אקסלנס: "מניית לאומי יקרה כיום, לבנק עם תמהיל כל כך מורכב של סיכונים"

"מכירה היפותטית של חלקו של הבנק בחברה לישראל נראה לנו כמהלך מעניין עבור לאומי. לפי מחירי השוק הנוכחים לאומי ירשום רווח לפני מס בסדר גודל של כ- 500 מיליון שקל"
קובי ישעיהו |

היום ריכז את מרבית העניין בתוך סקטור הבנקאות בנק הפועלים, שפרסם את הדוחות השנתיים שלו. בנק לאומי צפוי לפרסם דוחות בימים הקרובים אבל טרנס קלינגמן, מנהל מחלקת המחקר באקסלנס, בחר לשגר היום עדכון לסקירתו על הבנק.

נזכיר כי מניית לאומי זינקה בכ-30% בשבועיים האחרונים וטיפסה למחיר של 8.58 שקל כעת (עליה של יותר מ-4% היום). קלינגמן, שהמליץ לאחרונה לרכוש את מניות פועלים ודיסקונט אומר כי "כשהעלנו את ההמלצה שלנו לפועלים ולדיסקונט הסברנו שבחרנו לא לעלות את ההמלצה ללאומי בגלל פרופיל הסיכון שלו".

"לאומי חשוף לשלשה סיכונים עיקריים. הראשון הוא רמת ההפרשות בגין תיקי האשראי (לאומי לא חסין מפני המיתון על אף מדיניות האשראי הנחשבת לזהירה במיוחד ורזרבות בגין אשראי בעייתי הרבה מעל הממוצע במערכת). השני הינו תיק הנוסטרו של הבנק שכולל 17 מיליארד שקל (מעל ל-80% מההון העצמי של הבנק) המושקע באג"ח בנקים חו"ל. והשלישי - חשיפה ישירה (לא דרך הלוואות) למצב הכלכלי בעולם בשל פורטפוליו רחב של אחזקות בחברות ריאליות ובעיקר החברה לישראל".

לכן, אומר קלינגמן, מי שמשקיע בבנק לאומי צריך לקבל תגמול עבור החשיפה לשלושה סיכונים נפרדים (כשפועלים ודיסקונט פחות חשופים באופן משמעותי לסיכונים 2 ו- 3 אם כי יש סימן שאלה יותר גדול אצלם לגבי איכות תיקי האשראי). על רקע זה העלייה החדה מאד במניית לאומי בימים האחרונים קצת תמוהה בעינינו".

"הרי ברור (גם לברננקי ואובאמה יש לציין) שהמיתון בכלכלה הריאלית העולמי ילך ויחמיר למרות ששוק המניות ומניות הפיננסים בפרט עוברים תהליך של תיקון מתבקש אחרי הנפילות החדות. הרעה בתוצאות החברות הריאליות תשפיע באופן ישיר על הדוח"ות הכספיים של בנק לאומי - דרך הסעיף של רווח מחברות כלולות".

"אנו מציינים פעם נוספת ששוק האג"ח בחו"ל אינו שותף לגל האופטימיות שסחף את שוק המניות, והאג"חים של הבנקים בחו"ל עדיין משקפים מחירים נמוכים שלוקחים בחשבון תספורת חוב, במיוחד בשטרי ההון המורכבים ובכתבי התחייבויות הנדחים אבל גם בגין החוב הבכיר. לפי גודל ההפסדים בגין תיק האג"ח בנקים חו"ל שדווחו ע"י בנק לאומי בסוף הרבעון השלישי, סביר להניח שהבנק חשוף לא רק לחוב בכיר אלא גם לדרגות חוב נחותים למיניהם".

כל זה מביא את אקסלנס לאחת משתי מסקנות: או שהמשקיעים מעריכים שבאמת יש תפנית בכלכלה העולמית ושיפור ניכר באיכות האשראי בבנקים הזרים מה שישפיע לחיוב על בנק לאומי. או שהמשקיעים מעריכים שבנק לאומי נוקט בימים אלו בפעולות להנמיך את פרופיל הסיכון ולחזק את בסיס ההון העצמי תוך מכירה של חלק מהאחזקות הריאליות ו/או דרך מכירת חלק מתיק האג"ח בנקים שלו.

בפרט, אומר קלינגמן, "מכירה היפותטית של חלקו של הבנק בחברה לישראל נראה לנו כמהלך מעניין עבור לאומי. לפי מחירי השוק הנוכחים לאומי ירשום רווח לפני מס בסדר גודל של כ-500 מיליון שקל בעת המכירה, נניח לאחים עופר או שותף אסטרטגי של משפחת עופר (כגון חברה סינית המעוניינת בצי של אוניות ואשלג) במקרה שיש בעיה במימון העסקה למשפחת עופר בשל מגבלת לווה בודד.

"הרי בימים אלו של מחנק אשראי, לאומי יצטרך לממן עסקה כזאת - בדיוק כמו שדיסקונט מימן את רכישת מניות KFS מידיו ע"י קרדן. אבל בדרך, לאומי יכול לרשום רווח הון נאה ולהוריד קיזוז בהון הרגולטורי בגין ההשקעה בחברה לישראל מה שישפר את הלימות ההון של הבנק בצורה משמעותית".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שלמה קרעי הליכוד
צילום: הגר כהן

משרד התקשורת ביטל את עמלות הוראת הקבע בחברות התקשורת

החל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית; במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה

רן קידר |

מזה כ-10 ימים, והחל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית. במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה. 

לפי התקנות, חברות התקשורת עדיין יוכלו, במקרים מוצדקים, לדרוש תשלום מראש עבור חבילת השירות כדי לצמצם סיכוני גבייה, אך ללא גביית עמלה נוספת. במקביל, השר קרעי מוביל כעת מהלך משלים להרחבת האיסור גם על חברות הטלוויזיה הרב-ערוצית, במטרה להבטיח שוק הוגן ושוויוני לכלל הצרכנים.

לאחרונה, משרד התקשורת נמצא במוקד של דיון ציבורי אודות הרפורמה באופן חישוב הרייטינג. להבדיל מהקונצנזוס של ביטולי עמלות, במקרה של ועדת המדרוג, יש מחלוקת גדולה. המניע של המשרד הוא לערוך רפורמה בשיטה שקיימת כבר עשורים רבים, מבלי שעודכנה, ואילו הביקורת מגיע על רקע העברת מוקדי הכח הקיימים וביזורם. 

עוד נושא שבו משרד התקשורת נמצא בכותרות הוא רכישת הוט מובייל על ידי פלאפון, שהעלתה לפני שבוע את ההצעה להוט מובייל ל-2.1 מיליארד שקל. ההצעה הקודמת עמדה על 2 מיליארד שקל והעלאה הנוכחית היא מסר למתמודדים האחרים שפלאפון נחושה לרכוש את הוט מובייל.  שוק התקשורת השתנה מאוד ב-13 השנה האחרונות, מאז הרפורמה שהורידה את המחירים בכ-80% והתחרות בו כיום היא גדולה מאוד עם מספר חברות חזקות משמעותי. כלומר, למרות ששר התקשורת הביע התנגדות עסקה, לא נראה שיש לו באמת גושפנקא אמיתית וריאלית להתנגדות הזו.

הדבר מגיע גם לאחר מהלך נוסף של המשרד, שפרסם קול קורא לפני כחודש, שבמהותו בוחן מחדש את חובת ההפרדה המבנית החלה על קבוצות בזק והוט. במידה וההפרדה תבוטל, חברת התקשורת תוכל סוף-סוף למזג לתוכה את פעילות yes ולהכיר בהפסדים הצבורים שלה מה שיכול ליצור לה מגן מס ולחסוך לה מסים בהיקף של מאות מיליוני שקלים. הקול הקורא שפרסם משרד התקשורת מבקש לשמוע עמדות מהציבור ומהחברות לקראת שינוי כולל במודל הרגולציה של שוק התקשורת. זה צעד בתהליך ארוך, שבמסגרתו נבחנת השאלה האם יש עדיין הצדקה להחזיק את בזק כמבנה מפוצל - בין פעילות התשתיות הקוויות, בזק בינלאומי ו-yes - או שהגיע הזמן לשחרר את החברות לפעול תחת קורת גג אחת כמו בשאר החברות.

שלמה קרעי הליכוד
צילום: הגר כהן

משרד התקשורת ביטל את עמלות הוראת הקבע בחברות התקשורת

החל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית; במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה

רן קידר |

מזה כ-10 ימים, והחל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית. במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה. 

לפי התקנות, חברות התקשורת עדיין יוכלו, במקרים מוצדקים, לדרוש תשלום מראש עבור חבילת השירות כדי לצמצם סיכוני גבייה, אך ללא גביית עמלה נוספת. במקביל, השר קרעי מוביל כעת מהלך משלים להרחבת האיסור גם על חברות הטלוויזיה הרב-ערוצית, במטרה להבטיח שוק הוגן ושוויוני לכלל הצרכנים.

לאחרונה, משרד התקשורת נמצא במוקד של דיון ציבורי אודות הרפורמה באופן חישוב הרייטינג. להבדיל מהקונצנזוס של ביטולי עמלות, במקרה של ועדת המדרוג, יש מחלוקת גדולה. המניע של המשרד הוא לערוך רפורמה בשיטה שקיימת כבר עשורים רבים, מבלי שעודכנה, ואילו הביקורת מגיע על רקע העברת מוקדי הכח הקיימים וביזורם. 

עוד נושא שבו משרד התקשורת נמצא בכותרות הוא רכישת הוט מובייל על ידי פלאפון, שהעלתה לפני שבוע את ההצעה להוט מובייל ל-2.1 מיליארד שקל. ההצעה הקודמת עמדה על 2 מיליארד שקל והעלאה הנוכחית היא מסר למתמודדים האחרים שפלאפון נחושה לרכוש את הוט מובייל.  שוק התקשורת השתנה מאוד ב-13 השנה האחרונות, מאז הרפורמה שהורידה את המחירים בכ-80% והתחרות בו כיום היא גדולה מאוד עם מספר חברות חזקות משמעותי. כלומר, למרות ששר התקשורת הביע התנגדות עסקה, לא נראה שיש לו באמת גושפנקא אמיתית וריאלית להתנגדות הזו.

הדבר מגיע גם לאחר מהלך נוסף של המשרד, שפרסם קול קורא לפני כחודש, שבמהותו בוחן מחדש את חובת ההפרדה המבנית החלה על קבוצות בזק והוט. במידה וההפרדה תבוטל, חברת התקשורת תוכל סוף-סוף למזג לתוכה את פעילות yes ולהכיר בהפסדים הצבורים שלה מה שיכול ליצור לה מגן מס ולחסוך לה מסים בהיקף של מאות מיליוני שקלים. הקול הקורא שפרסם משרד התקשורת מבקש לשמוע עמדות מהציבור ומהחברות לקראת שינוי כולל במודל הרגולציה של שוק התקשורת. זה צעד בתהליך ארוך, שבמסגרתו נבחנת השאלה האם יש עדיין הצדקה להחזיק את בזק כמבנה מפוצל - בין פעילות התשתיות הקוויות, בזק בינלאומי ו-yes - או שהגיע הזמן לשחרר את החברות לפעול תחת קורת גג אחת כמו בשאר החברות.