טאואר חתמה על הסכם עם החברה לישראל והבנקים: יביא להקטנת חובות החברה ב-250 מיליון שקל
טאואר סמיקונדקטור (סימול: TSEM), יצרנית עצמאית של מעגלים משולבים, הודיעה היום כי חתמה על הסכמים מחייבים וביצעה 'סגירה' עם הבנקים והחברה לישראל לשינוי מבנה ההון. ההסכם נחתם לאחר אישור בעלי המניות של טאואר באסיפה מיוחדת של בעלי המניות שהצביעו ברוב של 99% בעד העסקה.
על פי הסכמים אלו שחתמה טאואר, בנק לאומי, בנק הפועלים והחברה לישראל הסכימו להקטין את חובות החברה כלפיהם בכ-250 מיליון דולר. בתמורה, הקצתה החברה שטרי הון הניתנים להמרה למניות לפי שער של 1.42 דולר למניה, הגבוה ב-160% ממחיר הסגירה של המניה אמש בוול סטריט.
כאמור, המרת החוב לשטרי הון מקטינה את חובותיה של טאואר ב-250 מיליון דולר, מגדילה את הונה העצמי בכ-250 מיליון דולר, וכן משפרת את מבנה המאזן, תזרימי המזומנים ותוצאותיה הכספיות של החברה. השפעת הסכמים אלה על דוח הרווח וההפסד של טאואר לרבעון השלישי של 2008 תהיה רישום רווח של כ-130 מיליון דולר כתוצאה מהעיסקה.
בעקבות חתימת הסכמים מחייבים אלה, השקיעה החברה לישראל 20 מיליון דולר בשטרי הון של טאואר באופן מיידי כחלק מההסכם, וכמו כן, התחייבה החברה לישראל להשקיע בטאואר עד 20 מיליון דולר נוספים.
עקרונות נוספים בבסיס ההסכמים הינם דחיית לוח הסילוקין של יתרת קרן ההלוואה, אי תשלום ריבית בארבעת הרבעונים הקרובים, שיעור הריבית על יתרת החוב לאחר הקיטון המשמעותי בחוב יהא ליבור פלוס 2.5% לשנה, הבנקים ויתרו על הדרישה לעמידה ביחסים פיננסיים נדרשים ביחס לשני הרבעונים האחרונים של שנת 2008 וכן הסכימו ליחסים פיננסיים חדשים החל מ-2009, שמתבססים על תוכניתה העסקית העדכנית של החברה.
ראסל אלוואנגר, מנכ"ל טאואר סמיקונדקטור, אמר, "זוהי תקופה מרגשת מאוד עבור טאואר. דלתות רבות נפתחות בפנינו כעת, יותר מאי פעם בהיסטוריה של החברה. אנו מעריכים מאוד את התמיכה והאמון המלא שזכינו לו שוב מהחברה לישראל, בצורת השקעה שתאפשר צמיחה משמעותית, וכן את יחסי השותפות שיש לנו עם הבנקים, שהובילו לשינוי מבנה המאזן וההון, שמתבטא בהקטנת חובותינו ברבע מיליארד דולר ושיפור התוצאות הכספיות שלנו, דבר שבפני עצמו יאפשר צמיחה".
"ההשקעה החדשה ומבנה המאזן החדש, בשילוב ההודעה מיום שישי האחרון אודות המיזוג עם חברת ג'אז סמיקונדקטור, מציבים אותנו בעמדה מצוינת לקראת הגשמת מטרתנו להפוך את טאואר ליצרנית השבבים מספר 1 בעולם בטכנולוגיות ייחודיות", כך הוסיף עוד מנכ"ל טאואר.
מטרו (נת"ע)אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן
מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של
הפרויקט מתרבות
פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר והיא צפויה לגבות אותו כלכלית.
נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.
מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.
במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.
- מבקר המדינה: פרויקט המטרו בגוש דן סובל מעיכובים, מחסור בכוח אדם וחוסר היערכות לאומית
- בעקבות המטרו: רובע חדש לחולון עם 18,000 יח"ד הופקד ונכנס לתכנון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפתרון התחבורתי של העתיד?
עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי
של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית
לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר
יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.
