עברון: להשאר בפוזיציות הפתוחות בהשקעות בארה"ב
בדומה לשבוע שעבר, גם השבוע הקרוב רגיש לתנודתיות במסחר בשוק המניות האמריקני, לנוכח רמות השערים ופרסום אינדיקטורים חשובים. משקיעים בעלי אופק השקעה ארוך-טווח צריכים להערכתנו להתמיד בפוזיציות שפתחו בשבועות האחרונים, אך יחד עם זאת עליהם להגן על הרווחים שנצברו.
בסיכום השבוע שעבר, נציין את פרסום האינדיקטורים המעורבים בארה"ב. היקף תביעות האבטלה הראשוניות היה גבוהות מן הציפיות והסתכם בשבוע שנסתיים ב-7 במאי על 324 אלפי תביעות לעומת 315 אלפי תביעות על פי התחזיות. מאזן הסחר האמריקני בחודש מרץ הצביע על גירעון של 62 מיליארד דולר, שהיה נמוך משמעותית מהצפי ל-67 מיליארד דולר.
מאידך, אומדן למדד אמון הצרכנים של אוניברסיטת מישיגן במאי הצביע על שחיקה חדה לרמה של 79 לעומת 86 על פי הערכות הכלכלנים. פרסום הנתונים גרר תנודתיות חריפה בשער הדולר אשר הובילה אותו בסופו של דבר לנעילה מעל לרמת התמיכה של 1.29 דולר ליורו.
עוד חשוב לציין, כי בנושא מדיניות הריבית העתידית ציינה הוועדה המנהלת של הפד בשבוע שעבר, כי בכפוף להתפתחות בחזית האינפלציה, אפשר כי צעדי הריסון יימשכו. זאת, בעיתוי שייקבע על פי האינדיקטורים הכלכליים שיפורסמו.
באופן כללי, הודעת הבנק הפדרלי התפרשה על ידי שחקני המט"ח כחיובית לדולר, באשר זו נתנה מקום למספר צעדי ייקור נוספים ולא רק לייקור אחד כפי שסברו עד כה, ובהתאמה לכך הדולר התחזק מן הרמה של 1.28 דולר ליורו ערב ההחלטה עד לרמה של 1.27 דולר ליורו ביום שלמחרת (יום ה').
בנימין נתניהוהאם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים
הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות
ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש.
בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים
והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים
וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".
הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים.
כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל
סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.
- החוקר בתיקי נתניהו סותר את הפרקליטות - לא היה סיקור אוהד ומה זה בכל היענות חריגה?
- "אל תיגעו בכסף שלנו" הדיל המפוקפק של נתניהו ולפיד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.
למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו? מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים". הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".
