קרדן נדל"ן ממזגת את דנקנר השקעות: הופכת לחברת נדל"ן המגורים הרביעית בגודלה בישראל
חברת קרדן ישראל בבעלותו של יוסף גרינפלד וחברת דלק נדלן מקבוצת תשובה ובניהולו של איליק רוז'נסקי, דיווחו היום על מיזוגה של חברת דנקנר השקעות, המרכזת את עסקי ייזום המגורים של דלק נדל"ן, לתוך חברת קרדן נדל"ן, המרכזת את פעילות הנדל"ן של קבוצת קרדן בישראל. נציין כי המיזוג הוא המשך למו"מ שהחל בין הצדדים ב-28 לאוקטובר 2007.
על פי הסכם המיזוג, תעביר דלק נדל"ן לקרדן נדל"ן את כל מניותיה בדנקנר השקעות (100%) בתמורה להקצאת 40% ממניות קרדן נדל""ן. לאחר השלמת המיזוג, יחזיקו בחברה הממוזגת קרדן ישראל (60%) ודלק נדל"ן (40%).
עוד נקבע בהסכם המיזוג, כי הצדדים התחייבו להעמיד יחד ובאופן יחסי מימון לפעילותה והרחבתה של קרדן נדל"ן בעתידו לפעול להנפקת מניות קרדן נדל"ן לציבור ורישומן בבורסה בתוך תקופה של כארבע שנים. לדלק נדל"ן האופציה למכור מניותיה בתוך 4 שנים לקרדן ישראל במחיר שיקבע על בסיס הערכת שווי ולא פחות מ-67.5 מ' דולר.
איתן סורוקה, יו"ר קרדן נדל"ן, מנכ"ל אזורים לשעבר אמר היום כי "בענף הבנייה למגורים החוזק הפיננסי הוא גורם מרכזי. כאן חברו שתי חברות גדולות – קרדן ודלק ויצרו גוף משמעותי. קרדן נדל"ן לאחר המיזוג הינה חברה יזמית בהיקפים גדולים שמעורבת בפרויקטים באזורי הביקוש ובעיקר במרכז הארץ".
איליק רוז'נסקי מנכ"ל דלק נדל"ן, אמר היום כי "מיזוג פעילות המגורים של דלק נדל"ן עם זו של קבוצת קרדן הינו בהמשך לביצוע האסטרטגיה של קבוצת דלק נדל"ן לניהול והובלת חברות בתחום נכסים מניבים בארץ ובחו"ל".
האנליסט דרור פרסה מדש אייפקס מוסר כי דלק נדל"ן מחפשת להתמקד בעיסוקה העיקרי שהוא נדל"ן מניב ולכן ביצעה את ההעברה של דנקנר השקעות העוסקת בנדל"ן יזמי. בנוסף, קיבלה קרדן ישראל הגדילה באופן משמעותי את תיק הנכסים שלה".
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
