פרופ' פישר בוועדת הכספים: "חשוב שכל אחד ינהג לגבי החסכונות שלו בשיקול דעת"
"אנחנו נמצאים בתקופה מאוד מיוחדת מבחינת המערכת הפיננסית בארה"ב ובעולם, ולה השלכות על המשק הישראלי", כך פתח הבוקר פרופסור סטנלי פישר, נגיד בנק ישראל את דבריו בוועדת הכספים בכנסת. "מצב זה דורש שיקול דעת וקור רוח - קודם כל מאיתנו, מקבלי ההחלטות, אבל גם מכלל ציבור האזרחים".
"השפעות המשבר בארה"ב שפוקדים את אנגליה ובאירופה לא פסחו, כמובן, על המשק הישראלי", אמר פרופ' פישר. "המשק הישראלי מושפע - כמו כל העולם - מהזעזועים במערכת הפיננסית האמריקנית ועלינו להתמודד עם המציאות הזו. אבל, חשוב להדגיש, המשק הישראלי בכלל, והמערכת הפיננסית בפרט, נמצאים במצב טוב כדי להתמודד עם ההשלכות האפשריות של המשבר".
נגיד בנק ישראל התייחס לתוכנית הדרמטית והחיובית של הממשל האמריקני ואמר ש"הסכנה עדיין לא חלפה. המערכת הפיננסית רגישה ושברירית ויש להמתין ולראות כיצד התכנית מתקדמת".
לגבי השאלה מדוע לא לתת למוסדות ולגורמים האחראיים שלקחו סיכונים כאלה לשלם את המחיר? אמר פישר, כי "עיקרון זו גישה הגיונית, אבל מקבלי החלטות צריכים לקחת בחשבון את ההשלכות של כל החלטה על הכלכלה כולה".
פרופ' פישר ציין מס' גורמים ברמת המקרו והמיקרו המעמידים את ישראל במצב טוב. ברמת המיקרו: תקציב טוב מאוד ל-2009. ירידה בנטל החוב בתמ"ג. אין בעיה במאזן התשלומים, בזכות העודף שנוצר בו בשנים האחרונות. בנק ישראל נמצא בעיצומה של התכנית להגדלת יתרות המט"ח.
כמו כן, התייחס הנגיד למדיניות הריבית הפועלת להחזיר את העלייה הזמנית באינפלציה - שהיא תופעה עולמית - ליעד בשנה הבאה, ועל המוכנות להגיב להתפתחויות הפיננסיות והריאליות, כפי שיידרש.
ברמת המיקרו. החשיפות של הבנקים בישראל להתרחשויות הפיננסיות בארה"ב מצומצמות. המפקח על הבנקים מבצע מעקב שוטף ומעמיק אחר ההתפתחויות במערכת הבנקאות ונמצא עם היד על הדופק. תאום רציף בין בנק ישראל למשרד האוצר ורשות לניירות ערך.
בנוגע לתפקוד השווקים הפיננסיים אמר פישר, כי הם מתפקדים בסך הכל היטב. "הם מגיבים להתרחשויות בעולם ואין כרגע בעיות ברמה הרוחבית. אם יש בעיות עד כאן הן נקודתיות ולא דורשות פעולות מיוחדות מצדנו".
הנגיד חזר על דבריו ואמר, כי בנק ישראל ערוך לנקוט בכל צעד שבתחום סמכותו - אם וכאשר יידרש.
פישר פנה לחברי הוועדה והכנסת ואמר, כי חשוב שהכנסת תאשר את התקציב ל-2009, תוך שמירה על המסגרת שעליה החליטה הממשלה. מסגרת התקציב מהווה עוגן חשוב ליציבות המשק. כמו כן, אם לא תהיה לנו מערכת בנקאות חזקה ויציבה עלולים לשלם את המחיר לא רק הבנקים אלא - קודם כל - ציבור המפקידים, אמר הנגיד.
בנימין נתניהוהאם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים
הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות
ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש.
בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים
והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים
וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".
הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים.
כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל
סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.
- החוקר בתיקי נתניהו סותר את הפרקליטות - לא היה סיקור אוהד ומה זה בכל היענות חריגה?
- "אל תיגעו בכסף שלנו" הדיל המפוקפק של נתניהו ולפיד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.
למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו? מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים". הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".
