טאואר חתמה על הסכם עם החברה לישראל והבנקים: יביא להקטנת חובות החברה ב-250 מיליון שקל
טאואר סמיקונדקטור (סימול: TSEM), יצרנית עצמאית של מעגלים משולבים, הודיעה היום כי חתמה על הסכמים מחייבים וביצעה 'סגירה' עם הבנקים והחברה לישראל לשינוי מבנה ההון. ההסכם נחתם לאחר אישור בעלי המניות של טאואר באסיפה מיוחדת של בעלי המניות שהצביעו ברוב של 99% בעד העסקה.
על פי הסכמים אלו שחתמה טאואר, בנק לאומי, בנק הפועלים והחברה לישראל הסכימו להקטין את חובות החברה כלפיהם בכ-250 מיליון דולר. בתמורה, הקצתה החברה שטרי הון הניתנים להמרה למניות לפי שער של 1.42 דולר למניה, הגבוה ב-160% ממחיר הסגירה של המניה אמש בוול סטריט.
כאמור, המרת החוב לשטרי הון מקטינה את חובותיה של טאואר ב-250 מיליון דולר, מגדילה את הונה העצמי בכ-250 מיליון דולר, וכן משפרת את מבנה המאזן, תזרימי המזומנים ותוצאותיה הכספיות של החברה. השפעת הסכמים אלה על דוח הרווח וההפסד של טאואר לרבעון השלישי של 2008 תהיה רישום רווח של כ-130 מיליון דולר כתוצאה מהעיסקה.
בעקבות חתימת הסכמים מחייבים אלה, השקיעה החברה לישראל 20 מיליון דולר בשטרי הון של טאואר באופן מיידי כחלק מההסכם, וכמו כן, התחייבה החברה לישראל להשקיע בטאואר עד 20 מיליון דולר נוספים.
עקרונות נוספים בבסיס ההסכמים הינם דחיית לוח הסילוקין של יתרת קרן ההלוואה, אי תשלום ריבית בארבעת הרבעונים הקרובים, שיעור הריבית על יתרת החוב לאחר הקיטון המשמעותי בחוב יהא ליבור פלוס 2.5% לשנה, הבנקים ויתרו על הדרישה לעמידה ביחסים פיננסיים נדרשים ביחס לשני הרבעונים האחרונים של שנת 2008 וכן הסכימו ליחסים פיננסיים חדשים החל מ-2009, שמתבססים על תוכניתה העסקית העדכנית של החברה.
ראסל אלוואנגר, מנכ"ל טאואר סמיקונדקטור, אמר, "זוהי תקופה מרגשת מאוד עבור טאואר. דלתות רבות נפתחות בפנינו כעת, יותר מאי פעם בהיסטוריה של החברה. אנו מעריכים מאוד את התמיכה והאמון המלא שזכינו לו שוב מהחברה לישראל, בצורת השקעה שתאפשר צמיחה משמעותית, וכן את יחסי השותפות שיש לנו עם הבנקים, שהובילו לשינוי מבנה המאזן וההון, שמתבטא בהקטנת חובותינו ברבע מיליארד דולר ושיפור התוצאות הכספיות שלנו, דבר שבפני עצמו יאפשר צמיחה".
"ההשקעה החדשה ומבנה המאזן החדש, בשילוב ההודעה מיום שישי האחרון אודות המיזוג עם חברת ג'אז סמיקונדקטור, מציבים אותנו בעמדה מצוינת לקראת הגשמת מטרתנו להפוך את טאואר ליצרנית השבבים מספר 1 בעולם בטכנולוגיות ייחודיות", כך הוסיף עוד מנכ"ל טאואר.
אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביהצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה; איך זה ישפיע על חשבון המים שלכם?
רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב; שאלות ותשובות על השינויים הצפויים
לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה
והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.
על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.
עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות
ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.
- הבינלאומי: צמיחה בפעילות הליבה, התשואה על ההון ירדה ל-16.2%
- אנרג'יאן תספק גז טבעי לקפריסין דרך צינור תת ימי חדש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%
הגירעון יורד ל-4.5% מהתוצר בעקבות שילוב של זינוק של 15% בהכנסות המדינה והאטה בקצב ההוצאות, בעוד הוצאות המלחמה המצטברות מאז אוקטובר 2023 מטפסות ל-226.9 מיליארד שקל; הגירעון החודשי בנובמבר התכווץ ל-3.3 מיליארד שקל והממשלה ממשיכה לנוע מתחת ליעד הגירעון
השנתי של 2025
החשב הכללי באוצר הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית.
התמונה בולטת במיוחד בנובמבר האחרון. הגירעון החודשי הסתכם ב-3.3 מיליארד שקל בלבד, לעומת 12.2 מיליארד שקל בנובמבר אשתקד, פער שמחדד את התנודתיות בהוצאות הממשלה בסוף השנה ואת התרומה של הקפיצה בהכנסות ממסים. מתחילת השנה עומד הגירעון המצטבר על 74.7 מיליארד שקל, ירידה של כ-36% בהשוואה ל-116.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2024.
מנוע השיפור נמצא בצד ההכנסות. סך הכנסות המדינה מתחילת השנה הגיע ל-503.3 מיליארד שקל, עלייה של 15.1% לעומת התקופה המקבילה. הכנסות ממסים זינקו ב-15.6%, כאשר המסים הישירים, המשקפים בין היתר הכנסות משכר, רווחי חברות ורווחי הון – עלו ב-18.7%. המסים העקיפים, ובראשם מיסי צריכה, עלו ב-11.3%. בחודש נובמבר לבדו נרשמו הכנסות של 45.8 מיליארד שקל.
לצד זאת, הוצאות הממשלה עלו בקצב מתון בהרבה. מתחילת השנה הגיע היקף ההוצאות ל-578 מיליארד שקל, עלייה של 4.3% בלבד בהשוואה ל-2024. הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-3.5%, והוצאות מערכת הביטחון עלו ב-2%. הגידול המתון משקף שילוב בין ריסון יחסי בהוצאות השוטפות לבין התזמון של העברות חד-פעמיות ורכישות ביטחוניות לאורך השנה.
- משרד האוצר פרסם את מכרז ביטוח הרכב הגדול בישראל לשנת 2026: כ-400 מיליון שקל בשנה
- מכרז הרכב הממשלתי - רשימת הזוכים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מרכיב מרכזי בדו"ח נוגע להוצאות המלחמה. לפי אומדן החשכ"ל, הוצאות המלחמה ברוטו בשנת 2025 עומדות על 85.3 מיליארד שקל. מפרוץ המלחמה באוקטובר 2023 מסתכם היקף ההוצאה המצטבר ב-226.9 מיליארד שקל, כולל 8.3 מיליארד שקל מקרן הפיצויים, מתוכם 3.8 מיליארד שקל בגין נזק ישיר. בנוסף נכללות בדו"ח הוצאות ביטחוניות שמומנו מסיוע אמריקאי והוצאות במסגרת תכנית "תקומה".
