פרופ' פישר בוועדת הכספים: "חשוב שכל אחד ינהג לגבי החסכונות שלו בשיקול דעת"

נגיד בנק ישראל הוסיף ואמר היום, כי "למרות שהשפעות המשבר בארה"ב לא פסחו על המשק הישראלי, חשוב להדגיש, המשק הישראלי בכלל, והמערכת הפיננסית בפרט, נמצאים במצב טוב כדי להתמודד עם ההשלכות האפשריות של המשבר"
אריאל אטיאס |

"אנחנו נמצאים בתקופה מאוד מיוחדת מבחינת המערכת הפיננסית בארה"ב ובעולם, ולה השלכות על המשק הישראלי", כך פתח הבוקר פרופסור סטנלי פישר, נגיד בנק ישראל את דבריו בוועדת הכספים בכנסת. "מצב זה דורש שיקול דעת וקור רוח - קודם כל מאיתנו, מקבלי ההחלטות, אבל גם מכלל ציבור האזרחים".

"השפעות המשבר בארה"ב שפוקדים את אנגליה ובאירופה לא פסחו, כמובן, על המשק הישראלי", אמר פרופ' פישר. "המשק הישראלי מושפע - כמו כל העולם - מהזעזועים במערכת הפיננסית האמריקנית ועלינו להתמודד עם המציאות הזו. אבל, חשוב להדגיש, המשק הישראלי בכלל, והמערכת הפיננסית בפרט, נמצאים במצב טוב כדי להתמודד עם ההשלכות האפשריות של המשבר".

נגיד בנק ישראל התייחס לתוכנית הדרמטית והחיובית של הממשל האמריקני ואמר ש"הסכנה עדיין לא חלפה. המערכת הפיננסית רגישה ושברירית ויש להמתין ולראות כיצד התכנית מתקדמת".

לגבי השאלה מדוע לא לתת למוסדות ולגורמים האחראיים שלקחו סיכונים כאלה לשלם את המחיר? אמר פישר, כי "עיקרון זו גישה הגיונית, אבל מקבלי החלטות צריכים לקחת בחשבון את ההשלכות של כל החלטה על הכלכלה כולה".

פרופ' פישר ציין מס' גורמים ברמת המקרו והמיקרו המעמידים את ישראל במצב טוב. ברמת המיקרו: תקציב טוב מאוד ל-2009. ירידה בנטל החוב בתמ"ג. אין בעיה במאזן התשלומים, בזכות העודף שנוצר בו בשנים האחרונות. בנק ישראל נמצא בעיצומה של התכנית להגדלת יתרות המט"ח.

כמו כן, התייחס הנגיד למדיניות הריבית הפועלת להחזיר את העלייה הזמנית באינפלציה - שהיא תופעה עולמית - ליעד בשנה הבאה, ועל המוכנות להגיב להתפתחויות הפיננסיות והריאליות, כפי שיידרש.

ברמת המיקרו. החשיפות של הבנקים בישראל להתרחשויות הפיננסיות בארה"ב מצומצמות. המפקח על הבנקים מבצע מעקב שוטף ומעמיק אחר ההתפתחויות במערכת הבנקאות ונמצא עם היד על הדופק. תאום רציף בין בנק ישראל למשרד האוצר ורשות לניירות ערך.

בנוגע לתפקוד השווקים הפיננסיים אמר פישר, כי הם מתפקדים בסך הכל היטב. "הם מגיבים להתרחשויות בעולם ואין כרגע בעיות ברמה הרוחבית. אם יש בעיות עד כאן הן נקודתיות ולא דורשות פעולות מיוחדות מצדנו".

הנגיד חזר על דבריו ואמר, כי בנק ישראל ערוך לנקוט בכל צעד שבתחום סמכותו - אם וכאשר יידרש.

פישר פנה לחברי הוועדה והכנסת ואמר, כי חשוב שהכנסת תאשר את התקציב ל-2009, תוך שמירה על המסגרת שעליה החליטה הממשלה. מסגרת התקציב מהווה עוגן חשוב ליציבות המשק. כמו כן, אם לא תהיה לנו מערכת בנקאות חזקה ויציבה עלולים לשלם את המחיר לא רק הבנקים אלא - קודם כל - ציבור המפקידים, אמר הנגיד.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

קרנות פרייבט אקוויטי, לוגואיםקרנות פרייבט אקוויטי, לוגואים

שנת הקציר של קרנות הפרייבט אקוויטי: מי הציפו ערך ומי עדיין מחכים?

מהאקזיט ביד2, דרך המימושים של פימי בעשות אשקלון ובאורביט ועד ההנפקה של סוגת  קרנות הפרייבט אקוויטי סגרו שנה של אקזיטים והנפקות, אבל לא כל הקרנות נהנו מהגאות
רונן קרסו |

הגאות ההיסטורית בשווקים לא פסחה גם על עולם הפרייבט אקוויטי. אחרי תקופה של ריבית גבוהה, אי-ודאות ובלימת עסקאות, חלק מקרנות ההשקעה הפרטיות מצאו את עצמן שוב בסביבה נוחה יותר למימושים ולהנפקות.

לצד הזינוקים במדדים, והפתיחה המחודשת של שוק ההנפקות, חלק מקרנות ההשקעה הפרטיות נהנו גם הן משנה חריגה במיוחד. 4 קרנות פרייבט אקוויטי רשמו תשואות דו-ספרתיות, ובמקרים מסוימים גם הצליחו לתרגם את העליות למימושים בפועל, דרך אקזיטים והנפקות ברווחים נאים.


קרנות ההשקעה הפרטיות לא מדווחות על הרווחים שלהן, אבל אם נסתכל בתוצאות המצוינות של הבנקים - פועלים אקוויטי, לאומי פרטנרס ודיסקונט קפיטל, שעוסקות באותם תחומים - נבין שהייתה זו בהחלט שנה מדהימה. במקביל, קרנות ההשקעה המשיכו בהשקעות חדשות בחברות מקומיות בתחומים שונים כשהן נערכות גם להמשך הדרך.



פימי

קרן פימי, שנוסדה בשנת 1996 על ידי ישי דוידי, היא הגדולה והמובילה בישראל. הקרן מנהלת נכסים בשווי כולל של כ-8 מיליארד דולר.

לפני חודש הודיעה פימי על תחילת הגיוס של קרן פימי 8, לגיוס של 1.5 מיליארד דולר, ארבע שנים לאחר סיום הגיוס של קרן פימי 7, שבה גייסה 1.25 מיליארד דולר.

עד כה רכשה הקרן שליטה ב-108 חברות ומימשה 76 מהן, בהיקף עסקאות של למעלה מ-9 מיליארד דולר.