מסחר בזיהום אוויר: המפותחות קונות את גזי החממה
אמנת קיוטו קיימת עוד משנת 1997 ומטרתה לאפשר ניטרול של גזי החממה בעולם. עם זאת, המשק בארץ מתייחס לאמנה כאילו היא לא קיימת ומפסיד הכנסה של מיליארדי דולרים. בגזי החממה המזהמים ניתן לסחור בבורסה של בון בגרמניה, אבל בישראל עדיין לא הבינו שאפשר לעשות מזה כסף.
כדי לחקור מה עומד מאחורי הפסדי ההכנסה העצומים של המשק ולמה לא גילינו את המסחר בגזי החממה, נעזרנו בדובי שפיגלר, יועץ מטעם האו"ם לענייני איכות סביבה ואקולוגיה במדינות מתפתחות ומייצג טכנולוגיות לפתרון סביבתי במסגרת אמנת קיוטו.
נזכיר רק כי פרוטוקול קיוטו היא אמנה בינלאומית בנושא התחממות כדור הארץ. 141 המדינות שחתמו על הפרוטוקול (כולל ישראל ולא כולל ארה"ב -גורג' בוש החליט שמדינתו לא חותמת), מתחייבות להפחית פליטת הפחמן הדו חמצני וחמישה גזי חממה אחרים וכל עיסוק שעשוי להגביר פליטת גזים הקשורים להתחממות כדור הארץ. על שפיגלר "הפחתת הגזים מבחינת קיוטו היא בשיעור של בין 90% ל-85% (התקן האמריקאי)".
גזי החממה המנוטרלים/מופחתים מתורגמים ל'קדיטים מאושרים', שהם מעיין חוזים (כמו החוזים על הסחורות). בקרדיטים אלה ניתן לסחור בבורסה בבון בגרמניה. כל קרדיט מייצג טון גזי חממה. נציין כי במהלך המסחר בשנה האחרונה נע מחיר הקרדיט בין 6 ל-22 יורו.
שפיגלר מוסר כי, "על פי אמנת קיוטו, ישראל מוגדרת כמדינה מתפתחת. בשנת 97 קבע מנגנון קיוטו כי המדינות המפותחות ירכשו מהמדינות המתפתחות את גזי החממה שלהם. לקח 8 שנים עד שהתיאוריה הפכה למציאות ורק בין השנים 2005 ל-2008 מחויבות המדינות המפותחות לרכוש מהמדינות המתפתחות את גזי החממה המזהמים שלהם. רק לאחר מכן יכולות המדינות המפותחות לטפל בגזי החממה שלהם".
(ש)אז זה אומר שעוד מעט חלון ההזדמנויות של ישראל למכירת גזי החממה נסגר?
(ת)"נכון, כרגע המדינה מפסידה הכנסות במיליארדי דולרים, זאת מחוסר מכירת גזי החממה וזה בנוסף לעובדה, שבשנת 2012 ישראל תהפוך להיות מוגדרת כמדינה מפותחת.בתאריך זה, לא רק שלא נוכל לנצל את מנגנון הסיוע למדינות המתפתחות במידה ויוכרז שוב, אלא שאם יוכרז מנגנון זה מחדש, נהייה חייבים לסייע למדינות המתפתחות להפחית את גזי החממה שלהם".
(ש)איך נוכל לנצל בפועל את מנגנון הסיוע?
(ת)"אם אני מפעל שפולט גזים אני יכול ללכת לתהליך CDM (מנגנון הפיתוח הירוק), בתהליך זה מוגדרים גזי החממה אותם אני פולט ובעבורם אני יכול לקבל כסף. הצעד הראשון שעל מפעל לעשות הוא לשכור חברה שתבדוק איזה גזים רעילים המפעל פולט. הצעד השני הוא בדיקה של עלות תהליך הניטרול והאם הוא רווחי למפעל. בשל קיום מנגנון קיוטו, את התהליך המפעל יכול לקבל בחינם ובכך לנטרל את הגזים הרעילים. עם זאת המפעל יכול להרוויח מכך לא מעט כסף אם יבצע את התהליך באופן עצמאי וגם להפסיק לקבל כנסות מהמשרד לאיכות הסביבה בשל היותו מפעל מזהם."
"בוא ניקח לשם דוגמא מפעל בסדר גודל בינוני, שיכול להפחית כ-500 אלף טון זבל. בסוף התהליך המפעל ימכור כ-500 אלף קרדיטים. המפעל שנכנס לתהליך CDM, יוכל למכור את הגזים במחיר של 20 יורו לקרדיט (המחיר בו נסחרו השנה גזי החממה) ולהשיג הכנסה של 10 מיליון יורו".
אם נחשב מהם הוצאות המפעל נגלה כי "על המפעל להגיש לאו"ם תוכנית להפחתת גזי החממה, זאת על מנת שיכיר במפעל כמזהם על פי אמות המידה של אמנת קיוטו. לאחר מכן יערוך המפעל בדיקות זיהום וכדאיות . סך כל הבדיקות הנ"ל עולות כ-300 אלף דולר. מעבר לכך טכנולוגית הפחתת גזי החממה תעלה למפעל כ-4 - 6 דולר לטון זבל". על פי חישוב זה ניתן לראות כי על ניטרול ומכירת גזי החממה יכול המפעל להרוויח כ-11 מיליון דולר.
(ש)אם עסקאות אלה כל כך רווחיות למה לא מבצעים אותם?

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.
