אקסלנס: "מניית לאומי יקרה כיום, לבנק עם תמהיל כל כך מורכב של סיכונים"
היום ריכז את מרבית העניין בתוך סקטור הבנקאות בנק הפועלים, שפרסם את הדוחות השנתיים שלו. בנק לאומי צפוי לפרסם דוחות בימים הקרובים אבל טרנס קלינגמן, מנהל מחלקת המחקר באקסלנס, בחר לשגר היום עדכון לסקירתו על הבנק.
נזכיר כי מניית לאומי זינקה בכ-30% בשבועיים האחרונים וטיפסה למחיר של 8.58 שקל כעת (עליה של יותר מ-4% היום). קלינגמן, שהמליץ לאחרונה לרכוש את מניות פועלים ודיסקונט אומר כי "כשהעלנו את ההמלצה שלנו לפועלים ולדיסקונט הסברנו שבחרנו לא לעלות את ההמלצה ללאומי בגלל פרופיל הסיכון שלו".
"לאומי חשוף לשלשה סיכונים עיקריים. הראשון הוא רמת ההפרשות בגין תיקי האשראי (לאומי לא חסין מפני המיתון על אף מדיניות האשראי הנחשבת לזהירה במיוחד ורזרבות בגין אשראי בעייתי הרבה מעל הממוצע במערכת). השני הינו תיק הנוסטרו של הבנק שכולל 17 מיליארד שקל (מעל ל-80% מההון העצמי של הבנק) המושקע באג"ח בנקים חו"ל. והשלישי - חשיפה ישירה (לא דרך הלוואות) למצב הכלכלי בעולם בשל פורטפוליו רחב של אחזקות בחברות ריאליות ובעיקר החברה לישראל".
לכן, אומר קלינגמן, מי שמשקיע בבנק לאומי צריך לקבל תגמול עבור החשיפה לשלושה סיכונים נפרדים (כשפועלים ודיסקונט פחות חשופים באופן משמעותי לסיכונים 2 ו- 3 אם כי יש סימן שאלה יותר גדול אצלם לגבי איכות תיקי האשראי). על רקע זה העלייה החדה מאד במניית לאומי בימים האחרונים קצת תמוהה בעינינו".
"הרי ברור (גם לברננקי ואובאמה יש לציין) שהמיתון בכלכלה הריאלית העולמי ילך ויחמיר למרות ששוק המניות ומניות הפיננסים בפרט עוברים תהליך של תיקון מתבקש אחרי הנפילות החדות. הרעה בתוצאות החברות הריאליות תשפיע באופן ישיר על הדוח"ות הכספיים של בנק לאומי - דרך הסעיף של רווח מחברות כלולות".
"אנו מציינים פעם נוספת ששוק האג"ח בחו"ל אינו שותף לגל האופטימיות שסחף את שוק המניות, והאג"חים של הבנקים בחו"ל עדיין משקפים מחירים נמוכים שלוקחים בחשבון תספורת חוב, במיוחד בשטרי ההון המורכבים ובכתבי התחייבויות הנדחים אבל גם בגין החוב הבכיר. לפי גודל ההפסדים בגין תיק האג"ח בנקים חו"ל שדווחו ע"י בנק לאומי בסוף הרבעון השלישי, סביר להניח שהבנק חשוף לא רק לחוב בכיר אלא גם לדרגות חוב נחותים למיניהם".
כל זה מביא את אקסלנס לאחת משתי מסקנות: או שהמשקיעים מעריכים שבאמת יש תפנית בכלכלה העולמית ושיפור ניכר באיכות האשראי בבנקים הזרים מה שישפיע לחיוב על בנק לאומי. או שהמשקיעים מעריכים שבנק לאומי נוקט בימים אלו בפעולות להנמיך את פרופיל הסיכון ולחזק את בסיס ההון העצמי תוך מכירה של חלק מהאחזקות הריאליות ו/או דרך מכירת חלק מתיק האג"ח בנקים שלו.
בפרט, אומר קלינגמן, "מכירה היפותטית של חלקו של הבנק בחברה לישראל נראה לנו כמהלך מעניין עבור לאומי. לפי מחירי השוק הנוכחים לאומי ירשום רווח לפני מס בסדר גודל של כ-500 מיליון שקל בעת המכירה, נניח לאחים עופר או שותף אסטרטגי של משפחת עופר (כגון חברה סינית המעוניינת בצי של אוניות ואשלג) במקרה שיש בעיה במימון העסקה למשפחת עופר בשל מגבלת לווה בודד.
"הרי בימים אלו של מחנק אשראי, לאומי יצטרך לממן עסקה כזאת - בדיוק כמו שדיסקונט מימן את רכישת מניות KFS מידיו ע"י קרדן. אבל בדרך, לאומי יכול לרשום רווח הון נאה ולהוריד קיזוז בהון הרגולטורי בגין ההשקעה בחברה לישראל מה שישפר את הלימות ההון של הבנק בצורה משמעותית".
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
