הדולר שוב מתקרב ל-4: היציג טיפס ב-1.8% ל-3.99 שקל. "הדולר ימשיך להתחזק"
שבוע המסחר במט"ח נפתח, כצפוי, בסערה בעקבות הודעת בנק ישראל אתמול על המשך רכישות מט"ח אגרסיביות בשבועות הקרובים. הדולר זינק בבוקר ב-2% וחזר לרמת ה-4 שקלים. האירו במקביל התחזק ב-0.5% לרמה של 5.068 שקלים.
לאחר מכן נחלש הדולר וכעת אולם בשעת המסחר האחרונה הוא שב והתחזק ולפני זמן קצר קבע בנק ישראל את השער היציג בעליה של 1.8% לרמה של 3.99 שקלים. האירו נקבע בירידה של 0.27% לרמה של 5.03 שקלים.
איתן אדמוני, מנהל חדר המסחר במט"ח בבנק ירושלים, אמר הבוקר בשיחה עם Bizportal, כי "בעקרון המגמה החיובית בדולר תימשך עד לסוף השנה. כל הנתונים הכלכליים תומכים בהמשך התחזקות הדולר, כגון הריבית, הדרדרות הכלכלה ומדדים נוספים. בארץ צפוי פישר להמשיך ריבית בסוף החודש. כל היתרונות שהיו לשקל עד לפני כחצי שנה הולכים ונעלמים."
עוד אמר אדמוני, כי "הדולר צפוי להמשיך ולהתחזק לתוך 2009, לפחות בחצי הראשון של השנה. המגמה ברורה וחד משמעית והיא תימשך בחודשים הקרובים. קשה לקבוע מחיר יעד לדולר, זה יכול להיות 4.10 או 4.20 שקלים בתוך כמה חודשים, אבל המגמה ברורה".
ברקע למסחר במט"ח וגם בשווקי המניות והאג"ח עומד גם היום ה"ברוגז" בין משרד האוצר למשרד ראש הממשלה, שהביא אתמול לעיכוב באישור התוכנית להאצה כלכלית בועדת הכספים של הכנסת. לאחר שנדחתה אתמול בבוקר ההצבעה בוועדת הכספים בנוגע לתוכנית הכלכלית שהרכיב משרד האוצר, כיוון שלא כללה רשת ביטחון לחוסכים, עוברת המלחמה על אישור התוכנית הכלכלית שלב חדש לאחר שבכירי האוצר
בחודש נובמבר הגביר בנק ישראל את רכישות הדולרים ורכש בממוצע 90 מיליון דולר ביום, בסביבות היעד היומי שהציב לעצמו בחודש יולי האחרון, למרות שראה את הדולר ממשיך להתחזק, כך עולה מנתוני יתרות המט"ח של בנק ישראל לחודש נובמבר שהתפרסמו היום (ב').
בעולם נחלש הדולר ביותר מ-1% לרמה של 94 יין ומתחזק מול האירו לרמה של 1.261 דולר לאירו. ביום חמישי צפויים הבנקים המרכזיים של אירופה ואנגליה לחתוך את הריבית בשיעורים של 0.5%-1% כך מעריכים כעת מרבית האנליסטים באירופה.
הליש"ט נופלת 2.5% לרמה של 1.498 דולרים לליש"ט, לאחר שהיום נמשך זרם נתוני המאקרו כלכלה החלשים בבריטניה. היום הגיע תורם של מדד מנהלי הרכש (PMI) של התעשיה ומדד מחירי הבתים . הנתונים מגבירים את הלחץ על הבנק המרכזי הבריטי לקצץ שוב את שיעור הריבית. מדד מנהלי הרכש (PMI) נפל בנובמבר לרמה של 34.4 נקודות, השפל הנמוך ביותר מאז החלו לאסוף נתונים על מדד זה ב-1992. המדד מורכב מסקר שנערך בקרב 700 חברות מובילות בבריטניה. זאת, בהשוואה ל-40.7 נקודות באוקטובר.
מחירי הבתים בבריטניה ירדו ב-8.1% ב-12 החודשים האחרונים לכ-161 אלף ליש"ט בממוצע לבית - המחיר הנמוך ביותר מאז ינואר 2006. כך לפי סוכנות הנדל"ן Hometrack. במונחים חודשיים, ירדו מחירי הבתים ב-1.1% בנובמבר וב-1.3% באוקטובר.
ביום שישי יתפרסם דוח שוק העבודה בארה"ב. על פי נתוני משרד העבודה האמריקני עולה כי מעל מיליון משרות קוצצו במהלך אוקטובר. דוח האבטלה עבור חודש נובמבר צפוי להציג אובדן של 350 אלף משרות, כך על פי סקר אנליסטים עבור מרקטוואץ'. ירידה כזו ברמת המשרות עלולה להוות את הצניחה החזקה מאז מאי 1980, אז קוצצו 400 אלף משרות. האנליסטים צופים כעת כי רף האבטלה יעלה ל-6.8% מ-6.5% באוקטובר - שיעור האבטלה הגבוה ביותר מאז 1993.
כאמור נגיד הבנק המרכזי בישראל, סטנלי פישר,
בנק ישראל סיים ביום רביעי שעבר את תוכנית הגדלת יתרות המט"ח עליה הצהיר בחודש מארס השנה. התוכנית המקורית עמדה על רכישת 10 מיליארד דולר והיעד היה הגדלת היתרות לכ-37 מיליארד דולר. כעת, מכריז בנק ישראל, כי הוא מרחיב את יעד רכישות המט"ח כך שהיתרות צפויות לעלות ל-40-44 מיליארד דולר. קצב הרכישות ימשיך בתכנית הקיימת, קרי בקצב של 100 מיליון דולר ליום.
ד"ר מיכאל שראל, הכלכלן הראשי של הראל שוקי הון, התייחס בשיחה עם bizportal למהלך של בנק ישראל ואמר, כי "כנראה שבנק ישראל לא רוצה בשום אופן לפספס את יעד האינפלציה מלמטה וזה אומר שהוא ימשיך לקנות דולרים וימשיך להוריד ריבית. הצעד היה צפוי ואני מברך עליו". עוד אמר שראל, כי "בצורה הזו, פישר עושה שתי פעולות במכה אחת, כלומר מחד תומך ביצואנים ומאידך מאיץ באינפלציה".
משרד התקשורת ביטל את עמלות הוראת הקבע בחברות התקשורת
החל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית; במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10%
מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה
מזה כ-10 ימים, והחל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית. במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה.
לפי התקנות, חברות התקשורת עדיין יוכלו, במקרים מוצדקים, לדרוש תשלום מראש עבור חבילת השירות כדי לצמצם סיכוני גבייה, אך ללא
גביית עמלה נוספת. במקביל, השר קרעי מוביל כעת מהלך משלים להרחבת האיסור גם על חברות הטלוויזיה הרב-ערוצית, במטרה להבטיח שוק הוגן ושוויוני לכלל הצרכנים.
לאחרונה, משרד התקשורת נמצא במוקד של דיון ציבורי אודות הרפורמה באופן חישוב הרייטינג. להבדיל מהקונצנזוס של ביטולי עמלות, במקרה של ועדת המדרוג, יש מחלוקת גדולה. המניע של המשרד הוא לערוך רפורמה בשיטה שקיימת כבר עשורים רבים, מבלי שעודכנה, ואילו הביקורת מגיע על רקע העברת מוקדי הכח הקיימים וביזורם.
עוד נושא שבו משרד התקשורת נמצא בכותרות הוא רכישת הוט מובייל על ידי פלאפון, שהעלתה לפני שבוע את ההצעה להוט מובייל ל-2.1 מיליארד שקל. ההצעה הקודמת עמדה על 2 מיליארד שקל והעלאה הנוכחית היא מסר למתמודדים האחרים שפלאפון נחושה לרכוש את הוט מובייל. שוק התקשורת השתנה מאוד ב-13 השנה האחרונות, מאז הרפורמה שהורידה את המחירים בכ-80% והתחרות בו כיום היא גדולה מאוד עם מספר חברות חזקות משמעותי. כלומר, למרות ששר התקשורת הביע התנגדות עסקה, לא נראה שיש לו באמת גושפנקא אמיתית וריאלית להתנגדות הזו.
- שלב ב' ברפורמת השידורים: תחנות רדיו פרטיות יוכלו לשדר בפריסה ארצית
- מינוי חדש במשרד התקשורת: לילך וינשטוק מונתה למשנה למנכ"ל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדבר מגיע גם לאחר מהלך נוסף של המשרד, שפרסם קול קורא לפני כחודש, שבמהותו בוחן מחדש את חובת ההפרדה המבנית החלה על קבוצות בזק והוט. במידה וההפרדה תבוטל, חברת התקשורת תוכל סוף-סוף למזג לתוכה את פעילות yes ולהכיר בהפסדים הצבורים שלה מה שיכול ליצור לה מגן מס ולחסוך לה מסים בהיקף של מאות מיליוני שקלים. הקול הקורא שפרסם משרד התקשורת מבקש לשמוע עמדות מהציבור ומהחברות לקראת שינוי כולל במודל הרגולציה של שוק התקשורת. זה צעד בתהליך ארוך, שבמסגרתו נבחנת השאלה האם יש עדיין הצדקה להחזיק את בזק כמבנה מפוצל - בין פעילות התשתיות הקוויות, בזק בינלאומי ו-yes - או שהגיע הזמן לשחרר את החברות לפעול תחת קורת גג אחת כמו בשאר החברות.
כמה מרוויחים בצבא קבע ובכמה זה צפוי להשתנות?
ועדת נגל רוצה לעשות שינויים בשכר אנשי הקבע כדי למשוך צעירים. הבעיה שהמבוגרים לקחו את כל הקופה; וגם - איך יתמודדו בצבא עם הקושי להשאיר הייטקיסטים?
השכר החודשי הממוצע בצבא הקבע תלוי כמובן בדרגה ובוותק. השכר הזה עבר טלטלות בעשורים האחרונים, ונזכיר כי עד לפני כ-20 שנה היתה לאנשי הקבע פנסיה צוברת, שמשמעותה פרישה עד גיל 45 עם פיצויים, ושכר גבוה לכל החיים. הטבה של מיליונים רבים ניתנה לאנשי הקבע וגרמה בעצם לביקוש גדול.
הפנסיה הזו היא מושחתת כי היא מבטאת בעצם הטבות למגזר מסוים שפורש בגיל יחסית צעיר והוא מסודר לכל החיים. הפנסיה הזו בוטלה במגר הציבורי בכלל, אלא שבצבא יש עוד המונים שמקבלים אותה, כי אי אפשר לבטל רטרואקטיבית. זאת ועוד - הצבא פיתח דרכים עוקפות לשלם כספים לאנשי הקבע: תוספות רמטכ"ל, פנסיות גישור ועוד.
אלא נוצר מצב אבסורדי שהוא תקף לכל המגזר הציבורי - הוותיקים לקחו את כל הקופה, הצעירים לא רוצים לבוא כי השכר נמוך. יצרו דור א' ודור ב'. דור א' שמן ועשיר, דור ב' צעיר ועני. וככה בהדרגה, השירות הציבורי והצבא מאבד מאיכותו, מאבד כוח אדם חשוב ואיכותי.
ועדת נגל מתכוונת לפתור את הבעיה ולעודד צעירים להישאר בצבא קבע. זה בראש וראשונה כסף. לא צריך לתת כמובן פנסיות תקציביות, אבל צריך לתת מענקים ותנאים שיתחרו במגזר הפרטי. במקביל מציעה ועדת נגל גם לשפר את איכות היחידות דרך מילואימניקים שיגיעו פעם בשבוע ויספקו יכולות וניסיון שלא נמצאים בצבא - זה רלבנטי מאוד ביחידות טכנולוגיות.
- כשהמדינה מעכבת תשלומים לאלביט - האם זה ישפיע על המניה?
- המספר בדוח של ארית שמוכיח - משרד הביטחון מפזר כספים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המסקנות של ועדת נגל צפויות להתפרסם בתחילת שבוע הבא, אך נראה שהכוונה היא לתת מענקים תוך כדי תנועה (תוך כדי השירות), לאפשר גמישות בצבא קבע ויכולת עזיבה מהירה, להבדיל ממה שקיים היום, כשמי שיישאר למשך תקופות מסוימות ויגיע גם לשלב הפרישה ייהנה ממענקים כאלו שיצדיקו כלכלית את הבחירה במסלול הקבע לעומת שירות אזרחי כשצריך לקחת בחשבון גם את החשיבות, הסיפוק והאתגר ששירות קבע נותן לאנשים.
