הדולר שוב מתקרב ל-4: היציג טיפס ב-1.8% ל-3.99 שקל. "הדולר ימשיך להתחזק"

כך אומר הבוקר איתן אדמוני, מנהל חדר המסחר במט"ח של בנק ירושלים. "כל הנתונים הכלכליים תומכים בהמשך התחזקות הדולר"
קובי ישעיהו |

שבוע המסחר במט"ח נפתח, כצפוי, בסערה בעקבות הודעת בנק ישראל אתמול על המשך רכישות מט"ח אגרסיביות בשבועות הקרובים. הדולר זינק בבוקר ב-2% וחזר לרמת ה-4 שקלים. האירו במקביל התחזק ב-0.5% לרמה של 5.068 שקלים.

לאחר מכן נחלש הדולר וכעת אולם בשעת המסחר האחרונה הוא שב והתחזק ולפני זמן קצר קבע בנק ישראל את השער היציג בעליה של 1.8% לרמה של 3.99 שקלים. האירו נקבע בירידה של 0.27% לרמה של 5.03 שקלים.

איתן אדמוני, מנהל חדר המסחר במט"ח בבנק ירושלים, אמר הבוקר בשיחה עם Bizportal, כי "בעקרון המגמה החיובית בדולר תימשך עד לסוף השנה. כל הנתונים הכלכליים תומכים בהמשך התחזקות הדולר, כגון הריבית, הדרדרות הכלכלה ומדדים נוספים. בארץ צפוי פישר להמשיך ריבית בסוף החודש. כל היתרונות שהיו לשקל עד לפני כחצי שנה הולכים ונעלמים."

עוד אמר אדמוני, כי "הדולר צפוי להמשיך ולהתחזק לתוך 2009, לפחות בחצי הראשון של השנה. המגמה ברורה וחד משמעית והיא תימשך בחודשים הקרובים. קשה לקבוע מחיר יעד לדולר, זה יכול להיות 4.10 או 4.20 שקלים בתוך כמה חודשים, אבל המגמה ברורה".

ברקע למסחר במט"ח וגם בשווקי המניות והאג"ח עומד גם היום ה"ברוגז" בין משרד האוצר למשרד ראש הממשלה, שהביא אתמול לעיכוב באישור התוכנית להאצה כלכלית בועדת הכספים של הכנסת. לאחר שנדחתה אתמול בבוקר ההצבעה בוועדת הכספים בנוגע לתוכנית הכלכלית שהרכיב משרד האוצר, כיוון שלא כללה רשת ביטחון לחוסכים, עוברת המלחמה על אישור התוכנית הכלכלית שלב חדש לאחר שבכירי האוצר מכתב חריף וחסר תקדים למנכ"ל משרד ראש הממשלה ולראש המועצה הלאומית לכלכלה בו נטען כי הם לא אמורים להתערב בפרטי תוכנית ההאצה של משרד האוצר.

בחודש נובמבר הגביר בנק ישראל את רכישות הדולרים ורכש בממוצע 90 מיליון דולר ביום, בסביבות היעד היומי שהציב לעצמו בחודש יולי האחרון, למרות שראה את הדולר ממשיך להתחזק, כך עולה מנתוני יתרות המט"ח של בנק ישראל לחודש נובמבר שהתפרסמו היום (ב').

בעולם נחלש הדולר ביותר מ-1% לרמה של 94 יין ומתחזק מול האירו לרמה של 1.261 דולר לאירו. ביום חמישי צפויים הבנקים המרכזיים של אירופה ואנגליה לחתוך את הריבית בשיעורים של 0.5%-1% כך מעריכים כעת מרבית האנליסטים באירופה.

הליש"ט נופלת 2.5% לרמה של 1.498 דולרים לליש"ט, לאחר שהיום נמשך זרם נתוני המאקרו כלכלה החלשים בבריטניה. היום הגיע תורם של מדד מנהלי הרכש (PMI) של התעשיה ומדד מחירי הבתים . הנתונים מגבירים את הלחץ על הבנק המרכזי הבריטי לקצץ שוב את שיעור הריבית. מדד מנהלי הרכש (PMI) נפל בנובמבר לרמה של 34.4 נקודות, השפל הנמוך ביותר מאז החלו לאסוף נתונים על מדד זה ב-1992. המדד מורכב מסקר שנערך בקרב 700 חברות מובילות בבריטניה. זאת, בהשוואה ל-40.7 נקודות באוקטובר.

מחירי הבתים בבריטניה ירדו ב-8.1% ב-12 החודשים האחרונים לכ-161 אלף ליש"ט בממוצע לבית - המחיר הנמוך ביותר מאז ינואר 2006. כך לפי סוכנות הנדל"ן Hometrack. במונחים חודשיים, ירדו מחירי הבתים ב-1.1% בנובמבר וב-1.3% באוקטובר.

ביום שישי יתפרסם דוח שוק העבודה בארה"ב. על פי נתוני משרד העבודה האמריקני עולה כי מעל מיליון משרות קוצצו במהלך אוקטובר. דוח האבטלה עבור חודש נובמבר צפוי להציג אובדן של 350 אלף משרות, כך על פי סקר אנליסטים עבור מרקטוואץ'. ירידה כזו ברמת המשרות עלולה להוות את הצניחה החזקה מאז מאי 1980, אז קוצצו 400 אלף משרות. האנליסטים צופים כעת כי רף האבטלה יעלה ל-6.8% מ-6.5% באוקטובר - שיעור האבטלה הגבוה ביותר מאז 1993.

כאמור נגיד הבנק המרכזי בישראל, סטנלי פישר, לתמוך בשער הדולר ולהרחיב את תוכנית רכישות הדולרים בעוד 3-7 מיליארד דולרים. כך דיווח בנק ישראל אתמול.

בנק ישראל סיים ביום רביעי שעבר את תוכנית הגדלת יתרות המט"ח עליה הצהיר בחודש מארס השנה. התוכנית המקורית עמדה על רכישת 10 מיליארד דולר והיעד היה הגדלת היתרות לכ-37 מיליארד דולר. כעת, מכריז בנק ישראל, כי הוא מרחיב את יעד רכישות המט"ח כך שהיתרות צפויות לעלות ל-40-44 מיליארד דולר. קצב הרכישות ימשיך בתכנית הקיימת, קרי בקצב של 100 מיליון דולר ליום.

ד"ר מיכאל שראל, הכלכלן הראשי של הראל שוקי הון, התייחס בשיחה עם bizportal למהלך של בנק ישראל ואמר, כי "כנראה שבנק ישראל לא רוצה בשום אופן לפספס את יעד האינפלציה מלמטה וזה אומר שהוא ימשיך לקנות דולרים וימשיך להוריד ריבית. הצעד היה צפוי ואני מברך עליו". עוד אמר שראל, כי "בצורה הזו, פישר עושה שתי פעולות במכה אחת, כלומר מחד תומך ביצואנים ומאידך מאיץ באינפלציה".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
טראמפ בישראל CHATGPTטראמפ בישראל CHATGPT

ארה״ב סירבה להפחתת המכסים: שיעור המכס על יבוא סחורות מישראל יהיה 15%

לאחר מו"מ של מספר חודשים של משרד הכלכלה מול משרד הסחר האמריקאי, במטרה להוריד את המכס מרמה של 17% לשיעור של 10%, הושגה הפחתה מוגבלת בלבד; ארה״ב הודיעה כי תעמיד את שיעור המכס על יבוא סחורות מישראל על 15%; גורמים מוסרים כי טראמפ מחזיק בקלף של 10% והפחתה מלאה של המכסים, כמנוף במו"מ להסכמים אזוריים 

רן קידר |

ממשל טראמפ הודיע כי שיעור המכס הכללי שיוטל על יצוא סחורות מישראל לארה״ב יעמוד על 15%, נמוך מהרמה של 17% שנקבעה בתחילה אך גבוה מהיעד המרכזי שאליו כיוונה ישראל, מכס מינימלי של 10%. ההחלטה התקבלה לאחר חודשים של מגעים אינטנסיביים בין נציגי משרד הכלכלה והתעשייה לבין משרד הסחר האמריקאי, ונחשבת בירושלים לפשרה חלקית בלבד, שאמנם כוללת הקלות משמעותיות ברמת המוצרים, אך אינה מספקת מענה מלא לחשש מפגיעה מתמשכת ביצוא הישראלי.

ההחלטה צפויה לקבל תוקף רשמי עם פרסום הודעת משרד הסחר האמריקאי עד סוף החודש, כחלק מהשלמת מערך הסכמי המכסים המעודכנים של ארה״ב עם שותפות סחר נוספות. מדובר במהלך רחב יותר שמוביל ממשל טראמפ, שמטרתו לעדכן את מדיניות הסחר האמריקאית ולצמצם גירעונות מסחריים, גם מול מדינות ידידותיות.

מו״מ ממושך והישג חלקי בלבד

במהלך המגעים ביקשה ישראל להוריד את תקרת המכס הכללית מ-17% ל-10%, רמה שנקבעה על ידי ארה״ב עבור מספר מדינות אחרות. המשלחת הישראלית, שכללה בכירים ממשרד הכלכלה והנספחים המסחריים בארה״ב, הדגישה את מעמדה הייחודי של ישראל כמדינה בעלת הסכם סחר חופשי מלא עם ארה״ב מזה עשרות שנים, ואת תרומתה של התעשייה הישראלית לשרשראות אספקה אסטרטגיות עבור המשק האמריקאי.

למרות זאת, וושינגטון עמדה על כך ששיעור של 15% יהיה הרף התחתון במסגרת מדיניות המכסים החדשה, החלה על מדינות בעלות מאזן סחר שלילי מול ארה״ב. גורמים כלכליים בישראל ציינו כי הנשיא טראמפ אינו מוכן בשלב זה לרדת מתחת לרמה זו, מתוך רצון לשמור על אחידות מדיניות ולהותיר לעצמו מרחב תמרון להסכמים עתידיים.

פטורים רחבים ומאות מוצרים ללא מכס

לצד האכזבה מהשיעור הכללי, ההסכם המתגבש כולל שורה ארוכה של פטורים והקלות סקטוריאליות. לפי גורמים המעורים בפרטים, מאות מוצרים ישראליים צפויים ליהנות מפטור מלא ממכס, בהם רכיבים לתעשיות התעופה והרכב, שבבים, תרופות גנריות, וקטגוריות נרחבות בתחומי הכימיה, המתכות, המזון והתוספים הרפואיים.

ארנון בר דוד ההסתדרות
צילום: דוברות ההסתדרות

בית המשפט: ארנון בר-דוד יורחק מההסתדרות 90 יום נוספים

בית משפט השלום בראשון לציון קיבל את עמדת המשטרה וקבע כי חזרתו של ארנון בר-דוד לכהונת יו״ר ההסתדרות בשלב זה עלולה לאפשר השפעה על עדים ולשבש את החקירה; הורה על המשך הרחקתו מהארגון ועל איסור יצירת קשר עם עשרות מעורבים בפרשה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה הסתדרות

בית משפט השלום בראשון לציון קיבל את עמדת המשטרה והורה על הארכת הרחקתו של יו״ר ההסתדרות, ארנון בר-דוד, מתפקידו ומהארגון לתקופה של 90 ימים נוספים. בהחלטה קבעה השופטת דורית סבן-נוי כי בשלב הנוכחי של החקירה קיימת סכנה ממשית לפגיעה בה ולשיבושה, אם בר-דוד ישוב לכהן בתפקידו. לדבריה, השבתו לכהונה, "בשים לב לעוצמת הראיות שהונחה לעיוני בשלב כה מוקדם של החקירה", עלולה "לאפשר השפעה על עדים וסיכון ממשי לפגיעה בחקירה ושיבושה".

בהתאם להחלטה, נאסר על בר-דוד להתקרב למשרדי ההסתדרות ולגופים הקשורים אליה למרחק של לפחות 500 מטר, וכן ליצור קשר ישיר או עקיף עם כ-30 גורמים המעורבים בפרשה, בהם חשודים ועדים. בית המשפט קבע כי חזרתו לתפקיד בשלב זה עלולה לא רק להשפיע על עדים, אלא גם להקל על ביצוע עבירות דומות לאלו המיוחסות לו. השופטת הדגישה כי מדובר ב"תפקיד בעל השפעה רבה על הציבור והמשק בכללותו", ולכן כל החלטה הנוגעת לחזרה לתפקיד מחייבת זהירות יתרה.

בהחלטה ניתנה התייחסות נרחבת גם למצב הראייתי בתיק. השופטת ציינה כי החומר שהוצג בפניה מצביע על תשתית ראייתית משמעותית כבר בשלב מוקדם יחסית של ההליך. לדבריה, לאחר שעיינה בחקירותיו של בר-דוד, הן במהלך ימי מעצרו והן לאחר שחרורו, לא נמצא בהן דבר שיש בו כדי להחליש את החשד. להפך, "ביצוע פעולות החקירה מאז שחרורו של המשיב הוביל דווקא להתעצמות והתעבות החשד הסביר בעניינו". עוד צוין כי החקירה נמצאת בעיצומה, עם מאות עדויות שנגבו ועשרות חשודים ועדים שנחקרו, והיא ממשיכה להסתעף לכיוונים נוספים.

בית המשפט דחה גם את טענת ההגנה שלפיה מדובר בפרשנות שגויה של סמכויות יו״ר ההסתדרות. בהחלטה נקבע כי קיים חשד סביר לכך שבר-דוד פעל לכאורה "בכובעו כיו״ר ההסתדרות וניצל את מעמדו הרם שלא כדין", תוך שימוש בכוח ובסמכויות הנלווים לתפקיד. השופטת הבהירה כי מארג הראיות אינו נשען על מקור אחד בלבד, אלא מבוסס על מצבור רחב של ראיות הקושרות את בר-דוד באופן ישיר לחשדות.

על פי החשד, בר-דוד ובכירים נוספים בהסתדרות פעלו לקדם אינטרסים כלכליים של סוכנות ביטוח מסוימת בקרב ועדי עובדים המאוגדים בהסתדרות, ללא קיום הליכי מכרז, ובתמורה לטובות הנאה שונות. המשטרה טוענת כי מדובר במנגנון שיטתי שנועד לעשות שימוש במשאבי ההסתדרות לצרכים פרטיים. בהקשר זה דחה בית המשפט את הצעתו של בר-דוד לשוב לתפקידו תחת מגבלות ופיקוח, לאחר שנקבע כי העבירות בוצעו לכאורה "בחדרי-חדרים ובדלתיים סגורות", וכי גם מנגנוני פיקוח פורמליים אינם מפחיתים את החשש לביצוען.