פרופ' פישר בוועדת הכספים: "חשוב שכל אחד ינהג לגבי החסכונות שלו בשיקול דעת"
"אנחנו נמצאים בתקופה מאוד מיוחדת מבחינת המערכת הפיננסית בארה"ב ובעולם, ולה השלכות על המשק הישראלי", כך פתח הבוקר פרופסור סטנלי פישר, נגיד בנק ישראל את דבריו בוועדת הכספים בכנסת. "מצב זה דורש שיקול דעת וקור רוח - קודם כל מאיתנו, מקבלי ההחלטות, אבל גם מכלל ציבור האזרחים".
"השפעות המשבר בארה"ב שפוקדים את אנגליה ובאירופה לא פסחו, כמובן, על המשק הישראלי", אמר פרופ' פישר. "המשק הישראלי מושפע - כמו כל העולם - מהזעזועים במערכת הפיננסית האמריקנית ועלינו להתמודד עם המציאות הזו. אבל, חשוב להדגיש, המשק הישראלי בכלל, והמערכת הפיננסית בפרט, נמצאים במצב טוב כדי להתמודד עם ההשלכות האפשריות של המשבר".
נגיד בנק ישראל התייחס לתוכנית הדרמטית והחיובית של הממשל האמריקני ואמר ש"הסכנה עדיין לא חלפה. המערכת הפיננסית רגישה ושברירית ויש להמתין ולראות כיצד התכנית מתקדמת".
לגבי השאלה מדוע לא לתת למוסדות ולגורמים האחראיים שלקחו סיכונים כאלה לשלם את המחיר? אמר פישר, כי "עיקרון זו גישה הגיונית, אבל מקבלי החלטות צריכים לקחת בחשבון את ההשלכות של כל החלטה על הכלכלה כולה".
פרופ' פישר ציין מס' גורמים ברמת המקרו והמיקרו המעמידים את ישראל במצב טוב. ברמת המיקרו: תקציב טוב מאוד ל-2009. ירידה בנטל החוב בתמ"ג. אין בעיה במאזן התשלומים, בזכות העודף שנוצר בו בשנים האחרונות. בנק ישראל נמצא בעיצומה של התכנית להגדלת יתרות המט"ח.
כמו כן, התייחס הנגיד למדיניות הריבית הפועלת להחזיר את העלייה הזמנית באינפלציה - שהיא תופעה עולמית - ליעד בשנה הבאה, ועל המוכנות להגיב להתפתחויות הפיננסיות והריאליות, כפי שיידרש.
ברמת המיקרו. החשיפות של הבנקים בישראל להתרחשויות הפיננסיות בארה"ב מצומצמות. המפקח על הבנקים מבצע מעקב שוטף ומעמיק אחר ההתפתחויות במערכת הבנקאות ונמצא עם היד על הדופק. תאום רציף בין בנק ישראל למשרד האוצר ורשות לניירות ערך.
בנוגע לתפקוד השווקים הפיננסיים אמר פישר, כי הם מתפקדים בסך הכל היטב. "הם מגיבים להתרחשויות בעולם ואין כרגע בעיות ברמה הרוחבית. אם יש בעיות עד כאן הן נקודתיות ולא דורשות פעולות מיוחדות מצדנו".
הנגיד חזר על דבריו ואמר, כי בנק ישראל ערוך לנקוט בכל צעד שבתחום סמכותו - אם וכאשר יידרש.
פישר פנה לחברי הוועדה והכנסת ואמר, כי חשוב שהכנסת תאשר את התקציב ל-2009, תוך שמירה על המסגרת שעליה החליטה הממשלה. מסגרת התקציב מהווה עוגן חשוב ליציבות המשק. כמו כן, אם לא תהיה לנו מערכת בנקאות חזקה ויציבה עלולים לשלם את המחיר לא רק הבנקים אלא - קודם כל - ציבור המפקידים, אמר הנגיד.
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)"אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?"
הגירעון ב-2025 יהיה נמוך ממה שמעריכים, גביית מסים גדולה בדצמבר בעיקר בזכות חוק הרווחים הכלואים - חברות יחלקו דיבידנדים ענקיים; מנהל רשות המסים מעריך גבייה שנתית של 100 מיליארד שקל מעל היעד בתחילת השנה - האם גביית המסים הזו מעידה על שיפור במשק, ועל המלחמה בהון השחור
מסים הם החלק הכי מרכזי בהכנסות המדינה. זה רוב רובו של המקור התקציבי. מסים אמורים לבטא את מצב הכלכלה. כשהכלכלה חזקה, הרווחים של הפירמות בעלייה, השכר עולה והמסים עולים, וההיפך. בשנה האחרונה יש עלייה חריגה מאוד במסים. אבל אל תטעו, למרות שהיא חשובה, והיא עוזרת לנתונים להיראות טובים מאוד, היא לא בהכרח מבטאת את מצב הכלכלה, היא מזכירה "הכנסות חד פעמיות" בדוחות של חברות - האם להתייחס להכנסות האלו או לא?
שי אהרונוביץ, מנהל רשות המסים מדבר על גבייה שעולה על 100 מיליארד שקל מהיעד המקורי. ב-11 חודשים נקבו 466 מיליארד שקל, וכנראה שבדצמבר תהיה גביית שיא שתביא את הגבייה הכוללת למעל 530 מיליארד שקל מיליארד שקל. הגבייה הזו, וכן הגבייה בסוף שנת 2024 מיוחסת לשני מהלכים של רשות המסים.
הראשון הוא מיסוי רווחים כלואים. זה עובד כך. רואה החשבון מתקשר לבעלים של חברה קטנה ואומר לו - "תראה, יש חוק חדש, לא כל כך ברור היישום שלו, אבל המשמעות שלו שצריך לשלם מס על רווחים היסטוריים".
אתה רציני?
"כן צריך לשלם מס-קנס של 2% או לחלק אותם. אפשר לחלק בהדרגה 5% בשנה ומשנה הבאה 6% מהיקף הרווחים. המדינה לא רוצה שיחזיקו רווחים אלא שיחלקו כדי לקבל את המס על הדיבידנד".
- רשות המיסים: ״נסיים את 2025 עם יותר מ-100 מיליארד שקל מעל היעד״
- מס על שכר דירה - "הגבייה שלנו עלתה ב-10%"; והאם מס רכוש יחזור?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמה מס?
"זה 30%, ויש גם מס יסף של 3% ועל רווחים מסוימים עוד 2%".
המון. אין משהו לעשות?
"חילקנו בסוף 2024 כדי להימנע מעליית מס יסף, זוכר. פעלנו נכון, אבל עדיין יש רווחים לצרכי מס לפי המבחן של החוק שמחויבים במס. אני לא חושב שכדאי לשלם קנס של 2%, צריך לחלק דיבידנד של 5% מהרווחים".
מילואימניקים. קרדיט: Xבנק ישראל מסביר שחוק הגיוס הוא חוק השתמטות
בנק ישראל מתייחס לחוק הגיוס. הדברים ברורים וידועים, אבל הבנק נותן לזה תוקף, שם מספרים ומסביר בלשון פשוטה שזה "חוק השתמטות" ולא חוק גיוס. גיוס חרדים יוריד את העלויות למשק. בבנק מסבירים כי העלות הכלכלית המשקית של חודש גיוס של איש מילואים (בן כ-30) הנה כ-38 אלף שקל. הרחבת הגיוס של גברים חרדים באופן משמעותי יכולה להפחית במידה רבה את הנטל הכלכלי המשקי והאישי הנובע מהשימוש הנרחב של הצבא באנשי מילואים.
על פי בנק ישראל, הגדלת מחזורי הגיוס השנתיים בכ-7,500 גברים חרדים, למשל, (שתתבטא בהוספת כ-20,000 חיילי חובה לאחר הבשלת התהליך), אשר תאפשר חיסכון ניכר בהיקף המילואים, תקטין את העלות המשקית השנתית בלפחות 9 מיליארדי ש"ח (0.4 אחוז תוצר). זה מאוד משמעותי, וצריך לזכור שפוטנציאל הגיוס הרבה יותר גדול.
"הצעת החוק שתכליתה להסדיר את נושא גיוסם של צעירים חרדים לצה"ל לוקה בחסר", מדגישה הנהלת בנק ישראל, "יעדי הגיוס שהיא קובעת נמוכים והתמריצים הכלכליים לגיוס שכלולים בה הם בעלי אפקטיביות נמוכה. חשוב לתקן את נוסח החוק באופן שיענה על צרכי הצבא ולשם כך יקבע תמריצים חיוביים ושליליים אפקטיביים.
"סוגיית גיוס הציבור החרדי מלווה את החברה הישראלית מזה עשורים רבים. במהלך עשורים אלה משקלה של החברה החרדית גדל מאוד, מאחוזים בודדים ליותר מעשרה אחוזים היום, ועל בסיס התפלגות האוכלוסייה בגילים 15-0 הוא צפוי לשלש את עצמו בעשורים הבאים. לאור העליה החדה בהיקף הנדרש של שירות במילואים מאז ה-7 באוקטובר 2023, הפכה סוגיית גיוס הגברים החרדים לנושא ביטחוני עם השלכות מקרו-כלכליות משמעותיות. על כן, אנו מוצאים לנכון להביא את התייחסותנו לסוגיה בעת הזאת.
- הרוויח במילואים מעל 40 אלף שקל בחודש והוא פושט רגל; האם תגמולי המילואים יעברו לנושים?
- סמוטריץ' מבטיח - אבל לא בטוח שיכול לקיים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"על פי אומדנים שגובשו בבנק ישראל, העלות הכלכלית המשקית המהוונת הנובעת מחודש גיוס של איש מילואים (בן כ-30) הינה כאמור כ-38 אלף ש"ח. 80% מסכום זה מבטאים את העלות הישירה והמיידית מאובדן התפוקה בעת שירות המילואים והיתרה את הפגיעה העתידית בגידול הפריון כתוצאה מהפסד ניסיון ו/או קידום בעבודה.
