הדולר שוב מתקרב ל-4: היציג טיפס ב-1.8% ל-3.99 שקל. "הדולר ימשיך להתחזק"

כך אומר הבוקר איתן אדמוני, מנהל חדר המסחר במט"ח של בנק ירושלים. "כל הנתונים הכלכליים תומכים בהמשך התחזקות הדולר"
קובי ישעיהו |

שבוע המסחר במט"ח נפתח, כצפוי, בסערה בעקבות הודעת בנק ישראל אתמול על המשך רכישות מט"ח אגרסיביות בשבועות הקרובים. הדולר זינק בבוקר ב-2% וחזר לרמת ה-4 שקלים. האירו במקביל התחזק ב-0.5% לרמה של 5.068 שקלים.

לאחר מכן נחלש הדולר וכעת אולם בשעת המסחר האחרונה הוא שב והתחזק ולפני זמן קצר קבע בנק ישראל את השער היציג בעליה של 1.8% לרמה של 3.99 שקלים. האירו נקבע בירידה של 0.27% לרמה של 5.03 שקלים.

איתן אדמוני, מנהל חדר המסחר במט"ח בבנק ירושלים, אמר הבוקר בשיחה עם Bizportal, כי "בעקרון המגמה החיובית בדולר תימשך עד לסוף השנה. כל הנתונים הכלכליים תומכים בהמשך התחזקות הדולר, כגון הריבית, הדרדרות הכלכלה ומדדים נוספים. בארץ צפוי פישר להמשיך ריבית בסוף החודש. כל היתרונות שהיו לשקל עד לפני כחצי שנה הולכים ונעלמים."

עוד אמר אדמוני, כי "הדולר צפוי להמשיך ולהתחזק לתוך 2009, לפחות בחצי הראשון של השנה. המגמה ברורה וחד משמעית והיא תימשך בחודשים הקרובים. קשה לקבוע מחיר יעד לדולר, זה יכול להיות 4.10 או 4.20 שקלים בתוך כמה חודשים, אבל המגמה ברורה".

ברקע למסחר במט"ח וגם בשווקי המניות והאג"ח עומד גם היום ה"ברוגז" בין משרד האוצר למשרד ראש הממשלה, שהביא אתמול לעיכוב באישור התוכנית להאצה כלכלית בועדת הכספים של הכנסת. לאחר שנדחתה אתמול בבוקר ההצבעה בוועדת הכספים בנוגע לתוכנית הכלכלית שהרכיב משרד האוצר, כיוון שלא כללה רשת ביטחון לחוסכים, עוברת המלחמה על אישור התוכנית הכלכלית שלב חדש לאחר שבכירי האוצר מכתב חריף וחסר תקדים למנכ"ל משרד ראש הממשלה ולראש המועצה הלאומית לכלכלה בו נטען כי הם לא אמורים להתערב בפרטי תוכנית ההאצה של משרד האוצר.

בחודש נובמבר הגביר בנק ישראל את רכישות הדולרים ורכש בממוצע 90 מיליון דולר ביום, בסביבות היעד היומי שהציב לעצמו בחודש יולי האחרון, למרות שראה את הדולר ממשיך להתחזק, כך עולה מנתוני יתרות המט"ח של בנק ישראל לחודש נובמבר שהתפרסמו היום (ב').

בעולם נחלש הדולר ביותר מ-1% לרמה של 94 יין ומתחזק מול האירו לרמה של 1.261 דולר לאירו. ביום חמישי צפויים הבנקים המרכזיים של אירופה ואנגליה לחתוך את הריבית בשיעורים של 0.5%-1% כך מעריכים כעת מרבית האנליסטים באירופה.

הליש"ט נופלת 2.5% לרמה של 1.498 דולרים לליש"ט, לאחר שהיום נמשך זרם נתוני המאקרו כלכלה החלשים בבריטניה. היום הגיע תורם של מדד מנהלי הרכש (PMI) של התעשיה ומדד מחירי הבתים . הנתונים מגבירים את הלחץ על הבנק המרכזי הבריטי לקצץ שוב את שיעור הריבית. מדד מנהלי הרכש (PMI) נפל בנובמבר לרמה של 34.4 נקודות, השפל הנמוך ביותר מאז החלו לאסוף נתונים על מדד זה ב-1992. המדד מורכב מסקר שנערך בקרב 700 חברות מובילות בבריטניה. זאת, בהשוואה ל-40.7 נקודות באוקטובר.

מחירי הבתים בבריטניה ירדו ב-8.1% ב-12 החודשים האחרונים לכ-161 אלף ליש"ט בממוצע לבית - המחיר הנמוך ביותר מאז ינואר 2006. כך לפי סוכנות הנדל"ן Hometrack. במונחים חודשיים, ירדו מחירי הבתים ב-1.1% בנובמבר וב-1.3% באוקטובר.

ביום שישי יתפרסם דוח שוק העבודה בארה"ב. על פי נתוני משרד העבודה האמריקני עולה כי מעל מיליון משרות קוצצו במהלך אוקטובר. דוח האבטלה עבור חודש נובמבר צפוי להציג אובדן של 350 אלף משרות, כך על פי סקר אנליסטים עבור מרקטוואץ'. ירידה כזו ברמת המשרות עלולה להוות את הצניחה החזקה מאז מאי 1980, אז קוצצו 400 אלף משרות. האנליסטים צופים כעת כי רף האבטלה יעלה ל-6.8% מ-6.5% באוקטובר - שיעור האבטלה הגבוה ביותר מאז 1993.

כאמור נגיד הבנק המרכזי בישראל, סטנלי פישר, לתמוך בשער הדולר ולהרחיב את תוכנית רכישות הדולרים בעוד 3-7 מיליארד דולרים. כך דיווח בנק ישראל אתמול.

בנק ישראל סיים ביום רביעי שעבר את תוכנית הגדלת יתרות המט"ח עליה הצהיר בחודש מארס השנה. התוכנית המקורית עמדה על רכישת 10 מיליארד דולר והיעד היה הגדלת היתרות לכ-37 מיליארד דולר. כעת, מכריז בנק ישראל, כי הוא מרחיב את יעד רכישות המט"ח כך שהיתרות צפויות לעלות ל-40-44 מיליארד דולר. קצב הרכישות ימשיך בתכנית הקיימת, קרי בקצב של 100 מיליון דולר ליום.

ד"ר מיכאל שראל, הכלכלן הראשי של הראל שוקי הון, התייחס בשיחה עם bizportal למהלך של בנק ישראל ואמר, כי "כנראה שבנק ישראל לא רוצה בשום אופן לפספס את יעד האינפלציה מלמטה וזה אומר שהוא ימשיך לקנות דולרים וימשיך להוריד ריבית. הצעד היה צפוי ואני מברך עליו". עוד אמר שראל, כי "בצורה הזו, פישר עושה שתי פעולות במכה אחת, כלומר מחד תומך ביצואנים ומאידך מאיץ באינפלציה".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ההסתדרות
צילום: דוברות ההסתדרות

הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית


הדס ברטל |

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.

עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת  2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.

עיקרי ההסכם:

שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר. 

תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית. 

תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה. 


אלי גליקמן מנכל צים
צילום: שלומי יוסף

חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד

המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

צים ZIM Integrated Shipping Services -1.54%  , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף.  המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.   

ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה. 

היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי,  להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.

כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים. 

לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית.  בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.