעובדיו פרוטות
  • 1.
    אלון 09/01/2025 08:01
    הגב לתגובה זו
    לחלק מרואי החשבון שטענו שמעבר כזה ללא אישורם הוא פגיעה במקצוע אתם בושה מסכנים הלקוחות שלכם שהחזקתם אותם בכוח בניגוד לרצונם
מטרו (נת"ע)מטרו (נת"ע)

אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן

מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של הפרויקט מתרבות

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מטרו גוש דן

פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר  והיא צפויה לגבות אותו כלכלית. 

נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.


מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.


במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.


הפתרון התחבורתי של העתיד?

עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.