כנס הענק CA World נפתח אמש בלאס וגאס

הכנס, שנערך במרכז הכנסים של סאנדס ויימשך עד יום שישי, יתנהל בשבעה מסלולים מקבילים וממוקדים המיועדים למנמ"רים ומומחי מיחשוב. בין עשרות הישראלים שהגיעו לכנס, נמנים לוי הלוי, מנכ"ל מלם ומשה אלון, יו"ר ומנכ"ל כלנית-כרמון
פלי הנמר |

כבר 16 שנה ש-CA מקיימת את ההתכנסות הגלובלית של עובדיה, שותפיה ולקוחותיה במסגרת אירוע תוכנה ייחודי במינו בשם CA World. הכנס, העוסק בתוכנה לניהול משאבי IT ארגוני בלבד, הוא הגדול מסוגו בעולם. הכנס והתערוכה הנלווית לו נפתחו ביום שני האחרון בלילה לפי שעון ישראל, במרכז הכנסים של סאנדס (של שלדון אדלסון, היהודי העשיר בעולם, שהתחיל את דרכו בהפקת תערוכת המיחשוב הענקית קומדקס, עליה השלום, באותה לאס-וגאס). הכנס ייפתח בהרצאת הפתיחה של ג'ון סווינסון, המנכ"ל הנוכחי של CA, מוותיקי יבמ, המוביל אותה בשלווה ובבטחה מזה שנתיים, לאחר הדחתו של המנכ"ל הקודם, סנג'יי קומאר.

הכנס כולו יתנהל בשבעה מסלולים מקבילים וממוקדים. כל מסלול יתמקד בקהל המטרה הייחודי שלו. כך יכולים האלפים הרבים המשתתפים מכל העולם להתמקד בלימוד שיתרום להם מעשית. מסלול ממוקד BSM Business Service Optimization מיועד למנמ"רים ולבכירי המיחשוב הארגוני ובו יטופלו נושאי ניהול ביצועי היישומים, ניהול הנכסים, ניהול פיננסי של IT, ניהול תהליכים, ניהול שירות ו-ITIL, ניהול שינויי תצורת תוכנה, פרויקטים ועוד.

מסלול ממוקד נוסף מיועד לשותפים העסקיים של CA, שיחד איתם היא משווקת ומטפלת בלקוחותיה. בכנס משתתפים בין עשרות הישראלים, גם לוי הלוי, מנכ"ל מלם מקבוצת מלם-תים ויוסי סביר, מנכ"ל מלם תקשורת, המדווח להלוי. משתתף נוסף הוא משה אלון, יו"ר ומנכ"ל כלנית-כרמון, שותפה עסקית של CA המתמחה בשירותים מנוהלים שהבולטים בהם הם ניהול מרכזי תמיכה ושירותי PMO (משרד מנהל פרויקטים ראשי) ול-CA יש כלים מעולים לצייד את המומחים של כלנית-כרמון. במסלול לומדים על אסטרטגיית המוצרים של CA על פיתוח עסקי ועל מחקרי שוק ה-IT. חמשת המסלולים הבאים הם טכנולוגיים יותר ופונים אל המומחים של הלקוחות: ניהול מידע, בסיסי נתונים ופיתוח יישומים; ניהול מערכות ארגוניות; ניהול אבטחה; ניהול איחסון ומידע; פרספקטיבות טכנולוגיות לשילוב המטרות העסקיות עם נכסי ה-IT.

המשלחת הישראלית, המונה עשרות רבות של משתתפים מארגוני מיחשוב גדולים ובולטים בישראל מהמגזר הפרטי, הציבורי והביטחוני, התכנסה אתמול לחגוג את יום העצמאות, ממש כמו בישראל. במקביל לכנס, על מאות הרצאותיו, מתקיימת תערוכת פתרונות בה מציגים אנשי CA ובתי תוכנה וחברות IT גלובליות את פתרונותיהם הייחודיים והמשלימים בסביבת מוצרי CA. החל בחברות ענק כמו מיקרוסופט, HP, יבמ, EDS, סאן, EMC, אקסנצ'ר, HDS וכלה בעשרות בתי תוכנה של פתרונות נישתיים חדשניים וייחודיים. הכנס הלימודי נערך שבוע שלם ויסתיים ביום שישי השבוע.

לא מדברים על העבר

CA נוסדה לפני 31 שנים בניו-יורק. מזה 16 שנים היא פועלת בישראל עם סניף שיווק ותמיכה מקומי אותו מנהל בהצלחה כבר שש שנים אריה אופנר, ועם מרכז פיתוח לא קטן, שנוסד מתוך עובדיהן של שמונה חברות ישראליות שנרכשו על ידי CA בעשר השנים האחרונות. ברחבי העולם מועסקים בחברה כ-16,000 איש, מתוכם כ-300 בישראל. המדובר ביחס גבוה לחלקה של ישראל, שנע בין פרומיל לפי גודל האוכלוסייה ולפי חצי אחוז בדרך כלל במדדים טכנולוגיים. לעומת זאת, כ-2% מעובדי CA מועסקים בישראל.

ב-CA בעולם וגם בישראל, לא אוהבים (מי היה אוהב זאת) שבכל פעם שמזכירים אותה מתייחסים לעבר, שכבר נגמר, לדבריהם. האנשים שפעלו בניגוד לחוקים ולתקנות העסקיות נחקרו ונענשו בארה"ב ו-CA והנהלתה העולמית החדשה ממשיכים קדימה עם המוצרים הטכנולוגיים הטובים והלקוחות הארגוניים המרוצים. אריה אופנר מכיר את CA בעבר ובהווה, ומי כמוהו יודע שהשערוריות שפגעו בבעלי המניות בארה"ב כלל לא נוגעות לישראל ובכול ימי הסניף הישראלי, הפעילות נעשתה כהלכה.

אופנר רואה את שלושת העשורים של CA ופתרונותיה כהתפתחות מפיתוח ושיווק מוצרים שבדקו את תקינות המיחשוב הארגוני בתשתיותיו בשלב ההתחלתי, דרך ניהול התהליכים המיחשוביים בחתכים שונים, בשלב השני ועד לשלב המתקדם של היום, שהוא כבר פתרון בקטגוריה ש-CA פיתחה לפני כשנה ומחצה ומיצבה אותו כייחודי בתעשייה - EITM שמו. ראשי התיבות הם Enterprise IT Management. אופנר מסביר שבמקום שהנהלת הארגון תתרכז בניהול תהליכים מקבילי של המיחשוב הארגוני ומקבילו הניהולי – כעת פתרונות CA מאפשרים סנכרון בין התהליכים המיחשוביים למטרות העסקיות. מה שנקרא בלינגו בתעשייה IT Business Alignment. ובא לציון גואל, כי שנים רבות מדברים על זה ועתה CA מובילה פלטפורמה שלה לביצוע ההלימה הזו הלכה למעשה.

התוכנות של CA שמנהלות את המיחשוב הארגוני, עושות זאת בהתאמה מלאה למטרות העסקיות והבקרה היא מעקב אחר המדדים שההנהלה קבעה להשגת היעדים העסקיים. רוצה לזרז יציאה לשוק עם תהליך שיווקי חדש ומבטיח? כדאי שתדע כמה זה עולה לארגון במונחי משימות אחרות שיידחו, כי המשאבים תמיד מוגבלים. נושא חשוב ביותר בימים אלה הוא העמידה בתקנוניות (compliance), שמשמעותו המרכזית היא יצירת שקיפות מלאה של המידע הארגוני והתהליכים הנעשים בו (עיבוד נתונים, על ידי מי ומתי). הפלטפורמה ש-CA מספקת ללקוחותיה עונה גם על עמידה בתקנים השונים - מ-SOX ועד באזל, עבור דרך HIPPA של תעשיית הבריאות ואחרים לא מעטים הצצים חדשות לבקרים.

כל מוצרי CA פועלים במה שקרוי "מתחת למכסה המנוע": הם שקופים לכל משתמשי היישומים הארגוניים מכל סוג: ERP ,CRM, BI ודומיהן - ופועלים בכל סביבות ההפעלה למיניהן: חלונות, לינוקס, יוניקס מיינפריים ואחרות. ב-CA אוהבים לומר "אנו מהאו"ם" - עובדים עם כולם למטרה המאוחדת, קרי שיפור הביצועים הארגוניים לפי מדדים מוגדרים מראש. את הניהול הייחודי של התאמת המטרות העסקיות לתשתית המיחשובית, CA מגדירה בשלושה רכיבים של ניהול המידע: שיהיה מנוהל, מתוקנן ומאובטח. כרגיל, באנגלית זה זורם יותר טוב: EITM Govern, Manage, Secure.

כך, רואה עצמה CA כספקית מנוע ה-ERP של משאבי המיחשוב הארגוני. למה שרק המשאבים הארגוניים האחרים - כספים, עובדים ונכסים - ינוהלו בתוכנה כוללת? כעת CA מציעה פתרון כולל לניהול משאבי ה-IT. זה המשאב הארגוני המסובך ביותר, אך ניתן לניהול כהלכה על פלטפורמה חכמה. CA בונה את פתרונותיה ומשלימה אותם מחברות שהיא רוכשת, כך שהם תומכים בארבעה תחומי עוצמתה והתמחותה: מערכות, רשתות, אבטחה וניהול האיחסון. כלומר התשתית המיחשובית העיקרית, מה שנקרא לב המערכת או backbone באנגלית.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)
סיכום שנה

השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?

הרווחיות במערכת נשארת גבוהה, האוצר מקדם מס רווחי יתר של 15%, ובחדרי ההנהלה הדגש עובר להתייעלות, שירות ודיגיטל; היתרונות והחסרונות של כל מנכ"ל

רונן קרסו |

השנה הבנקים בישראל מסיימים תקופה של רווחים גבוהים ופעילות מואצת כמעט בכל קו עסקי. בתוך התמונה הזו משרד האוצר מקדם מס רווחי יתר על הבנקים בשיעור של 15%, צעד שמגיע בזמן שהמערכת נהנית ממרווחים ומהיקפי פעילות שמחזקים מאוד את השורה התחתונה. המס מתוכנן לארבע שנים, וההערכה היא שהוא מכניס לקופת המדינה 1 עד 1.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים הקרובות. מבחינת הבנקים זו תוספת עלות שמתרגמת להפחתה ברווח הנקי, בתקופה שבה התוצאות עצמן נראות חזקות ביחס לשנים קודמות. הבנקים יתגברו על "הקנס" הזה גם אם הוא יעבור, הם מרוויחים בקצב של 30 מיליארד שקל, השנה שני בנקים חצו את ה-100 מיליארד שקל - לאומי שמוביל ופועלים אחריו. כבר אמרו חכמים בהשקעות שחברה טובה יכולה להכיל מנהל לא מבריק. וורן באפט אמר שהוא מחפש חברות שכל אחד יכול לנהל אותן.

 בנקים זה עסק קשה מבחינת ניהול כוח אדם, רגולציה, פוליטיקה ארגונית, אבל המודל העסקי - פשוט מאוד. אמרו לנו בעבר כמה מנכ"לי בנקים שאכן זה ניהול צמוד, שוטף, הרבה מאוד מטלות ועניינים לארגן ולסדר בכל יום, אבל לא ניהול שדורש גאונות נדירה. היה אחד שחשב שאנחנו צוחקים איתו כששאלנו אותו מה הוא חושב על ההשקפה הזו  - הוא היה בטוח שהתוצאות של הבנק הן רק בזכותו. יש כאלה, והוא כבר שנים לא במערכת הבנקאית.

 בכל מקרה, אנחנו בנקודת זמן וחייבם לומר זאת שמי שבאמת אחראי על רווחי הנבקים הוא הנגיד, פרופ' אמיר ירון. בלחיצת כפתור הוא מעלה או מוריד את ההון המרותק ומשפיע על הרווחים, בשיחת מייל הוא מחייב ריבית נמוכה על העו"ש ומקטין את הרווחים דרמטית.  בנקים מרוויחים בהתאם לטווח ידוע וברור, ולראייה - הם מאוד קרובים ביכולת ייצור התשואה על ההון מהפעילות הבנקאית. ועדיין - מבין כל הבנקים, יש טובים וטובים פחות. מי הטוב ביותר? מנהל סניף גדול מאוד של בנק אחר אמר לנו - "הוא מצליח בגלל שהוא לא בנקאי, הוא חושב אחרת". הוא התכוון לחנן פרידמן שהצליח בשנים האחרונות וגם בשנה החולפת להוביל את לאומי לפסגה ולהישאר שם. הוא ידע לזהות בקורונה את ההזדמנות הנוחה להתייעל, הוא ידע לכוון להייטק, והוא מצליח לייצר רווחים גם מסביב, לרבות מהשקעות ריאליות של הבנק דרך לאומי פרטנרס. 

באופן יחסי, דיסקונט מאחור, אבי לוי עוד לא מצליח לחלץ לגמרי את העגלה התקועה, אבל היא מתחילה לזוז נכון. כל האחרים איכשהו במרכז, כשבכלל - ההבדלים בין כולם קטנים יחסית. מי שהיום חלש יכול שנה הבאה לזנק וההיפך. 


בלי גרעין שליטה, עם תקרות שכר ועם פחות רעש מסביב

מבין חמשת הבנקים הגדולים, שלושה פועלים בלי גרעין שליטה. כולם כפופים למגבלות שכר על הנהלות בכירות, אבל בפועל מנכ"ל אחד מציג עלות שכר גבוהה יותר מהשאר, בעיקר בגלל האופן שבו מחושבת התקרה בפועל. ומכאן זה ממשיך לעוד מאפיינים משותפים שמגדירים את שכבת ההנהלה בבנקים הגדולים השנה.

מוריס קאהן. קרדיט: רשתות חברתיותמוריס קאהן. קרדיט: רשתות חברתיות

מוריס קאהן נפטר בגיל 96 ומשאיר מורשת של תשתיות מידע, טלקום והון ישראלי שעובד בשקט

ממדריכי דפי זהב דרך מערכות החיוב שהפכו את אמדוקס לשחקנית גלובלית ועד פרויקט בראשית, קאהן מחבר בין תשתיות מידע, עסקים ארוכי טווח ופעילות ציבורית

ליאור דנקנר |


מוריס קאהן נפטר הלילה בגיל 96. הוא מהדור של יזמים שבונים עסקים בשקט, עוד לפני שהמילה הייטק נהייתה משהו שאומרים בארוחת שישי, והוא מזהה מוקדם איפה יושב הכסף הגדול, לא במכונות ולא בבטון, אלא במידע ובמערכות שמחזיקות את העסק ביום יום.

אמדוקס נולדה מהצורך הכי בסיסי של חברות תקשורת

אמדוקס קמה סביב בעיה די פשוטה, איך חברת תקשורת גובה כסף בצורה מסודרת מלקוחות על שירותים שהולכים ונהיים מורכבים. זה נשמע טכני, אבל בפועל זה אחד המנועים המרכזיים של הענף. בלי מערכות חיוב אין הכנסות ואין שליטה על הלקוח, בטח כשהשוק עובר מטלפוניה בסיסית לחבילות, נדידה, שירותי ערך מוסף ובהמשך גם אינטרנט ונתונים.

קאהן מזוהה בעיקר עם אמדוקס, חברה שיוצאת מעולם הטלקום ומגיעה לשוקי ההון בארה״ב כחברת תוכנה שמפעילה אצל מפעילים סלולריים וקווייים מערכות חיוב וניהול לקוחות. במקביל, הוא בונה עוד שכבות של פעילות עסקית ומבסס עם השנים דמות שמחברת בין טכנולוגיה, תשתיות, שוק ההון ופעילות ציבורית, בלי רעש מיותר ועם הרבה עבודה מאחורי הקלעים.

קאהן שותף להקמה ולבנייה של החברה בשנים שבהן ישראל עדיין לא נתפסת כבית חרושת של חברות תוכנה גלובליות. אמדוקס מצידה מתפתחת לחברה גדולה שמוכרת בעיקר לגופי טלקום גדולים, בדיוק הסוג של לקוחות שמעדיפים ספק יציב שמנהל תהליכים קריטיים, לא מוצר שמייצר כותרות ואז נעלם.

קאהן נולד בדרום אפריקה ועלה לישראל באמצע שנות החמישים. הוא מתבסס פה לאט, דרך עסקים של מידע ותשתית, ולא דרך המצאות נוצצות. בהמשך הוא פועל גם דרך קבוצת עורק, שמרכזת לאורך השנים פעילויות תקשורת וטכנולוגיה.