מס הכנסה/אימתי יוכרו הוצ' מימון תואר בניכוי?/מחוזי
עובדות וטענות:
המערער, עורך-דין המתמחה בתחום המשפט המסחרי, בדגש על תחום המיסוי והכלכלה. בשלב מסוים עזב המערער את עבודתו ונסע ללמוד תואר שני במשפטים בארצות הברית. לאחר סיום הלימודים, שב המערער לארץ והחל לעבוד במחלקת המיסוי של משרד רואי חשבון.
שכר הלימוד בשנות המס שבערעור הגיע לכ-32,000$. בנוסף לאלו, טען המערער להוצאות רבות אחרות, כגון רכישת ספרי לימוד והוצאות מחייה, שעמדו על כ- 20,000$. לטענת המערער, יש להכיר לו במחצית ההוצאות, מאחר שיש לראות את הלימודים לתואר השני כ"שמירה על הקיים". לטענתו, לימודיו בארה"ב והתואר השני אותו קיבל, לא הקנו לו מעמד מיוחד בקרב עורכי הדין בישראל, רישיון לעסוק בעריכת דין במדינה אחרת או אפשרות לעסוק במקצוע אחר. לחלופין טען המערער, כי גם אם מדובר בהוצאה מעורבת – הונית ופירותית – יש להתיר בניכוי את החלק הפירותי.
המשיב טוען, כי בהשגת תואר אקדמי יש ערך מוסף, אשר מחיייב את סיווג ההכשרה כ"נכס אישי" ולא כ"שמירה על הקיים". לטענתו, לימודי תואר שני הם בגדר רכישת יתרון, אשר הקנה למערער התמקצעות בתחום המיסוי החורגת משמירה על הקיים.
דיון משפטי:
כב' הש' ש' וסרקרוג:
סעיף 245(א) לפקודת מס הכנסה יחד עם סעיף 17 לפקודה קובעים, כי משהצביע הנישום על הוצאה שהייתה בייצור הכנסתו באותה שנת מס זכאי הוא לנכותה מהכנסותיו ועל המבקש לטעון אחרת, להוכיח כי ההוצאה הוגבלה או לא הותרה בניכוי. לצורך החלתו של סעיף 17 לפקודה על הנישום להוכיח כי אכן מדובר ב"הוצאה" שהיא פירותית במהותה.
בית המשפט דן בהרחבה בשאלה האם הוצאות מימון לימודים לקראת תואר שני יכולות להיחשב כהוצאה פירותית בהיותן בגדר "שמירה על הקיים", וזאת לאור ע"א 3501/05 פקיד שומה ירושלים נ' בנק יהב אשר קבע כי מימון תואר אקדמי הוא בגדר טובת הנאה החייבת בניכוי מס במקור.
בפס"ד יהב נקבעו מספר אבני בוחן: ראשית, נקבע כי יש להבחין בין שמירה על הקיים לבין מצב בו באמצעות הלימודים נרכש ערך מוסף, שהוא בגדר הוצאה ליצירת מקור לפרנסה – כנכס הוני נוסף. מקור הוני נוסף, ייווצר כאשר לא מדובר רק בשיפור הקיים, אלא בתוספת להון הקיים, עד כדי הבאתו לרמה אחרת של מומחיות בתחום אחר ספציפי. כדי לבחון אם מדובר בהוצאה לצורך "שמירה על הקיים" ניתן להחיל את האבחנה בין לימודים לצורך "הנאה אישית" של העובד לעומת "נוחות המעביד". המבחן הוא אובייקטיבי ועליו להיות כולל. כמו כן, רשימת האמצעים לבדיקה האם מדובר בשמירה על הקיים או בהוספת ערך מוסף, אינה רשימה סגורה. חשוב לציין, כי הבחינה היא לגבי מהות ההוצאה כשדעתו של המעביד אינה הכרחית ולא מכרעת. הוצאות הלימוד יכול שייעשו על ידי עובד שכיר בעצמו, ובלבד שהיה בלימודים כדי להתעדכן ולשמור על רמה מקצועית.
יישומם של מבחנים אלה במצטבר בנוגע להוצאה להשגת תואר אקדמי מורים, כי מדובר בהוצאה הונית, מאחר שתואר אקדמי מקנה ערך מוסף. בעניינו של המערער, יישומם של המבחנים מוביל למסקנה כי המערער לא הוכיח כי הלימודים לקראת התואר השני היו אכן לצורך שמירה על הקיים. יתר על כן, כלל לא הוכח כי הלימודים היו חיוניים למילוי תפקידו של המערער כעורך דין העוסק בתחום המיסוי.
ניתן להצביע על מגמה בפסיקת בית המשפט, לפיה יש להעדיף את המבחנים האובייקטיבים ולהמנע מדיון פרטני אשר לא תמיד מאפשר עקביות ביישומם של המבחנים. במקרה דנן, המערער לא הצביע על נתונים ספציפיים המצדיקים החלת החריג על הוצאות הלימוד שהוציא.
כמו כן, בפס"ד יהב הגיע בית המשפט למסקנה שההסדר החוקי בו בחר המחוקק בנוגע ללימודים לתואר אקדמי הוא בדרך של נקודת זיכוי. מעבר לכך שיש בדבר להעיד כי המחוקק שקל את הדברים לאחר בחינתם הכוללת ונתן את דברו, מאחר שמדובר בשאלת מדיניות שהוכרעה על-ידי המחוקק, ראוי כי הביקורת השיפוטית תהא מרוסנת.
לעניין טענת המערער בדבר הוצאה מעורבת, סעיף 17 עליו מסתמך המערער מורה, כי הוצאה ניתנת לניכוי אם הוצאה כולה בייצור ההכנסה ולשם כך בלבד. הכלל הוא, שהוצאה מעורבת אינה ניתנת לניכוי, אלא אם קיים מרכיב המאפשר פיצול. נפסק, כי הוצאות ללימודי תואר אינם בגדר הוצאה הניתנת להפרדה ברורה.
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הנגיד: "פועל להעביר את הכוח מהבנקים לציבור" - האומנם?
פרופ' אמיר ירון מתעתע בציבור - מדבר על החלשת הבנקים, בפועל הוא רק חיזק אותם ופגע בציבור; האם 10 מיליונים איש אנונימיים פחות חשובים מעשרות החברים והמכרים של הנגיד במערכת הבנקאית? בסוף הכל אישי
הבנקים חזקים - הציבור חלש. אין מספיק תחרות, והבנקים מצפצפים עלינו - אפס על ריבית עו"ש ביתרת זכות, 12.2% על ריבית עו"ש ביתרת חובה. הנגיד ובנק ישראל מסבירים לנו שהם עושים הכל כדי לשנות את זה - הם מסבירים את זה כבר שנים, אבל שום דבר לא השתנה למעט דבר אחד - הרווחים של הבנקים. הם שוברים מדי שנה שיאים. על חשבוננו.
וכך מגיע היום הנגיד, פרופ' אמיר ירון לכנס על תמורות בשוק האשראי הקמעונאי ומסביר על הפעולות של הבנק, ההצלחות, הכיוון קדימה. אפשר להתרשם, וננסה להיות עדינים שהנגיד לא ממש מבין את הסיטואציה או מנסה לייצר נרטיב שגוי בעם. האמת היא שהאחריות עליו והוא לא שינה את יחסי הכוחות בין הבנקים לציבור - אפילו ההיפך. בתקופתו הבנקים הפכו לחזקים עוד יותר. הוא זה שאשם במצב לצד צמרת בנק ישראל שהמוני ישראלים לא מקבלים ריבית על העו"ש וזו רק דוגמה. מאות סעיפים של עמלות מיותרות ויקרות לצד ניצול ועושק של ציבור הדיוט, מטשטשים את היכולת לבדוק ולהבין על מה הציבור משלם. בנק ישראל יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה. הוא מדבר גבוה על הרצון לשמור על עצמאיות הבנקים - אם בעולם המערבי עושים כך, גם אצלנו אפשר, כשנזכיר לנגיד שאצלנו השוק לא תחרותי ולכן רגולטור יכול וצריך להתערב.
אבל זה לא האינטרס של הנגיד. הוא רוצה ללכת לישון כל לילה כשהוא רגוע לחלוטין שאין שום סכנה ליציבות הבנקים והדרך לעשות זאת היא לפטם אותם ברווחים. הנגיד הוא המנכ"ל על של הבנקים. הוא קובע את הרווחים שלהם דרך המרווחים על הבנקים, דרך עמלות, דרך קביעת התחרות, דרך קביעת מבנה השוק המקומי, השחקנים בו ותעריפי העמלות והריביות. כשהוא רואה שהריבית היא אפס, והוא מדבר על כך שהוא משנה את יחסי הכוחות בין הבנקים לבין הציבור, מצופה שיורה על ריבית על העו"ש. הבנקים ירוויחו במקום 16% על ההון "רק" 14% (הם בתשואות שיא על ההון). מספיק שהבנקים ישלמו כ-2.5%-3% על העו"ש כדי לשנות משמעותית לובה את המאזן כוחות בין בנקים לציבור - הוא בוחר לא לעשות זאת. למה לריב עם החברים שלך? 10 מיליון איש הם אנונימיים בלי שמות, אבל את עשרות הבכירים במערכת הבנקאית הוא מכיר אישית.
אז הנה דברי הנגיד, איכשהו הם לא ממש מתחברים למציאות - "הצעדים השונים שאנו נוקטים מהווים מהלך סדור שמטרתו לייצר שוק אשראי תחרותי, מגוון וחדשני בו הכוח עובר לצד של הצרכן וכושר המיקוח שלו מול ספקי האשראי השונים, מתעצם. אנחנו פועלים כדי להעביר את הכוח מספקי האשראי והבנקים לציבור הלווים. הדרך לכך נשענת על שני צירים מרכזיים.
- בנק ישראל רומז שהריבית תרד כבר בהחלטה הקרובה?
- בנק ישראל פיתח כלי חדש לחיזוי אינפלציה: "מנהלי החברות יודעים יותר טוב מהמודלים הסטטיסטיים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"הציר הראשון עוסק בהעצמת כוחו של הצרכן ביחס למידע הפיננסי שלו. בעידן המודרני, מידע הוא אחד הנכסים החשובים ביותר. הוא מאפשר לגופים פיננסיים להבין את צורכי הלקוח, להעריך סיכונים בצורה מיטבית, להציע מוצרים מותאמים ולפעול בסביבה תחרותית והוגנת יותר.
