חברת yes ברווחי שיא של 27.6 מ' שקל. גיוס של 10,000 לקוחות בחצי שנה
הרבעון הרביעי של חברת yes היה אחד מהרבעונים הטובים שהיו לחברה. זאת גם בהשוואה ל-HOT אשר לה היה רבעון פחות טוב והיא איבדה 8,000 מנויים. yes מדווחת היום על גיוס של 4,000 מנויים חדשים. בסיכום הכולל yes הצליחה לגייס בחצי שנה האחרונה 10,000 מנויים חדשים בעוד HOT ירדה ב - 6,000.
לכתבות נוספות בנושא שיווק ופרסום
עלייה של 216% ברווח התפעולי
ההכנסות לשנת 2008 הסתכמו בעליה של כ-7%, ביחס לתקופה המקבילה אשתקד כ- 1,513 מש"ח לעומת -כ 1,415 מש"ח. הכנסות הרבעון הרביעי של 2008 הסתכמו לכ- 376 מש"ח לעומת כ-347 מש"ח ברבעון המקביל אשתקד, עליה של כ- 8% ולעומת כ- 375 מש"ח ברבעון הקודם עליה של כ-0.3%. רווח התפעולי (EBIT) בשנת 2008 הוא כ-177 משקל מול רווח של כ-56 משקל בתקופה המקבילה, עליה של כ-216%. הרווח התפעולי ברבעון הרביעי של 2008 הוא כ-55 מש"ח מול רווח של כ- 5 משקל ברבעון המקביל אשתקד ולעומת רווח של כ-52 משקל ברבעון הקודם.
ההפסד לפני הוצאות מימון לבעלי מניות ומיסים של החברה הסתכם לכ-0.7% מש"ח לעומת הפסד של כ- 97 משקל בתקופה המקבילה אשתקד. הרווח לפני הוצאות מימון לבעלי מניות ומיסים לרבעון הסתכם לסך של כ-28 מש"ח לעומת הפסד של כ- 29 משקל ברבעון המקביל אשתקד ורווח של כ-1.2 מש"ח ברבעון הקודם.
עם זאת, מדובר ברבעון שני ברציפות ש - yes היא חברה רווחית כאשר ברבעון הרביעי היא מציגה רווח לפני הוצאות מימון בסך 27.6 מיליון שקלים. הוצאות המימון לבעלי המניות מורידים את הנתון להפסד של 17.5 מיליון שקלים, אבל לדברי אילון המספר הוא לא רלוונטי בבחינת תוצאות החברה.
ההפסד הנקי של החברה לאחר הוצאות מימון לבעלי מניות הסתכם לכ- 265 מש"ח לעומת הפסד של כ- 118 מש"ח בתקופה מקבילה. ברבעון הרביעי של 2008 ההפסד הסתכם לכ- 18 מש"ח לעומת הפסד של כ- 74 מש"ח ברבעון המקביל אשתקד ולעומת הפסד של כ-82 מש"ח ברבעון הקודם .
yes מציגה שיעור EBITDA של 32.2%
ה - EBITDA החיובי בשנת 2008 הסתכם בכ- 427 מש"ח לעומת כ- 329 מש"ח בתקופה מקבילה אשתקד (עליה של כ-30%). ה - EBITDA החיובי ברבעון הרביעי של 2008 הסתכם בכ- 121 מש"ח, לעומת כ- 75 מש"ח ברבעון המקביל אשתקד, ולעומת כ- 111 מש"ח ברבעון הקודם.
הרווח הגולמי בשנת 2008 הוא כ- 421 מש"ח לעומת כ- 298 מש"ח תקופה מקבילה (שיפור של כ- 42%). הרווח הגולמי ברבעון הרביעי הוא כ- 116 מש"ח לעומת כ- 66 מש"ח ברבעון המקביל אשתקד, ולעומת כ- 109 מש"ח ברבעון הקודם.
סך הוצאות המימון בשנת 2008 הסתכמו בכ- 441 מש"ח לעומת הוצאות של כ- 167 מש"ח בשנת 2007. סך הוצאות המימון נטו ברבעון הרביעי הסתכמו בכ-72 מש"ח לעומת הוצאות של כ- 79 מש"ח ברבעון המקביל ולעומת הוצאות מימון של כ-135 משקל ברבעון הקודם.
ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)הנקמה הכלכלית של קטאר - ונקודת החולשה של ישראל
הנשק של קטאר הוא הכסף, הכוח וההשפעה העולמית והיא עלולה לכוון אותו נגדנו; היא גם יכולה במישרין או דרך פרוקסי לקנות נכסים וחברות ישראליות - לא כדאי לזלזל בפגיעה בכבודה וברצון שלה בנקמה; וגם - על הנהגת חמאס, על ארגונים נוספים בעזה שאולי יתחזקו, ועל כך שאי אפשר לחסל רעיון
מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני, ראש ממשלת קטאר, לצד המנהיגים הקטארים משקיעים הון גדול בעשור האחרון כדי למרק את התדמית שלהם - לא טרור, לא איסלאם קיצוני, לא רק נפט. אנחנו הקטארים יודעים לחיות את החיים - כדורגל, מונדיאל, תיירות, והשקעות ענק סביב הגלובוס בנדל"ן, קבוצות כדורגל, מותגי על, תקשורת, וטכנולוגיה, הרבה טכנולוגיה, בעיקר AI. קטאר מחלחלת את הכסף שלה, גם באופן מושחת וקונה פקידים ופוליטיקאים וגם בהשקעות, כדי להפוך למותג מוכר ומקובל. המטרה שהשם קטאר יתחבר לתיירות, עושר גדול, ספורט, רק לא טרור, עולם חשוך ופחד.
היא מצליחה. היא מנקה את השם שלה והיא התרחקה בעיני רוב הציבור המערבי מטרור. כבר מזהים אותה עם כדורגל עולמי, תיירות, עושר, השקעות. אבל קטאר היא הבית של חמאס. קטאר סייעה ובנתה את חמאס, ובקטאר יש תמיכה גדולה וקשר עמוק גם לאיסלאם הקיצוני.
ולכן, ההתקפה של ישראל בקטאר היא מכה גדולה לקטאר. לא רק בגלל הריבונות, לא בגלל שאכפת לה מה עלה בגורל מטרות החיסול, מניגי חמאס,, אלא בגלל שהעולם קורא שישראל תקפה מטרות טרור בקטאר. למה ואיך יש מטרות טרור בקטאר? רבים אפילו לא יודעים ולא מקשרים. הרסנו להם. הבאנו את המלחמה אליהם הביתה. אחרי שנים רבות והשקעות גדולות ומאמץ להתנקות, באה ישראל ועושה את החיבור בין קטאר לטרור. קטאר לא תשתוק, ואנחנו לא צריכים לזלזל בה. היא לא צפויה לשלוח מטוסים, היא לא צפויה להגיב צבאית, אבל פגענו בדבר הכי חשוב לה - בתדמית, והיא תחפש אותנו בסיבוב. יש לה הרבה כסף כדי לפגוע בנו, יש לה זמן, ויש לה השפעה כלכלית-עסקית על גופים רבים. ישראל יכולה להיפגע מכך. לא שזה לא מצדיק התקפה, אבל זו סוגיה שצריך להבין ולהיערך לה כדי למזער אותה.
לקטאר יש השקעות של מאות מיליוני דולרים ברחבי העולם, וזה יעלה תוך 3 שנים על טריליון דולר, זה אומר שיש לה כוח והשפעה בגופים רבים. וזה יגדל. אנחנו לא רוצים להגיע למצב שגופי השקעה שנשלטים על ידי הקטארים לא ישקיעו כאן. אנחנו לא רוצים שגופים תעשייתיים לא יקנו סחורה מישראל כי קטארים מחזיקים בהם, ואנחנו לא רוצים שגופי טכנולוגיה ו-AI שמוחזקים על ידי קטארים, יסתכלו עלינו אחרת, לא ישקיעו בחברות טכנולוגיה ישראליות ועוד.
- ההשקעה הגדולה של קטאר והאם היא יכולה להפוך ממעצמת אנרגיה למעצמה טכנולוגית
- קטאר 2036: אחרי המונדיאל קטאר מסמנת את האולימפיאדה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
קטאר גם יכולה לפעול בהפוך על הפוך - היא יכולה לבלוע חברות ישראליות דרך הגופים שהיא שולטת בהם. מה יקרה אם גוף ענק ירכוש את צ'ק פוינט ולקטאר יש בו החזקה מסוימת? או שגוף גדול יקנה את טבע ואותו גוף יירכש על ידי הקרן הקטארית או אנשי עסקים קטארים? לכסף יש משמעות גדולה, ובמלחמה של קטאר מול ישראל, הכסף הוא נשק משמעותי.
אורסולה פון דר ליין, נשיאת הנציבות האירופית; קרדיט: רשתות חברתיותהאיחוד האירופאי מאיים להעניש את ישראל - האם זה יקרה?
נשיאת האיחוד האירופי, אורסולה פון דר ליין, הודיעה בנאום "מצב האיחוד" כי תבקש לעצור חלק מהתשלומים הדו-צדדיים לישראל, להטיל סנקציות על שרים ומתנחלים אלימים ולהשעות את ההטבות המסחריות בהסכם האסוציאציה; סער הגיב: "אירופה מעבירה מסר שגוי, שמחזק את חמאס והציר
הרדיקלי במזרח התיכון"
בנאומה בפרלמנט האירופי בשטרסבורג, הציגה נשיאת הנציבות האירופית אורסולה פון דר ליין שורה של צעדים מדיניים וכלכליים חריפים כלפי ישראל. בין ההצעות שהוצגו: השעיה חלקית של הסכם האסוציאציה עם ישראל, המתמקד בהטבות מסחריות ובפרט במשטר הפטור ממכס על מוצרים ישראליים. עצירת תשלומים ותכניות שיתוף פעולה דו־צדדיות, למעט תמיכה בחברה האזרחית ובמוסדות ייחודיים כגון "יד ושם". דבר נוסף שהעלתה הוא הטלת סנקציות אישיות על "שרים קיצונים" ועל מתנחלים ביהודה ושומרון. עוד אמרה פון דר ליין כי תוקם קבוצת תורמים פלסטינית שתכלול מנגנון ייחודי לשיקום רצועת עזה.
לדברי פון דר ליין, מדובר בצורך מוסרי נוכח "רעב מעשה ידי אדם" ותשלום כבד שמוטל על האוכלוסייה הפלסטינית. עם זאת, היא הודתה כי "יהיה קשה למצוא רוב" למהלכים, שכן חלק מהמדינות החברות מתנגדות לקו תקיף מול ישראל. הנשיאה צייצה ברשת ה-X וכתבה, "מה שמתרחש בעזה טלטל את מצפונה של הקהילה הבינלאומית. רעב מעשה ידי אדם לעולם אינו יכול לשמש כנשק מלחמה. הדבר הזה חייב להיפסק. הסיוע של האיחוד האירופי לעזה עולה בהרבה על זה של כל שותף אחר. אבל ברור שאירופה צריכה לעשות יותר. הנה צעדים אפשריים להמשך הדרך:
1. השעיית התמיכה שלנו בישראל, מבלי לפגוע בחברה האזרחית או ביד ושם.
2. הצעות חדשות בנושא: סנקציות על שרים קיצוניים ומתנחלים אלימים. השעיה חלקית של הסכם השותפות בנושאים הקשורים לסחר.
3. הקמת קבוצת תורמים לפלסטין, כולל מנגנון ייעודי לשיקום עזה.
המשמעות הכלכלית והתגובה הישראלית
שר החוץ גדעון סער הגיב מיידית ואמר כי "דבריה של נשיאת הנציבות האירופית הבוקר - מצערים. חלקם גם נגוע בהדהוד תעמולת הכזב של חמאס ושותפיו. פעם נוספת מעבירה אירופה מסר שגוי, שמחזק את חמאס והציר הרדיקלי במזרח התיכון. ישראל, המדינה היהודית היחידה בעולם והדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון, נלחמת מלחמת קיום נגד אויבים קיצוניים הפועלים לחיסולה. הקהילה הבינ״ל צריכה לגבות את ישראל במאבקה זה".
- הלחץ המדיני על ישראל מתורגם לצעדים כלכליים; מה המשמעות?
- טראמפ לוחץ, האיחוד מתקפל: איום המכסים דוחף את אירופה לעסקה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האיחוד האירופי הוא שותף הסחר הגדול ביותר של ישראל, עם נתח של כ-32% מהסחר הכולל בשנת 2024. במהלך 2024, הסתכם היקף היצוא של האיחוד לישראל בכ-26.7 מיליארד אירו , בעיקר בציוד מכני, כלי תחבורה וכימיקלים. לכן, כל פגיעה במשטר הפטור ממכס צפויה להיות בעלת השפעה משמעותית על הכלכלה הישראלית. עם זאת, כדי לבצע מהלך של השעיה חלקית של הסכם האסוציאציה נדרש רוב מוסמך (Qualified Majority), כלומר, תמיכה של 55% מהמדינות המייצגות לפחות 60% מאוכלוסיית האיחוד.
