מסחר בזיהום אוויר: המפותחות קונות את גזי החממה
אמנת קיוטו קיימת עוד משנת 1997 ומטרתה לאפשר ניטרול של גזי החממה בעולם. עם זאת, המשק בארץ מתייחס לאמנה כאילו היא לא קיימת ומפסיד הכנסה של מיליארדי דולרים. בגזי החממה המזהמים ניתן לסחור בבורסה של בון בגרמניה, אבל בישראל עדיין לא הבינו שאפשר לעשות מזה כסף.
כדי לחקור מה עומד מאחורי הפסדי ההכנסה העצומים של המשק ולמה לא גילינו את המסחר בגזי החממה, נעזרנו בדובי שפיגלר, יועץ מטעם האו"ם לענייני איכות סביבה ואקולוגיה במדינות מתפתחות ומייצג טכנולוגיות לפתרון סביבתי במסגרת אמנת קיוטו.
נזכיר רק כי פרוטוקול קיוטו היא אמנה בינלאומית בנושא התחממות כדור הארץ. 141 המדינות שחתמו על הפרוטוקול (כולל ישראל ולא כולל ארה"ב -גורג' בוש החליט שמדינתו לא חותמת), מתחייבות להפחית פליטת הפחמן הדו חמצני וחמישה גזי חממה אחרים וכל עיסוק שעשוי להגביר פליטת גזים הקשורים להתחממות כדור הארץ. על שפיגלר "הפחתת הגזים מבחינת קיוטו היא בשיעור של בין 90% ל-85% (התקן האמריקאי)".
גזי החממה המנוטרלים/מופחתים מתורגמים ל'קדיטים מאושרים', שהם מעיין חוזים (כמו החוזים על הסחורות). בקרדיטים אלה ניתן לסחור בבורסה בבון בגרמניה. כל קרדיט מייצג טון גזי חממה. נציין כי במהלך המסחר בשנה האחרונה נע מחיר הקרדיט בין 6 ל-22 יורו.
שפיגלר מוסר כי, "על פי אמנת קיוטו, ישראל מוגדרת כמדינה מתפתחת. בשנת 97 קבע מנגנון קיוטו כי המדינות המפותחות ירכשו מהמדינות המתפתחות את גזי החממה שלהם. לקח 8 שנים עד שהתיאוריה הפכה למציאות ורק בין השנים 2005 ל-2008 מחויבות המדינות המפותחות לרכוש מהמדינות המתפתחות את גזי החממה המזהמים שלהם. רק לאחר מכן יכולות המדינות המפותחות לטפל בגזי החממה שלהם".
(ש)אז זה אומר שעוד מעט חלון ההזדמנויות של ישראל למכירת גזי החממה נסגר?
(ת)"נכון, כרגע המדינה מפסידה הכנסות במיליארדי דולרים, זאת מחוסר מכירת גזי החממה וזה בנוסף לעובדה, שבשנת 2012 ישראל תהפוך להיות מוגדרת כמדינה מפותחת.בתאריך זה, לא רק שלא נוכל לנצל את מנגנון הסיוע למדינות המתפתחות במידה ויוכרז שוב, אלא שאם יוכרז מנגנון זה מחדש, נהייה חייבים לסייע למדינות המתפתחות להפחית את גזי החממה שלהם".
(ש)איך נוכל לנצל בפועל את מנגנון הסיוע?
(ת)"אם אני מפעל שפולט גזים אני יכול ללכת לתהליך CDM (מנגנון הפיתוח הירוק), בתהליך זה מוגדרים גזי החממה אותם אני פולט ובעבורם אני יכול לקבל כסף. הצעד הראשון שעל מפעל לעשות הוא לשכור חברה שתבדוק איזה גזים רעילים המפעל פולט. הצעד השני הוא בדיקה של עלות תהליך הניטרול והאם הוא רווחי למפעל. בשל קיום מנגנון קיוטו, את התהליך המפעל יכול לקבל בחינם ובכך לנטרל את הגזים הרעילים. עם זאת המפעל יכול להרוויח מכך לא מעט כסף אם יבצע את התהליך באופן עצמאי וגם להפסיק לקבל כנסות מהמשרד לאיכות הסביבה בשל היותו מפעל מזהם."
"בוא ניקח לשם דוגמא מפעל בסדר גודל בינוני, שיכול להפחית כ-500 אלף טון זבל. בסוף התהליך המפעל ימכור כ-500 אלף קרדיטים. המפעל שנכנס לתהליך CDM, יוכל למכור את הגזים במחיר של 20 יורו לקרדיט (המחיר בו נסחרו השנה גזי החממה) ולהשיג הכנסה של 10 מיליון יורו".
אם נחשב מהם הוצאות המפעל נגלה כי "על המפעל להגיש לאו"ם תוכנית להפחתת גזי החממה, זאת על מנת שיכיר במפעל כמזהם על פי אמות המידה של אמנת קיוטו. לאחר מכן יערוך המפעל בדיקות זיהום וכדאיות . סך כל הבדיקות הנ"ל עולות כ-300 אלף דולר. מעבר לכך טכנולוגית הפחתת גזי החממה תעלה למפעל כ-4 - 6 דולר לטון זבל". על פי חישוב זה ניתן לראות כי על ניטרול ומכירת גזי החממה יכול המפעל להרוויח כ-11 מיליון דולר.
(ש)אם עסקאות אלה כל כך רווחיות למה לא מבצעים אותם?
הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.
עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת 2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.
עיקרי ההסכם:
שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר.
תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית.
- בקרוב? ההחלטה שעלולה לעלות למדינה מאות מיליונים
- פנסיה בגיל 50: כל הכלים לפרישה בטוחה בלי להתרסק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה.
מילואימניקים. קרדיט: Xהבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה
תקציב הביטחון משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה.
המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".
הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.
