טאואר חתמה על הסכם עם החברה לישראל והבנקים: יביא להקטנת חובות החברה ב-250 מיליון שקל
טאואר סמיקונדקטור (סימול: TSEM), יצרנית עצמאית של מעגלים משולבים, הודיעה היום כי חתמה על הסכמים מחייבים וביצעה 'סגירה' עם הבנקים והחברה לישראל לשינוי מבנה ההון. ההסכם נחתם לאחר אישור בעלי המניות של טאואר באסיפה מיוחדת של בעלי המניות שהצביעו ברוב של 99% בעד העסקה.
על פי הסכמים אלו שחתמה טאואר, בנק לאומי, בנק הפועלים והחברה לישראל הסכימו להקטין את חובות החברה כלפיהם בכ-250 מיליון דולר. בתמורה, הקצתה החברה שטרי הון הניתנים להמרה למניות לפי שער של 1.42 דולר למניה, הגבוה ב-160% ממחיר הסגירה של המניה אמש בוול סטריט.
כאמור, המרת החוב לשטרי הון מקטינה את חובותיה של טאואר ב-250 מיליון דולר, מגדילה את הונה העצמי בכ-250 מיליון דולר, וכן משפרת את מבנה המאזן, תזרימי המזומנים ותוצאותיה הכספיות של החברה. השפעת הסכמים אלה על דוח הרווח וההפסד של טאואר לרבעון השלישי של 2008 תהיה רישום רווח של כ-130 מיליון דולר כתוצאה מהעיסקה.
בעקבות חתימת הסכמים מחייבים אלה, השקיעה החברה לישראל 20 מיליון דולר בשטרי הון של טאואר באופן מיידי כחלק מההסכם, וכמו כן, התחייבה החברה לישראל להשקיע בטאואר עד 20 מיליון דולר נוספים.
עקרונות נוספים בבסיס ההסכמים הינם דחיית לוח הסילוקין של יתרת קרן ההלוואה, אי תשלום ריבית בארבעת הרבעונים הקרובים, שיעור הריבית על יתרת החוב לאחר הקיטון המשמעותי בחוב יהא ליבור פלוס 2.5% לשנה, הבנקים ויתרו על הדרישה לעמידה ביחסים פיננסיים נדרשים ביחס לשני הרבעונים האחרונים של שנת 2008 וכן הסכימו ליחסים פיננסיים חדשים החל מ-2009, שמתבססים על תוכניתה העסקית העדכנית של החברה.
ראסל אלוואנגר, מנכ"ל טאואר סמיקונדקטור, אמר, "זוהי תקופה מרגשת מאוד עבור טאואר. דלתות רבות נפתחות בפנינו כעת, יותר מאי פעם בהיסטוריה של החברה. אנו מעריכים מאוד את התמיכה והאמון המלא שזכינו לו שוב מהחברה לישראל, בצורת השקעה שתאפשר צמיחה משמעותית, וכן את יחסי השותפות שיש לנו עם הבנקים, שהובילו לשינוי מבנה המאזן וההון, שמתבטא בהקטנת חובותינו ברבע מיליארד דולר ושיפור התוצאות הכספיות שלנו, דבר שבפני עצמו יאפשר צמיחה".
"ההשקעה החדשה ומבנה המאזן החדש, בשילוב ההודעה מיום שישי האחרון אודות המיזוג עם חברת ג'אז סמיקונדקטור, מציבים אותנו בעמדה מצוינת לקראת הגשמת מטרתנו להפוך את טאואר ליצרנית השבבים מספר 1 בעולם בטכנולוגיות ייחודיות", כך הוסיף עוד מנכ"ל טאואר.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)"המס על הבנקים הוא מס על הציבור - והוא זה שישלם את המחיר"
בהמשך לכוונת שר האוצר סמוטריץ’ למסות את הבנקים, איגוד הבנקים מגיש את תגובתו לדו"ח עבודת צוות האוצר וטוען כי הדו"ח חסר השוואות לרווחיות בענפים אחרים, לא בחנו את ההשלכות הכלכליות, והמס צפוי לפגוע בציבור הרחב; מנכ"ל איגוד הבנקים, איתן מדמון "שר האוצר מבקש,
באמצעות המהלך הזה, לגבות מס נוסף, בדרך עקיפה ולכאורה מתוחכמת מהציבור"
ברקע הכוונה של שר האוצר בצלאל סמוטריץ’ להטיל מס מיוחד נוסף על הבנקים, איגוד הבנקים מגיש את עמדתו לדו"ח עבודת הצוות שבחן את המהלך. לטענת האיגוד, הדו"ח שאמור היה לשמש בסיס מקצועי להחלטה, לוקה בחוסרים מהותיים, מדלג על בדיקות קריטיות ובעיקר אינו מתמודד עם השאלה מי ישלם בסופו של דבר את מחיר המס.
המסמך מוגש אף שעמדת בנק ישראל, שהוא חלק בלתי נפרד מהצוות, טרם פורסמה, ובאיגוד סבורים כי מדובר בהליך שמתקדם מהר מדי, בלי בחינה כלכלית מלאה של ההשלכות על הציבור והמשק.
לטענת איגוד הבנקים, הדו"ח שפרסם הצוות באוצר לא כולל את שתי הבדיקות המרכזיות שעל הבסיס שלהן אפשר בכלל לדון בהטלת מס על סקטור ספציפי. קודם כל, בדו"ח אין כל השוואה בין הרווחיות של הבנקים לבין הרווחיות של ענפים אחרים במשק. באיגוד מדגישים כי זה בדיוק הבדיקה שנדרשה מהצוות לבצע, כדי לבחון האם מתקיימות נסיבות חריגות שמצדיקות מיסוי מיוחד של ענף אחד בלבד. למרות זאת, הדו"ח, כך נטען, מדלג לחלוטין על השוואה כזאת.
שנית, הדו"ח לא בוחן את ההשלכות הכלכליות של המהלך על המשק הישראלי. אמנם מצויין בדו"ח כי הטלת מס על הבנקים עלולה להוביל לעליית ריבית, לצמצום האשראי, לפגיעה במשקיעים ולנזק לציבור הרחב, אבל בפועל לא ניסו לאמוד את ההשפעות האלה או להעריך את ההיקף שלהן. באיגוד מציינים כי מדובר בתוצאות שכבר התרחשו בפועל במדינות שבהן הוטל מס דומה, ולכן היעדר ניתוח עלות־תועלת מהווה, לדבריהם, כשל מהותי בעבודת הצוות ואף עומד בניגוד לעקרונות חוק האסדרה.
- אושר: בנקים יציעו פקדונות ללא חשבון עו"ש
- איגוד הבנקים במכתב חריף: "המס מעמיד את ישראל בשורה אחת עם הונגריה"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמו כן, באיגוד טוענים כי הדו"ח מציג נתון שגוי שלפיו הציבור מחזיק בכ-70% ממניות הבנקים, בעוד שבפועל שיעור אחזקות הציבור עומד על כ-90%. לטענתם, מדובר בפער מהותי, שכן הציבור הוא זה שנושא בפועל בעלות של כל מס שיוטל על הבנקים. למרות זאת, בדו"ח אין כל ניסיון לאמוד את הפגיעה הצפויה בחיסכון הציבורי, בדיבידנדים או בשווי אחזקות הציבור. באיגוד מדגישים כי מבנה בעלות כזה אינו קיים באף מדינה אחרת שהטילה מס על הבנקים, ולכן השוואות בינלאומיות מחייבות זהירות מיוחדת.
