הדולר שוב מתקרב ל-4: היציג טיפס ב-1.8% ל-3.99 שקל. "הדולר ימשיך להתחזק"
שבוע המסחר במט"ח נפתח, כצפוי, בסערה בעקבות הודעת בנק ישראל אתמול על המשך רכישות מט"ח אגרסיביות בשבועות הקרובים. הדולר זינק בבוקר ב-2% וחזר לרמת ה-4 שקלים. האירו במקביל התחזק ב-0.5% לרמה של 5.068 שקלים.
לאחר מכן נחלש הדולר וכעת אולם בשעת המסחר האחרונה הוא שב והתחזק ולפני זמן קצר קבע בנק ישראל את השער היציג בעליה של 1.8% לרמה של 3.99 שקלים. האירו נקבע בירידה של 0.27% לרמה של 5.03 שקלים.
איתן אדמוני, מנהל חדר המסחר במט"ח בבנק ירושלים, אמר הבוקר בשיחה עם Bizportal, כי "בעקרון המגמה החיובית בדולר תימשך עד לסוף השנה. כל הנתונים הכלכליים תומכים בהמשך התחזקות הדולר, כגון הריבית, הדרדרות הכלכלה ומדדים נוספים. בארץ צפוי פישר להמשיך ריבית בסוף החודש. כל היתרונות שהיו לשקל עד לפני כחצי שנה הולכים ונעלמים."
עוד אמר אדמוני, כי "הדולר צפוי להמשיך ולהתחזק לתוך 2009, לפחות בחצי הראשון של השנה. המגמה ברורה וחד משמעית והיא תימשך בחודשים הקרובים. קשה לקבוע מחיר יעד לדולר, זה יכול להיות 4.10 או 4.20 שקלים בתוך כמה חודשים, אבל המגמה ברורה".
ברקע למסחר במט"ח וגם בשווקי המניות והאג"ח עומד גם היום ה"ברוגז" בין משרד האוצר למשרד ראש הממשלה, שהביא אתמול לעיכוב באישור התוכנית להאצה כלכלית בועדת הכספים של הכנסת. לאחר שנדחתה אתמול בבוקר ההצבעה בוועדת הכספים בנוגע לתוכנית הכלכלית שהרכיב משרד האוצר, כיוון שלא כללה רשת ביטחון לחוסכים, עוברת המלחמה על אישור התוכנית הכלכלית שלב חדש לאחר שבכירי האוצר
בחודש נובמבר הגביר בנק ישראל את רכישות הדולרים ורכש בממוצע 90 מיליון דולר ביום, בסביבות היעד היומי שהציב לעצמו בחודש יולי האחרון, למרות שראה את הדולר ממשיך להתחזק, כך עולה מנתוני יתרות המט"ח של בנק ישראל לחודש נובמבר שהתפרסמו היום (ב').
בעולם נחלש הדולר ביותר מ-1% לרמה של 94 יין ומתחזק מול האירו לרמה של 1.261 דולר לאירו. ביום חמישי צפויים הבנקים המרכזיים של אירופה ואנגליה לחתוך את הריבית בשיעורים של 0.5%-1% כך מעריכים כעת מרבית האנליסטים באירופה.
הליש"ט נופלת 2.5% לרמה של 1.498 דולרים לליש"ט, לאחר שהיום נמשך זרם נתוני המאקרו כלכלה החלשים בבריטניה. היום הגיע תורם של מדד מנהלי הרכש (PMI) של התעשיה ומדד מחירי הבתים . הנתונים מגבירים את הלחץ על הבנק המרכזי הבריטי לקצץ שוב את שיעור הריבית. מדד מנהלי הרכש (PMI) נפל בנובמבר לרמה של 34.4 נקודות, השפל הנמוך ביותר מאז החלו לאסוף נתונים על מדד זה ב-1992. המדד מורכב מסקר שנערך בקרב 700 חברות מובילות בבריטניה. זאת, בהשוואה ל-40.7 נקודות באוקטובר.
מחירי הבתים בבריטניה ירדו ב-8.1% ב-12 החודשים האחרונים לכ-161 אלף ליש"ט בממוצע לבית - המחיר הנמוך ביותר מאז ינואר 2006. כך לפי סוכנות הנדל"ן Hometrack. במונחים חודשיים, ירדו מחירי הבתים ב-1.1% בנובמבר וב-1.3% באוקטובר.
ביום שישי יתפרסם דוח שוק העבודה בארה"ב. על פי נתוני משרד העבודה האמריקני עולה כי מעל מיליון משרות קוצצו במהלך אוקטובר. דוח האבטלה עבור חודש נובמבר צפוי להציג אובדן של 350 אלף משרות, כך על פי סקר אנליסטים עבור מרקטוואץ'. ירידה כזו ברמת המשרות עלולה להוות את הצניחה החזקה מאז מאי 1980, אז קוצצו 400 אלף משרות. האנליסטים צופים כעת כי רף האבטלה יעלה ל-6.8% מ-6.5% באוקטובר - שיעור האבטלה הגבוה ביותר מאז 1993.
כאמור נגיד הבנק המרכזי בישראל, סטנלי פישר,
בנק ישראל סיים ביום רביעי שעבר את תוכנית הגדלת יתרות המט"ח עליה הצהיר בחודש מארס השנה. התוכנית המקורית עמדה על רכישת 10 מיליארד דולר והיעד היה הגדלת היתרות לכ-37 מיליארד דולר. כעת, מכריז בנק ישראל, כי הוא מרחיב את יעד רכישות המט"ח כך שהיתרות צפויות לעלות ל-40-44 מיליארד דולר. קצב הרכישות ימשיך בתכנית הקיימת, קרי בקצב של 100 מיליון דולר ליום.
ד"ר מיכאל שראל, הכלכלן הראשי של הראל שוקי הון, התייחס בשיחה עם bizportal למהלך של בנק ישראל ואמר, כי "כנראה שבנק ישראל לא רוצה בשום אופן לפספס את יעד האינפלציה מלמטה וזה אומר שהוא ימשיך לקנות דולרים וימשיך להוריד ריבית. הצעד היה צפוי ואני מברך עליו". עוד אמר שראל, כי "בצורה הזו, פישר עושה שתי פעולות במכה אחת, כלומר מחד תומך ביצואנים ומאידך מאיץ באינפלציה".
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףהממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים
התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף
הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.
בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.
הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים
עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.
התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.
- שיא- 361,255 נוסעים ברכבת ביום חמישי האחרון
- בעלות של 35 מיליון שקלים: מסוף אוטובוסים חדש יחובר לכביש 412
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.

העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?
המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות
הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.
לתוך המערכת הזו נכנסות
השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט
ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.
מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת
השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.
התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה.
במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.
- מס חדש: הארנונה עלולה לזנק ב-10% ומעלה ב-2026
- תושבי ירושלים יקבלו החזר ארנונה של אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב
ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.
