לקוחות יוכלו להחליף בקלות את רואה החשבון
כך על פי תקנה חדשה שאושרה היום בוועדת החוקה של הכנסת. במסגרת התקנה החדשה, תבוטל הדרישה לקבל את הסכמת רואה החשבון היוצא לצורך המעבר לחדש. המטרה היא לתת יותר חופש ללקוחות ועסקים. רואה החשבון המוחלף לא יוכל לעכב את המהלך גם במצב של סכסוך כספי או מקצועי
מול הלקוח
ועדת החוקה של הכנסת אישרה היום תקנה חדשה שתשנה באופן משמעותי את היחסים בין לקוחות לרואי החשבון שלהם. במסגרת התקנה, שתשפיע על כל שוק ראיית החשבון בישראל, תבוטל הדרישה לקבלת הסכמת רואה החשבון היוצא לצורך מעבר לרואה חשבון חדש. מדובר בשינוי תקדימי, שמטרתו להגביר את חופש הפעולה של הלקוחות ולהקטין את התלות ברואה החשבון המוחלף.
עד כה, לקוחות שהיו מעוניינים להחליף את רואה החשבון שלהם, נדרשו לקבל את הסכמתו של רואה החשבון המוחלף. במקרים רבים, הדבר הוביל לעיכובים בתהליך המעבר, בייחוד כשהיו סכסוכים כספיים בין הלקוח לבין רואה החשבון המוחלף. מצב זה גרם לאי נוחות ללקוחות, ולעתים אף פגע בפעילותם השוטפת. חובת ההסכמה נתפשה כחלק מהקוד האתי של מקצוע ראיית החשבון, כשרואה החשבון החדש נדרש לכבד את המעמד של רואה החשבון היוצא ולא לקבל את הלקוח ללא אישורו.
התקנה החדשה שאושרה בוועדת החוקה מבטלת, כאמור, את הדרישה לקבלת הסכמת רואה החשבון היוצא. תחת זאת, תונהג חובת יידוע בלבד, שלפיה רואה החשבון החדש יודיע לרואה החשבון היוצא על כוונת הלקוח לעבור אליו. בנוסף, רואה החשבון היוצא לא יוכל לעכב את המעבר במקרה של סכסוך כספי או מקצועי. שינוי זה מקנה ללקוחות שליטה רבה יותר בהחלטותיהם, ומאפשר להם להתנתק במהירות מרואה חשבון שאינו משרת את צורכיהם.
לקוחות ועסקים רבים הביעו שביעות רצון
בעקבות ההחלטה, וטענו כי התקנה החדשה תגן על זכויותיהם ותקל עליהם לבחור את נותן השירות המתאים להם ביותר. מנגד, חלק מרואי החשבון טענו כי התקנה החדשה פוגעת במקצועיות ובכבוד של המקצוע.
- 2.יוסי 09/01/2025 15:01הגב לתגובה זו3 שנים רוח לא משחרר לי חומר ולא מגיש לי דוחות בכוונה כי אני רוצה לעבור לרוח אחר בגלל שנתן לקשישה לטפל לי בחומר ורוב הזמן היא לא נמצאת ולא עובדת על החומר שמסרתי. אני בן ערובה אצלו ופושע ברשויות כהוא אשם וכל זה כדי שישלם לעובדיו פרוטות
- 1.אלון 09/01/2025 08:01הגב לתגובה זולחלק מרואי החשבון שטענו שמעבר כזה ללא אישורם הוא פגיעה במקצוע אתם בושה מסכנים הלקוחות שלכם שהחזקתם אותם בכוח בניגוד לרצונם
ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.
"השוק המקומי כבר מתומחר גבוה; השקל יגיע ל-3-3.12 בסוף 2026"
דיסקונט ברוקראז' עם סקירה סלקטיבית ל-2026: רוב הסקטורים מקבלים "תשואת שוק" - אפסייד של 26% בנייס, אלביט עם מחיר יעד של 1850 שקל
דיסקונט אחרי שנת 2025 חריגה בכל קנה מידה, עם זינוק של כ-50% בת"א 125 וזרימה של כספי משקיעים זרים לבורסה המקומית, דיסקונט ברוקראז' מנסים לשרטט את השוק של 2026. מצד אחד, הכלכלה הריאלית בישראל הולכת להנות משנה של התאוששות משמעותית, אבל מצד שני, שוק המניות כבר
לא זול, וקשה יהיה לשחזר (ועל זה יסכימו רבים) את מה שראינו בשנה האחרונה.
נקודת המוצא זה שלא נכנס להחמרה ביטחונית משמעותית. אם נניח ככה, בדיסקונט מעריכים ש-2026 תהיה שנה שבה הכלכלה הישראלית תצמח בקצב גבוה מהעולם ואפילו מרוב מדינות המערב. תחזית הצמיחה
של הכלכלה המקומית עומדת על 4.5% עד 5.5%, לעומת כ-3% בלבד בעולם (לפי קונצנזוס בלומברג). המנועים המרכזיים יהיו השקעות, בעיקר למגורים, חזרה של הצריכה הפרטית, וחלק מענפי היצוא.
במקביל, בדיסקונט מצביעים על המשך התמתנות באינפלציה. אחרי שהאינפלציה השנתית
כבר ירדה לתוך היעד, הצפי של מחלקת המחקר הוא לירידה נוספת עד כ-1.6% בסוף 2026. לכך תורמים, בין היתר, חוזק השקל, התמתנות באינפלציה הגלובלית, שחרור מגבלות היצע, והעובדה שבשונה מ-2025, לא צפויה העלאת מע"מ.
הסביבה הזאת תאפשר לבנק ישראל להמשיך ולהפחית
ריבית. בדיסקונט מעריכים לפחות שלוש הפחתות ריבית במהלך 2026, לרמה של 3% עד 3.5% בסוף השנה. הריבית הריאלית בישראל עדיין גבוהה יחסית, גם היסטורית וגם בהשוואה לעולם, והפער הזה, יחד עם האטה באינפלציה ורגיעה בפרמיית הסיכון,
יתמוך בהמשך מהלך ההפחתות שכבר התחיל.
- אלומה מוכרת 38% מאסקו לפי שווי של 160 מיליון שקל: דיסקונט קפיטל נכנסת כשותפה
- "הארנק הירוק" של דיסקונט - מה הוא נותן לכם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אג"ח ומט"ח: השקל ימשיך להתחזק, ירידת תשואות בטווח הקצר
בשוק האג"ח, בדיסקונט ברוקראז' מעריכים כי התנאים המאקרו-כלכליים תומכים בירידת תשואות, בעיקר בחלק הקצר של עקום התשואות,
לפחות בחודשים הראשונים של 2026. המשך התמתנות האינפלציה, לצד צפי להפחתות ריבית והנחה ליציבות יחסית בפרמיית הסיכון, יוצרים סביבה נוחה יותר לאג"ח הממשלתי. עם זאת, הם מדגישים כי במבט של שנה קדימה חוסר הוודאות גובר, בעיקר בשל השאלה כיצד יתפתחו התשואות בארה"ב, ובתרחיש
הבסיס הם מצפים לתשואת החזקה חיובית באג"ח הממשלתי בישראל לאורך העקום, אך ללא אחידות בין הטווחים.
