הפרוטוקולים מדיוני ה'פד' מרמזים: הפחתת הריבית אינה ודאית
הפרוטוקולים המלאים של דיוני הבנק המרכזי בארה"ב חושפים תמונה קצת שונה באשר לנחרצות ההחלטה להפחית את הריבית בקרב פקידי הפדרל ריזרב. הגורמים ב'פד' התחבטו רבות באשר למידת ההפחתה הדרושה כאשר מגוון הדעות הצביע על היעדר קונסנזוס מוחלט. על פי הפרוטוקולים ששוגרו היום, פגישות החברים ב'פד' בנובמבר ודצמבר היו בעלות תכונה ערה במיוחד.
בסופו של דבר החליט בורד המושלים של ועדת השוק הפתוח להפחית את הריבית ב-0.25% ב-11 לדצמבר. שלושה מבית 12 השלוחות של הבנק המרכזי ברחבי המדינה דרשו הפחתה של חצי אחוז, וקיצוץ סימבולי בריבית הניכיון, בעוד שניים מבניהם דרשו שלא להפחית את הריבית כלל וכלל. השבעה הנותרים דרשו להפחית את הריבית ב-0.25%.
הדיונים המוניטריים חושפים תמונה שונה משהו מזו שהתקבלה לאחר פירסום הודעת הריבית הרשמית – רק נציג אחד התנגד בתואנה שהוא דורש מהלך חד יותר. יחד עם זאת יש לזכור כי בד בבד עם הודעת הריבית מתפרסמות רק תוצאות ההצבעה, אך באשר להלך רוח הדיונים אין מידע ספציפי.
הפרוטוקולים המלאים מראים על היעדר הסכמה נרחבת באשר למהלך שהיה על הבנק המרכזי לנקוט ב-11 לדצמבר. שלושה מבין הבנקים או הנציגויות של ה'פד' ברחבי ארה"ב דרשו הפחתה אגרסיביות יותר, כחלק מההידרדרות בשווקים הפיננסים והפרספקטיבה הכלכלית החלשה.
מהצד השני, היו גם כאלה שסברו כי על הבנק המרכזי לא לבצע הפחתת ריבית בכלל – הבנקים של קנזס סיטי ודאלאס – טענו כי החולשה הכלכלית מלווה בלחצים אינפלציונים מכבירים. בתוך כך גרסו, כי החולשה הכלכלית לא היתה גרועה מהציפיות, ושתמחור הסיכונים בשוק האשראי היה מתבקש.
עוד חיזוק לקולות השונים שמגיעים מה'פד' אנו מקבלים היום מדבריו של נציג ה'פד' של פילדלפיה צ'ארלס פלוסטר שסבור כי המשך הורדות הריבית איננו מחייב המציאות בכדי לרפא את הכלכלה החולה. בנאום שנשא היום, אמר נציג ה'פד' בפילדלפיה צ'ארלס פלוסטר , כי הוא מאמין כי הכלכלה האמריקנית תשתפר באופן משמעותי במחצית השנייה של השנה, בטרם יורגש אפקט נוסף של הפחתות ריבית שתגענה בהמשך.
באותה נשימה אמר פלוסטר כי הוא רואה סימני אזהרה המגיעים בצורה של לחצי מחירים (אינפלציה). חבר ה'פד' פלוסטר הוא בעל זכות הצבעה בועדת השוק הפתוח, הכוללת 10 בעלי זכות הצבעה השנה. כמו כן, פלוסטר ידוע כמוניטריסט קשוח השוקד על התמקדות באינפלציה מאשר שמירה על צמיחה ברת קיימא.
השורה התחתונה היא, כי במידה ואינדקס מדד מחירי הליבה שיתפרסם ב-16 לחודש, בטרם להחלטת ה'פד' ב-30 לחודש, יצביע על קריאות מחירים גבוהות - הדבר עלול להביא את ההחלטה הפעם לקשה במיוחד. מעבר לכך, מתמטיקה פשוטה יכולה להראות שישנם כבר שלושה מתנגדים להפחתת ריבית לפחות על הנייר. חבר ה'פד' פלוסטר ועוד שני הנציגים של קנזס סיטי ודאלס.
תרחיש קצת דמיוני אך אפשרי יהיה שבנסיבות מסויימות עלול להתפתח ב'פד' לובי הרואה את האינפלציה כמסוכנת יותר מהצמיחה המתונה. בכל אופן מחודש לחודש ההחלטה הופכת קשה יותר ונוקבת יותר - אולי הכיוון הפעם כל כך נחרץ.
"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)רשות המיסים: ״נסיים את 2025 עם יותר מ-40 מיליארד שקל מעל היעד״
בוועידת עיר הנדל״ן באילת הציג שי אהרונוביץ תמונה אופטימית של גביית המסים לשנה, דיבר על העלייה במיסוי נדל״ן, הסביר את כיוון מס הרכוש והתייחס לחובת הדיווח על שכר דירה ולמצב מדרגות המס
ועידת מרכז הבנייה הישראלי באילת, שנפתחה אתמול (שלישי), הציג מנהל רשות המסים שי אהרונוביץ נתוני גבייה גבוהים לשנה ואמר כי המדינה צפויה לסיים אותה ברמה משמעותית מעל היעד שנקבע בתחילתה.
אהרונוביץ אמר כי היעד לשנה עמד על גבייה של 460 עד 462 מיליארד שקל, אך עד סוף נובמבר נגבו כבר כ-466 מיליארד שקל. לדבריו, לאחר ניכוי רכיבים טכניים שמתבצעים בדרך כלל לקראת סוף השנה, ההערכה היא שהמדינה תסיים את 2025 עם כ-40 מיליארד שקל מעבר ליעד.
הנתונים האלה מתחברים לתמונה הפיסקלית הרחבה שפורסמה בימים האחרונים על ידי החשב הכללי. לפי האומדן המעודכן, הגירעון ב-12 החודשים האחרונים ירד ל-4.5% מהתוצר לעומת 4.9% בסוף אוקטובר, בין היתר בזכות עלייה של יותר מ-15% בהכנסות המדינה ובכ-15.6% בהכנסות ממסים מתחילת השנה.
הקפיצה בגביית המסים שאהרונוביץ מציג באה לידי ביטוי גם ברמת המאקרו, בצמצום הגירעון - בשביל תמונה יותר מעמיקה על התכווצות הגרעון: הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%
- "אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?"
- מס על שכר דירה - "הגבייה שלנו עלתה ב-10%"; והאם מס רכוש יחזור?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נדלן חלש בחלק מהשוק אבל קפיצה בעסקאות מסחריות
לדברי אהרונוביץ, גם שוק הנדלן תרם לעלייה בהכנסות, אף שבחלק מסגמנטי המגורים נרשמה חולשה. הוא אמר כי בזכות כמה עסקאות מסחריות גדולות צפויה גביית המסים מהענף להגיע השנה לרמה של 18 עד 19 מיליארד שקל, לעומת כ-15 מיליארד שקל בלבד בשנה שעברה. לדבריו, מדובר בעלייה הן במס רכישה והן במס שבח.
