דויטשה בנק מגיב לקריסת מכתשים אגן: "תגובת השוק הייתה מוגזמת"

בבית ההשקעות מותירים המלצת "קנייה" אך מורידים את מחיר היעד למניה. האנליסטים: ישנו ביקוש גדול הנראה באמריקה הלטינית
אריאל אטיאס |

"אנחנו מורידים את מחיר היעד שלנו למכתשים אגן ל-37 שקל, לאחר שהחברה פרסמה אומדן לרווחי הרבעון הרביעי שמצביעים על הגידול בלחצים על הרווחיות מכיוונם של העלויות", כך פותחים כלכלני דויטשה בנק את סקירתם על מכתשים אגן.

"כאשר גודלה של עליית המחיר עדיין לא ודאית ובהתחשב בהטבות, אם קיימות, מתוכנית הרה-ארגון הצפויות להתקזז מעליית התשומות, אנחנו מורידים את תחזיות הרווח התפעולי שלנו לשנת 2008", כותבים הכלכלנים ומוסיפים, כי הם שומרים על המלצת ה"קנייה", בעוד הם מאמינים שתגובת השוק להודעה הייתה מוגזמת, במיוחד בהתחשב לביקוש הגדול הנראה באמריקה הלטינית.

הודעת מכתשים אגן על תוצאות הרבעון הרביעי של 2007 מצביעה על הצטמקות שולי הרווח כתוצאה מהעלייה בעלויות התשומות, אומרים בדויטשה. מהודעת החברה עולה, כי הרווח ברבעון הרביעי צפוי לעמוד על בין 15 לבין 20 מיליון דולר (בהשוואה לתחזיות דויטשה לרווח של 25 מיליון דולר), זאת בעוד הכנסות החברה צפויות להיות בין 465 לבין 485 מיליון דולר (בהשוואה לתחזית של 495 מיליון דולר).

הירידה החדה, אומרים בדויטשה, נבעה בעיקר מעלייה בעלויות התשומות והעברה של חלק ממכירות הרבעון הרביעי לרבעון השלישי, כמו כן, עלויות שנבעו מפתיחת פעילות במזרח אירופה ובברזיל עשו את שלהם.

מחיר היעד של 37 שקל למניה מבוסס על מודל DCF, ומשקף מכפיל של 10.6 על יחס EV/EBITDA (שווי פעילות מחולק ברווח התזרימי התפעולי) לשנת 2008.

הסיכונים המרכזיים שכלכלני ענק ההשקעות בוחרים לציין הינם - ביצוע תוכנית הרה-ארגון, עליית מחירי התשומות, היכולת להשלים ולמזג ביעילות רכישות פוטנציאליות וכמו כן תנאי האקלים.

צניחה של כ-16% ביום

ביום חמישי האחרון, קרסה מניית מכתשים ב-15.77% במחזור עתק - 664 מיליון שקל, בהמשך לפרסום תחזיות הרווח לרבעון הרביעי של 2007, היו האנליסטים חלוקים בדעתם.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
נתניהו לוויתן
צילום: עמוס בן גרשום

112 מיליארד שקל: אושרה עסקת הגז הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים

ההסכם מבוסס על הרחבת יצוא הגז ממאגר לווייתן, צפוי להניב כ־58 מיליארד שקל לקופת המדינה ולהימשך עד שנת 2040



אדיר בן עמי |

ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע הערב כי אושרה עסקת יצוא הגז הטבעי הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים. לפי דבריו, היקף העסקה הכולל עומד על כ־112 מיליארד שקל, וההכנסות הצפויות לקופת המדינה מוערכות בכ־58 מיליארד שקל לאורך חיי ההסכם.


העסקה מבוססת על הסכם שנחתם כבר באוגוסט האחרון בין השותפות במאגר לווייתן, ניו־מד אנרג’י, רציו ושברון, לבין חברת Blue Ocean Energy (BOE), הרוכשת גז טבעי מישראל עבור השוק המצרי. מדובר בהרחבה משמעותית של היקפי היצוא הקיימים, במסגרת הסכם ארוך טווח שיימשך עד שנת 2040 או עד למכירת מלוא הכמות שנקבעה.


לפי הדיווחים, העסקה כוללת אספקה מצטברת של כ־130 מיליארד מטרים מעוקבים של גז טבעי, ושוויה הכלכלי מוערך בכ־35 מיליארד דולר. שברון, המפעילה את מאגר לווייתן, היא השותפה השלישית בעסקה ומשמשת גורם מרכזי בפיתוח ובהובלת התשתיות הנדרשות להרחבת היצוא.


בדבריו ציין נתניהו כי בשנים הראשונות ההכנסות למדינה יהיו מתונות יחסית, אך יגדלו בהדרגה. לדבריו, בתוך כמה שנים צפויות ההכנסות השנתיות להגיע לכ־6 מיליארד שקל, לאחר השקעות נרחבות של החברות בהרחבת תשתיות ההולכה, ובראשן הרחבת צינור הגז למצרים.


ראש הממשלה הדגיש כי העסקה אושרה לאחר בחינת כלל ההיבטים הביטחוניים, הכלכליים והמדיניים, וציין כי ההכנסות מהגז מיועדות לחיזוק תקציבי החינוך, הבריאות, הביטחון והתעשייה. לדבריו, מדובר במהלך אסטרטגי שמעמיק את מעמדה של ישראל כספקית אנרגיה אזורית ומבטיח מקור הכנסה משמעותי לשנים הבאות.



נתניהו לוויתן
צילום: עמוס בן גרשום

112 מיליארד שקל: אושרה עסקת הגז הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים

ההסכם מבוסס על הרחבת יצוא הגז ממאגר לווייתן, צפוי להניב כ־58 מיליארד שקל לקופת המדינה ולהימשך עד שנת 2040



אדיר בן עמי |

ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע הערב כי אושרה עסקת יצוא הגז הטבעי הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים. לפי דבריו, היקף העסקה הכולל עומד על כ־112 מיליארד שקל, וההכנסות הצפויות לקופת המדינה מוערכות בכ־58 מיליארד שקל לאורך חיי ההסכם.


העסקה מבוססת על הסכם שנחתם כבר באוגוסט האחרון בין השותפות במאגר לווייתן, ניו־מד אנרג’י, רציו ושברון, לבין חברת Blue Ocean Energy (BOE), הרוכשת גז טבעי מישראל עבור השוק המצרי. מדובר בהרחבה משמעותית של היקפי היצוא הקיימים, במסגרת הסכם ארוך טווח שיימשך עד שנת 2040 או עד למכירת מלוא הכמות שנקבעה.


לפי הדיווחים, העסקה כוללת אספקה מצטברת של כ־130 מיליארד מטרים מעוקבים של גז טבעי, ושוויה הכלכלי מוערך בכ־35 מיליארד דולר. שברון, המפעילה את מאגר לווייתן, היא השותפה השלישית בעסקה ומשמשת גורם מרכזי בפיתוח ובהובלת התשתיות הנדרשות להרחבת היצוא.


בדבריו ציין נתניהו כי בשנים הראשונות ההכנסות למדינה יהיו מתונות יחסית, אך יגדלו בהדרגה. לדבריו, בתוך כמה שנים צפויות ההכנסות השנתיות להגיע לכ־6 מיליארד שקל, לאחר השקעות נרחבות של החברות בהרחבת תשתיות ההולכה, ובראשן הרחבת צינור הגז למצרים.


ראש הממשלה הדגיש כי העסקה אושרה לאחר בחינת כלל ההיבטים הביטחוניים, הכלכליים והמדיניים, וציין כי ההכנסות מהגז מיועדות לחיזוק תקציבי החינוך, הבריאות, הביטחון והתעשייה. לדבריו, מדובר במהלך אסטרטגי שמעמיק את מעמדה של ישראל כספקית אנרגיה אזורית ומבטיח מקור הכנסה משמעותי לשנים הבאות.