חודש לאחר הפיכת החברה לפרטית: ב-ECI מפטרים 170 עובדים
כחודש בלבד לאחר שהועברה השליטה בחברת התקשורת ECI לידיים פרטיות, החליטה ההנהלה להיערך לשינויים ארגוניים מרחיקי לכת אשר כרוכים בין היתר בפיטוריהם של כ-170 עובדים והעברתם של 700 עובדים נוספים משרשרת האספקה של החברה, בעיקר באתר באופקים, לידיים של חברות אחרות שיבצעו מיקור חוץ (OUTSOURCING) ל-ECI.
במסיבת עיתונאים שנערכה היום, נראה כי למנכ"ל החברה, רפי מאור, קשה מאד עם מהלך הפיטורים. "זהו רגע מאד עצוב בשבילי, אך גם משמח בעת ובעונה אחת מכיוון שמדובר באמת בטובת החברה. אנשים טובים יאלצו לעזוב אותנו, והם עוזבים פשוט כי היו לנו כפילויות תפקידים וזה קשה לי", התוודה מאור.
במסגרת השינויים, תמזג איסיאיי את שתי חטיבות המוצר הקיימות - חטיבת רשתות תקשורת וחטיבת הגישה בפס רחב - לחטיבה אחת אשר תיקרא חטיבת פתרונות רשת. כאמור, איסיאיי תמשיך להתמקד בשני שווקים עיקריים - שוק התמסורת ושוק הגישה בפס רחב.
בנוסף, תקים החברה חטיבה לשירותים גלובליים שתתמקד בתכנון וביצוע מגוון השירותים המוצעים על ידי החברה החל משירותים בסיסיים של אספקה והתקנה של ציוד ללקוחות החברה ועד לפרויקטים מורכבים יותר. כמו כן, תתמקד החטיבה בניהול וביצוע פרוייקטי TURN KEY מורכבים (גוף לניהול פרויקטים). לדברי מאור, השאיפה ב-ECI היא להגיע להכנסות של כ-25% מחטיבה זו.
בנוסף, החברה תארגן מחדש גם את מערך המכירות והשיווק הגלובלי. סמכויותיהם של מנהלי האזורים יורחבו ויכללו את כל פעילות המכירות, התמיכה והשירות שבאזור פעילותם על מנת לחזק את הקשר הישיר עם הלקוח.
במסגרת התוכנית למיקור חוץ נמצאת אי סי איי במגעים עם מספר ספקים מרכזיים שייקחו את פעילות שרשרת האספקה, הייצור והאינטגרציה המבוצעות כיום בחברה על מנת לשדרג את יעילות התפעול ועלויות הייצור. בחברה צופים כי המשא ומתן יסתיים במהלך הרבעון הראשון של 2008. במסגרת תהליך זה, יעברוכ-700 עובדי שרשרת האספקה של אי סי איי לחברה הזוכה וישולבו כעובדיה.
לדברי מאור, אי סי איי תעשה ככל יכולתה להבטחה מקסימאלית של תעסוקתם וזכויותיהם הסוציאליות של עובדי החברה באופקים ובאתרים אחרים. בנוסף לכך, פעילות שרשרת האספקה בירושלים תמוזג עם פעילותה במטה החברה בפ"ת ולאור זאת הוחלט על סגירת המפעל.
האם בעלי המניות הם אלו שדרשו את הקיצוצים?
מאור, שנידרש לענות על השאלה, אמר כי ההנהלה החלה לעבוד על תהליך הרה ארגון עוד טרם רכישתה. "אינני יודע מה היה קורה אילולא החברה היתה נמכרת לידיים פרטיות, אבל חשוב לזכור כי בעלי המניות שמו כ-1.24 מיליארד דולר והם רואים את הצד של הביזנס ומחויבים לו".
עוד ציין מאור, כי בעלי השליטה החדשים הביעו את נכונותם להשקעות נוספות שיתאפשרו לאחר שהחברה תסיים להתארגן. "יתכן אף שנצא לבצע רכישות חדשות", אמר מאור.
מנוחי לשאול שני
כאמור, חברת אי סי איי טלקום הודיעה לפני כחודש על השלמת המיזוג עליו הודיעה בתחילת יולי, במסגרתו נרכשה מידיו של נוחי דנקנר וחברת כור על ידי קבוצת הפרייבט אקוויטי, Swarth Group שבשליטת שאול שני ומספר קרנות השקעה נוספות, תמורת סכום כולל של 1.24 מיליארד דולר. במסגרת הסכם המיזוג, שדרש את הסכמתם של כ-99% מבעלי מניות החברה, ועליו נערכה הצבעה לא שגרתית בתאריך 29 באוגוסט 2007. בעלי מניות החברה יקבלו לידיהם 10 דולר בעבור כל מניה, לפני עמלות ומיסי על רווחי הון.

העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?
למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית
לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים
מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה
הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.
ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.
כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:
תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?
- רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
- האם גילוי מרצון מכשיר העברות כספים חשודים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.

בהיקף של מיליונים: ייבאו מוצרים מעלי אקספרס והצהירו שהם שווים הרבה פחות
רשות המסים חוקרת את חברת "תים הובלה בינלאומית" ובעליה, נועם פנגס, בחשד שהבריחו טובין והתחמקו מתשלום מסים מלא על מאות משלוחים מאתרי עלי אקספרס ועלי באבא
רשות המסים מנהלת חקירה נגד חברת "תים הובלה בינלאומית" ובעליה, נועם פנגס, בחשד להברחת טובין והתחמקות מתשלום מסים בעסקאות יבוא מאתרי עלי אקספרס ועלי באבא. לפי החשד, החברה שימשה כיבואנית בפועל עבור אלפי עסקאות של לקוחות פרטיים ועסקיים, אך בעת שחרור הסחורות מהמכס הצהירה על ערכים נמוכים בהרבה מהמחיר האמיתי, ובכך חסכה מיליוני שקלים בתשלומי מכס ומע"מ.
מפרטי החקירה עולה כי פנגס התקשר עם חברת השילוח הסינית USPEED, המייצגת את קבוצת עלי באבא, והקים מערך משלוחים מרוכזים מסין למחסנים שכורים בישראל. לפי החשד, המוצרים שוחררו מהמכס בערך מוצהר נמוך, הועברו למחסנים מקומיים של עלי באבא, ומשם הופצו ללקוחות ללא תשלום מלא של מסים וללא הוצאת חשבוניות כנדרש.
ברשות המסים טוענים כי בשיטה זו ייבאו החשודים 147 משלוחים בתקופה שנבדקה, בערך מוצהר של כ-11.1 מיליון שקל סכום הנמוך משמעותית מהערך האמיתי של הסחורות. הפער בין המחירים שהוצהרו לבין התמורה ששולמה בפועל על ידי הרוכשים יצר, לטענת החוקרים, התחמקות ממס אמת בהיקף של מיליוני שקלים.
החשודים הובאו היום לדיון בבית משפט השלום בראשון לציון, שם שוחררו בתנאים מגבילים. ברשות המסים מציינים כי החקירה נמשכת וצפויות פעולות חקירה נוספות.