החששות ממיתון מתבטאים במחיר הנפט: איבד השבוע 5 ד'
החוזים על מחיר הנפט נפלו זה היום השלישי ברציפות וסגרו במחיר של 92.9 דולר לחבית ברקע לחששות כי הכלכלה האמריקנית מתדרדרת למיתון עמוק. החוזה על הנפט לפברואר איבד 81 סנט או 0.9%, והשלים ירידה שבועית של 5 דולר.
בנאום שנשא בפני קבוצת אנשי עסקים בוושינגטון אתמול, אמר נגיד ה'פד' ברננקי כי הבסיס להשקפה שלנו לגבי הפעילות ב-2008 הוחרף משמעותית והסיכונים לצמיחה בולטים יותר.
"החששות ממיתון כלכלי ממשיכים להקשות על מחירי הנפט," אומרים האנליסטים ב- Action Economics במכתב למשקיעים.
ענקית הפיננסים גולדמן זאקס, שהצהירה כי הכלכלה האמריקנית תדרדר למיתון במהלך הרבעון השני, הוסיפה כי קיים סיכוי של 50% למיתון גם ביפן, הכלכלה השניה בגודלה בעולם. כלכלות יפן וארה"ב יחד מונות כחצי מצריכת הנפט העולמית.
נגיד ה'פד' הוסיף כי אנחנו עומדים בפני פעולה נוספת הנדרשת כדי לתמוך בצמיחה והביטוח המתאים מפני הסיכונים להאטה." המשקיעים לקחו את דבריו כחיזוק להערכה כי הפחתת הריבית כבר ברורה מאליה.
עוד גורם שדחף את הנפט מטה היה הדולר, שהתחזק היום כנגד המטבעות העיקריים. אינדקס הדולר, שמודד את ביצועי השטר הירוק למול סל של מטבעות עלה היום ב-0.1%.
מנגד, עוד לחץ על הדולר צפוי להגיע בהמשך השנה במידה וה'פד' ימשיך להוריד את הריבית באופן אגרסיבי. אולם, האם יצליח הבנק המרכזי בארה"ב למנוע מהכלכלה הגדולה בעולם להתדרדר למיתון, זו עדיין שאלת השאלות, במיוחד לאחר דו"ח המשרות ביום שישי שעבר שהצביע על עלייה של שיעור האבטלה ל-5%.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
