הדולר שוב מתקרב ל-4: היציג טיפס ב-1.8% ל-3.99 שקל. "הדולר ימשיך להתחזק"
שבוע המסחר במט"ח נפתח, כצפוי, בסערה בעקבות הודעת בנק ישראל אתמול על המשך רכישות מט"ח אגרסיביות בשבועות הקרובים. הדולר זינק בבוקר ב-2% וחזר לרמת ה-4 שקלים. האירו במקביל התחזק ב-0.5% לרמה של 5.068 שקלים.
לאחר מכן נחלש הדולר וכעת אולם בשעת המסחר האחרונה הוא שב והתחזק ולפני זמן קצר קבע בנק ישראל את השער היציג בעליה של 1.8% לרמה של 3.99 שקלים. האירו נקבע בירידה של 0.27% לרמה של 5.03 שקלים.
איתן אדמוני, מנהל חדר המסחר במט"ח בבנק ירושלים, אמר הבוקר בשיחה עם Bizportal, כי "בעקרון המגמה החיובית בדולר תימשך עד לסוף השנה. כל הנתונים הכלכליים תומכים בהמשך התחזקות הדולר, כגון הריבית, הדרדרות הכלכלה ומדדים נוספים. בארץ צפוי פישר להמשיך ריבית בסוף החודש. כל היתרונות שהיו לשקל עד לפני כחצי שנה הולכים ונעלמים."
עוד אמר אדמוני, כי "הדולר צפוי להמשיך ולהתחזק לתוך 2009, לפחות בחצי הראשון של השנה. המגמה ברורה וחד משמעית והיא תימשך בחודשים הקרובים. קשה לקבוע מחיר יעד לדולר, זה יכול להיות 4.10 או 4.20 שקלים בתוך כמה חודשים, אבל המגמה ברורה".
ברקע למסחר במט"ח וגם בשווקי המניות והאג"ח עומד גם היום ה"ברוגז" בין משרד האוצר למשרד ראש הממשלה, שהביא אתמול לעיכוב באישור התוכנית להאצה כלכלית בועדת הכספים של הכנסת. לאחר שנדחתה אתמול בבוקר ההצבעה בוועדת הכספים בנוגע לתוכנית הכלכלית שהרכיב משרד האוצר, כיוון שלא כללה רשת ביטחון לחוסכים, עוברת המלחמה על אישור התוכנית הכלכלית שלב חדש לאחר שבכירי האוצר
בחודש נובמבר הגביר בנק ישראל את רכישות הדולרים ורכש בממוצע 90 מיליון דולר ביום, בסביבות היעד היומי שהציב לעצמו בחודש יולי האחרון, למרות שראה את הדולר ממשיך להתחזק, כך עולה מנתוני יתרות המט"ח של בנק ישראל לחודש נובמבר שהתפרסמו היום (ב').
בעולם נחלש הדולר ביותר מ-1% לרמה של 94 יין ומתחזק מול האירו לרמה של 1.261 דולר לאירו. ביום חמישי צפויים הבנקים המרכזיים של אירופה ואנגליה לחתוך את הריבית בשיעורים של 0.5%-1% כך מעריכים כעת מרבית האנליסטים באירופה.
הליש"ט נופלת 2.5% לרמה של 1.498 דולרים לליש"ט, לאחר שהיום נמשך זרם נתוני המאקרו כלכלה החלשים בבריטניה. היום הגיע תורם של מדד מנהלי הרכש (PMI) של התעשיה ומדד מחירי הבתים . הנתונים מגבירים את הלחץ על הבנק המרכזי הבריטי לקצץ שוב את שיעור הריבית. מדד מנהלי הרכש (PMI) נפל בנובמבר לרמה של 34.4 נקודות, השפל הנמוך ביותר מאז החלו לאסוף נתונים על מדד זה ב-1992. המדד מורכב מסקר שנערך בקרב 700 חברות מובילות בבריטניה. זאת, בהשוואה ל-40.7 נקודות באוקטובר.
מחירי הבתים בבריטניה ירדו ב-8.1% ב-12 החודשים האחרונים לכ-161 אלף ליש"ט בממוצע לבית - המחיר הנמוך ביותר מאז ינואר 2006. כך לפי סוכנות הנדל"ן Hometrack. במונחים חודשיים, ירדו מחירי הבתים ב-1.1% בנובמבר וב-1.3% באוקטובר.
ביום שישי יתפרסם דוח שוק העבודה בארה"ב. על פי נתוני משרד העבודה האמריקני עולה כי מעל מיליון משרות קוצצו במהלך אוקטובר. דוח האבטלה עבור חודש נובמבר צפוי להציג אובדן של 350 אלף משרות, כך על פי סקר אנליסטים עבור מרקטוואץ'. ירידה כזו ברמת המשרות עלולה להוות את הצניחה החזקה מאז מאי 1980, אז קוצצו 400 אלף משרות. האנליסטים צופים כעת כי רף האבטלה יעלה ל-6.8% מ-6.5% באוקטובר - שיעור האבטלה הגבוה ביותר מאז 1993.
כאמור נגיד הבנק המרכזי בישראל, סטנלי פישר,
בנק ישראל סיים ביום רביעי שעבר את תוכנית הגדלת יתרות המט"ח עליה הצהיר בחודש מארס השנה. התוכנית המקורית עמדה על רכישת 10 מיליארד דולר והיעד היה הגדלת היתרות לכ-37 מיליארד דולר. כעת, מכריז בנק ישראל, כי הוא מרחיב את יעד רכישות המט"ח כך שהיתרות צפויות לעלות ל-40-44 מיליארד דולר. קצב הרכישות ימשיך בתכנית הקיימת, קרי בקצב של 100 מיליון דולר ליום.
ד"ר מיכאל שראל, הכלכלן הראשי של הראל שוקי הון, התייחס בשיחה עם bizportal למהלך של בנק ישראל ואמר, כי "כנראה שבנק ישראל לא רוצה בשום אופן לפספס את יעד האינפלציה מלמטה וזה אומר שהוא ימשיך לקנות דולרים וימשיך להוריד ריבית. הצעד היה צפוי ואני מברך עליו". עוד אמר שראל, כי "בצורה הזו, פישר עושה שתי פעולות במכה אחת, כלומר מחד תומך ביצואנים ומאידך מאיץ באינפלציה".
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
.jpg "ביטוח לאומי - צילום: Shutterstock")