כנס הענק CA World נפתח אמש בלאס וגאס
כבר 16 שנה ש-CA מקיימת את ההתכנסות הגלובלית של עובדיה, שותפיה ולקוחותיה במסגרת אירוע תוכנה ייחודי במינו בשם CA World. הכנס, העוסק בתוכנה לניהול משאבי IT ארגוני בלבד, הוא הגדול מסוגו בעולם. הכנס והתערוכה הנלווית לו נפתחו ביום שני האחרון בלילה לפי שעון ישראל, במרכז הכנסים של סאנדס (של שלדון אדלסון, היהודי העשיר בעולם, שהתחיל את דרכו בהפקת תערוכת המיחשוב הענקית קומדקס, עליה השלום, באותה לאס-וגאס). הכנס ייפתח בהרצאת הפתיחה של ג'ון סווינסון, המנכ"ל הנוכחי של CA, מוותיקי יבמ, המוביל אותה בשלווה ובבטחה מזה שנתיים, לאחר הדחתו של המנכ"ל הקודם, סנג'יי קומאר.
הכנס כולו יתנהל בשבעה מסלולים מקבילים וממוקדים. כל מסלול יתמקד בקהל המטרה הייחודי שלו. כך יכולים האלפים הרבים המשתתפים מכל העולם להתמקד בלימוד שיתרום להם מעשית. מסלול ממוקד BSM Business Service Optimization מיועד למנמ"רים ולבכירי המיחשוב הארגוני ובו יטופלו נושאי ניהול ביצועי היישומים, ניהול הנכסים, ניהול פיננסי של IT, ניהול תהליכים, ניהול שירות ו-ITIL, ניהול שינויי תצורת תוכנה, פרויקטים ועוד.
מסלול ממוקד נוסף מיועד לשותפים העסקיים של CA, שיחד איתם היא משווקת ומטפלת בלקוחותיה. בכנס משתתפים בין עשרות הישראלים, גם לוי הלוי, מנכ"ל מלם מקבוצת מלם-תים ויוסי סביר, מנכ"ל מלם תקשורת, המדווח להלוי. משתתף נוסף הוא משה אלון, יו"ר ומנכ"ל כלנית-כרמון, שותפה עסקית של CA המתמחה בשירותים מנוהלים שהבולטים בהם הם ניהול מרכזי תמיכה ושירותי PMO (משרד מנהל פרויקטים ראשי) ול-CA יש כלים מעולים לצייד את המומחים של כלנית-כרמון. במסלול לומדים על אסטרטגיית המוצרים של CA על פיתוח עסקי ועל מחקרי שוק ה-IT. חמשת המסלולים הבאים הם טכנולוגיים יותר ופונים אל המומחים של הלקוחות: ניהול מידע, בסיסי נתונים ופיתוח יישומים; ניהול מערכות ארגוניות; ניהול אבטחה; ניהול איחסון ומידע; פרספקטיבות טכנולוגיות לשילוב המטרות העסקיות עם נכסי ה-IT.
המשלחת הישראלית, המונה עשרות רבות של משתתפים מארגוני מיחשוב גדולים ובולטים בישראל מהמגזר הפרטי, הציבורי והביטחוני, התכנסה אתמול לחגוג את יום העצמאות, ממש כמו בישראל. במקביל לכנס, על מאות הרצאותיו, מתקיימת תערוכת פתרונות בה מציגים אנשי CA ובתי תוכנה וחברות IT גלובליות את פתרונותיהם הייחודיים והמשלימים בסביבת מוצרי CA. החל בחברות ענק כמו מיקרוסופט, HP, יבמ, EDS, סאן, EMC, אקסנצ'ר, HDS וכלה בעשרות בתי תוכנה של פתרונות נישתיים חדשניים וייחודיים. הכנס הלימודי נערך שבוע שלם ויסתיים ביום שישי השבוע.
לא מדברים על העבר
CA נוסדה לפני 31 שנים בניו-יורק. מזה 16 שנים היא פועלת בישראל עם סניף שיווק ותמיכה מקומי אותו מנהל בהצלחה כבר שש שנים אריה אופנר, ועם מרכז פיתוח לא קטן, שנוסד מתוך עובדיהן של שמונה חברות ישראליות שנרכשו על ידי CA בעשר השנים האחרונות. ברחבי העולם מועסקים בחברה כ-16,000 איש, מתוכם כ-300 בישראל. המדובר ביחס גבוה לחלקה של ישראל, שנע בין פרומיל לפי גודל האוכלוסייה ולפי חצי אחוז בדרך כלל במדדים טכנולוגיים. לעומת זאת, כ-2% מעובדי CA מועסקים בישראל.
ב-CA בעולם וגם בישראל, לא אוהבים (מי היה אוהב זאת) שבכל פעם שמזכירים אותה מתייחסים לעבר, שכבר נגמר, לדבריהם. האנשים שפעלו בניגוד לחוקים ולתקנות העסקיות נחקרו ונענשו בארה"ב ו-CA והנהלתה העולמית החדשה ממשיכים קדימה עם המוצרים הטכנולוגיים הטובים והלקוחות הארגוניים המרוצים. אריה אופנר מכיר את CA בעבר ובהווה, ומי כמוהו יודע שהשערוריות שפגעו בבעלי המניות בארה"ב כלל לא נוגעות לישראל ובכול ימי הסניף הישראלי, הפעילות נעשתה כהלכה.
אופנר רואה את שלושת העשורים של CA ופתרונותיה כהתפתחות מפיתוח ושיווק מוצרים שבדקו את תקינות המיחשוב הארגוני בתשתיותיו בשלב ההתחלתי, דרך ניהול התהליכים המיחשוביים בחתכים שונים, בשלב השני ועד לשלב המתקדם של היום, שהוא כבר פתרון בקטגוריה ש-CA פיתחה לפני כשנה ומחצה ומיצבה אותו כייחודי בתעשייה - EITM שמו. ראשי התיבות הם Enterprise IT Management. אופנר מסביר שבמקום שהנהלת הארגון תתרכז בניהול תהליכים מקבילי של המיחשוב הארגוני ומקבילו הניהולי – כעת פתרונות CA מאפשרים סנכרון בין התהליכים המיחשוביים למטרות העסקיות. מה שנקרא בלינגו בתעשייה IT Business Alignment. ובא לציון גואל, כי שנים רבות מדברים על זה ועתה CA מובילה פלטפורמה שלה לביצוע ההלימה הזו הלכה למעשה.
התוכנות של CA שמנהלות את המיחשוב הארגוני, עושות זאת בהתאמה מלאה למטרות העסקיות והבקרה היא מעקב אחר המדדים שההנהלה קבעה להשגת היעדים העסקיים. רוצה לזרז יציאה לשוק עם תהליך שיווקי חדש ומבטיח? כדאי שתדע כמה זה עולה לארגון במונחי משימות אחרות שיידחו, כי המשאבים תמיד מוגבלים. נושא חשוב ביותר בימים אלה הוא העמידה בתקנוניות (compliance), שמשמעותו המרכזית היא יצירת שקיפות מלאה של המידע הארגוני והתהליכים הנעשים בו (עיבוד נתונים, על ידי מי ומתי). הפלטפורמה ש-CA מספקת ללקוחותיה עונה גם על עמידה בתקנים השונים - מ-SOX ועד באזל, עבור דרך HIPPA של תעשיית הבריאות ואחרים לא מעטים הצצים חדשות לבקרים.
כל מוצרי CA פועלים במה שקרוי "מתחת למכסה המנוע": הם שקופים לכל משתמשי היישומים הארגוניים מכל סוג: ERP ,CRM, BI ודומיהן - ופועלים בכל סביבות ההפעלה למיניהן: חלונות, לינוקס, יוניקס מיינפריים ואחרות. ב-CA אוהבים לומר "אנו מהאו"ם" - עובדים עם כולם למטרה המאוחדת, קרי שיפור הביצועים הארגוניים לפי מדדים מוגדרים מראש. את הניהול הייחודי של התאמת המטרות העסקיות לתשתית המיחשובית, CA מגדירה בשלושה רכיבים של ניהול המידע: שיהיה מנוהל, מתוקנן ומאובטח. כרגיל, באנגלית זה זורם יותר טוב: EITM Govern, Manage, Secure.
כך, רואה עצמה CA כספקית מנוע ה-ERP של משאבי המיחשוב הארגוני. למה שרק המשאבים הארגוניים האחרים - כספים, עובדים ונכסים - ינוהלו בתוכנה כוללת? כעת CA מציעה פתרון כולל לניהול משאבי ה-IT. זה המשאב הארגוני המסובך ביותר, אך ניתן לניהול כהלכה על פלטפורמה חכמה. CA בונה את פתרונותיה ומשלימה אותם מחברות שהיא רוכשת, כך שהם תומכים בארבעה תחומי עוצמתה והתמחותה: מערכות, רשתות, אבטחה וניהול האיחסון. כלומר התשתית המיחשובית העיקרית, מה שנקרא לב המערכת או backbone באנגלית.

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- הנחיות חדשות במימון: איך משפיע קיבוע הקלות המשכנתא על הזינוק בהלוואות "לכל מטרה"?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.
