מלאי הדשנים המשיך לעלות: "התמונה אכן עגומה אך גם ידועה"

כך טוען אמיר אדר מנהל המחקר בהראל פיננסים בהתייחס לדו"ח מלאי הדשנים לינואר שהצביע על זינוק במלאים. לימור גרובר מנהלת מחלקת המחקר בפסגות: "השאלה הגדולה היא האם הרוסים יחזיקו מעמד במו"מ מול הסיניים"
אריאל אטיאס |

דו"ח מלאי הדשנים של היצרניות הצפון אמריקניות פורסם אמש (ג') והמשיך להצביע על מגמת העלייה החדה, עלה בינואר ב- 28% לעומת חודש דצמבר ונמצא כ-39% מעל הממוצע ב- 5 השנים האחרונות. נציין, כי המלאי עלה למרות שהיקפי הייצור צומצמו ב- 30% בדצמבר.

"נראה כי התופעה הזו אופיינית לא רק ליצרניות הצפון אמריקניות אלא ליצרניות בכל העולם", גורסת לימור גרובר מנהלת מחלקת מחקר בפסגות ואומרת, כי השאלה הגדולה היא האם היצרניות הרוסיות, הסובלות גם הן ממחסור בביקושים ועלייה במלאים שמכבידה על התזרים, יצליחו להחזיק מעמד במו"מ מול הלקוחות הסיניים ולשמור על מחיר האשלג בחוזה החדש.

הדו"ח הציג תמונה מעודדת יותר "לגבי דשני הפוספט", כאשר הקטנת הייצור (בהיקף משמעותי של 55%) הצליחה לייצב את מגמת הגידול במלאי והוא רשם ירידה לראשונה מזה 6 חודשים, אומרת גרובר. מלאי ה-DAP ירד ב-17% ומלאי ה-MAP ירד ב- 10%. לירידה במלאי תרמה גם התאוששות בביקושים מהודו, כאשר היצוא למדינה רושם עלייה של 12%.

תמונה עגומה אך ידועה

אמיר אדר מנהל המחקר בהראל פיננסים חושב, כי מדובר "בתמונה עגומה אך ידועה". אדר מתכוון לחזרה לרמות המלאים ששררו בינואר 2006. מחודש אוגוסט האחרון נרשמה עלייה של כ-2.2 מיליון טון, מתוכה כ-1.3 מיליון טון בחודשים דצמבר-ינואר.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
סופרמרקט אינפלציה קניות
צילום: תמר מצפי

מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות

אם חשבתם שישראל הרבה יותר יקרה מהעולם, המספרים מוכיחים אחרת: עשור של אינפלציה נמוכה מציב את ישראל בפער של יותר מפי 2.5 מול ה-OECD

ד"ר אדם רויטר |
נושאים בכתבה אינפלציה OECD

מסתבר שקצב האינפלציה בישראל נמוך בהרבה מאשר ברוב המדינות המפותחות, ה-OECD. זאת בניגוד ל"תחושות בטן" שיש לנו. מסתבר גם שמדד מפתיע מראה שאפילו מחירי השירותים העירוניים בתל אביב, כבר אינם בראש רשימת הערים המרכזיות היקרות בעולם המערבי, כפי שהיה בעבר. המסקנות הללו מספקות ללא כל ספק עוד תחמושת לאלו הדורשים מבנק ישראל להוריד את הריבית במיידי וכמה שיותר.

המקור: עיבודי חיסונים פיננסים לפרסום של ה-OECD  

בממוצע שנתי קצב האינפלציה בישראל ב-10 השנים האחרונות היה 1.4% לשנה מול ממוצע של 3.8% ב-OECD. משמע בחו"ל, ברבות מהמדינות המערביות, קצב האינפלציה הממוצע גבוה ביותר מפי 2.5 מאשר אצלנו!

www.oecd.org/content/dam/oecd/en/data/insights/statistical-releases/2025/7/consumer-prices-oecd-07-2025.pdf


המקור: עיבודי חיסונים פיננסים לפרסום של ה-OECD  

בנקים קרדיט מערכתבנקים קרדיט מערכת

המס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"

שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות

צלי אהרון |
נושאים בכתבה בנקים

דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי. 

חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.

עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה. 


בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל. 



המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית

בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.