ביהמ"ש בירושלים משנה סדרי עולם: מתיר מכירת חמץ בפסח במסעדה, פיצריה ומכולת

פסיקה תקדימית בירושלים מזכה 4 בתי עסקים מעבירת "איסור הצגת חמץ"; בכך ניתן האות לפרשנות גמישה של בתי העסק לקראת הפסח הקרוב; האם הופר הסטטוס קוו?
משה בנימין |

סעיף 1 בחוק חג המצות, שעניינו העבירה של "איסור הצגת חמץ", קובע כך:

"מצהרי יום י"ד בניסן עד עשרים דקות אחרי שקיעת החמה של יום כ"א בניסן, לא יציג בעל עסק בפומבי מוצר חמץ למכירה או לצריכה; לעניין זה, 'מוצר חמץ' - לחם; לחמנייה; פיתה וכל מוצרי קמח חמץ אחרים".

סעיף זה הוא סלע המחלוקת שקיבל פרשנות מרוככת על-ידי בית המשפט בירושלים. פסיקה המיטיבה עם בעלי עסקים מסוגים שונים לקראת חג הפסח המתקרב ואלו הבאים אחריו. הפסיקה מתייחסת להאשמות כנגד בעלי מכולת, מסעדה ופיצריה שהציגו חמץ בפסח של השנה שעברה.

ההגנה: "החוק מעורפל ולא ניתן ליישום"

ההגנה במשפט טענה, כי "מתן פרשנות מקלה לביטויים "לא יציג בפומבי", "מוצר חמץ" ו"למכירה ולצריכה", מביאים בהכרח למסקנה כי החוק מעורפל, וכי אינו ניתן ליישום. תכלית האיסור, לטענתו, היא מניעת פגיעה ברגשות הציבור שמקפיד על איסורי חמץ, וזו ממילא איננה ישימה".

התביעה: "החוק מתבקש מטענה של כיבוד הדדי"

התביעה מצדה טענה כי אי-אכיפותו של החוק והעובדה שלא נאכף בעשרים השנה האחרונות איננה סיבה מספקת לביטול התביעה וזוהי רק עדות לעניין הטענה למצב פסול המרוקן את החוק מתוכן. זאת ועוד, מדובר בחוק שחוקק באמצעים דמוקרטיים כשרים ומשנחקק יש לאוכפו.

בנוסף טוענת התביעה לטענת הפגיעה בחופש מדת, או כלשונה, "טענת הכיבוד ההדדי", כי "בעיר שרבים מתושביה לא רק יהודים אלא דתיים, ורוב חברי מועצתה לא רק יהודים אלא דתיים – כיבוד הדדי מצדיק את קיום חוק זה. מה גם שבשכונות ערביות בעיר מותרת הצגת חמץ".

השופטת מזכה את הנאשמים ויוצרת תקדים

קביעות השופטת: החוק לא עוסק באיסורי החמץ על-פי ההלכה היהודית אלא רק באיסור הצגת החמץ באופן פומבי, עם דגש על ה"פומבי", וכל תכליתו היא אחת "מניעת הצגת החמץ".

השופטת מבססת את פסיקתה לטובת הנאשמים על פי ההגדרה הלשונית למילה "פומבי". ההגדרה המדויקת למילה היא: "פומבי, לעניין מעשה:

1. מקום ציבורי, כשאדם יכול לראות את המעשה מכל מקום שהוא;

2. מקום שאינו ציבורי, ובלבד שאדם המצוי במקום ציבורי יכול לראות את המעשה".

הפסיקה: "מכולת ומסעדה הן אכן מקום ציבורי - השאלה היא הפומביות"

החלק החשוב והמהותי בפסיקה הוא להלן: "לא יכולה להיות כל מחלוקת שחנות מכולת, מסעדה או פיצרייה, באות בגדרו של "מקום ציבורי". כך בהיותן "בנין, מקום ... שיש אותה שעה לציבור זכות או רשות של גישה אליהם, בלא תנאי או בתנאי של תשלום". השאלה היא אפוא, אם ניתן לומר שמקומות אלו הן בגדר מקום "פומבי".

אני סבורה שיש להשיב על שאלה זו בשלילה. מקומות אלו הן "מקום ציבורי", אך לא ניתן לומר לגביהן כי אלו מקומות שלגביהם "אדם יכול לראות את המעשה מכל מקום שהוא". אפילו אמרנו – ולא אמרנו – כי מכולת, מסעדה או פיצרייה הן בגדר "מקום שאינו ציבורי", גם אז אין לומר שחלה לגביהן ההגדרה המתאימה, שלפיה "ובלבד שאדם המצוי במקום ציבורי יכול לראות את המעשה".

בעלי העסקים בכוננות מכירת חמץ בפסח

מה זה אומר בעצם? אפשר כבר לראות את נחילי המסעדות, פיצריות ומכולות שחיכו לפסיקה שכזו כדי לעשות הון מכל הצרכנים שפסח בעיניהם הוא עונש לא מובן בן 7 ימים. לא חסרים הרי בעלי עסקים מפולפלים שמתכננים כיצד להסיט את הפרשנות המקילה והגמישה של אותה פסיקה לטובתם.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
פיטורים
צילום: copilot

גל הפיטורין מתגבר והולך ומגיע עד עובדי המדינה

אנחנו עדים לפיטורין במגזר הטק כבר מספר חודשים, ובכל זאת ההודעה של פייבר על חזרה לפורמט של סטארט-אפ ועל פיטורין של 250 עובדים היא דרמטית, ואליה מצטרפת הודעה של זיפריקרוטר, שסוגרת את מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל; בנוסף, גם המגזר הציבורי מתחיל להתערער, כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, אותת על פיטורין צפויים של כ-20,000 עובדי מדינה (שליש מעובדי המטה)

רן קידר |
נושאים בכתבה פיטורים AI

לאחרונה, כמעט ולא היה יום שבו לא היתה כותרת אחת לפחות על פיטורין בחברה גדולה. רשימת השמות אינסופית וכוללת את אינטל (שנמצאת גם ככה במהלכי ייעול דרמטיים), מיקרוסופט, אמזון, גוגל, סיילספורס, והנה אתמול פייבר, חברה ציבורית שנסחרת בוול סטריט, הודיעה על מהלך דרמטי שבו היא מפטרת שליש מכח האדם, כ-250 עובדים, וחוזרת לפורמט של סטארטפ. לרוב, השוק אוהב לשמוע על הודעות פיטורין, שממוסגרות בשיח על ייעול ועל שינוי יעדים. אבל כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, מדבר על כשליש מעובדי המטה של המדינה ש-"יוחלפו" על ידי הבינה המלאכותית, התופעה חורגת מגבולות המגזר הפרטי ובבירור היא קיימת בשוק העבודה כולו, והמגמה ברורה: פחות עובדים, יותר AI. 

אל החדשות על פייבר ועל העתיד התעסוקתי שלה בישראל הצטרפה הבוקר חברה נוספת, כש-ZipRecruiter הודיעה על סגירת מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל, בדרך לפיטורי כל עובדי הסניף המקומי, כ-65 במספר, ימים ספורים לפני החגים. 

מנכ"ל פייבר, מיכה קאופמן, הגדיר את המהלך כ-"איתחול כואב" והדגיש כי הפיטורים נוגעים לכל המחלקות, וכי ההחלטה היא אחת הקשות שקיבל עד כה. הסיבה המרכזית הוגדרה כך: טכנולוגיות AI כבר מסוגלות לבצע חלק גדול מהשירותים שבעבר שווקו בפלטפורמת הפרילנסרים של פייבר, ופוגעות ישירות במודל העסקי שלה קאופמן לא לבד, כמובן, ולצד ההצהרה שלו, ניתן לראות גם הצהרות עם טון אחר, כפי ששמענו לאחרונה ממנכ"ל סיילספורס, מארק בניוף, שהתגאה בפני משקיעים בכך שהחליף 4,000 עובדים בסוכני AI, וכך התייעל וצמצם את מחלקת התמיכה שלו מ-9,000 ל-5,000 בלבד. 

כמובן, שהגורם המרכזי הוא יכולותיה של הבינה המלאכותית וכמובן שהמגמה אינה ייחודית לישראל. בארה"ב פוטרו מאז תחילת השנה מעל 800 אלף עובדים, כשענפי הטכנולוגיה, הקמעונאות והייצור הם הנפגעים העיקריים. ענקיות כמו מיקרוסופט, אמזון, מטא ו־סיילספורס קיצצו אלפי משרות תוך כדי השקעה מסיבית במערכות AI. גם מגזרי שירות הלקוחות והפיננסים נפגעים, כאשר בנקים וחברות ביטוח מחליפים עובדים במערכות אוטומטיות. מגמות דומות ניכרות גם באוסטרליה ובאירופה, שם ממשלות מטמיעות מערכות AI לטיפול בפניות אזרחים ובניהול מערכות חירום.

הבשורה הדרמטית מגיעה לא רק מהמגזר העסקי אלא גם מהמגזר הציבורי. בארה"ב, הקמת ה-DOGE (המחלקה ליעילות ממשלתית) הובילה לירידה דרמטית במספר עובדי המדינה, בעיקר בתחומי מטה ושירות. בחודש מרץ 2025 לבדו הוכרזו פיטורים בהיקף של כ־275 אלף עובדים פדרליים. במנהל השירותים הממשלתיים (GSA) הוחל בצ’טבוט בשם GSAi שמבצע משימות עבור כ־1,500 עובדים, צעד שהוביל לצמצומים חדים במשרות מנהלתיות. במשרד לענייני ותיקים נרשמה תוכנית רחבה לקיצוץ כ-83 אלף משרות, שבסופו של דבר הוקטנה ל-30 אלף לאחר שילוב פרישות טבעיות והתפטרויות. וכך, הסקטור הציבורי האמריקאי גם הוא חלק מהמגמה של פיטורין והתייעלות. 

בנימין נתניהובנימין נתניהו

נתניהו מנסה להרגיע את השווקים: "השקל חזק מהמצופה, הכלכלה הישראלית ממשיכה להפתיע"

ראש הממשלה מדגיש במסיבת עיתונאים כלכלית כי דבריו על "משק אוטרקי" נגעו רק לתעשיות הביטחוניות, והציג נתונים על ירידה באבטלה, כניסת משקיעים זרים וחוסן כלכלי שנועדו להרגיע את המשקיעים

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה בנימין נתניהו

ראש הממשלה בנימין נתניהו מקיים הערב (שלישי) מסיבת עיתונאים כלכלית בלשכתו בירושלים, במטרה להרגיע את המערכת הפיננסית לאחר הסערה שעוררו דבריו אתמול על אפשרות של מגמות אוטרקיות במשק. לצדו נכחו שר הכלכלה ניר ברקת והיועץ הכלכלי אבי שמחון.


נתניהו הדגיש כי כלכלת ישראל איתנה: "היא חזקה, חזקה מאוד. בעשורים האחרונים היא מדהימה את העולם כולו", אמר. לדבריו, "השקל חזק בצורה בלתי משוערת, ואף גבוה משהיה בתחילת המלחמה. בשנה האחרונה הבורסה שלנו חזקה יותר מה-S&P בארה״ב, והאבטלה בשפל היסטורי. בנוסף, אנו רואים כניסה של משקיעים זרים לישראל".


לדבריו, ההתייחסות אתמול למשק אוטרקי נגעה אך ורק לתעשיות הביטחוניות ולצורך בעצמאות בתחום זה: "יש מקום אחד שבו יכולות להיות הגבלות שאינן כלכליות אלא פוליטיות – וזה התעשיות הביטחוניות. הן מרקיעות שחקים ושוברות שיאים, אבל שם אנחנו יכולים לפגוש, וכבר פגשנו, הגבלות פוליטיות. אם יש לקח אחד שהפקנו במלחמה, הוא שאנחנו רוצים להיות במצב שלא מגבילים אותנו. אנחנו רוצים להגיע לעצמאות ביטחונית".


נתניהו ציין כי הדברים שנאמרו בכנס החשכ"ל הובנו שלא כהלכה: "אתמול כששוחחתי עם אנשי האוצר אמרתי – אל תגבילו אותנו. אנחנו צריכים לחתוך את הבירוקרטיה, כולל זו שמגבילה אותנו להיכנס מתחת לקרקע. לזה התכוונתי, ומתוך זה נוצרה אי הבנה שכביכול טלטלה את הבורסה". לדבריו, "השווקים מבינים את העוצמה של כלכלת ישראל ואת הכדאיות להשקיע בישראל. זה חשוב להבטחת העתיד שלנו והביטחון שלנו".


בהמשך שב והדגיש את נתוני המאקרו החיוביים: "בניגוד לכל התחזיות, השקל חזק יותר משהיה לפני המלחמה. הבורסה שלנו חזקה יותר מבארה״ב. האבטלה בשפל היסטורי. בחודשים האחרונים אנחנו רואים כניסה גדולה מאוד של משקיעים. מחירי הדירות יורדים. אני לא מזלזל בניסיונות להגביל אותנו כלכלית – אבל העולם רוצה את המוצרים שישראל מייצרת".