מסחר בזיהום אוויר: המפותחות קונות את גזי החממה

אמנת קיוטו והמהלך לפיו המדינות המפותחות ירכשו מהמדינות המתפתחות את גזי החממה שלהם
ישראל הס |

אמנת קיוטו קיימת עוד משנת 1997 ומטרתה לאפשר ניטרול של גזי החממה בעולם. עם זאת, המשק בארץ מתייחס לאמנה כאילו היא לא קיימת ומפסיד הכנסה של מיליארדי דולרים. בגזי החממה המזהמים ניתן לסחור בבורסה של בון בגרמניה, אבל בישראל עדיין לא הבינו שאפשר לעשות מזה כסף.

כדי לחקור מה עומד מאחורי הפסדי ההכנסה העצומים של המשק ולמה לא גילינו את המסחר בגזי החממה, נעזרנו בדובי שפיגלר, יועץ מטעם האו"ם לענייני איכות סביבה ואקולוגיה במדינות מתפתחות ומייצג טכנולוגיות לפתרון סביבתי במסגרת אמנת קיוטו.

נזכיר רק כי פרוטוקול קיוטו היא אמנה בינלאומית בנושא התחממות כדור הארץ. 141 המדינות שחתמו על הפרוטוקול (כולל ישראל ולא כולל ארה"ב -גורג' בוש החליט שמדינתו לא חותמת), מתחייבות להפחית פליטת הפחמן הדו חמצני וחמישה גזי חממה אחרים וכל עיסוק שעשוי להגביר פליטת גזים הקשורים להתחממות כדור הארץ. על שפיגלר "הפחתת הגזים מבחינת קיוטו היא בשיעור של בין 90% ל-85% (התקן האמריקאי)".

גזי החממה המנוטרלים/מופחתים מתורגמים ל'קדיטים מאושרים', שהם מעיין חוזים (כמו החוזים על הסחורות). בקרדיטים אלה ניתן לסחור בבורסה בבון בגרמניה. כל קרדיט מייצג טון גזי חממה. נציין כי במהלך המסחר בשנה האחרונה נע מחיר הקרדיט בין 6 ל-22 יורו.

שפיגלר מוסר כי, "על פי אמנת קיוטו, ישראל מוגדרת כמדינה מתפתחת. בשנת 97 קבע מנגנון קיוטו כי המדינות המפותחות ירכשו מהמדינות המתפתחות את גזי החממה שלהם. לקח 8 שנים עד שהתיאוריה הפכה למציאות ורק בין השנים 2005 ל-2008 מחויבות המדינות המפותחות לרכוש מהמדינות המתפתחות את גזי החממה המזהמים שלהם. רק לאחר מכן יכולות המדינות המפותחות לטפל בגזי החממה שלהם".

(ש)אז זה אומר שעוד מעט חלון ההזדמנויות של ישראל למכירת גזי החממה נסגר?

(ת)"נכון, כרגע המדינה מפסידה הכנסות במיליארדי דולרים, זאת מחוסר מכירת גזי החממה וזה בנוסף לעובדה, שבשנת 2012 ישראל תהפוך להיות מוגדרת כמדינה מפותחת.בתאריך זה, לא רק שלא נוכל לנצל את מנגנון הסיוע למדינות המתפתחות במידה ויוכרז שוב, אלא שאם יוכרז מנגנון זה מחדש, נהייה חייבים לסייע למדינות המתפתחות להפחית את גזי החממה שלהם".

(ש)איך נוכל לנצל בפועל את מנגנון הסיוע?

(ת)"אם אני מפעל שפולט גזים אני יכול ללכת לתהליך CDM (מנגנון הפיתוח הירוק), בתהליך זה מוגדרים גזי החממה אותם אני פולט ובעבורם אני יכול לקבל כסף. הצעד הראשון שעל מפעל לעשות הוא לשכור חברה שתבדוק איזה גזים רעילים המפעל פולט. הצעד השני הוא בדיקה של עלות תהליך הניטרול והאם הוא רווחי למפעל. בשל קיום מנגנון קיוטו, את התהליך המפעל יכול לקבל בחינם ובכך לנטרל את הגזים הרעילים. עם זאת המפעל יכול להרוויח מכך לא מעט כסף אם יבצע את התהליך באופן עצמאי וגם להפסיק לקבל כנסות מהמשרד לאיכות הסביבה בשל היותו מפעל מזהם."

"בוא ניקח לשם דוגמא מפעל בסדר גודל בינוני, שיכול להפחית כ-500 אלף טון זבל. בסוף התהליך המפעל ימכור כ-500 אלף קרדיטים. המפעל שנכנס לתהליך CDM, יוכל למכור את הגזים במחיר של 20 יורו לקרדיט (המחיר בו נסחרו השנה גזי החממה) ולהשיג הכנסה של 10 מיליון יורו".

אם נחשב מהם הוצאות המפעל נגלה כי "על המפעל להגיש לאו"ם תוכנית להפחתת גזי החממה, זאת על מנת שיכיר במפעל כמזהם על פי אמות המידה של אמנת קיוטו. לאחר מכן יערוך המפעל בדיקות זיהום וכדאיות . סך כל הבדיקות הנ"ל עולות כ-300 אלף דולר. מעבר לכך טכנולוגית הפחתת גזי החממה תעלה למפעל כ-4 - 6 דולר לטון זבל". על פי חישוב זה ניתן לראות כי על ניטרול ומכירת גזי החממה יכול המפעל להרוויח כ-11 מיליון דולר.

(ש)אם עסקאות אלה כל כך רווחיות למה לא מבצעים אותם?

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)
סיכום שנה

השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?

הרווחיות במערכת נשארת גבוהה, האוצר מקדם מס רווחי יתר של 15%, ובחדרי ההנהלה הדגש עובר להתייעלות, שירות ודיגיטל; היתרונות והחסרונות של כל מנכ"ל

רונן קרסו |

השנה הבנקים בישראל מסיימים תקופה של רווחים גבוהים ופעילות מואצת כמעט בכל קו עסקי. בתוך התמונה הזו משרד האוצר מקדם מס רווחי יתר על הבנקים בשיעור של 15%, צעד שמגיע בזמן שהמערכת נהנית ממרווחים ומהיקפי פעילות שמחזקים מאוד את השורה התחתונה. המס מתוכנן לארבע שנים, וההערכה היא שהוא מכניס לקופת המדינה 1 עד 1.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים הקרובות. מבחינת הבנקים זו תוספת עלות שמתרגמת להפחתה ברווח הנקי, בתקופה שבה התוצאות עצמן נראות חזקות ביחס לשנים קודמות. הבנקים יתגברו על "הקנס" הזה גם אם הוא יעבור, הם מרוויחים בקצב של 30 מיליארד שקל, השנה שני בנקים חצו את ה-100 מיליארד שקל - לאומי שמוביל ופועלים אחריו. כבר אמרו חכמים בהשקעות שחברה טובה יכולה להכיל מנהל לא מבריק. וורן באפט אמר שהוא מחפש חברות שכל אחד יכול לנהל אותן.

 בנקים זה עסק קשה מבחינת ניהול כוח אדם, רגולציה, פוליטיקה ארגונית, אבל המודל העסקי - פשוט מאוד. אמרו לנו בעבר כמה מנכ"לי בנקים שאכן זה ניהול צמוד, שוטף, הרבה מאוד מטלות ועניינים לארגן ולסדר בכל יום, אבל לא ניהול שדורש גאונות נדירה. היה אחד שחשב שאנחנו צוחקים איתו כששאלנו אותו מה הוא חושב על ההשקפה הזו  - הוא היה בטוח שהתוצאות של הבנק הן רק בזכותו. יש כאלה, והוא כבר שנים לא במערכת הבנקאית.

 בכל מקרה, אנחנו בנקודת זמן וחייבם לומר זאת שמי שבאמת אחראי על רווחי הנבקים הוא הנגיד, פרופ' אמיר ירון. בלחיצת כפתור הוא מעלה או מוריד את ההון המרותק ומשפיע על הרווחים, בשיחת מייל הוא מחייב ריבית נמוכה על העו"ש ומקטין את הרווחים דרמטית.  בנקים מרוויחים בהתאם לטווח ידוע וברור, ולראייה - הם מאוד קרובים ביכולת ייצור התשואה על ההון מהפעילות הבנקאית. ועדיין - מבין כל הבנקים, יש טובים וטובים פחות. מי הטוב ביותר? מנהל סניף גדול מאוד של בנק אחר אמר לנו - "הוא מצליח בגלל שהוא לא בנקאי, הוא חושב אחרת". הוא התכוון לחנן פרידמן שהצליח בשנים האחרונות וגם בשנה החולפת להוביל את לאומי לפסגה ולהישאר שם. הוא ידע לזהות בקורונה את ההזדמנות הנוחה להתייעל, הוא ידע לכוון להייטק, והוא מצליח לייצר רווחים גם מסביב, לרבות מהשקעות ריאליות של הבנק דרך לאומי פרטנרס. 

באופן יחסי, דיסקונט מאחור, אבי לוי עוד לא מצליח לחלץ לגמרי את העגלה התקועה, אבל היא מתחילה לזוז נכון. כל האחרים איכשהו במרכז, כשבכלל - ההבדלים בין כולם קטנים יחסית. מי שהיום חלש יכול שנה הבאה לזנק וההיפך. 


בלי גרעין שליטה, עם תקרות שכר ועם פחות רעש מסביב

מבין חמשת הבנקים הגדולים, שלושה פועלים בלי גרעין שליטה. כולם כפופים למגבלות שכר על הנהלות בכירות, אבל בפועל מנכ"ל אחד מציג עלות שכר גבוהה יותר מהשאר, בעיקר בגלל האופן שבו מחושבת התקרה בפועל. ומכאן זה ממשיך לעוד מאפיינים משותפים שמגדירים את שכבת ההנהלה בבנקים הגדולים השנה.

חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)
סיכום שנה

השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?

הרווחיות במערכת נשארת גבוהה, האוצר מקדם מס רווחי יתר של 15%, ובחדרי ההנהלה הדגש עובר להתייעלות, שירות ודיגיטל; היתרונות והחסרונות של כל מנכ"ל

רונן קרסו |

השנה הבנקים בישראל מסיימים תקופה של רווחים גבוהים ופעילות מואצת כמעט בכל קו עסקי. בתוך התמונה הזו משרד האוצר מקדם מס רווחי יתר על הבנקים בשיעור של 15%, צעד שמגיע בזמן שהמערכת נהנית ממרווחים ומהיקפי פעילות שמחזקים מאוד את השורה התחתונה. המס מתוכנן לארבע שנים, וההערכה היא שהוא מכניס לקופת המדינה 1 עד 1.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים הקרובות. מבחינת הבנקים זו תוספת עלות שמתרגמת להפחתה ברווח הנקי, בתקופה שבה התוצאות עצמן נראות חזקות ביחס לשנים קודמות. הבנקים יתגברו על "הקנס" הזה גם אם הוא יעבור, הם מרוויחים בקצב של 30 מיליארד שקל, השנה שני בנקים חצו את ה-100 מיליארד שקל - לאומי שמוביל ופועלים אחריו. כבר אמרו חכמים בהשקעות שחברה טובה יכולה להכיל מנהל לא מבריק. וורן באפט אמר שהוא מחפש חברות שכל אחד יכול לנהל אותן.

 בנקים זה עסק קשה מבחינת ניהול כוח אדם, רגולציה, פוליטיקה ארגונית, אבל המודל העסקי - פשוט מאוד. אמרו לנו בעבר כמה מנכ"לי בנקים שאכן זה ניהול צמוד, שוטף, הרבה מאוד מטלות ועניינים לארגן ולסדר בכל יום, אבל לא ניהול שדורש גאונות נדירה. היה אחד שחשב שאנחנו צוחקים איתו כששאלנו אותו מה הוא חושב על ההשקפה הזו  - הוא היה בטוח שהתוצאות של הבנק הן רק בזכותו. יש כאלה, והוא כבר שנים לא במערכת הבנקאית.

 בכל מקרה, אנחנו בנקודת זמן וחייבם לומר זאת שמי שבאמת אחראי על רווחי הנבקים הוא הנגיד, פרופ' אמיר ירון. בלחיצת כפתור הוא מעלה או מוריד את ההון המרותק ומשפיע על הרווחים, בשיחת מייל הוא מחייב ריבית נמוכה על העו"ש ומקטין את הרווחים דרמטית.  בנקים מרוויחים בהתאם לטווח ידוע וברור, ולראייה - הם מאוד קרובים ביכולת ייצור התשואה על ההון מהפעילות הבנקאית. ועדיין - מבין כל הבנקים, יש טובים וטובים פחות. מי הטוב ביותר? מנהל סניף גדול מאוד של בנק אחר אמר לנו - "הוא מצליח בגלל שהוא לא בנקאי, הוא חושב אחרת". הוא התכוון לחנן פרידמן שהצליח בשנים האחרונות וגם בשנה החולפת להוביל את לאומי לפסגה ולהישאר שם. הוא ידע לזהות בקורונה את ההזדמנות הנוחה להתייעל, הוא ידע לכוון להייטק, והוא מצליח לייצר רווחים גם מסביב, לרבות מהשקעות ריאליות של הבנק דרך לאומי פרטנרס. 

באופן יחסי, דיסקונט מאחור, אבי לוי עוד לא מצליח לחלץ לגמרי את העגלה התקועה, אבל היא מתחילה לזוז נכון. כל האחרים איכשהו במרכז, כשבכלל - ההבדלים בין כולם קטנים יחסית. מי שהיום חלש יכול שנה הבאה לזנק וההיפך. 


בלי גרעין שליטה, עם תקרות שכר ועם פחות רעש מסביב

מבין חמשת הבנקים הגדולים, שלושה פועלים בלי גרעין שליטה. כולם כפופים למגבלות שכר על הנהלות בכירות, אבל בפועל מנכ"ל אחד מציג עלות שכר גבוהה יותר מהשאר, בעיקר בגלל האופן שבו מחושבת התקרה בפועל. ומכאן זה ממשיך לעוד מאפיינים משותפים שמגדירים את שכבת ההנהלה בבנקים הגדולים השנה.