הפרוטוקולים מדיוני ה'פד' מרמזים: הפחתת הריבית אינה ודאית
הפרוטוקולים המלאים של דיוני הבנק המרכזי בארה"ב חושפים תמונה קצת שונה באשר לנחרצות ההחלטה להפחית את הריבית בקרב פקידי הפדרל ריזרב. הגורמים ב'פד' התחבטו רבות באשר למידת ההפחתה הדרושה כאשר מגוון הדעות הצביע על היעדר קונסנזוס מוחלט. על פי הפרוטוקולים ששוגרו היום, פגישות החברים ב'פד' בנובמבר ודצמבר היו בעלות תכונה ערה במיוחד.
בסופו של דבר החליט בורד המושלים של ועדת השוק הפתוח להפחית את הריבית ב-0.25% ב-11 לדצמבר. שלושה מבית 12 השלוחות של הבנק המרכזי ברחבי המדינה דרשו הפחתה של חצי אחוז, וקיצוץ סימבולי בריבית הניכיון, בעוד שניים מבניהם דרשו שלא להפחית את הריבית כלל וכלל. השבעה הנותרים דרשו להפחית את הריבית ב-0.25%.
הדיונים המוניטריים חושפים תמונה שונה משהו מזו שהתקבלה לאחר פירסום הודעת הריבית הרשמית – רק נציג אחד התנגד בתואנה שהוא דורש מהלך חד יותר. יחד עם זאת יש לזכור כי בד בבד עם הודעת הריבית מתפרסמות רק תוצאות ההצבעה, אך באשר להלך רוח הדיונים אין מידע ספציפי.
הפרוטוקולים המלאים מראים על היעדר הסכמה נרחבת באשר למהלך שהיה על הבנק המרכזי לנקוט ב-11 לדצמבר. שלושה מבין הבנקים או הנציגויות של ה'פד' ברחבי ארה"ב דרשו הפחתה אגרסיביות יותר, כחלק מההידרדרות בשווקים הפיננסים והפרספקטיבה הכלכלית החלשה.
מהצד השני, היו גם כאלה שסברו כי על הבנק המרכזי לא לבצע הפחתת ריבית בכלל – הבנקים של קנזס סיטי ודאלאס – טענו כי החולשה הכלכלית מלווה בלחצים אינפלציונים מכבירים. בתוך כך גרסו, כי החולשה הכלכלית לא היתה גרועה מהציפיות, ושתמחור הסיכונים בשוק האשראי היה מתבקש.
עוד חיזוק לקולות השונים שמגיעים מה'פד' אנו מקבלים היום מדבריו של נציג ה'פד' של פילדלפיה צ'ארלס פלוסטר שסבור כי המשך הורדות הריבית איננו מחייב המציאות בכדי לרפא את הכלכלה החולה. בנאום שנשא היום, אמר נציג ה'פד' בפילדלפיה צ'ארלס פלוסטר , כי הוא מאמין כי הכלכלה האמריקנית תשתפר באופן משמעותי במחצית השנייה של השנה, בטרם יורגש אפקט נוסף של הפחתות ריבית שתגענה בהמשך.
באותה נשימה אמר פלוסטר כי הוא רואה סימני אזהרה המגיעים בצורה של לחצי מחירים (אינפלציה). חבר ה'פד' פלוסטר הוא בעל זכות הצבעה בועדת השוק הפתוח, הכוללת 10 בעלי זכות הצבעה השנה. כמו כן, פלוסטר ידוע כמוניטריסט קשוח השוקד על התמקדות באינפלציה מאשר שמירה על צמיחה ברת קיימא.
השורה התחתונה היא, כי במידה ואינדקס מדד מחירי הליבה שיתפרסם ב-16 לחודש, בטרם להחלטת ה'פד' ב-30 לחודש, יצביע על קריאות מחירים גבוהות - הדבר עלול להביא את ההחלטה הפעם לקשה במיוחד. מעבר לכך, מתמטיקה פשוטה יכולה להראות שישנם כבר שלושה מתנגדים להפחתת ריבית לפחות על הנייר. חבר ה'פד' פלוסטר ועוד שני הנציגים של קנזס סיטי ודאלס.
תרחיש קצת דמיוני אך אפשרי יהיה שבנסיבות מסויימות עלול להתפתח ב'פד' לובי הרואה את האינפלציה כמסוכנת יותר מהצמיחה המתונה. בכל אופן מחודש לחודש ההחלטה הופכת קשה יותר ונוקבת יותר - אולי הכיוון הפעם כל כך נחרץ.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הממשלה אישרה את תקציב המדינה לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל
תקרת הגרעון בשנת 2026 תהיה בשיעור של 3.9% מהתוצר
אושר בממשלה התקציב לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל. מדובר על גירעון של 3.9%, בהחלט סביר. התקציב, מסבירים באוצר, נועד להחזיר את הכלכלה הישראלית למסלול של צמיחה ואחריות בצד הוצאות הממשלה, לאחר שלוש שנים של תקציבי מלחמה בהן הכלכלה הישראלית תמכה את המערכה הבטחונית.
במסגרת התכנית הכלכלית תהיה הפתחה במס הכנסה בדרך של ריווח מדרגות המס. תקציב משרד הביטחון יגדל באופן משמעותי על מנת להבטיח את ביטחון אזרחי מדינת ישראל ואת יכולתו של צה"ל להתמודד עם האיומים הנשקפים, והוא יעמוד על סך 112 מליארד ש"ח. ערב המלחמה עמד תקציב הבטחון על 65 מליארד ש"ח.
השרים אישרו את הרפורמה בענף החלב שנועדה להתמודד עם המונופולים הגדולים השולטים בשוק החלב ולהביא להוזלת החלב והגבינות.
עוד מקצה התקציב תוספת משאבים משמעותית לשורת נושאים בעלי חשיבות ציבורית וכלכלית עליונה, ובהם הקצאה של למעלה מ-3 מיליארד ש"ח לתוכנית לקידום הבינה המלאכותית במשק והטמעתה במשרדי הממשלה, ונושאים רבים נוספים להרחבת ההשקעה בתשתיות והאצת הצמיחה במשק.
- לצאת מהמינוס אחת ולתמיד: המדריך המלא לבניית תקציב מנצח
- הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בין הרפורמות הנכללות במסגרת התכנית הכלכלית תקודם חבילת צעדים בתחום הפיננסי, החלת מס רכוש על קרקעות פרטיות פנויות שאינן חקלאיות, וכן חבילת תיקוני חקיקה להאצת פרוייקטים של תשתיות לאומיות.
מילואימניקים. קרדיט: Xהבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה
תקציב הביטחון משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה.
המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".
הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.
