פרופ' פישר בוועדת הכספים: "חשוב שכל אחד ינהג לגבי החסכונות שלו בשיקול דעת"

נגיד בנק ישראל הוסיף ואמר היום, כי "למרות שהשפעות המשבר בארה"ב לא פסחו על המשק הישראלי, חשוב להדגיש, המשק הישראלי בכלל, והמערכת הפיננסית בפרט, נמצאים במצב טוב כדי להתמודד עם ההשלכות האפשריות של המשבר"
אריאל אטיאס |

"אנחנו נמצאים בתקופה מאוד מיוחדת מבחינת המערכת הפיננסית בארה"ב ובעולם, ולה השלכות על המשק הישראלי", כך פתח הבוקר פרופסור סטנלי פישר, נגיד בנק ישראל את דבריו בוועדת הכספים בכנסת. "מצב זה דורש שיקול דעת וקור רוח - קודם כל מאיתנו, מקבלי ההחלטות, אבל גם מכלל ציבור האזרחים".

"השפעות המשבר בארה"ב שפוקדים את אנגליה ובאירופה לא פסחו, כמובן, על המשק הישראלי", אמר פרופ' פישר. "המשק הישראלי מושפע - כמו כל העולם - מהזעזועים במערכת הפיננסית האמריקנית ועלינו להתמודד עם המציאות הזו. אבל, חשוב להדגיש, המשק הישראלי בכלל, והמערכת הפיננסית בפרט, נמצאים במצב טוב כדי להתמודד עם ההשלכות האפשריות של המשבר".

נגיד בנק ישראל התייחס לתוכנית הדרמטית והחיובית של הממשל האמריקני ואמר ש"הסכנה עדיין לא חלפה. המערכת הפיננסית רגישה ושברירית ויש להמתין ולראות כיצד התכנית מתקדמת".

לגבי השאלה מדוע לא לתת למוסדות ולגורמים האחראיים שלקחו סיכונים כאלה לשלם את המחיר? אמר פישר, כי "עיקרון זו גישה הגיונית, אבל מקבלי החלטות צריכים לקחת בחשבון את ההשלכות של כל החלטה על הכלכלה כולה".

פרופ' פישר ציין מס' גורמים ברמת המקרו והמיקרו המעמידים את ישראל במצב טוב. ברמת המיקרו: תקציב טוב מאוד ל-2009. ירידה בנטל החוב בתמ"ג. אין בעיה במאזן התשלומים, בזכות העודף שנוצר בו בשנים האחרונות. בנק ישראל נמצא בעיצומה של התכנית להגדלת יתרות המט"ח.

כמו כן, התייחס הנגיד למדיניות הריבית הפועלת להחזיר את העלייה הזמנית באינפלציה - שהיא תופעה עולמית - ליעד בשנה הבאה, ועל המוכנות להגיב להתפתחויות הפיננסיות והריאליות, כפי שיידרש.

ברמת המיקרו. החשיפות של הבנקים בישראל להתרחשויות הפיננסיות בארה"ב מצומצמות. המפקח על הבנקים מבצע מעקב שוטף ומעמיק אחר ההתפתחויות במערכת הבנקאות ונמצא עם היד על הדופק. תאום רציף בין בנק ישראל למשרד האוצר ורשות לניירות ערך.

בנוגע לתפקוד השווקים הפיננסיים אמר פישר, כי הם מתפקדים בסך הכל היטב. "הם מגיבים להתרחשויות בעולם ואין כרגע בעיות ברמה הרוחבית. אם יש בעיות עד כאן הן נקודתיות ולא דורשות פעולות מיוחדות מצדנו".

הנגיד חזר על דבריו ואמר, כי בנק ישראל ערוך לנקוט בכל צעד שבתחום סמכותו - אם וכאשר יידרש.

פישר פנה לחברי הוועדה והכנסת ואמר, כי חשוב שהכנסת תאשר את התקציב ל-2009, תוך שמירה על המסגרת שעליה החליטה הממשלה. מסגרת התקציב מהווה עוגן חשוב ליציבות המשק. כמו כן, אם לא תהיה לנו מערכת בנקאות חזקה ויציבה עלולים לשלם את המחיר לא רק הבנקים אלא - קודם כל - ציבור המפקידים, אמר הנגיד.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)

לקראת מימוש חוק הרווחים הכלואים - המוקש הגדול שטמון בהעברת נכסים מחברה לידיים פרטיות

חוק הרווחים הכלואים מייצר אי וודאות ובלבול רב. מדובר בחוק שמתמרץ בעצם במקרים רבים סגירת חברות והעברת הנכסים לבעלי המניות - לפעמים זה מוביל לנזק גדול; על החוק ועל הסיכונים

נושאים בכתבה רווחים כלואים

במסגרת חוק הרווחים הכלואים (או בשמו הרשמי: חוק ההתייעלות הכלכלית), אישרה הכנסת הוראת שעה שמקנה הקלות במס לחברות ולבעלי המניות שלהן. סעיף 6 לחוק מאפשר העברת נכסים מחברה לבעל מניות בשני דרכים: הליך פירוק החברה או העברת נכסים מהחברה לבעל מניות פרטי, וזאת בפטור ממס רכישה וממס שבח.

ואולם, בניגוד לפטור שניתן בעניין מס רכישה ומס שבח, החוק "שותק" בכל הנוגע להיטל השבחה והיטלי פיתוח, ואינו מקנה פטור מהיטלים אלה במסגרת העברת הנכסים.

מדובר במוקש גדול שיכול "לצוף"  בדיעבד, לאחר השלמת המהלך, בדמות של היטל השבחה או היטל פיתוח. אי הוודאות הזו בעת ביצוע ההעברה, עלולה לגרור למיסוי מוניציפלי בו ייתקל בעל המניות המעביר, בשלב מאוחר יותר.

בימים אלה אנו מצויים בישורת האחרונה של יישום וביצוע הוראת השעה, שכאמור כוללת שתי אפשרויות אשר ביצוען צריך להיות עד סוף השנה ואף מוקדם מכך.

מסלול פירוק - פירוק מלא של החברה והעברת כל נכסיה והתחייבויותיה לבעלי המניות. מועד הפירוק חייב להסתיים עד 31 בדצמבר 2025  והמס על רווחים ראויים לחלוקה מחושב במועד זה.  

ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

ביטוח לאומי מסרב להיות אחראי על בדיקות תגי הנכים

המוסד לביטוח לאומי - "העומסים חריגים, הוועדות מטפלות ב-600 אלף תיקים בשנה"

רן קידר |

הצעה שמופיעה בטיוטות חוק ההסדרים לשנת 2026 מבקשת לבצע שינוי דרמטי בתהליך הנפקת תגי חניה לנכים: ביטול הבדיקות הרפואיות הישירות ברשות הרישוי של משרד התחבורה, והעברת הסמכות להחליט על הזכאות לגופים אחרים, בעיקר הביטוח הלאומי, משרד הביטחון ומשרד העבודה והרווחה. במקום בדיקה חדשה בכל בקשה, המערכת תסתמך על אישורים רפואיים קיימים שכבר ניתנו לאותם אנשים במסגרת קצבאות נכות או שיקום.

הביטוח הלאומי מתנגד נחרצות. המוסד טוען שהוועדות הרפואיות שלו מטפלות כיום בכ-600 אלף תיקים בשנה, מספר שיא שנובע בעיקר מהשלכות מלחמת “חרבות ברזל”, תביעות מילואימניקים, נפגעי פעולות איבה ומשפחות חטופים ונעדרים. הוספת מאות אלפי בקשות לתגי חניה תגרום לעיכובים של חודשים ארוכים, ודווקא האנשים שהתג נועד לסייע להם,  נכים קשים, חולים כרוניים וילדים עם מוגבלות – יישארו ללא פתרון ניידות מיידי.

תגים מזוייפים

בישראל חל זינוק חסר תקדים במספר תגי הנכה. ב-2020 עמד המספר על כ-90 אלף תגים פעילים; כעת הוא הגיע כ-660 אלף גידול של פי 7.5 בחמש שנים בלבד. חקירות משטרה ודוחות מבקר המדינה חשפו כי עשרות עד מאות אלפי תגים הונפקו במרמה, באמצעות מסמכים רפואיים מזויפים או “רופאים מומחים” שחתמו בתשלום. התוצאה בשטח: חניות נכים תפוסות על ידי מי שאינם זכאים, ונכים אמיתיים נאלצים לחפש חניה רחוק או לוותר על יציאה מהבית.

במהלך השנה פרסם משרד התחבורה נוהל חדש וקשוח יותר להנפקת תגים, שכלל דרישה למסמכים עדכניים וביטול חידושים אוטומטיים. אולם יישום הנוהל נדחה שוב ושוב, וההצעה הנוכחית בחוק ההסדרים נתפסת כניסיון לעקוף את הבעיה הבירוקרטית על ידי העברת האחריות לגוף אחר.

הביטוח הלאומי מדגיש שוב ושוב כי “תגי חניה לנכים אינם בסמכותנו ואינם חלק מהמשימות שלנו”. נציגי המוסד אמרו בדיונים בכנסת שהעומסים כבר כיום חריגים, וקליטת הנושא תפגע קודם כל באוכלוסיות המוחלשות ביותר. מנגד, משרד האוצר ומש משרד התחבורה טוענים שהשינוי יחסוך כסף ציבורי, יקטין משמעותית את הזיופים ויאפשר בדיקה מחודשת שיטתית של כל התגים שהונפקו בעשור האחרון. לפי הערכות פנימיות, שלילת התגים הלא-כשרים עשויה להחזיר לשוק מאות אלפי מקומות חניה ייעודיים. בחלק מגרסאות ההצעה נקבע גם שתושבי חוץ ומי שאינם זכאי קצבה מביטוח לאומי או ממשרד הביטחון ימשיכו להיבדק במשרד התחבורה – כדי למנוע ניצול נוסף של הפרצה.