הפרוטוקולים מדיוני ה'פד' מרמזים: הפחתת הריבית אינה ודאית

מהפרוטוקולים המלאים של ישיבת ה'פד' עולה תמונה קצת שונה מזו שהתקבלה עם פרסום תוצאות ההצבעה של החלטת הריבית. הדיונים המוניטריים היו נוקבים ולא הומוגניים - החלטת ה'פד' לא מה שחשבתם
שהם לוי |

הפרוטוקולים המלאים של דיוני הבנק המרכזי בארה"ב חושפים תמונה קצת שונה באשר לנחרצות ההחלטה להפחית את הריבית בקרב פקידי הפדרל ריזרב. הגורמים ב'פד' התחבטו רבות באשר למידת ההפחתה הדרושה כאשר מגוון הדעות הצביע על היעדר קונסנזוס מוחלט. על פי הפרוטוקולים ששוגרו היום, פגישות החברים ב'פד' בנובמבר ודצמבר היו בעלות תכונה ערה במיוחד.

בסופו של דבר החליט בורד המושלים של ועדת השוק הפתוח להפחית את הריבית ב-0.25% ב-11 לדצמבר. שלושה מבית 12 השלוחות של הבנק המרכזי ברחבי המדינה דרשו הפחתה של חצי אחוז, וקיצוץ סימבולי בריבית הניכיון, בעוד שניים מבניהם דרשו שלא להפחית את הריבית כלל וכלל. השבעה הנותרים דרשו להפחית את הריבית ב-0.25%.

הדיונים המוניטריים חושפים תמונה שונה משהו מזו שהתקבלה לאחר פירסום הודעת הריבית הרשמית – רק נציג אחד התנגד בתואנה שהוא דורש מהלך חד יותר. יחד עם זאת יש לזכור כי בד בבד עם הודעת הריבית מתפרסמות רק תוצאות ההצבעה, אך באשר להלך רוח הדיונים אין מידע ספציפי.

הפרוטוקולים המלאים מראים על היעדר הסכמה נרחבת באשר למהלך שהיה על הבנק המרכזי לנקוט ב-11 לדצמבר. שלושה מבין הבנקים או הנציגויות של ה'פד' ברחבי ארה"ב דרשו הפחתה אגרסיביות יותר, כחלק מההידרדרות בשווקים הפיננסים והפרספקטיבה הכלכלית החלשה.

מהצד השני, היו גם כאלה שסברו כי על הבנק המרכזי לא לבצע הפחתת ריבית בכלל – הבנקים של קנזס סיטי ודאלאס – טענו כי החולשה הכלכלית מלווה בלחצים אינפלציונים מכבירים. בתוך כך גרסו, כי החולשה הכלכלית לא היתה גרועה מהציפיות, ושתמחור הסיכונים בשוק האשראי היה מתבקש.

עוד חיזוק לקולות השונים שמגיעים מה'פד' אנו מקבלים היום מדבריו של נציג ה'פד' של פילדלפיה צ'ארלס פלוסטר שסבור כי המשך הורדות הריבית איננו מחייב המציאות בכדי לרפא את הכלכלה החולה. בנאום שנשא היום, אמר נציג ה'פד' בפילדלפיה צ'ארלס פלוסטר , כי הוא מאמין כי הכלכלה האמריקנית תשתפר באופן משמעותי במחצית השנייה של השנה, בטרם יורגש אפקט נוסף של הפחתות ריבית שתגענה בהמשך.

באותה נשימה אמר פלוסטר כי הוא רואה סימני אזהרה המגיעים בצורה של לחצי מחירים (אינפלציה). חבר ה'פד' פלוסטר הוא בעל זכות הצבעה בועדת השוק הפתוח, הכוללת 10 בעלי זכות הצבעה השנה. כמו כן, פלוסטר ידוע כמוניטריסט קשוח השוקד על התמקדות באינפלציה מאשר שמירה על צמיחה ברת קיימא.

השורה התחתונה היא, כי במידה ואינדקס מדד מחירי הליבה שיתפרסם ב-16 לחודש, בטרם להחלטת ה'פד' ב-30 לחודש, יצביע על קריאות מחירים גבוהות - הדבר עלול להביא את ההחלטה הפעם לקשה במיוחד. מעבר לכך, מתמטיקה פשוטה יכולה להראות שישנם כבר שלושה מתנגדים להפחתת ריבית לפחות על הנייר. חבר ה'פד' פלוסטר ועוד שני הנציגים של קנזס סיטי ודאלס.

תרחיש קצת דמיוני אך אפשרי יהיה שבנסיבות מסויימות עלול להתפתח ב'פד' לובי הרואה את האינפלציה כמסוכנת יותר מהצמיחה המתונה. בכל אופן מחודש לחודש ההחלטה הופכת קשה יותר ונוקבת יותר - אולי הכיוון הפעם כל כך נחרץ.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון (רשתות)
דבר הנגיד

פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"

אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?

אבישי עובדיה |

בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית". 

"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא  זהירה שקולה ופתוחה".

אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.

"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת  ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".

בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.  

"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה". 


הביקושים גבוהים 

פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.    

לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.

פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון (רשתות)
דבר הנגיד

פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"

אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?

אבישי עובדיה |

בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית". 

"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא  זהירה שקולה ופתוחה".

אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.

"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת  ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".

בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.  

"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה". 


הביקושים גבוהים 

פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.    

לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.