לקוחות יוכלו להחליף בקלות את רואה החשבון
כך על פי תקנה חדשה שאושרה היום בוועדת החוקה של הכנסת. במסגרת התקנה החדשה, תבוטל הדרישה לקבל את הסכמת רואה החשבון היוצא לצורך המעבר לחדש. המטרה היא לתת יותר חופש ללקוחות ועסקים. רואה החשבון המוחלף לא יוכל לעכב את המהלך גם במצב של סכסוך כספי או מקצועי
מול הלקוח
ועדת החוקה של הכנסת אישרה היום תקנה חדשה שתשנה באופן משמעותי את היחסים בין לקוחות לרואי החשבון שלהם. במסגרת התקנה, שתשפיע על כל שוק ראיית החשבון בישראל, תבוטל הדרישה לקבלת הסכמת רואה החשבון היוצא לצורך מעבר לרואה חשבון חדש. מדובר בשינוי תקדימי, שמטרתו להגביר את חופש הפעולה של הלקוחות ולהקטין את התלות ברואה החשבון המוחלף.
עד כה, לקוחות שהיו מעוניינים להחליף את רואה החשבון שלהם, נדרשו לקבל את הסכמתו של רואה החשבון המוחלף. במקרים רבים, הדבר הוביל לעיכובים בתהליך המעבר, בייחוד כשהיו סכסוכים כספיים בין הלקוח לבין רואה החשבון המוחלף. מצב זה גרם לאי נוחות ללקוחות, ולעתים אף פגע בפעילותם השוטפת. חובת ההסכמה נתפשה כחלק מהקוד האתי של מקצוע ראיית החשבון, כשרואה החשבון החדש נדרש לכבד את המעמד של רואה החשבון היוצא ולא לקבל את הלקוח ללא אישורו.
התקנה החדשה שאושרה בוועדת החוקה מבטלת, כאמור, את הדרישה לקבלת הסכמת רואה החשבון היוצא. תחת זאת, תונהג חובת יידוע בלבד, שלפיה רואה החשבון החדש יודיע לרואה החשבון היוצא על כוונת הלקוח לעבור אליו. בנוסף, רואה החשבון היוצא לא יוכל לעכב את המעבר במקרה של סכסוך כספי או מקצועי. שינוי זה מקנה ללקוחות שליטה רבה יותר בהחלטותיהם, ומאפשר להם להתנתק במהירות מרואה חשבון שאינו משרת את צורכיהם.
לקוחות ועסקים רבים הביעו שביעות רצון
בעקבות ההחלטה, וטענו כי התקנה החדשה תגן על זכויותיהם ותקל עליהם לבחור את נותן השירות המתאים להם ביותר. מנגד, חלק מרואי החשבון טענו כי התקנה החדשה פוגעת במקצועיות ובכבוד של המקצוע.
- 2.יוסי 09/01/2025 15:01הגב לתגובה זו3 שנים רוח לא משחרר לי חומר ולא מגיש לי דוחות בכוונה כי אני רוצה לעבור לרוח אחר בגלל שנתן לקשישה לטפל לי בחומר ורוב הזמן היא לא נמצאת ולא עובדת על החומר שמסרתי. אני בן ערובה אצלו ופושע ברשויות כהוא אשם וכל זה כדי שישלם לעובדיו פרוטות
- 1.אלון 09/01/2025 08:01הגב לתגובה זולחלק מרואי החשבון שטענו שמעבר כזה ללא אישורם הוא פגיעה במקצוע אתם בושה מסכנים הלקוחות שלכם שהחזקתם אותם בכוח בניגוד לרצונם
"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת
יום שלישי, 23:00. חדר המגורים בבסיס האימונים בדרום שקט יחסית. אור יחיד בוקע מהפינה שבה יושב סמל איתי כהן. רוב חבריו לפלוגה כבר קרסו מותשים מיום מפרך בשטח, אך הוא לא מצליח לעצום עין. הראש שלו עובד שעות נוספות על הגרף האדום המהבהב באפליקציית המסחר בטלפון הנייד שלו. איתי, לוחם בגדוד חי"ר, לא חולם רק על סוף המסלול או על הדרגות הבאות.
במקום סתם לגלול באינסטגרם, הוא מנצל את השעות השקטות כדי לנהל תיק השקעות קטן. "כשהחבר'ה מדברים על המשחק כדורגל אתמול, אני בודק מה עשה הביטקוין", הוא מספר בחיוך קטן.
בין שמירה לשמירה ובין אימון ניווט למארב, איתי חולם במספרים, והוא לא לבד. בשנתיים האחרונות, המסכים של הסמארטפונים השתנו: אפליקציות משחקים פינו את מקומן לאפליקציות בנקאות, ושיחות על כדורגל או יציאות לסופ"ש הוחלפו בדיונים על מדדי S&P 500, קרנות מחקות וגם קריפטו. בסיסי צה"ל הפכו, בניגוד גמור לדימוי המסורתי של "תקופת ביניים" חסרת דאגות כלכליות, לחממת השקעות לוהטת, והשינוי הזה אינו מקרי.
נקודת המפנה המשמעותית התרחשה בינואר 2022, אז נכנסה לתוקף העלאה דרמטית בשכר החיילים הסדירים - זינוק של 50%. עבור לוחם כמו איתי, מדובר בתוספת משמעותית שהפכה את המשכורת החודשית מכסף כיס סמלי לסכום המאפשר חיסכון משמעותי. "פתאום אתה רואה 'נכנס לחשבון 2,400 שקל'", הוא מסביר, "זה סכום שאפשר לעשות איתו משהו. להשאיר אותו בעו"ש זה פשוט לבזבז אותו על שטויות. הבנתי שאני רוצה שהכסף הזה יעבוד בשבילי".
- בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
- יפן מתכננת תקציב ביטחון שיא של 60 מיליארד דולר: רחפנים ורובוטים במקום חיילים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלק מהשגרה, כמו טיול לשק"ם
הגורם השני שתרם לשינוי הוא הזמן. במיוחד בקרב המשרתים בתפקידי לחימה, שגרת השירות כרוכה בימים ארוכים של המתנה, שעות רבות בבסיס ויציאות מצומצמות הביתה (מגמה שהתעצמה משמעותית מאז ה-7 באוקטובר). הזמן הזה, שבעבר נוצל למנוחה או שיחות בטלות, מתועל כיום ללימוד. "אנחנו יושבים באוהל, אחרי שסיימנו את המשימות, במקום סתם לגלול בטיקטוק, אנחנו רואים סרטוני הסבר על בורסה. זה הפך להיות חלק מהשגרה, כמו טיול לילי לשק"ם", מספר איתי.
