בעלי עניין: בלוטרייך ממשיך לרכוש ממניות מישורים - המניה בשיא
הפעילות הערה בחברת מישורים לא נפסקת, המניה, אשר מרכזת עניין לא פעם בקרב המשקיעים, ממשיכה להראות פעילות נרחבת גם השבוע. גיל בלוטרייך יו"ר הדירקטוריון ובעל השליטה בחברת מישורים הגדיל בימים א' ו-ב' את אחזקותיו בחברה לאחר שרכש 27,404 מניות בשער ממוצע של 19.37 שקל למניה ובהיקף כספי של 531.2 אלף שקל.
צעד זה של בלוטרייך הוא איננו הראשון בתקופה האחרונה ונראה כי פעילותו היא גם איננה האחרונה. ב-16 בנובמבר דיווחנו כי בלוטרייך רכש במהלך אותו שבוע מניות החברה בשער ממוצע של 18.05 שקל ובהיקף כספי של 663 אלף שקל. רכישות אלו מביאות שיעור אחזקותיו ל-74.24% מהון המניות.
נציין, כי מניית מישורים רשמה מהלך עליות מרשים של כ-54% מסוף ספטמבר ועד למועד הרכישה. רכישה טרם מהלך זה הייתה חוסכת לבלוטרייך כ-186 אלף שקל. עם זאת, מהלך העליות במניה לא רושם האטה ונכון לכתיבת שורות אלו נסחרת המניה בשער של 21.2 שקל הגבוה בכ-9.5% משער הרכישה הממוצע האחרון של בלוטרייך.
ביום ד' האחרון ה-5 לדצמבר רשמה המניה זינוק של כ-5% ברקע להודעה כי חברת סקי ליין הקנדית, המוחזקת בשיעור של 68% בידיי מישורים, נערכת להנפקה בבורסת ה-AIM בלונדון לפי שווי חברה לפני הכסף בסך של 209 מליון דולר קנדי.
בנוסף, נזכיר כי ב-19 לאוקטובר דיווחנו כי בלוטרייך פועל להגדלת אחזקות הציבור במישורים, על מנת להשלים הקריטריונים הנדרשים להכללת המניה במדד יתר 50 לקראת ה-1 בינואר. החברה דיווחה דאז, כי בית ההשקעות פריזמה הפך לבעל עניין בחברה לאחר שרכש מבלוטרייך כ-1.08 מיליון מניות בהיקף כספי של כ-17 מיליון שקל ובכך הגדילה את אחזקתה מעל ל-5%.
חיים גייר מגדיל אחזקות בחברת השימור שבשליטתו
חיים גייר יו"ר הדירקטוריון ובעל השליטה בחברת אומגה הגדיל השבוע את אחזקותיו בחברה. רכש בימים א' ו-ב' 13,897 מניות החברה בשער ממוצע של 15.5 שקל למניה ובהיקף כספי של 211.4 אלף שקל, בכך הביא את שיעור אחזקותיו בחברה ל-80.45% מהון המניות.
מניית אומגה הינה מוגדרת כמניית דלת סחירות, או מניית שימור, מניהה הנסחר בשעות הפתיחה של הבורסה ובשעות הסגירה בלבד ואיננה מקיימת במהלך היום מסחר רציף. עקב זאת, מרכזת החברה מחזורי מסחר נמוכים ביותר בבורסה התל אביבית עם ממוצע חודשי של 6220 שקל בלבד ולכן בימים שהמסחר בה ער רושמת תנודתיות רבה.
חברת אומגה פועלת בארבעה תחומי פעילות עיקריים: תחום הסוכנויות וההפצה, תחום שוק ההון: חתמות- בנקאות השקעות, תחום נדל"ן להשכרה: באמצעות פארק פלמחים וכמו כן באיתור ייזום וביצוע השקעות בפרוייקטים ומיזמים שונים באמצעות איי.אי.אס החזקות וחברות בנות שלה.
חברת מעבר(ח) ממשיכה להגדיל אחזקותיה בחברתו של פישמן
חברת מעבר(ח) ממשיכה במסע רכישותיה בחברת דרבן אשר בשליטתו של אליעזר פישמן (54.08%) והמשמש בה גם כיו"ר הדירקטוריון. חברת מעבר(ח) רכשה השבוע 36,500 מניות בשער ממוצע של 27.87 שקל ובהיקף כספי של כמיליון שקל.
רכישה זו איננה הראשונה במהלך התקופה האחרונה. ב-16 בנובמבר דיווחנו על מספר רכישות שביצעה החברה במניה במהלך אותו שבוע. החברה רכשה דאז במהלך שלושת ימי המסחר הראשונים של אותו השבוע 87,945 מניות בשער ממוצע של 23.99 שקל ובהיקף כספי של 2.1 מיליון שקל. מסע הרכישות האחרון הביא את שיעור אחזקותיה בחברה ל-1.06% מהון המניות.
מניית דרבן נסחרה במהלך השנה בתנודתיות רבה. החל מה-15 ביולי החלה המניה לאבד מערכה ועד לאמצע אוגוסט ירדה בשיעור של כ-30%. לאחר מכן עד אמצע חודש ספטמבר דישדשה סביב אותן רמות ולאחר מכן החלה במהלך עליות עד אמצע אוקטובר, מהלך שהוסיף למניה כ-30% לערכה.
עם זאת, עליות השערים לא פיצו על כל מהלך הירידות הקודם החל מאמצע אוקטובר המומנטום השלילי חזר למניה עד לאמצע נובמבר אשר במהלכו איבדה כ-15%. ב-13 בנובמבר הרוח האופטימית חזרה למניה ונכון לכתיבת שורות אלה הוסיפה לערכה מאותה תקופה כ-13% ונסחרת ברמה של 26.92 שקל הנמוך בכ-3.5% משער הרכישה האחרון של חברת מעבר(ח).
נזכיר כמובן, כי עסקת בעלי עניין גדולה ביותר הייתה בין כאשר פישמן ובן דב מכרו מניות דרבן בסכום של 81 מיליון שקל לפי 27 שקל למניה וזאת לצורך הגדלת אחזקות הציבור למען הותרת המניה במדד.
נמרוד טבי מראה צעד של הבעת אמון בחברת הנדל"ן שלו
צעד של הבעת אמון ניתן היה לראות השבוע בחברת הנדל"ן לנדמארק גרופ מצידו של נמרוד טבי, בעל השליטה בחברה אשר משמש בה גם כיו"ר הדירקטוריון. נמרוד רכש השבוע (ב') 45,886 מניות בשער ממוצע של 3.75 שקל ובהיקף כספי של 172,072 שקל. רכישה זו מביאה את שיעור אחזקותיו ל-74.26% מהון המניות.
מניית לנדמארק גרופ מרכזת מחזור ממוצע של 250 אלף שקל בחודש בבורסה באחד העם. המניה רושמת עליות ומורדות רבים במהלך השנה האחרונה. את השיא רשמה המניה ב-12 באפריל כאשר הגיע לשער של 4.57 שקל. מאז רשמה טלטלות לא קלות בבורסה המקומית ונכון ליום ה' נסחרת בבורסה נסחרת בשער של 3.74 שקל בתל אביב הנושק לרמת הרכישה שביצע נמרוד בתחילת השבוע.

רפאל ו"לולב ספייס" ישתפו פעולה בפיתוח מערכת ליירוט רחפנים וכטב"מים
החברות יפתחו יחד פתרונות מבצעיים מתקדמים להתמודדות עם איומי רחפנים ברום נמוך, עם דגש על מחיר חדירה נמוך ויכולת הטמעה מהירה
רפאל מודיעה על חתימת הסכם שיתוף פעולה עם חברת ההזנק החיפאית "לולב ספייס", במטרה לפתח מערכת חדשנית ליירוט רחפנים וכלי טיס בלתי מאוישים. לפי ההסכם, שתי החברות יעבדו במשותף ובבלעדיות על פיתוח פתרונות ייחודיים להתמודדות עם איומים שטסים בגובה נמוך, עם דגש על מחיר נגיש, גמישות תפעולית ויכולת יישום מהירה בהתאם לצרכים הדינמיים של שדה הקרב.
במסגרת המאמצים של רפאל לתת מענה לאיומים מרום נמוך מאוד (Very Low Altitude - VLA), הוקמה לאחרונה בחברה מינהלת ייעודית לנושא, תחת חטיבת ההגנה האווירית. החטיבה אחראית בין היתר על פיתוח מערכות כמו כיפת ברזל, קלע דוד, ספיידר וטילי אוויר-אוויר מתקדמים, וכעת מרחיבה את פעילותה גם לאיומי רחפנים המתעצמים בשנים האחרונות.
יוסי מרגלית, ראש מנהלת ההגנה האווירית ברפאל, מסביר כי שיתוף הפעולה יוצר חיבור ייחודי בין הידע והניסיון של רפאל, שכבר הוכיחו עצמם מבצעית, לבין החדשנות והגמישות של חברת "לולב ספייס". “שיתוף הפעולה המדובר מייצר סינרגיה יוצאת דופן בין יכולות המו"פ, הידע והמערכות המוכחות מבצעית של רפאל – לבין הגמישות, היצירתיות והחדשנות הטכנולוגית של חברת ‘לולב ספייס’. השילוב הזה יאפשר לנו לפתח במהירות פתרונות יירוט עבור מנעד מתפתח של תרחישי אוייב, פתרונות זולים ויעילים ברמה שטרם נראתה בשוק העולמי. בזכות היתרונות ההדדיים שלנו, נוכל להציע ללקוחות מענה העומד בסטנדרטים הביטחוניים המחמירים ביותר מחד, ונותן מענה מבצעי גמיש בשדה הקרב, מבלי להכביד בעלויות מאידך", אמר מרגלית.
ד״ר נועם לייטר, מנכ״ל חברת "לולב ספייס", בירך על שיתוף הפעולה ואמר: "ההסכם עם רפאל מהווה עבורנו קפיצת מדרגה, הוא מאפשר לנו להביא לידי ביטוי את היכולות הייחודיות שפיתחנו – טכנולוגיה שתסייע בפריצה לשווקים חדשים ובצמצום חסמי הכניסה, בעיקר בהיבט המחיר. אנו עובדים בימים אלו עם מנהלת הגנ״א ברוק"ק, על שילוב מגוון יישומים חדשים בטכנולוגיה מתקדמת ליירוט רחפנים וכטב"מים, החל מרמת האיום הבודד ועד הגנה בפני נחיל איומים"." שיתוף הפעולה עם “לולב ספייס” מהווה חלק מאסטרטגיית החדשנות של רפאל, המבוססת על שיתופי פעולה עם חברות סטארט-אפ ישראליות. במסגרת זו, רפאל פועלת להקמת רשת חדשנות דינמית המשלבת את הידע, הניסיון והיכולות ההנדסיות של רפאל לבין היצירתיות, הגמישות והטכנולוגיות המתקדמות של חברות ההזנק. המטרה היא לאפשר פיתוח מהיר והטמעה יעילה של פתרונות חדשניים בשדה הקרב, תוך מענה לאיומים מתפתחים והפחתת חסמים.
- מנכ"ל רפאל: "פרויקט הלייזר הוא העתיד"
- מערכת הגנה אווירית ישראלית תשמור על שמי נאט"ו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לולב ספייס היא חברת סטארט-אפ חיפאית שהוקמה בשנת 2021, ומאז מתמקדת בפיתוח טכנולוגיות ניווט אוטונומי מבוססות ראייה ממוחשבת. החברה פיתחה מערכות המשלבות מצלמות חכמות ואלגוריתמים מתקדמים, שמאפשרים לכלי טיס ורובוטים לזהות את הסביבה בה הם נמצאים, למפות אותה בזמן אמת ולקבל החלטות ניווט מדויקות. תחום התמחות זה מאפשר לה לספק פתרונות קלים, חסכוניים ומהירים.

תקציב נפתח, הגירעון עולה ל-5.2%
תוספת של 31 מיליארד שקל לתקציב הביטחון כבר ב-2025; סך ההוצאה יזנק לכ-650 מיליארד שקל; מדובר בפריצת התקציב החמישית בשנתיים
הוצאות הביטחון עולות - מזל שיש עלייה דרמטית בגביית המס - שי אהרונוביץ מציל את הגירעון התקציבי; גביית המסים זינקה ב-16.6%. אבל, המס לבדו לא מספיק. הממשלה צפויה לאשר פתיחה נוספת של תקציב המדינה לשנת 2025, תוך פריצה מחודשת של מגבלת ההוצאה, הפעם בהיקף של כ-30.8 מיליארד שקל. תוספת התקציב נועדה בעיקרה לממן את הוצאות מערכת הביטחון, על רקע המלחמה המתמשכת בעזה והעימות עם איראן, אך כוללת גם הוצאות נוספות לרבות תשלומי ריבית וקצבאות נפגעי איבה.
פריצת המסגרת התקציבית תביא להרחבת הגירעון המתוכנן ל-5.2% תוצר, מהגבוהים שנרשמו בשני העשורים האחרונים. לשם השוואה, יעד הגירעון המקורי שנקבע עמד על 4.7% בלבד, וכבר עודכן ל-4.9% בהחלטה קודמת של ועדת הכספים. באוצר מדגישים כי מדובר בגידול של כ-0.3% תוצר בלבד לעומת היעד המאושר. בפועל מדובר בתוספת גירעונית של כ-6 מיליארד שקל. זה היה יכול להיות הרבה יותר גרוע, אלמלא ההכנסות עלו בזכות גביית מס גבוהה ותשלומי מס על דיבידנדים.
תקציב הביטחון תופס את הנתח המרכזי
לפי הסיכומים בין משרד האוצר למערכת הביטחון, תוספת התקציב עבור הצבא מגיעה לכ-31 מיליארד שקל, והיא מצטרפת לעלייה קודמת שהביאה את תקציב הביטחון המאושר לשנת 2025 ל-113 מיליארד שקל. נראה כי מדובר רק בשלב ראשון בתהליך מתמשך, שכן הסיכום הנוכחי אינו כולל תוספות עתידיות עבור התעצמות צבאית והוצאות שוטפות מוגברות. בנוסף, חלק מהתוספת הנוכחית (בסך כולל של כ-42 מיליארד שקל) יחולק בין תקציב 2025 ל-2026.
לצד פריצת התקציב, באוצר מתכוונים להחזיר לקופת המדינה כ-600 מיליון שקל מתוך כספים שיועדו להסכמים קואליציוניים, בין היתר לתוכנית "אופק חדש" עבור רשתות חינוך במגזר החרדי. בנוסף ייושם קיצוץ רוחבי של כ-700 מיליון שקל בתקציבי משרדי הממשלה, וקיצוצים דומים מתוכננים גם לשנים הבאות.
- הממשלה אישרה תוספת של 42 מיליארד שקל לתקציב הביטחון לשנים 2025-2026
- למרות המלחמה - הגירעון נותר יציב, הכנסות המסים עלו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
למרות ההרחבה התקציבית, באוצר מציינים כי הכנסות המדינה ממסים ממשיכות להפתיע כלפי מעלה-– וזו הסיבה המרכזית לכך שהעמקת הגירעון קטנה משמעותית מהתוספת התקציבית. במילים אחרות, המדינה מוציאה הרבה יותר, אך גם מכניסה יותר מהצפוי.