משפט: לבחון שוב הסכם קיבוצי עם בעלי אולמות השמחה
סגנית ביה"ד לעבודה בירושלים, השופטת אלישבע ברק – אוסוסקין, קבעה בשבוע שעבר בפסק הדין לעתירה שהגישה הסתדרות העובדים הלאומית (ה.ע.ל), כי על בית המשפט לבחון מחדש, כבקשת העותרת, את רישומו של ההסכם הקיבוצי בין ההסתדרות הכללית והתאחדות בעלי אולמות השמחה, ולהטיל על ההסתדרות הכללית את חובת ההוכחה על היותה ארגון יציג.
מדובר בפסק דין לעתירה, שהגישה ה.ע.ל בחודש יולי השנה לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים, כנגד הממונה הראשי על יחסי העבודה במשרד התמ"ת, עו"ד שלמה יצחקי, הסתדרות העובדים החדשה (הכללית) והתאחדות בעלי אולמות וגני אירועים בישראל. בעתירה נטען כי הממונה חרג מסמכותו, פעל שלא בהתאם לכללי המשפט המנהלי ופגע באופן קשה בזכות הטיעון של הסתדרות העובדים הלאומית. העתירה הוגשה באמצעות באי כוחה של הסתדרות העובדים הלאומית, עו"ד גדעון קורן ועו"ד גיא קדם ממשרד "בן - צבי קורן ושות'.
ההחלטה על הגשת העתירה התקבלה על ידי מנכ"ל הסתדרות העובדים הלאומית, יצחק רוסו, לאחר שהממונה על יחסי העבודה החליט לרשום הסכם קיבוצי בין ההסתדרות הכללית לבין התאחדות בעלי אולמות וגני האירועים בישראל (רישומו מקנה לו תוקף רשמי על פי חוק הסכמים קיבוציים) וזאת מבלי להתייחס להתנגדות שהגישה הסתדרות העובדים הלאומית. רוסו התרעם על כך שההסכם נרשם על ידי הממונה מבלי שאפשר להסתדרות העובדים הלאומית לטעון את טענותיה כנגד רישום ההסכם ולא אפשר לה להתייחס לטענות שונות שהעלתה ההסתדרות הכללית כשביקשה מצדה לדחות את ההתנגדות.
מכאן, ביקשה הלאומית בעתירתה מביה"ד "להצהיר, כי החלטת הממונה לרשום את ההסכם הקיבוצי בטלה ולצוות על הממונה לקיים דיון מחודש בשאלת הרישום, תוך מתן זכות טיעון להסתדרות העובדים הלאומית, שיאפשר לה "לפרוש את טענותיה בהתנגדות ולהגיב לגופן של טענות ההסתדרות הכללית כפי שהועלו בפני הממונה, ובכך לממש את זכותה שבחוק הסכמים קיבוציים ושבכללי הצדק הטבעי להשמיע התנגדות לרישום ההסכם".
מנגד לטיעונים אלה, טען הממונה, עו"ד שלמה יצחקי כי ניתנו להסתדרות העובדים הלאומית הזדמנויות להשמיע טיעוניה וכי בכלל נטל ההוכחה בדבר יציגותו של ארגון העובדים בענף, מוטל על הארגון הטוען לאי כשירות החתימה על ההסכם הקיבוצי, כלומר, על הסתדרות העובדים הלאומית.
ביה"ד הארצי לעבודה אמנם דחה את העתירה של ה.ע.ל. ברוב של 4 (נשיא ביה"ד, השופט סטיב אדלר, והשופטת נילי ארד, נציג העובדים שלום חבשוש, ונציג המעבידים הילל דודאי) מול 1 (השופטת אלישבע ברק – אוסוסקין). עם זאת, השופטת ברק – אוסוסקין, צירפה כ – 32 עמודים מלאים של הסברים מנומקים היטב, מדוע לדעתה, על ביה"ד לקבל את העתירה.
בין היתר, השופטת ברק מציינת בדבריה, כי: "ההחלטה של הממונה על יחסי העבודה, כמו כל החלטה של רשות מנהלית, חייבת להתבסס על עובדות ולהיות תוצאה של בדיקה עניינית, הוגנת ושיטתית" וכי במקרה זה הממונה "לא אסף כלל נתונים על יציגותה של ההסתדרות הכללית החדשה שהציגה את עצמה כארגון יציג בעת חתימת ההסכם הקיבוצי. לאחר הגשת ההתנגדות על ידי הסתדרות העובדים הלאומית דרש הממונה על יחסי עבודה מהסתדרות העובדים הלאומית להגיש נתונים על יציגותה היא. לא זו המחלוקת... השאלה אותה היה עליו לבחון, מראש ובודאי לאחר הגשת ההתנגדות, היא האם ההסתדרות הכללית החדשה הייתה ארגון יציג של עובדי התאחדות בעלי האולמות וגני אירועים בישראל בעת חתימת ההסכם הקיבוצי" כותבת השופטת.
לדבריה, "המחלוקת אינה אם הסתדרות העובדים הלאומית בארץ ישראל היא הארגון היציג. השאלה אותה היה עליו לבחון, מראש ובודאי לאחר הגשת ההתנגדות, היא האם ההסתדרות הכללית החדשה הייתה ארגון יציג של עובדי התאחדות בעלי האולמות וגני אירועים בישראל בעת חתימת ההסכם הקיבוצי. נתונים אלו יהיו נחוצים לממונה על יחסי עבודה לאחר קבלת הנתונים מההסתדרות הכללית החדשה. בכך טעה הממונה על יחסי עבודה. יש לקבל טענות על אי מילוי החוק גם ממי שאינו ארגון יציג. על שלטון החוק בהסכמים קיבוציים להישמר".
מכאן, טוענת השופטת ברק, כי יש לקבל את הבקשה של הסתדרות העובדים הלאומית "ולהצהיר אם כן שעל הממונה על יחסי עבודה לקבל נתונים מהארגון הטוען כי הוא הארגון היציג. זהו תפקידו כרשם הסכמים קיבוציים... לבחון את יציגות ההסתדרות הכללית החדשה. עליה למסור את כל הנתונים לממונה על יחסי עבודה".
.jpg "ביטוח לאומי")
הונאת הענק בביטוח הלאומי: שחקנים, שופטים ורופאים גנבו מיליונים - פרטים נוספים
חשיפה שמטלטלת את עולם הספורט: עשרות כדורגלנים, שופטים ורופאים חשודים בקבלת קצבאות פיקטיביות בסך כולל של עשרות מיליונים; מועדונים בליגת העל התחייבו להשיב כספים, אך החקירה עדיין בעיצומה
פרשת ההונאה בביטוח הלאומי מסתעפת. כבר בהתחלה היה ברור שמדובר בהונאת ענק של שחקני כדורגל שנעזרו ברופאים (הונאת הענק בביטוח הלאומי: שחקנים, שופטים ורופאים גנבו מיליונים) , וכעת מתברר שהיו מעורבים גם שופטי כדורגל ושהחקירה בעיצומה כשקבוצות כדורגל גם בליגת העל נדרשות להחזיר כספים לביטוח לאומי על תשלומים שלא מגיעים להן.
זו הונאה שמשלבת עשרות שחקני כדורגל, רופאים, ועל פי החשדות גם: שופטים, מבקרי שופטים, אנשי הנהלה במועדונים ועובדים לשעבר של ביטוח לאומי. אלו פעלו לכאורה לכאורה במשותף כדי למשוך קצבאות בטענה של פציעה ואובדן כושר עבודה.
שחקנים שהמשיכו לשחק ולהרוויח שכר דיווחו לביטוח הלאומי על אובדן כושר עבודה. בתיאום עם עורכי דין, הוזמנו חוות דעת רפואיות מטעם רופא שהעריך אחוזי נכות גבוהים במיוחד, הרבה מעבר למציאות. אותם שחקנים הופיעו בפני ועדות רפואיות וקיבלו קצבאות חודשיות בגין פגיעות לכאורה, בזמן שהם המשיכו לשחק באותו הרכב בדיוק.
החקירה, שמנוהלת בשיתוף פעולה בין הביטוח הלאומי ליחידת להב 433, התבצעה במשך חודשים רבים תחת מעטה חשאיות. מאז שנעשתה גלויה, נחקרו כבר למעלה מ‑50 חשודים, בהם שמות מוכרים בעולם הספורט. חלק מהשחקנים כבר הודו, חלק ממשיכים להכחיש, אך כל העדויות מצביעות על דפוס פעולה קבוע ורחב היקף.
- המוסד לביטוח לאומי ביטל קצבה בגלל רכישת רכב - האם זה מוצדק?
- ביטוח לאומי לא אישר קצבה לזוג שהיה ברילוקיישן; מה קבע בית המשפט?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על פי החשד, הקצבאות הועברו לא רק לשחקנים, אלא גם למועדונים עצמם. הפועל באר שבע, בית"ר ירושלים והפועל חיפה התחייבו להחזיר כספים שהתקבלו שלא כדין. בקבוצה אחרת נמצא כי פעל רופא מתחזה, שהנפיק אישורים רפואיים בשמות של רופאים אחרים, ללא כל הסמכה רפואית חוקית.
יו"ר ועד אל על נגד רגב: "מהלך שירסק את התעופה הישראלית"
שרון בן יצחק יצא נגד כוונת שרת התחבורה להקים בישראל בסיס פעילות לחברת הלואו קוסט וויז אייר, שיהיה בנתב"ג ויכלול צוותים ישראליים. לדבריו, "המשמעות היא העברת יעדים לחברות זרות, קריסה של החברות הקטנות, צמצום דרמטי של אל על ולבסוף השתלטות זרה על השוק, שתביא דווקא לעליית מחירים לציבור"
יו"ר ועד עובדי אל על, שרון בן יצחק, יוצא במתקפה חריפה על שרת התחבורה מירי רגב, בעקבות היוזמה שלה להקים בישראל בסיס פעילות לחברת הלואו-קוסט ההונגרית וויז אייר. לדבריו, מדובר בצעד פופוליסטי וחסר אחריות שעלול להמיט פגיעה קשה על ענף התעופה המקומי.
בשלב זה, קבעה רגב כבר שיחות עם מנכ"ל וויז אייר והיא בוחנת את הקמת הבסיס בנמל התעופה בן‑גוריון. המהלך הוגדר על ידה כ"מהלך שובר שוק", שבמרכזו הקמת בסיס של ממש, שיכלול מטוסים ויכלול צוותים ישראליים, כולל טייסים ודיילים. לדברי רגב, התוכנית צפויה להוביל לירידה משמעותית במחירי הכרטיסים, להתרחבות היצע היעדים הבינלאומיים - בין היתר להודו, מרוקו ואף מזרח הרחוק - ולתחרות מוגברת בשוק המקומי. כתנאי למהלך, השרה דרשה שוויז אייר תתחייב להמשיך ולהפעיל טיסות גם בעתות חירום, כפי שנדרש מחברות תעופה ישראליות - מה שיכול לשפר את הקיימות והרציפות התעופתית במצבי סיכון. בשבועות האחרונים התקיימו דיונים אינטנסיביים במשרד התחבורה, בהם השתתפו אנשי מקצוע, רשות שדות התעופה והרשות לתעופה אזרחית. למרות התנגדויות נחרצות מצד גורמי רגולציה וכמה חברות תעופה ישראליות, הוחלט להמשיך ולמקד את המהלך, ולבצע עבודת מטה שתבחן לעומק את ההשלכות הכלכליות והרגולטוריות. המשרד אף הנחה לקדם פגישה עם הנהלת וויז אייר העולמית בהקדם.
בן יצחק טוען כי משרד התחבורה "זורע חול בעיני הציבור" כשהוא מציג את המהלך כפתרון להורדת מחירי הטיסות. לדבריו, גם אם השרה מבטיחה כרטיסי טיסה זולים - בפועל המחירים לא יירדו. במקום להתמודד עם הבעיה האמיתית, שהיא סירובן של חברות זרות רבות לשוב ולטוס לישראל מזה שנה וחצי בעקבות המצב הביטחוני, בוחרת רגב לקדם מהלך שעלול להחליש עוד יותר את חברות התעופה הישראליות. הוא הוסף כי הקמת מערך ובסיס קבוע של וויז אייר בישראל יוצרת אפליה ברורה מול החברות המקומיות, שכן החברה הזרה לא תחויב באותם כללים רגולטוריים ושיקולי ביטחון. "זהו תקדים מסוכן שאין לו אח ורע בעולם", התריע בן יצחק. "המשמעות היא העברת יעדים לחברות זרות, קריסה של החברות הקטנות, צמצום דרמטי של אל על ולבסוף השתלטות זרה על השוק, שתביא דווקא לעליית מחירים לציבור".
בן יצחק אף הרחיב את הביקורת מעבר לענף התעופה, ואמר כי מדובר במדרון חלקלק: "אם מאפשרים לחברה זרה לפעול בלי חובות רגולטוריות, מחר זה יכול לקרות גם במערכת הבריאות, בבנקאות ובתחומים נוספים. לפי השיטה הזו, כל עובד ישראלי ניתן להחלפה בעובד זול ממזרח אירופה". בהתייחסו לעבר, הזכיר יו"ר הוועד כי עובדי אל על היו אלה ששמרו על רצף תעופתי בתקופת הקורונה וגם בזמן המלחמה הנוכחית, כשחברות זרות הפסיקו את פעילותן בארץ. "אנחנו הוכחנו שאין לישראל על מי לסמוך מלבד על עצמה", אמר. לסיום, קרא בן יצחק לשרת התחבורה לעצור את המהלך: "אם תתעקש להמשיך בדרך הזו - היא תיזכר לדיראון עולם כמי שפגעה במו ידיה בתעופה הישראלית".
