ניתוח טכני: דשדוש קצר טווח במדד המעו"ף

אייל גורביץ' חושב שלאחר במהלך השבוע שחלף המשיך מדד המעו"ף להתעקש על דריכה במקום, בשילוב של מחזורים בינוניים עד נמוכים - השוק ממשיך להיות סלקטיבי ורגיש
אייל גורביץ |

בעוד שאת המגמות לטווח הבינוני והארוך קל לנתח ולהבין, הרי שמגמה המינורית, זו שאורכה נע בין מספר ימים ועד לכחודשיים, ממשיכה להיות אמורפית ולא פשוטה למעקב. היכולת שלה לשנות צורה וכיוון, מקשה מאוד על המשקיעים לטווח הקצר אך אינה נוגעת לאלו ששמו להם למטרה להתנתק מהמסך ולרכב על מגמות ארוכות יותר.

במהלך השבוע שחלף המשיך מדד המעו"ף להתעקש על דריכה במקום בשילוב של מחזורים בינוניים עד נמוכים ובחירת הכיוון נדחתה בעוד ימים מספר. מה שהחל להיות ברור יותר הוא אזור התמיכה. אותו אזור שמתאפיין בריכוז גבוה של קונים, המעריכים ששם שווה לרכוש את השוק, מתוך ראייה עתידית כמובן. רמות ההתנגדות עדיין מעורפלות ויהיה עלינו למצוא לכך פיתרון.

דשדוש קצר טווח

דשדוש הוא סוג של ברירת מחדל. מצב שבו לא חלות על השוק ההגדרות של מגמת עלייה או ירידה. לדשדוש צורות מצורות שונות. הוא לא חייב להיות אופקי ולנוע בין שני קווים מקבילים. וכך במקרה של השוק, אם נביט על הגרף המצורף, נוכל לראות דשדוש מזן נדיר למדי. השם המקצועי שלו הוא "משולש נפתח". אבל השם לא חשוב אלא ההבנה שמדובר בדשדוש.

1. על הגרף המצורף אפשר לראות את רמת התמיכה האופקית שנקבעה בתקופה האחרונה ברמה של 912 הנקודות. רמה זו מייצגת את דעתם של הקונים וללא שבירה שלה כלפי מטה קשה לדבר על מגמת ירידה קצרת טווח. כל עוד תחזיק רמה זו כרמת תמיכה, ימשיך להיות השוק מוגדר כמדשדש.

2. מנגד, רמת ההתנגדות מעורפלת. בלתי אפשרי לקבוע רמה מדויקת המגדירה את ההתנגדות הקיימות בשוק. את הרמה בה מופיעים המוכרים בצורה ברורה ויוצרים לחץ. במקרה של המגמה קצרת הטווח, מוגדרת ההתנגדות על ידי קו מגמה עולה

עובר דרך נקודות השיא של התקופה האחרונה, כפי שאפשר לראות על הגרף.

מסקנות

1. השוק כבר לא מעביר מסר כפול כפי שהעביר בשבוע שחלף. המסר הוא ברור. מדד המעו"ף מדשדש. אבל אני לא בטוח במקרה הזה מה עדיף: מסר כפול או דשדוש מהסוג שאנו נאלצים לחוות.

2. מאחר ובלתי אפשרי להגדיר רמה מדויקת ששבירתה מעלה תהווה איתות לסיומו של הדשדוש ותחילה של מגמת עלייה, יש למצוא פיתרון אחר. והפיתרון הוא בדמות מחזורי המסחר. למרות שמדובר בפיתרון חלקי עדיין, קשה למצוא אחר טוב יותר. הסימן לסיומו של הדשדוש וחידוש מהלך העליות יינתן עם קיומו של יום מסחר שיתאפיין בעלייה משמעותית שתלווה במחזור מסחר גבוה ממחזור המסחר ממוצע לתקופה האחרונה. איתות זה אמור להיות מספיק כדי להוציא את השוק מהמצב בו הוא שרוי היום.

3. מאידך, פריצה מטה של רמת 912 הנקודות פירושה סיום תקופת הדשדוש אם כי לכיוון השני.

סיכום

איבחון השוק לטווח הקצר אינו פשוט, ותהליך קבלת ההחלטות לטווח הקרוב הופך להיות מורכב יותר על רקע ההתנהגות הקיימת. מי שאמור להיות מודאג מהמצב הם בעיקר המשקיעים הדוגלים בפרקי הזמן הקצרים. בטווח הבינוני והארוך, השוק עודנו מצוי במגמת עלייה ברורה.

*אין בסקירה זו משום המלצה לקנות את הנייר או למוכרו והעושה זאת פועל על סמך שיקול דעתו בלבד.

*הערה: כל הזכויות שמורות. אין לשכפל, להעתיק, לתרגם, לצלם, להקליט או להעביר בכל צורה שהיא כל חלק מן החומר אלא באישור מפורש בכתב מן המחבר.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מאגר לוויתן  (צילום: אלבטרוס)מאגר לוויתן (צילום: אלבטרוס)

גז ישראלי - רווח מצרי; כך א-סיסי מרוויח מיליארדי דולרים בשנה על חשבון ישראל

כחלק ממערכת היחסים הסבוכה עם מצרים, ישראל דרך מאגר לוויתן מספקת גז למצרים שמשמש גם לייצוא. הרוו ח עליו הוא סביב 80% - ב-15 שנים הבאות תספק ישראל גז למצרים ב-130 מיליארד דולר, חלקו יעבור לאירופה וישאיר סכומי עתק במצרים - מחיר השלום

רן קידר |
נושאים בכתבה מצרים לוויתן

מצרים מתכננת להגדיל את יצוא ה-LNG לאירופה החל מנובמבר הקרוב. ידיעה לקונית שפורסמה בתקשורת האמריקאית והמצרית, מסתירה סיפור גדול. מצרים שלה מאגרי גז משל עצמה לא יכולה לשרת את האנרגיה שלה היא נזקקת והיא מייבאת גז מישראל בכמויות שהולכות וגדלות. אלא שחלק מגז הזה לא משמש לצרכים פנימיים כי הממשל עושה חשבון פשוט ורואה שכדאי לייצא את הגז הזה לאירופה ולהרוויח סכומי עתק. 

כעת, בהמשך לפיתוח והרחבת ההפקה של מאגר לוויתן היקף העברת הגז למצרים יעלה. דיווח על כך ניתן לפני חודשיים ובמקביל מתברר מצרים תיערך להגדלת הייצוא. זה מהלך עסקי לכאורה, אבל יש כאן הרבה מאוד פוליטיקה וקשר עסקי שתומך בעצם בשלום. אחרי הכל, למה בעצם ישראל נותנת מתנה כזו גדולה לשכנה שלה ולא מוכרת בעצמה לאירופה? נכון, יש להקים תשתיות, אבל מלכתחילה הכוונה היתה לספק גז לשכנות (גם ירדן מקבלת גז מישראל) כסוג של עוגן להסכמי השלום והרחבת האינטרסים המשותפים. זה כנראה בחשבון הכולל משתלם - ירדן היתה שותפה שקטה בהגנה על ישראל בעת הטילים, מצרים דחפה להסכם. אבל זה החשבון המדיני, מה עם החשבון של השותפויות - ניו מד ורציו, ושל שברון המחזיקות במאגר?

האם יכול להיות שייצוא כבר לפני שנים לאירופה היה מגדיל את הרווחים שלהם? בטח. אבל, ייצוא הגז לצד שאלות כמה גז להשאיר לדורות הבאים ולאן לייצא הן שאלות פוליטיות. תחום הגז והנפט בעולם בכלל מעורב בפוליטיקה. המחזיקים בלוויתן התיישרו לפוליטיקה.     


על פי הדיווחים האחרונים, הממשלה המצרית מנהלת מגעים למשלוח של גז נוזלי נוסף מדי חודש ממתקן ההנזלה באידקו, החל מחודש נובמבר ועד סוף מרץ. המהלך מתבצע על רקע מאמצים לחזק את שיתופי הפעולה עם חברות זרות ולהבטיח להן חלק מייצוא התפוקה המשותפת. לא מדובר כאן בשימוש בתוספת הייצוא של הגז הישראלי, זו תקפוץ מדרגה רק בהמשך. אבל, לא צריך להיות חכם גדול כדי להבין שלמצרים תהיה האפשרות להגדיל את הייצוא ולהגדיל רווחים, כשאירופה עדיין זקוקה מאוד לגז בהינתן המשבר הגדול מול רוסיה. עם זאת, מצרים עצמה מתנדנדת עם ייצוא הגז בהתאם לצרכים המקומיים. בשנה האחרונה היא הורידה את היקף הייצוא, על רקע דרישות הכרחיות של התעשייה המקומית. 


הסכם הענק - 35 מיליארד דולר ל-130 BCM


באוגוסט האחרון נחתם הסכם ייצוא חדש בין שותפי לווייתן למצרים בהיקף של 35 מיליארד דולר, הגדול ביותר שנחתם אי פעם בתחום. ההסכם כולל ייצוא של כ-130 BCM עד לשנת 2040, בשני שלבים: כ-20 BCM בשלב הראשון החל מ-2026, ו-110 BCM נוספים לאחר הקמת צינור גז חדש. צינור זה, שייקרא "ניצנה", צפוי לחבר ישירות את מאגר לווייתן למצרים ולהכפיל את קיבולת ההולכה, עם תוספת של כ-600 מיליון רגל מעוקבת ליום. פרויקט זה, שהובילו שברון והחברות הישראליות, נועד לשדרג את תשתיות ההולכה ולהתאים את הייצוא לגידול העתידי.

מאגר לוויתן  (צילום: אלבטרוס)מאגר לוויתן (צילום: אלבטרוס)

גז ישראלי - רווח מצרי; כך א-סיסי מרוויח מיליארדי דולרים בשנה על חשבון ישראל

כחלק ממערכת היחסים הסבוכה עם מצרים, ישראל דרך מאגר לוויתן מספקת גז למצרים שמשמש גם לייצוא. הרוו ח עליו הוא סביב 80% - ב-15 שנים הבאות תספק ישראל גז למצרים ב-130 מיליארד דולר, חלקו יעבור לאירופה וישאיר סכומי עתק במצרים - מחיר השלום

רן קידר |
נושאים בכתבה מצרים לוויתן

מצרים מתכננת להגדיל את יצוא ה-LNG לאירופה החל מנובמבר הקרוב. ידיעה לקונית שפורסמה בתקשורת האמריקאית והמצרית, מסתירה סיפור גדול. מצרים שלה מאגרי גז משל עצמה לא יכולה לשרת את האנרגיה שלה היא נזקקת והיא מייבאת גז מישראל בכמויות שהולכות וגדלות. אלא שחלק מגז הזה לא משמש לצרכים פנימיים כי הממשל עושה חשבון פשוט ורואה שכדאי לייצא את הגז הזה לאירופה ולהרוויח סכומי עתק. 

כעת, בהמשך לפיתוח והרחבת ההפקה של מאגר לוויתן היקף העברת הגז למצרים יעלה. דיווח על כך ניתן לפני חודשיים ובמקביל מתברר מצרים תיערך להגדלת הייצוא. זה מהלך עסקי לכאורה, אבל יש כאן הרבה מאוד פוליטיקה וקשר עסקי שתומך בעצם בשלום. אחרי הכל, למה בעצם ישראל נותנת מתנה כזו גדולה לשכנה שלה ולא מוכרת בעצמה לאירופה? נכון, יש להקים תשתיות, אבל מלכתחילה הכוונה היתה לספק גז לשכנות (גם ירדן מקבלת גז מישראל) כסוג של עוגן להסכמי השלום והרחבת האינטרסים המשותפים. זה כנראה בחשבון הכולל משתלם - ירדן היתה שותפה שקטה בהגנה על ישראל בעת הטילים, מצרים דחפה להסכם. אבל זה החשבון המדיני, מה עם החשבון של השותפויות - ניו מד ורציו, ושל שברון המחזיקות במאגר?

האם יכול להיות שייצוא כבר לפני שנים לאירופה היה מגדיל את הרווחים שלהם? בטח. אבל, ייצוא הגז לצד שאלות כמה גז להשאיר לדורות הבאים ולאן לייצא הן שאלות פוליטיות. תחום הגז והנפט בעולם בכלל מעורב בפוליטיקה. המחזיקים בלוויתן התיישרו לפוליטיקה.     


על פי הדיווחים האחרונים, הממשלה המצרית מנהלת מגעים למשלוח של גז נוזלי נוסף מדי חודש ממתקן ההנזלה באידקו, החל מחודש נובמבר ועד סוף מרץ. המהלך מתבצע על רקע מאמצים לחזק את שיתופי הפעולה עם חברות זרות ולהבטיח להן חלק מייצוא התפוקה המשותפת. לא מדובר כאן בשימוש בתוספת הייצוא של הגז הישראלי, זו תקפוץ מדרגה רק בהמשך. אבל, לא צריך להיות חכם גדול כדי להבין שלמצרים תהיה האפשרות להגדיל את הייצוא ולהגדיל רווחים, כשאירופה עדיין זקוקה מאוד לגז בהינתן המשבר הגדול מול רוסיה. עם זאת, מצרים עצמה מתנדנדת עם ייצוא הגז בהתאם לצרכים המקומיים. בשנה האחרונה היא הורידה את היקף הייצוא, על רקע דרישות הכרחיות של התעשייה המקומית. 


הסכם הענק - 35 מיליארד דולר ל-130 BCM


באוגוסט האחרון נחתם הסכם ייצוא חדש בין שותפי לווייתן למצרים בהיקף של 35 מיליארד דולר, הגדול ביותר שנחתם אי פעם בתחום. ההסכם כולל ייצוא של כ-130 BCM עד לשנת 2040, בשני שלבים: כ-20 BCM בשלב הראשון החל מ-2026, ו-110 BCM נוספים לאחר הקמת צינור גז חדש. צינור זה, שייקרא "ניצנה", צפוי לחבר ישירות את מאגר לווייתן למצרים ולהכפיל את קיבולת ההולכה, עם תוספת של כ-600 מיליון רגל מעוקבת ליום. פרויקט זה, שהובילו שברון והחברות הישראליות, נועד לשדרג את תשתיות ההולכה ולהתאים את הייצוא לגידול העתידי.