איך מבצעים שורט באופציות, ומה הסיכון הכרוך בכך ?

עידו סמואל – ברוקרטוב מבחינה טכנית - ביצוע של שורט (מכירה בחסר) נעשה בדיוק כפי שנעשה מימוש רווחים – על ידי פקודת מכירה רגילה. מערכות המסחר יודעות לזהות כי אנו מוכרים, נכס שאינו בבעלותנו ויתריעו על כך.

מכירה בחסר של אופציות מעו"ף דורשת ביטחונות, כיוון שאנו חשופים בעצם להפסד בלתי מוגבל. חישוב הביטחונות נעשה על פי 44 תרחישים אשר קבעה הבורסה באופן גורף לכל חברי הבורסה. ישנם חברי בורסה אשר דורשים מקדם ביטחון נוסף. גובה הביטחונות אשר יידרשו במידה ונבצע מכירה בחסר, היא בסביבות 10,000 ש"ח לאופציה סביב הכסף, כאשר ככל שמתרחקים מהנקודה בה נמצא המדד (הכסף), הביטחונות הולכים יורדים אך הם עשויים לגדול בתרחיש מסוים.

הסיכון בשורט הוא הפסד תיאורטי אין סופי, כאשר מקסימום הרווח הוא התקבול המיידי המתקבל מהמכירה, אליו ניתן להגיע רק בפקיעת האופציות. השימוש במכשיר השורט הוא מסוכן ביותר ונדרש ידע רב לפני השימוש בו. ניתן להשתמש במכשיר בצורה סולידית בתוך אסטרטגיה מסוימת המשלבת קניות של אופציות בנוסף לשורט, אז הסיכון יורד לרמה סבירה וידועה מראש. חשוב להדגיש שהשימוש בשורט שלא באסטרטגיה הוא מסוכן ביותר ורצוי ללמוד טוב את התחום לפני שמתנסים בו.

*אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מאגר לוויתן  (צילום: אלבטרוס)מאגר לוויתן (צילום: אלבטרוס)

ישראל ומצרים מתקרבות להסכם: מתווה יצוא הגז מלוויתן לקראת אישור סופי

ההבנות בין משרד האנרגיה לשותפות לוויתן סוללות את הדרך ליצוא 130 BCM גז למצרים בהיקף של כ-35 מיליארד דולר - לצד התחייבות להבטחת אספקה רציפה למשק הישראלי

מנדי הניג |
נושאים בכתבה לוויתן

בתום רצף דיונים שנמשך לתוך הלילה, משרד האנרגיה והשותפות במאגר לוויתן הגיעו לסיכום שמאפשר להניע את אחת העסקאות המשמעותיות שנרשמו בענף האנרגיה הישראלי. ההסכם, שאמור להיחתם רשמית על ידי ראש הממשלה ביממה הקרובה, יאפשר יצוא גז טבעי למצרים בהיקפים שמעולם לא נחתמו קודם, ויהווה בסיס להרחבת פעילות המאגר בשנים הקרובות. מאחורי ההסכמות עומדת מערכת של שיקולים כלכליים, רגולטוריים ומדיניים, שמתחברת לצורך של שני הצדדים לייצב את משק האנרגיה שלהם ולבסס תשתיות ארוכות טווח.

על פי המתווה, לוויתן ייצא למצרים 130 BCM גז טבעי בהיקף של כ-35 מיליארד דולר, באמצעות חברת Blue Ocean Energy המצרית. מבחינת השותפות - ניו-מד ניו-מד אנרג יהש 3.83%   , שברון ורציו רציו יהש 3.45%   זה בעסקה שמאפשרת את ההשקעה בהרחבת יכולות ההפקה וההולכה של המאגר, כולל צינור חדש ומערכות שמיועדות להגדיל את קצב ההפקה. מנגד, משרד האנרגיה קיבל כמה התחייבויות שנועדו לשמר את ביטחון האנרגיה של ישראל: מחיר מוגדר לאספקה לשוק המקומי, וכן מנגנון שלפיו במקרה של תקלה במאגרים אחרים, לוויתן יפנה גז ישירות למשק הישראלי. זה גם מהלך שמחזיר חלק מהעקרונות שהיו במתווה הגז המקורי, ומייצר למדינה יכולת תכנון רחבה מול הביקוש הגובר.


לכתבות נוספות בנושא:

לוויתן בעסקת יצוא למצרים של 35 מיליארד דולר עד 2040; שותפויות הגז מזנקות

גז ישראלי - רווח מצרי; כך א-סיסי מרוויח מיליארדי דולרים בשנה על חשבון ישראל


למתווה החדש יש גם מימד פוליטי. נתניהו רוצה להשלים את ההסכם לפני פגישתו עם נשיא ארה"ב אליו הוזמן לסוף החודש, בין היתר לנוכח מעורבותה של שברון בעסקה והאינטרס האמריקאי בשימור היציבות האזורית. למרות שהעסקה נחתמה כבר באוגוסט, ההיתר הרשמי התעכב בשל דרישה לפרוס את היצוא מעבר לשנת 2040 - החוזה המקורי - כדי לשמור אופציה להגדלת אספקה לשוק המקומי במחירים נמוכים יותר. הדרישה הזו יצרה סחבת ארוכה, שבמהלכה גם גורמים אזוריים ניסו לנצל את ההזדמנות.