טאואר חתמה על הסכם עם החברה לישראל והבנקים: יביא להקטנת חובות החברה ב-250 מיליון שקל

כתוצאה מההסכם תרשום החברה ברבעון השלישי של שנת 2008 רווח חד-פעמי של כ-130 מיליון דולר. מניית החברה מוסיפה 2.6% בעקבות ההודעה
שהם לוי |

טאואר סמיקונדקטור (סימול: TSEM), יצרנית עצמאית של מעגלים משולבים, הודיעה היום כי חתמה על הסכמים מחייבים וביצעה 'סגירה' עם הבנקים והחברה לישראל לשינוי מבנה ההון. ההסכם נחתם לאחר אישור בעלי המניות של טאואר באסיפה מיוחדת של בעלי המניות שהצביעו ברוב של 99% בעד העסקה.

על פי הסכמים אלו שחתמה טאואר, בנק לאומי, בנק הפועלים והחברה לישראל הסכימו להקטין את חובות החברה כלפיהם בכ-250 מיליון דולר. בתמורה, הקצתה החברה שטרי הון הניתנים להמרה למניות לפי שער של 1.42 דולר למניה, הגבוה ב-160% ממחיר הסגירה של המניה אמש בוול סטריט.

כאמור, המרת החוב לשטרי הון מקטינה את חובותיה של טאואר ב-250 מיליון דולר, מגדילה את הונה העצמי בכ-250 מיליון דולר, וכן משפרת את מבנה המאזן, תזרימי המזומנים ותוצאותיה הכספיות של החברה. השפעת הסכמים אלה על דוח הרווח וההפסד של טאואר לרבעון השלישי של 2008 תהיה רישום רווח של כ-130 מיליון דולר כתוצאה מהעיסקה.

בעקבות חתימת הסכמים מחייבים אלה, השקיעה החברה לישראל 20 מיליון דולר בשטרי הון של טאואר באופן מיידי כחלק מההסכם, וכמו כן, התחייבה החברה לישראל להשקיע בטאואר עד 20 מיליון דולר נוספים.

עקרונות נוספים בבסיס ההסכמים הינם דחיית לוח הסילוקין של יתרת קרן ההלוואה, אי תשלום ריבית בארבעת הרבעונים הקרובים, שיעור הריבית על יתרת החוב לאחר הקיטון המשמעותי בחוב יהא ליבור פלוס 2.5% לשנה, הבנקים ויתרו על הדרישה לעמידה ביחסים פיננסיים נדרשים ביחס לשני הרבעונים האחרונים של שנת 2008 וכן הסכימו ליחסים פיננסיים חדשים החל מ-2009, שמתבססים על תוכניתה העסקית העדכנית של החברה.

ראסל אלוואנגר, מנכ"ל טאואר סמיקונדקטור, אמר, "זוהי תקופה מרגשת מאוד עבור טאואר. דלתות רבות נפתחות בפנינו כעת, יותר מאי פעם בהיסטוריה של החברה. אנו מעריכים מאוד את התמיכה והאמון המלא שזכינו לו שוב מהחברה לישראל, בצורת השקעה שתאפשר צמיחה משמעותית, וכן את יחסי השותפות שיש לנו עם הבנקים, שהובילו לשינוי מבנה המאזן וההון, שמתבטא בהקטנת חובותינו ברבע מיליארד דולר ושיפור התוצאות הכספיות שלנו, דבר שבפני עצמו יאפשר צמיחה".

"ההשקעה החדשה ומבנה המאזן החדש, בשילוב ההודעה מיום שישי האחרון אודות המיזוג עם חברת ג'אז סמיקונדקטור, מציבים אותנו בעמדה מצוינת לקראת הגשמת מטרתנו להפוך את טאואר ליצרנית השבבים מספר 1 בעולם בטכנולוגיות ייחודיות", כך הוסיף עוד מנכ"ל טאואר.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

הריבית תרד מחר ל-4.25% - איך זה ישפיע עליכם?

הסיכויים להורדת ריבית מאוד גבוהים, איך זה ישפיע על השווקים הפיננסיים ועל הכסף שלכם? וגם - 10 דברים שצריך לדעת על ריבית בנק ישראל

מנדי הניג |

הנגיד, פרופ' אמיר ירון הוא שחקן הגנתי. סוג של בונקר. העיקר לא לספוג שער. לא צריך לנצח, צריך לא להפסיד. היו לו הרבה הזדמנויות לצאת למתפרצת, לכבוש ולהלהיב את הקהל. הוא יכול היה להוריד ריבית במספר הזדמנויות בעבר והיו לכך את כמעט כל התנאים הכלכליים, אבל למה לקחת סיכון ואולי להפקיר את ההגנה. הוא הולך על הכי בטוח שיש. אבל גם הוא יודע שנגמרו התירוצים למשחק הגנתי. השוק דורש כבר מזמן הורדת ריבית ורואים את זה בתמחורים של אגרות החוב והנכסים הסולידים. התנאים במשק ונתוני המאקרו תומכים בהפחתת ריבית. חוץ מזה, אצלנו יש ריבית ריאלית של 2% - אינפלציה של 2.5% וריבית של 4.5% מובילה לריבית ריאלית של 2% - זה גבוה מאוד בראייה עולמית. 

ועדיין, הכל פתוח - עד שלא מורידים, הכל לכאורה פתוח, אבל הסיכויים להפחתה מחר של הריבית מאוד מאוד גבוהים. האינפלציה ירדה לתוואי ונשארת בו כבר מספר חודשים, שער הדולר נמוך, אחרי ירידה של 10% מתחילת השנה והוא בולם ומדכא עליות של מחירי יבוא. אנחנו אולי לא סיימנו את המלחמה, אבל יש סוג של הפסקת אש. גם נתוני הכנסות והוצאות המדינה עומדים בתקציב ועוד שורה של נתונים כלכליים והכי חשוב לנגיד - האינפלציה במסלול יורד. הריבית הגבוהה נועדה לדכא את האינפלציה שהיא האיום הגדול לכלכלה. הנגיד השאיר את הריבית גבוהה כי היא גורמת לירידה בהלוואות ובצריכה וגורמת לירידה בביקושים. כל זה כדי למנוע ביקושים שיעלו את המדד. 

האינפלציה ירדה ל-2.5% התחזית קדימה  היא לכ-2.2% ב-12 החודשים הקרובים, אז אפשר לשחרר מעט. וזו מילת המפתח - מעט. אל תצפו שירידה של רבע אחוז בריבית מ-4.5% ל-4.25% תשנה משמעותית את החזרי המשכנתא, את התשלום בגין הלוואות. זה יהיה בשוליים. 

איך הפחתת הריבית תשפיע על הכסף שלכם? 

ההורדה הצפויה מגיעה לאחר 14 החלטות רצופות שבהן הריבית נותרה ללא שינוי והנה ההשפעות שצפויות להיות לה:

נתחיל במשכנתאות: השינוי הצפוי ישפיע ישירות על נוטלי משכנתאות והלוואות בריבית משתנה. במשכנתא ממוצעת של מיליון שקל ל-25 שנה, הורדה של 0.25% תוביל להפחתה של כ-70 שקל בהחזר החודשי. גם ההלוואות שלכם במסלול משתנה יוזלו בשיעור של 0.25%.

בצלאל סמוטריץ
צילום: נגה מסה לעמ

כלכלת הבחירות של סמוטריץ - נותן לכם פטור במסים כדי לקבל מנדטים

הגדלת תקרת הפטור ממע"מ מ־75 ל־150–200 דולר מוצגת כהקלה לצרכן, אך המהלך עלול לפגוע בעסקים המקומיים ולהיתפס ככלכלת בחירות מובהקת
אדיר בן עמי |

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' מקדם מהלך שיוזיל את הקניות מאמזון ואתרי יבוא אישי אחרים, אבל קשה להתעלם מהתזמון ומהמשמעות הכלכלית הרחבה שלו. הגדלת תקרת הפטור ממע"מ מ־75 דולר ל־150 או 200 דולר נשמעת כמו בשורה לצרכנים, אך בפועל היא עשויה להפוך לאחד הצעדים הפופוליסטיים היקרים של השנה.


מאחורי ההחלטה עומד מהלך שמוצג לציבור כעידוד תחרות, אך גורמי המקצוע באוצר מזהירים כי מדובר במהלך של כלכלת בחירות. וויתור על הכנסות ממסים בזמן שהמשק עדיין מתמודד עם עלויות המלחמה אינו צעד זהיר ובוודאי לא כזה שהדרג המקצועי תמך בו. בצמרת האוצר מדגישים כי שנים מדברים על ביטול פטורים, לא על הרחבתם, והמהלך הנוכחי הפוך לחלוטין לאג’נדה הרשמית של המשרד.


הבעיה המרכזית טמונה בפגיעה הצפויה בשוק המקומי עם עסקים קטנים ובינוניים, שכבר מתקשים להתמודד עם תחרות מחו"ל, וצפויים לעמוד מול גל גדול יותר של מוצרים זולים שמגיעים מסין, טורקיה וממדינות נוספות. הגדלת הפטור מגדילה את הפער שיש להם מול ספקים זרים שנכנסים לישראל, בזמן שעסק ישראלי מחויב בכל מס ורגולציה מקומית. המשמעות היא שיותר קטגוריות מוצרים יהפכו ללא משתלמות לייבוא מקומי, יותר צרכנים יעדיפו להזמין מבחוץ, והכדאיות של החזקת חנות קטנה או עסק בינוני תישחק עוד יותר.


בניגוד לנרטיב של "הקלה ביוקר המחיה", רוב המוצרים שמוזמנים באינטרנט הם אופנה והנעלה ולא אלה שמכבידים באמת על תקציב משקי הבית, כמו מזון. כלומר, ההטבה לא פותרת את בעיית המחירים המשמעותית של הציבור, אלא רק יוצרת תחושת הטבה רגעית. הערכות באוצר מדברות על כך שסמוטריץ' נשען על תחזית לגידול בגביית המסים, מה שאמור לאפשר מהלכים שנויים במחלוקת בלי לפגוע בקופה. אבל תחזית איננה מציאות ואם ההכנסות לא יגיעו כפי שהוצג, הציבור יגלה מהר מאוד שההנחה הקטנה באמזון תעלה לו ביוקר במקום אחר.


מבחינה פוליטית, המהלך מובן מאוד. העלאת הפטור מיד לפני קמפיין פוליטי משדרת "דאגה לציבור" ומייצרת כותרות חיוביות. בפועל, זהו צעד שמיטיב עם ציבור קטן של צרכני אונליין ומעמיק את הבעיה העיקרית של הכלכלה הישראלית: פער עצום בין מדיניות לטווח קצר לבין השלכות לטווח ארוך.