פרופ' פישר בוועדת הכספים: "חשוב שכל אחד ינהג לגבי החסכונות שלו בשיקול דעת"

נגיד בנק ישראל הוסיף ואמר היום, כי "למרות שהשפעות המשבר בארה"ב לא פסחו על המשק הישראלי, חשוב להדגיש, המשק הישראלי בכלל, והמערכת הפיננסית בפרט, נמצאים במצב טוב כדי להתמודד עם ההשלכות האפשריות של המשבר"
אריאל אטיאס |

"אנחנו נמצאים בתקופה מאוד מיוחדת מבחינת המערכת הפיננסית בארה"ב ובעולם, ולה השלכות על המשק הישראלי", כך פתח הבוקר פרופסור סטנלי פישר, נגיד בנק ישראל את דבריו בוועדת הכספים בכנסת. "מצב זה דורש שיקול דעת וקור רוח - קודם כל מאיתנו, מקבלי ההחלטות, אבל גם מכלל ציבור האזרחים".

"השפעות המשבר בארה"ב שפוקדים את אנגליה ובאירופה לא פסחו, כמובן, על המשק הישראלי", אמר פרופ' פישר. "המשק הישראלי מושפע - כמו כל העולם - מהזעזועים במערכת הפיננסית האמריקנית ועלינו להתמודד עם המציאות הזו. אבל, חשוב להדגיש, המשק הישראלי בכלל, והמערכת הפיננסית בפרט, נמצאים במצב טוב כדי להתמודד עם ההשלכות האפשריות של המשבר".

נגיד בנק ישראל התייחס לתוכנית הדרמטית והחיובית של הממשל האמריקני ואמר ש"הסכנה עדיין לא חלפה. המערכת הפיננסית רגישה ושברירית ויש להמתין ולראות כיצד התכנית מתקדמת".

לגבי השאלה מדוע לא לתת למוסדות ולגורמים האחראיים שלקחו סיכונים כאלה לשלם את המחיר? אמר פישר, כי "עיקרון זו גישה הגיונית, אבל מקבלי החלטות צריכים לקחת בחשבון את ההשלכות של כל החלטה על הכלכלה כולה".

פרופ' פישר ציין מס' גורמים ברמת המקרו והמיקרו המעמידים את ישראל במצב טוב. ברמת המיקרו: תקציב טוב מאוד ל-2009. ירידה בנטל החוב בתמ"ג. אין בעיה במאזן התשלומים, בזכות העודף שנוצר בו בשנים האחרונות. בנק ישראל נמצא בעיצומה של התכנית להגדלת יתרות המט"ח.

כמו כן, התייחס הנגיד למדיניות הריבית הפועלת להחזיר את העלייה הזמנית באינפלציה - שהיא תופעה עולמית - ליעד בשנה הבאה, ועל המוכנות להגיב להתפתחויות הפיננסיות והריאליות, כפי שיידרש.

ברמת המיקרו. החשיפות של הבנקים בישראל להתרחשויות הפיננסיות בארה"ב מצומצמות. המפקח על הבנקים מבצע מעקב שוטף ומעמיק אחר ההתפתחויות במערכת הבנקאות ונמצא עם היד על הדופק. תאום רציף בין בנק ישראל למשרד האוצר ורשות לניירות ערך.

בנוגע לתפקוד השווקים הפיננסיים אמר פישר, כי הם מתפקדים בסך הכל היטב. "הם מגיבים להתרחשויות בעולם ואין כרגע בעיות ברמה הרוחבית. אם יש בעיות עד כאן הן נקודתיות ולא דורשות פעולות מיוחדות מצדנו".

הנגיד חזר על דבריו ואמר, כי בנק ישראל ערוך לנקוט בכל צעד שבתחום סמכותו - אם וכאשר יידרש.

פישר פנה לחברי הוועדה והכנסת ואמר, כי חשוב שהכנסת תאשר את התקציב ל-2009, תוך שמירה על המסגרת שעליה החליטה הממשלה. מסגרת התקציב מהווה עוגן חשוב ליציבות המשק. כמו כן, אם לא תהיה לנו מערכת בנקאות חזקה ויציבה עלולים לשלם את המחיר לא רק הבנקים אלא - קודם כל - ציבור המפקידים, אמר הנגיד.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
עובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוקעובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוק
פרשנות

שכר המינימום מתעדכן, המציאות לא

שכר במינימום, יוקר במקסימום: הנוסחה הקיימת מעלה את השכר הנומינלי, אבל מתעלמת מהמחירים ומהכנסה פנויה וגם - בכמה יעלה יעלה שכר המינימום באפריל על פי המנגנון החדש?

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה שכר מינימום

היום, ה-4 בינואר 2026, שוק העבודה הישראלי חווה רגע נדיר של נחת. מנגנון העדכון האוטומטי של חוק שכר מינימום נכנס לתוקפו, ובהתאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - השכר יזנק החל ממשכורת אפריל הקרוב בכ-3.3% לרמת שיא של 6,443.85 ש"ח. על הנייר, זוהי בשורה פנטסטית: בזמן שיוקר המחיה משתולל, העובדים ברמות השכר הנמוכות מקבלים תוספת של כ-196 ש"ח בחודש. במציאות שבה כ-23.3% מהשכירים בישראל משתכרים "שכר נמוך" (עד שני שלישים מהשכר החציוני), מדובר באוויר לנשימה.

הפרדוקס הישראלי: שכר גבוה, ארנק ריק

כדי להבין את ייחודיות המצב בישראל, כדאי להרים את הראש אל מעבר לים. האיחוד האירופי אימץ לאחרונה את דירקטיבת "שכר המינימום ההולם" (Adequate Minimum Wages), המהווה שינוי תפיסתי דרמטי: לא עוד מספר שרירותי, אלא יעד כפול - שכר מינימום שיהווה לפחות 60% מהשכר החציוני ו-50% מהשכר הממוצע.

כאן נחשף הפרדוקס: במונחים יחסיים, ישראל היא "מעצמת שוויון". שכר המינימום שלנו (כ-61% מהשכר החציוני) הוא מהגבוהים ב-OECD ביחס לשכר הכללי במשק. אולם, כשבודקים את יכולת ההשתכרות במונחי כוח קנייה (PPP), הבלון מתפוצץ. בגלל יוקר המחיה הקיצוני - מהדיור ועד מחירי המזון - השכר הישראלי קונה הרבה פחות משכר מקביל בגרמניה או בהולנד. בעוד אירופה מתמקדת ב"הלימות" ובקיום בכבוד, ישראל נצמדת לנוסחה מתמטית עיוורת (47.5% מהשכר הממוצע). נוסחה זו נגזרת מעליות השכר בענף ההייטק, אך מתעלמת לחלוטין ממחירי העגבנייה והשכירות. התוצאה? השכר הממוצע עולה נומינלית, אך ההכנסה הפנויה של משקי הבית נותרת מאחור.

זאת ועוד: העובד הישראלי נדרש לעבוד 42 שעות שבועיות כדי להגיע לשכר המינימום, לעומת ממוצע של 37 שעות ב-OECD. המשמעות היא שעלינו לעבוד 14% יותר ממקבילינו בעולם כדי להגיע לאותו רף בסיסי.

שני צדדים למטבע הכלכלי

מול הנימוקים המוסריים והחברתיים של תומכי ההעלאה, ניצבים המתנגדים - המגזר העסקי וחלק מהאקדמיה הכלכלית. לשיטתם, התערבות אגרסיבית במחיר העבודה בעת משבר עלולה לפגוע במרקם העסקי ובתעסוקה. גם החשש מ"סחרור אינפלציוני" עולה בכל פעם שהשכר מתעדכן, וזאת למרות שהוכח כי משקלה של עליית שכר המינימום באינפלציה של השנים האחרונות היה זניח.

בית משפט (גרוק)בית משפט (גרוק)

ניצחון לביטוח הלאומי בבג״צ - עתירת חברות הסיעוד בדרך למחיקה

ההליך ביקש להגביל את שיקול הדעת של הביטוח הלאומי במקרים שבהם זכאי סיעוד לא מקבלים שירות בפועל. בית המשפט מאותת להשאיר את הסמכות בידי הביטוח הלאומי, על רקע מחסור בשירותים, כ-390 אלף זכאים לקצבה, ומאבק מתמשך סביב מכרזי הסיעוד

ליאור דנקנר |

בג״צ ממליץ לחברות הסיעוד למשוך את העתירה שהגישו נגד המדינה והביטוח הלאומי, סביב האפשרות להעביר גמלת סיעוד בכסף לזכאים שלא מקבלים שירות בפועל מחברות הסיעוד. לפי הדברים שנאמרים בדיון, השופטים מצביעים על כך שההסדר נשען על שיקול דעת מנהלי, ובנסיבות שבהן השירות לא מסופק בשטח, הביטוח הלאומי פועל בתוך המסגרת החוקית.

המחלוקת נוגעת לשאלה פרקטית שמתרגמת מהר לכסף ולשירות. כאשר זכאי סיעוד מאושר לשעות טיפול, אבל בפועל לא מקבל את המענה שאושר לו, הביטוח הלאומי מעביר את שווי הגמלה בכסף כדי לא להשאיר אותו בלי פתרון. חברות הסיעוד ביקשו למנוע את המנגנון הזה, ולטענתן אין לאפשר העברת זכאות במזומן בהיעדר שירותים זמינים.

ברקע עומד גם המהלך המתמשך של הביטוח הלאומי לקדם מכרז סיעוד שמבקש, בין היתר, להטיל סנקציות על חברות במקרים שבהם לא ניתנים שירותים לאזרחים ותיקים סיעודיים. לאורך השנים, וכחלק מההתאמה למציאות בשטח, הביטוח הלאומי מעביר את כספי הגמלה בכסף במצבים שבהם קשישים לא קיבלו שירות, כדי להבטיח שהזכאות שלהם לא תישאר תאורטית.


המחסור בשירות והפער בין זכאות על הנייר למציאות בשטח

לתוך הדיון נכנס נתון שמחדד את הפער בענף. יש כ-390 אלף זכאים לקצבת סיעוד, וכ-50% מהם מטופלים על ידי בני משפחה. הנתון הזה משמש אינדיקציה לכך שחלק גדול מהטיפול בפועל לא נשען על מערך שירות זמין ורציף, אלא על הבית, והוא מצביע על מחסור במטפלות סיעודיות מוכשרות, במיוחד באזורים שבהם קשה יותר לגייס כוח אדם.

לדיון מגיעים סגן יו״ר הכנסת אליהו רביבו, נציגי עמותות ׳נכה לא חצי בנאדם׳ ועמותת ׳מטה מאבק הסיעודיים׳. הנוכחות שלהם באולם מדגישה שהאירוע לא נשאר בתוך מסגרת משפטית בלבד, אלא נוגע לשאלת ההגנה על זכויות ולדרך שבה המדינה מתמודדת עם מצב שבו השירות המובטח לא תמיד ניתן בפועל.