טאואר חתמה על הסכם עם החברה לישראל והבנקים: יביא להקטנת חובות החברה ב-250 מיליון שקל

כתוצאה מההסכם תרשום החברה ברבעון השלישי של שנת 2008 רווח חד-פעמי של כ-130 מיליון דולר. מניית החברה מוסיפה 2.6% בעקבות ההודעה
שהם לוי |

טאואר סמיקונדקטור (סימול: TSEM), יצרנית עצמאית של מעגלים משולבים, הודיעה היום כי חתמה על הסכמים מחייבים וביצעה 'סגירה' עם הבנקים והחברה לישראל לשינוי מבנה ההון. ההסכם נחתם לאחר אישור בעלי המניות של טאואר באסיפה מיוחדת של בעלי המניות שהצביעו ברוב של 99% בעד העסקה.

על פי הסכמים אלו שחתמה טאואר, בנק לאומי, בנק הפועלים והחברה לישראל הסכימו להקטין את חובות החברה כלפיהם בכ-250 מיליון דולר. בתמורה, הקצתה החברה שטרי הון הניתנים להמרה למניות לפי שער של 1.42 דולר למניה, הגבוה ב-160% ממחיר הסגירה של המניה אמש בוול סטריט.

כאמור, המרת החוב לשטרי הון מקטינה את חובותיה של טאואר ב-250 מיליון דולר, מגדילה את הונה העצמי בכ-250 מיליון דולר, וכן משפרת את מבנה המאזן, תזרימי המזומנים ותוצאותיה הכספיות של החברה. השפעת הסכמים אלה על דוח הרווח וההפסד של טאואר לרבעון השלישי של 2008 תהיה רישום רווח של כ-130 מיליון דולר כתוצאה מהעיסקה.

בעקבות חתימת הסכמים מחייבים אלה, השקיעה החברה לישראל 20 מיליון דולר בשטרי הון של טאואר באופן מיידי כחלק מההסכם, וכמו כן, התחייבה החברה לישראל להשקיע בטאואר עד 20 מיליון דולר נוספים.

עקרונות נוספים בבסיס ההסכמים הינם דחיית לוח הסילוקין של יתרת קרן ההלוואה, אי תשלום ריבית בארבעת הרבעונים הקרובים, שיעור הריבית על יתרת החוב לאחר הקיטון המשמעותי בחוב יהא ליבור פלוס 2.5% לשנה, הבנקים ויתרו על הדרישה לעמידה ביחסים פיננסיים נדרשים ביחס לשני הרבעונים האחרונים של שנת 2008 וכן הסכימו ליחסים פיננסיים חדשים החל מ-2009, שמתבססים על תוכניתה העסקית העדכנית של החברה.

ראסל אלוואנגר, מנכ"ל טאואר סמיקונדקטור, אמר, "זוהי תקופה מרגשת מאוד עבור טאואר. דלתות רבות נפתחות בפנינו כעת, יותר מאי פעם בהיסטוריה של החברה. אנו מעריכים מאוד את התמיכה והאמון המלא שזכינו לו שוב מהחברה לישראל, בצורת השקעה שתאפשר צמיחה משמעותית, וכן את יחסי השותפות שיש לנו עם הבנקים, שהובילו לשינוי מבנה המאזן וההון, שמתבטא בהקטנת חובותינו ברבע מיליארד דולר ושיפור התוצאות הכספיות שלנו, דבר שבפני עצמו יאפשר צמיחה".

"ההשקעה החדשה ומבנה המאזן החדש, בשילוב ההודעה מיום שישי האחרון אודות המיזוג עם חברת ג'אז סמיקונדקטור, מציבים אותנו בעמדה מצוינת לקראת הגשמת מטרתנו להפוך את טאואר ליצרנית השבבים מספר 1 בעולם בטכנולוגיות ייחודיות", כך הוסיף עוד מנכ"ל טאואר.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
דולר יורד
צילום: Photo by Ryan Quintal on Unsplash

״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״

מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה שער הדולר

השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף 0.02%   אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.

אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה. 

לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים. 

הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.


הנפגעים

מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות

דולר יורד
צילום: Photo by Ryan Quintal on Unsplash

״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״

מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה שער הדולר

השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף 0.02%   אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.

אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה. 

לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים. 

הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.


הנפגעים

מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות