הפרוטוקולים מדיוני ה'פד' מרמזים: הפחתת הריבית אינה ודאית

מהפרוטוקולים המלאים של ישיבת ה'פד' עולה תמונה קצת שונה מזו שהתקבלה עם פרסום תוצאות ההצבעה של החלטת הריבית. הדיונים המוניטריים היו נוקבים ולא הומוגניים - החלטת ה'פד' לא מה שחשבתם
שהם לוי |

הפרוטוקולים המלאים של דיוני הבנק המרכזי בארה"ב חושפים תמונה קצת שונה באשר לנחרצות ההחלטה להפחית את הריבית בקרב פקידי הפדרל ריזרב. הגורמים ב'פד' התחבטו רבות באשר למידת ההפחתה הדרושה כאשר מגוון הדעות הצביע על היעדר קונסנזוס מוחלט. על פי הפרוטוקולים ששוגרו היום, פגישות החברים ב'פד' בנובמבר ודצמבר היו בעלות תכונה ערה במיוחד.

בסופו של דבר החליט בורד המושלים של ועדת השוק הפתוח להפחית את הריבית ב-0.25% ב-11 לדצמבר. שלושה מבית 12 השלוחות של הבנק המרכזי ברחבי המדינה דרשו הפחתה של חצי אחוז, וקיצוץ סימבולי בריבית הניכיון, בעוד שניים מבניהם דרשו שלא להפחית את הריבית כלל וכלל. השבעה הנותרים דרשו להפחית את הריבית ב-0.25%.

הדיונים המוניטריים חושפים תמונה שונה משהו מזו שהתקבלה לאחר פירסום הודעת הריבית הרשמית – רק נציג אחד התנגד בתואנה שהוא דורש מהלך חד יותר. יחד עם זאת יש לזכור כי בד בבד עם הודעת הריבית מתפרסמות רק תוצאות ההצבעה, אך באשר להלך רוח הדיונים אין מידע ספציפי.

הפרוטוקולים המלאים מראים על היעדר הסכמה נרחבת באשר למהלך שהיה על הבנק המרכזי לנקוט ב-11 לדצמבר. שלושה מבין הבנקים או הנציגויות של ה'פד' ברחבי ארה"ב דרשו הפחתה אגרסיביות יותר, כחלק מההידרדרות בשווקים הפיננסים והפרספקטיבה הכלכלית החלשה.

מהצד השני, היו גם כאלה שסברו כי על הבנק המרכזי לא לבצע הפחתת ריבית בכלל – הבנקים של קנזס סיטי ודאלאס – טענו כי החולשה הכלכלית מלווה בלחצים אינפלציונים מכבירים. בתוך כך גרסו, כי החולשה הכלכלית לא היתה גרועה מהציפיות, ושתמחור הסיכונים בשוק האשראי היה מתבקש.

עוד חיזוק לקולות השונים שמגיעים מה'פד' אנו מקבלים היום מדבריו של נציג ה'פד' של פילדלפיה צ'ארלס פלוסטר שסבור כי המשך הורדות הריבית איננו מחייב המציאות בכדי לרפא את הכלכלה החולה. בנאום שנשא היום, אמר נציג ה'פד' בפילדלפיה צ'ארלס פלוסטר , כי הוא מאמין כי הכלכלה האמריקנית תשתפר באופן משמעותי במחצית השנייה של השנה, בטרם יורגש אפקט נוסף של הפחתות ריבית שתגענה בהמשך.

באותה נשימה אמר פלוסטר כי הוא רואה סימני אזהרה המגיעים בצורה של לחצי מחירים (אינפלציה). חבר ה'פד' פלוסטר הוא בעל זכות הצבעה בועדת השוק הפתוח, הכוללת 10 בעלי זכות הצבעה השנה. כמו כן, פלוסטר ידוע כמוניטריסט קשוח השוקד על התמקדות באינפלציה מאשר שמירה על צמיחה ברת קיימא.

השורה התחתונה היא, כי במידה ואינדקס מדד מחירי הליבה שיתפרסם ב-16 לחודש, בטרם להחלטת ה'פד' ב-30 לחודש, יצביע על קריאות מחירים גבוהות - הדבר עלול להביא את ההחלטה הפעם לקשה במיוחד. מעבר לכך, מתמטיקה פשוטה יכולה להראות שישנם כבר שלושה מתנגדים להפחתת ריבית לפחות על הנייר. חבר ה'פד' פלוסטר ועוד שני הנציגים של קנזס סיטי ודאלס.

תרחיש קצת דמיוני אך אפשרי יהיה שבנסיבות מסויימות עלול להתפתח ב'פד' לובי הרואה את האינפלציה כמסוכנת יותר מהצמיחה המתונה. בכל אופן מחודש לחודש ההחלטה הופכת קשה יותר ונוקבת יותר - אולי הכיוון הפעם כל כך נחרץ.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ההסתדרות
צילום: דוברות ההסתדרות

הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית


הדס ברטל |

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.

עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת  2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.

עיקרי ההסכם:

שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר. 

תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית. 

תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה. 


אלי גליקמן מנכל צים
צילום: שלומי יוסף

חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד

המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

צים ZIM Integrated Shipping Services -1.91%  , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף.  המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.   

ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה. 

היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי,  להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.

כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים. 

לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית.  בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.