לאחר שצנחה כ-80%: דנקנר פרסם הצעת רכש מלאה למניות אידיבי פיתוח
המסחר במניות אידיבי עדיין לא נפתח, זאת לאחר שהחברה דיווחה על כוונתה לפרסם הודעה על "אירוע מהותי". לפני דקות אחדות הודיעה קבוצת IDB על ביצוע הצעת רכש עצמית מלאה לחברתIDB פתוח. הצעת הרכש הינה במחיר של 36 שקל למניה לעומת מחיר שוק של 26.98 שקל למניה (נכון למחיר הסגירה אמש), ומשקפת פרמיה של כ-33%.
לפי הודעת החברה, לאחר השלמת המהלך תהפוך IDB פתוח לחברה פרטית אך תמשיך להתנהל בהתאם לאמות מידה המקובלות בחברות ציבוריות. בכוונת החברה להמשיך ולשמר מנגנוני ממשל תאגידי ולרבות דירקטוריון, ועדות דירקטוריון ופעילות מבקרי פנים. הדח"צים המכהנים בחברה הביעו את נכונותם להמשיך ולכהן כדירקטורים. החברה תמשיך להיות חברה מדווחת לציבור מתוקף היותה חברה בעלת סדרות אג"ח סחירות.
השלמת המהלך תותיר את החברות: IDB אחזקות, דיסקונט השקעות, כלל תעשיות וכור כחברות האחזקה של קבוצת IDB, שימשיכו להיות חברות ציבוריות הנסחרות במדד ת"א-100 בבורסה של ת"א.
המהלך בא בהמשך למהלכי רה-ארגון שיוזמת קבוצת IDB לנוכח המצבים המשתנים המאפיינים כיום את השווקים. בין מהלכי הרה-ארגון שביצעה הקבוצה בחודשים האחרונים מודגשת הגדלת האחזקות המשמעותית בחברות שונות של הקבוצה.
מהחברה נמסר, כי קבוצת IDB ממשיכה לשמור על נציגות נכבדה בבורסה של ת"א עם כ-20 חברות ציבוריות (חברות מטה וחברות תפעוליות) במדדים המובילים, כמו גם נוכחות של חברות בבורסות המובילות בעולם.
עוד נמסר, כי המהלך מבטא את הגמישות העסקית והניהול הפיננסי הדינאמי בהם מתאפיינת הקבוצה, ומתאפשר הודות לחוסן הפיננסי של IDB וליתרות הנזילות הגדולות שלה המאפשרות לה לבצע מהלכים עסקיים גם בתקופה מאתגרת זו. דוגמאות לכך הינן ההשקעה האסטרטגית ברכישת 3.5% ממניות הבנק השוויצרי קרדיט סוויס ורכישות אג"ח של חברות הקבוצה בהיקפים גדולים.
בנימין נתניהוהאם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים
הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות
ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש.
בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים
והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים
וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".
הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים.
כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל
סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.
- החוקר בתיקי נתניהו סותר את הפרקליטות - לא היה סיקור אוהד ומה זה בכל היענות חריגה?
- "אל תיגעו בכסף שלנו" הדיל המפוקפק של נתניהו ולפיד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.
למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו? מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים". הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".
