אקסלנס: "מניית לאומי יקרה כיום, לבנק עם תמהיל כל כך מורכב של סיכונים"
היום ריכז את מרבית העניין בתוך סקטור הבנקאות בנק הפועלים, שפרסם את הדוחות השנתיים שלו. בנק לאומי צפוי לפרסם דוחות בימים הקרובים אבל טרנס קלינגמן, מנהל מחלקת המחקר באקסלנס, בחר לשגר היום עדכון לסקירתו על הבנק.
נזכיר כי מניית לאומי זינקה בכ-30% בשבועיים האחרונים וטיפסה למחיר של 8.58 שקל כעת (עליה של יותר מ-4% היום). קלינגמן, שהמליץ לאחרונה לרכוש את מניות פועלים ודיסקונט אומר כי "כשהעלנו את ההמלצה שלנו לפועלים ולדיסקונט הסברנו שבחרנו לא לעלות את ההמלצה ללאומי בגלל פרופיל הסיכון שלו".
"לאומי חשוף לשלשה סיכונים עיקריים. הראשון הוא רמת ההפרשות בגין תיקי האשראי (לאומי לא חסין מפני המיתון על אף מדיניות האשראי הנחשבת לזהירה במיוחד ורזרבות בגין אשראי בעייתי הרבה מעל הממוצע במערכת). השני הינו תיק הנוסטרו של הבנק שכולל 17 מיליארד שקל (מעל ל-80% מההון העצמי של הבנק) המושקע באג"ח בנקים חו"ל. והשלישי - חשיפה ישירה (לא דרך הלוואות) למצב הכלכלי בעולם בשל פורטפוליו רחב של אחזקות בחברות ריאליות ובעיקר החברה לישראל".
לכן, אומר קלינגמן, מי שמשקיע בבנק לאומי צריך לקבל תגמול עבור החשיפה לשלושה סיכונים נפרדים (כשפועלים ודיסקונט פחות חשופים באופן משמעותי לסיכונים 2 ו- 3 אם כי יש סימן שאלה יותר גדול אצלם לגבי איכות תיקי האשראי). על רקע זה העלייה החדה מאד במניית לאומי בימים האחרונים קצת תמוהה בעינינו".
"הרי ברור (גם לברננקי ואובאמה יש לציין) שהמיתון בכלכלה הריאלית העולמי ילך ויחמיר למרות ששוק המניות ומניות הפיננסים בפרט עוברים תהליך של תיקון מתבקש אחרי הנפילות החדות. הרעה בתוצאות החברות הריאליות תשפיע באופן ישיר על הדוח"ות הכספיים של בנק לאומי - דרך הסעיף של רווח מחברות כלולות".
"אנו מציינים פעם נוספת ששוק האג"ח בחו"ל אינו שותף לגל האופטימיות שסחף את שוק המניות, והאג"חים של הבנקים בחו"ל עדיין משקפים מחירים נמוכים שלוקחים בחשבון תספורת חוב, במיוחד בשטרי ההון המורכבים ובכתבי התחייבויות הנדחים אבל גם בגין החוב הבכיר. לפי גודל ההפסדים בגין תיק האג"ח בנקים חו"ל שדווחו ע"י בנק לאומי בסוף הרבעון השלישי, סביר להניח שהבנק חשוף לא רק לחוב בכיר אלא גם לדרגות חוב נחותים למיניהם".
כל זה מביא את אקסלנס לאחת משתי מסקנות: או שהמשקיעים מעריכים שבאמת יש תפנית בכלכלה העולמית ושיפור ניכר באיכות האשראי בבנקים הזרים מה שישפיע לחיוב על בנק לאומי. או שהמשקיעים מעריכים שבנק לאומי נוקט בימים אלו בפעולות להנמיך את פרופיל הסיכון ולחזק את בסיס ההון העצמי תוך מכירה של חלק מהאחזקות הריאליות ו/או דרך מכירת חלק מתיק האג"ח בנקים שלו.
בפרט, אומר קלינגמן, "מכירה היפותטית של חלקו של הבנק בחברה לישראל נראה לנו כמהלך מעניין עבור לאומי. לפי מחירי השוק הנוכחים לאומי ירשום רווח לפני מס בסדר גודל של כ-500 מיליון שקל בעת המכירה, נניח לאחים עופר או שותף אסטרטגי של משפחת עופר (כגון חברה סינית המעוניינת בצי של אוניות ואשלג) במקרה שיש בעיה במימון העסקה למשפחת עופר בשל מגבלת לווה בודד.
"הרי בימים אלו של מחנק אשראי, לאומי יצטרך לממן עסקה כזאת - בדיוק כמו שדיסקונט מימן את רכישת מניות KFS מידיו ע"י קרדן. אבל בדרך, לאומי יכול לרשום רווח הון נאה ולהוריד קיזוז בהון הרגולטורי בגין ההשקעה בחברה לישראל מה שישפר את הלימות ההון של הבנק בצורה משמעותית".
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)לקראת מימוש חוק הרווחים הכלואים - המוקש הגדול שטמון בהעברת נכסים מחברה לידיים פרטיות
חוק הרווחים הכלואים מייצר אי וודאות ובלבול רב. מדובר בחוק שמתמרץ בעצם במקרים רבים סגירת חברות והעברת הנכסים לבעלי המניות - לפעמים זה מוביל לנזק גדול; על החוק ועל הסיכונים
רווחים כלואים במסגרת חוק הרווחים הכלואים (או בשמו הרשמי: חוק ההתייעלות הכלכלית), אישרה הכנסת הוראת שעה שמקנה הקלות במס לחברות ולבעלי המניות שלהן. סעיף 6 לחוק מאפשר העברת נכסים מחברה לבעל מניות בשני דרכים: הליך פירוק החברה או העברת נכסים מהחברה לבעל מניות פרטי, וזאת בפטור ממס רכישה וממס שבח.
ואולם, בניגוד לפטור שניתן בעניין מס רכישה ומס שבח, החוק "שותק" בכל הנוגע להיטל השבחה והיטלי פיתוח, ואינו מקנה פטור מהיטלים אלה במסגרת העברת הנכסים.
מדובר במוקש גדול שיכול "לצוף" בדיעבד, לאחר השלמת המהלך, בדמות של היטל השבחה או היטל פיתוח. אי הוודאות הזו בעת ביצוע ההעברה, עלולה לגרור למיסוי מוניציפלי בו ייתקל בעל המניות המעביר, בשלב מאוחר יותר.
בימים אלה אנו מצויים בישורת האחרונה של יישום וביצוע הוראת השעה, שכאמור כוללת שתי אפשרויות אשר ביצוען צריך להיות עד סוף השנה ואף מוקדם מכך.
- רשות המסים הצליחה - 10 מיליארד שקל ממיסוי רווחים כלואים זורמים לקופה
- עתירה נגד החוק על רווחים כלואים - האם יש סיכוי למנוע את החוק?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מסלול פירוק - פירוק מלא של החברה והעברת כל נכסיה והתחייבויותיה לבעלי המניות. מועד הפירוק חייב להסתיים עד 31 בדצמבר 2025 והמס על רווחים ראויים לחלוקה מחושב במועד זה.
.jpg "ביטוח לאומי")
ביטוח לאומי מסרב להיות אחראי על בדיקות תגי הנכים
המוסד לביטוח לאומי - "העומסים חריגים, הוועדות מטפלות ב-600 אלף תיקים בשנה"
הצעה שמופיעה בטיוטות חוק ההסדרים לשנת 2026 מבקשת לבצע שינוי דרמטי בתהליך הנפקת תגי חניה לנכים: ביטול הבדיקות הרפואיות הישירות ברשות הרישוי של משרד התחבורה, והעברת הסמכות להחליט על הזכאות לגופים אחרים, בעיקר הביטוח הלאומי, משרד הביטחון ומשרד העבודה והרווחה. במקום בדיקה חדשה בכל בקשה, המערכת תסתמך על אישורים רפואיים קיימים שכבר ניתנו לאותם אנשים במסגרת קצבאות נכות או שיקום.
הביטוח הלאומי מתנגד נחרצות. המוסד טוען שהוועדות הרפואיות שלו מטפלות כיום בכ-600 אלף תיקים בשנה, מספר שיא שנובע בעיקר מהשלכות מלחמת “חרבות ברזל”, תביעות מילואימניקים, נפגעי פעולות איבה ומשפחות חטופים ונעדרים. הוספת מאות אלפי בקשות לתגי חניה תגרום לעיכובים של חודשים ארוכים, ודווקא האנשים שהתג נועד לסייע להם, נכים קשים, חולים כרוניים וילדים עם מוגבלות – יישארו ללא פתרון ניידות מיידי.
תגים מזוייפים
בישראל חל זינוק חסר תקדים במספר תגי הנכה. ב-2020 עמד המספר על כ-90 אלף תגים פעילים; כעת הוא הגיע כ-660 אלף גידול של פי 7.5 בחמש שנים בלבד. חקירות משטרה ודוחות מבקר המדינה חשפו כי עשרות עד מאות אלפי תגים הונפקו במרמה, באמצעות מסמכים רפואיים מזויפים או “רופאים מומחים” שחתמו בתשלום. התוצאה בשטח: חניות נכים תפוסות על ידי מי שאינם זכאים, ונכים אמיתיים נאלצים לחפש חניה רחוק או לוותר על יציאה מהבית.
במהלך השנה פרסם משרד התחבורה נוהל חדש וקשוח יותר להנפקת תגים, שכלל דרישה למסמכים עדכניים וביטול חידושים אוטומטיים. אולם יישום הנוהל נדחה שוב ושוב, וההצעה הנוכחית בחוק ההסדרים נתפסת כניסיון לעקוף את הבעיה הבירוקרטית על ידי העברת האחריות לגוף אחר.
- בנקאי נורה מחוץ לביתו - והוכר כנפגע בתאונת עבודה
- קיבלתם חוב מהביטוח הלאומי? ייתכן שהוא בכלל לא שלכם - כך תיפטרו ממנו בקלות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הביטוח הלאומי מדגיש שוב ושוב כי “תגי חניה לנכים אינם בסמכותנו ואינם חלק מהמשימות שלנו”. נציגי המוסד אמרו בדיונים בכנסת שהעומסים כבר כיום חריגים, וקליטת הנושא תפגע קודם כל באוכלוסיות המוחלשות ביותר. מנגד, משרד האוצר ומש משרד התחבורה טוענים שהשינוי יחסוך כסף ציבורי, יקטין משמעותית את הזיופים ויאפשר בדיקה מחודשת שיטתית של כל התגים שהונפקו בעשור האחרון. לפי הערכות פנימיות, שלילת התגים הלא-כשרים עשויה להחזיר לשוק מאות אלפי מקומות חניה ייעודיים. בחלק מגרסאות ההצעה נקבע גם שתושבי חוץ ומי שאינם זכאי קצבה מביטוח לאומי או ממשרד הביטחון ימשיכו להיבדק במשרד התחבורה – כדי למנוע ניצול נוסף של הפרצה.
