איך מבצעים שורט באופציות, ומה הסיכון הכרוך בכך ?

עידו סמואל – ברוקרטוב מבחינה טכנית - ביצוע של שורט (מכירה בחסר) נעשה בדיוק כפי שנעשה מימוש רווחים – על ידי פקודת מכירה רגילה. מערכות המסחר יודעות לזהות כי אנו מוכרים, נכס שאינו בבעלותנו ויתריעו על כך.

מכירה בחסר של אופציות מעו"ף דורשת ביטחונות, כיוון שאנו חשופים בעצם להפסד בלתי מוגבל. חישוב הביטחונות נעשה על פי 44 תרחישים אשר קבעה הבורסה באופן גורף לכל חברי הבורסה. ישנם חברי בורסה אשר דורשים מקדם ביטחון נוסף. גובה הביטחונות אשר יידרשו במידה ונבצע מכירה בחסר, היא בסביבות 10,000 ש"ח לאופציה סביב הכסף, כאשר ככל שמתרחקים מהנקודה בה נמצא המדד (הכסף), הביטחונות הולכים יורדים אך הם עשויים לגדול בתרחיש מסוים.

הסיכון בשורט הוא הפסד תיאורטי אין סופי, כאשר מקסימום הרווח הוא התקבול המיידי המתקבל מהמכירה, אליו ניתן להגיע רק בפקיעת האופציות. השימוש במכשיר השורט הוא מסוכן ביותר ונדרש ידע רב לפני השימוש בו. ניתן להשתמש במכשיר בצורה סולידית בתוך אסטרטגיה מסוימת המשלבת קניות של אופציות בנוסף לשורט, אז הסיכון יורד לרמה סבירה וידועה מראש. חשוב להדגיש שהשימוש בשורט שלא באסטרטגיה הוא מסוכן ביותר ורצוי ללמוד טוב את התחום לפני שמתנסים בו.

*אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
כלכלת ישראל (X)כלכלת ישראל (X)

נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?

ענת גלעד |


נקודת המפנה: הגירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025 – אירוע מקרו-כלכלי חריג

לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שמסמן נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.

המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון–ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו – שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.

לא סחר החוץ – אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון

בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק – תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.

הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר – לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר – אך גם את מחיר ההצלחה הזו.

הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות – אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.