מסחר בזיהום אוויר: המפותחות קונות את גזי החממה

אמנת קיוטו והמהלך לפיו המדינות המפותחות ירכשו מהמדינות המתפתחות את גזי החממה שלהם
ישראל הס |

אמנת קיוטו קיימת עוד משנת 1997 ומטרתה לאפשר ניטרול של גזי החממה בעולם. עם זאת, המשק בארץ מתייחס לאמנה כאילו היא לא קיימת ומפסיד הכנסה של מיליארדי דולרים. בגזי החממה המזהמים ניתן לסחור בבורסה של בון בגרמניה, אבל בישראל עדיין לא הבינו שאפשר לעשות מזה כסף.

כדי לחקור מה עומד מאחורי הפסדי ההכנסה העצומים של המשק ולמה לא גילינו את המסחר בגזי החממה, נעזרנו בדובי שפיגלר, יועץ מטעם האו"ם לענייני איכות סביבה ואקולוגיה במדינות מתפתחות ומייצג טכנולוגיות לפתרון סביבתי במסגרת אמנת קיוטו.

נזכיר רק כי פרוטוקול קיוטו היא אמנה בינלאומית בנושא התחממות כדור הארץ. 141 המדינות שחתמו על הפרוטוקול (כולל ישראל ולא כולל ארה"ב -גורג' בוש החליט שמדינתו לא חותמת), מתחייבות להפחית פליטת הפחמן הדו חמצני וחמישה גזי חממה אחרים וכל עיסוק שעשוי להגביר פליטת גזים הקשורים להתחממות כדור הארץ. על שפיגלר "הפחתת הגזים מבחינת קיוטו היא בשיעור של בין 90% ל-85% (התקן האמריקאי)".

גזי החממה המנוטרלים/מופחתים מתורגמים ל'קדיטים מאושרים', שהם מעיין חוזים (כמו החוזים על הסחורות). בקרדיטים אלה ניתן לסחור בבורסה בבון בגרמניה. כל קרדיט מייצג טון גזי חממה. נציין כי במהלך המסחר בשנה האחרונה נע מחיר הקרדיט בין 6 ל-22 יורו.

שפיגלר מוסר כי, "על פי אמנת קיוטו, ישראל מוגדרת כמדינה מתפתחת. בשנת 97 קבע מנגנון קיוטו כי המדינות המפותחות ירכשו מהמדינות המתפתחות את גזי החממה שלהם. לקח 8 שנים עד שהתיאוריה הפכה למציאות ורק בין השנים 2005 ל-2008 מחויבות המדינות המפותחות לרכוש מהמדינות המתפתחות את גזי החממה המזהמים שלהם. רק לאחר מכן יכולות המדינות המפותחות לטפל בגזי החממה שלהם".

(ש)אז זה אומר שעוד מעט חלון ההזדמנויות של ישראל למכירת גזי החממה נסגר?

(ת)"נכון, כרגע המדינה מפסידה הכנסות במיליארדי דולרים, זאת מחוסר מכירת גזי החממה וזה בנוסף לעובדה, שבשנת 2012 ישראל תהפוך להיות מוגדרת כמדינה מפותחת.בתאריך זה, לא רק שלא נוכל לנצל את מנגנון הסיוע למדינות המתפתחות במידה ויוכרז שוב, אלא שאם יוכרז מנגנון זה מחדש, נהייה חייבים לסייע למדינות המתפתחות להפחית את גזי החממה שלהם".

(ש)איך נוכל לנצל בפועל את מנגנון הסיוע?

(ת)"אם אני מפעל שפולט גזים אני יכול ללכת לתהליך CDM (מנגנון הפיתוח הירוק), בתהליך זה מוגדרים גזי החממה אותם אני פולט ובעבורם אני יכול לקבל כסף. הצעד הראשון שעל מפעל לעשות הוא לשכור חברה שתבדוק איזה גזים רעילים המפעל פולט. הצעד השני הוא בדיקה של עלות תהליך הניטרול והאם הוא רווחי למפעל. בשל קיום מנגנון קיוטו, את התהליך המפעל יכול לקבל בחינם ובכך לנטרל את הגזים הרעילים. עם זאת המפעל יכול להרוויח מכך לא מעט כסף אם יבצע את התהליך באופן עצמאי וגם להפסיק לקבל כנסות מהמשרד לאיכות הסביבה בשל היותו מפעל מזהם."

"בוא ניקח לשם דוגמא מפעל בסדר גודל בינוני, שיכול להפחית כ-500 אלף טון זבל. בסוף התהליך המפעל ימכור כ-500 אלף קרדיטים. המפעל שנכנס לתהליך CDM, יוכל למכור את הגזים במחיר של 20 יורו לקרדיט (המחיר בו נסחרו השנה גזי החממה) ולהשיג הכנסה של 10 מיליון יורו".

אם נחשב מהם הוצאות המפעל נגלה כי "על המפעל להגיש לאו"ם תוכנית להפחתת גזי החממה, זאת על מנת שיכיר במפעל כמזהם על פי אמות המידה של אמנת קיוטו. לאחר מכן יערוך המפעל בדיקות זיהום וכדאיות . סך כל הבדיקות הנ"ל עולות כ-300 אלף דולר. מעבר לכך טכנולוגית הפחתת גזי החממה תעלה למפעל כ-4 - 6 דולר לטון זבל". על פי חישוב זה ניתן לראות כי על ניטרול ומכירת גזי החממה יכול המפעל להרוויח כ-11 מיליון דולר.

(ש)אם עסקאות אלה כל כך רווחיות למה לא מבצעים אותם?

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףמשה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסף

הממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים

התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף

ליאור דנקנר |

הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.

בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.


הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים

עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.

התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.

המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.


עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקעובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוק

האבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה

הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה שוק העבודה תקציב

בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.


כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.


הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.

הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.


על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת: