אקסלנס: "מניית לאומי יקרה כיום, לבנק עם תמהיל כל כך מורכב של סיכונים"
היום ריכז את מרבית העניין בתוך סקטור הבנקאות בנק הפועלים, שפרסם את הדוחות השנתיים שלו. בנק לאומי צפוי לפרסם דוחות בימים הקרובים אבל טרנס קלינגמן, מנהל מחלקת המחקר באקסלנס, בחר לשגר היום עדכון לסקירתו על הבנק.
נזכיר כי מניית לאומי זינקה בכ-30% בשבועיים האחרונים וטיפסה למחיר של 8.58 שקל כעת (עליה של יותר מ-4% היום). קלינגמן, שהמליץ לאחרונה לרכוש את מניות פועלים ודיסקונט אומר כי "כשהעלנו את ההמלצה שלנו לפועלים ולדיסקונט הסברנו שבחרנו לא לעלות את ההמלצה ללאומי בגלל פרופיל הסיכון שלו".
"לאומי חשוף לשלשה סיכונים עיקריים. הראשון הוא רמת ההפרשות בגין תיקי האשראי (לאומי לא חסין מפני המיתון על אף מדיניות האשראי הנחשבת לזהירה במיוחד ורזרבות בגין אשראי בעייתי הרבה מעל הממוצע במערכת). השני הינו תיק הנוסטרו של הבנק שכולל 17 מיליארד שקל (מעל ל-80% מההון העצמי של הבנק) המושקע באג"ח בנקים חו"ל. והשלישי - חשיפה ישירה (לא דרך הלוואות) למצב הכלכלי בעולם בשל פורטפוליו רחב של אחזקות בחברות ריאליות ובעיקר החברה לישראל".
לכן, אומר קלינגמן, מי שמשקיע בבנק לאומי צריך לקבל תגמול עבור החשיפה לשלושה סיכונים נפרדים (כשפועלים ודיסקונט פחות חשופים באופן משמעותי לסיכונים 2 ו- 3 אם כי יש סימן שאלה יותר גדול אצלם לגבי איכות תיקי האשראי). על רקע זה העלייה החדה מאד במניית לאומי בימים האחרונים קצת תמוהה בעינינו".
"הרי ברור (גם לברננקי ואובאמה יש לציין) שהמיתון בכלכלה הריאלית העולמי ילך ויחמיר למרות ששוק המניות ומניות הפיננסים בפרט עוברים תהליך של תיקון מתבקש אחרי הנפילות החדות. הרעה בתוצאות החברות הריאליות תשפיע באופן ישיר על הדוח"ות הכספיים של בנק לאומי - דרך הסעיף של רווח מחברות כלולות".
"אנו מציינים פעם נוספת ששוק האג"ח בחו"ל אינו שותף לגל האופטימיות שסחף את שוק המניות, והאג"חים של הבנקים בחו"ל עדיין משקפים מחירים נמוכים שלוקחים בחשבון תספורת חוב, במיוחד בשטרי ההון המורכבים ובכתבי התחייבויות הנדחים אבל גם בגין החוב הבכיר. לפי גודל ההפסדים בגין תיק האג"ח בנקים חו"ל שדווחו ע"י בנק לאומי בסוף הרבעון השלישי, סביר להניח שהבנק חשוף לא רק לחוב בכיר אלא גם לדרגות חוב נחותים למיניהם".
כל זה מביא את אקסלנס לאחת משתי מסקנות: או שהמשקיעים מעריכים שבאמת יש תפנית בכלכלה העולמית ושיפור ניכר באיכות האשראי בבנקים הזרים מה שישפיע לחיוב על בנק לאומי. או שהמשקיעים מעריכים שבנק לאומי נוקט בימים אלו בפעולות להנמיך את פרופיל הסיכון ולחזק את בסיס ההון העצמי תוך מכירה של חלק מהאחזקות הריאליות ו/או דרך מכירת חלק מתיק האג"ח בנקים שלו.
בפרט, אומר קלינגמן, "מכירה היפותטית של חלקו של הבנק בחברה לישראל נראה לנו כמהלך מעניין עבור לאומי. לפי מחירי השוק הנוכחים לאומי ירשום רווח לפני מס בסדר גודל של כ-500 מיליון שקל בעת המכירה, נניח לאחים עופר או שותף אסטרטגי של משפחת עופר (כגון חברה סינית המעוניינת בצי של אוניות ואשלג) במקרה שיש בעיה במימון העסקה למשפחת עופר בשל מגבלת לווה בודד.
"הרי בימים אלו של מחנק אשראי, לאומי יצטרך לממן עסקה כזאת - בדיוק כמו שדיסקונט מימן את רכישת מניות KFS מידיו ע"י קרדן. אבל בדרך, לאומי יכול לרשום רווח הון נאה ולהוריד קיזוז בהון הרגולטורי בגין ההשקעה בחברה לישראל מה שישפר את הלימות ההון של הבנק בצורה משמעותית".
מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
אם חשבתם שישראל הרבה יותר יקרה מהעולם, המספרים מוכיחים אחרת: עשור של אינפלציה נמוכה מציב את ישראל בפער של יותר מפי 2.5 מול ה-OECD
מסתבר שקצב האינפלציה בישראל נמוך בהרבה מאשר ברוב המדינות המפותחות, ה-OECD. זאת בניגוד ל"תחושות בטן" שיש לנו. מסתבר גם שמדד מפתיע מראה שאפילו מחירי השירותים העירוניים בתל אביב, כבר אינם בראש רשימת הערים המרכזיות היקרות בעולם המערבי, כפי שהיה בעבר. המסקנות הללו מספקות ללא כל ספק עוד תחמושת לאלו הדורשים מבנק ישראל להוריד את הריבית במיידי וכמה שיותר.
בממוצע שנתי קצב האינפלציה בישראל ב-10 השנים האחרונות היה 1.4% לשנה מול ממוצע של 3.8% ב-OECD. משמע בחו"ל, ברבות מהמדינות המערביות, קצב האינפלציה הממוצע גבוה ביותר מפי 2.5 מאשר אצלנו!
המקור: עיבודי חיסונים פיננסים לפרסום של ה-OECD
www.oecd.org/content/dam/oecd/en/data/insights/statistical-releases/2025/7/consumer-prices-oecd-07-2025.pdf- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- מהאינפלציה לצמיחה: מלחמת הסחר חוזרת למרכז הבמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תל אביב (מבחינת יוקר המחייה) זה לא מה שהיה פעם
כדי להבין עד כמה תמונת האינפלציה מורכבת וכוללת הרבה מאד אלמנטים שהמדיה הכלכלית פעמים רבות מתעלמת מהם, להלן טבלה ובה בדיקה שפרסמו Visual Capitalist על בסיס נתונים שבדק דויטשה בנק, בנוגע לעלות החודשית שמשקי הבית ועסקים בערים שונות בעולם משלמים על שירותים עירוניים דוגמת חשמל, מים, פינוי אשפה וכו':
הכנסת אישרה: הטבות מס נרחבות ותגמול מוגדל ללוחמי המילואים
חוק חדש יעניק עד 4 נקודות זיכוי במס ויקבע תגמול מינימלי של 9,632 שקל לחודש מילואים; ההסדר יורחב ב־2028 ויכלול גם תגמול רטרואקטיבי למפוטרים בזמן שירות
הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את חוק הטבות המס למשרתי המילואים כלוחמים, יוזמה שמוביל שר האוצר בצלאל סמוטריץ’. החוק מעניק נקודות זיכוי במס הכנסה ללוחמי מילואים בהתאם להיקף ימי השירות שביצעו במהלך שנת המס, במטרה לתגמל ולתמרץ שירות משמעותי במערך המילואים. על פי ההסדר החדש, משרתי מילואים שביצעו מעל 30 ימי שירות בשנה יהיו זכאים לנקודות זיכוי מדורגות, שיכולות להגיע עד ארבע נקודות זיכוי בשנה, שוות ערך לכ־968 שקלים בחודש, או כ־11,600 שקלים בשנה. ההטבה תיושם באופן קבוע במערך המס.
חלוקת הנקודות תיעשה בהתאם למספר הימים: 30 ימי שירות יזכו בחצי נקודת זיכוי (121 שקלים בחודש), 50 ימים יזכו בנקודה, 70 ימים בשתי נקודות, 90 ימים בשלוש נקודות, ומעל 110 ימים - ארבע נקודות. החל משנת 2028 המדרגות יותאמו מחדש כך שזכאות תושג כבר מ־20 ימי שירות.
בנוסף, החוק מעגן את התגמול המינימלי לחודש מילואים ומצמיד אותו למדד. בשנת 2025 יעמוד שכר המינימום לחודש מילואים על 9,632 שקלים, במקום כ־7,000 שקלים כיום. ההעלאה, שנקבעה תחילה כהוראת שעה בתקופת המלחמה, תהפוך כעת להסדר קבוע.
78% זכאים
בדיוני ועדת הכספים עלה כי כ־78% מלוחמי מערך המילואים צפויים לעמוד בתנאי הסף ולהיכנס למעגל הזכאות כבר בשנת 2025. דרישת הוועדה הביאה להפחתת מספר ימי השירות הנדרשים החל משנת 2028, מתוך צפי לירידה בעומס המילואים בשנים הקרובות. במהלך הדיונים הושם דגש על כך שהחוק המקורי היטיב בעיקר עם בעלי הכנסה גבוהה, ולכן הוחלט לשלב בו תיקון לחוק הביטוח הלאומי המבטיח תגמול מזערי למשרתי מילואים בעלי הכנסה נמוכה או כאלה שאינם עובדים. שיעור התגמול יעמוד על 95% משכר הבסיס, כפי שנקבע בתקופת המלחמה, וייושם באופן קבוע.
- כמות גדולה של דירות בהנחה למילואימניקים והטבות נוספות - הנה התנאים המלאים
- האם המענקים למילואימניקים חייבים במס?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בוועדה הוצג גם סיכום נוסף, ביוזמת ח״כ ינון אזולאי, שלפיו משרת מילואים שיפוטר במהלך שירותו יהיה זכאי להשלמת שכר מלאה עד לגובה שכרו האחרון. באוצר ציינו כי הסדר זה יקודם בהסכמה במסגרת הצעת חוק פרטית, וייכנס לתוקף רטרואקטיבית ממאי 2025 ועד לסיום מצב החירום בעורף.
