מסיבת העתונאים שערכה הנהלת הבורסה אתמול (ג') היתה שמחה במיוחד. בצדק רב, מגיע קרדיט להנהלה על השנה החלקה שבה הצליחה הבורסה המקומית לגאות. מחזורי המסחר העצומים שזרמו בלי תקלות במשך כל השנה, גדלו בעשרות מונים ביחס לשנה שקדמה לה. כיף לסכם שנה של גאות כל כך מרשימה.

אבל כל האופטימיות הזאת קצת הרדימה את הכתבים. זאת הפעם השלישית שאני משתתף במסיבת העתונאים השנתית של הבורסה ואני חייב לציין שכל העליות האלה קצת הוציאו את ה"יצר" מהעתונאים. לא נורא, השנה החדשה שבפתח עלולה להחזיר לתקשורת את מה שהיא אוהבת באמת: סיפורים מדממים.

השנה שחלפה היתה שנה שקטה כשבשיאה עמד אירוע אחד שעבר בהצלחה יוצאת דופן (כלומר: במהירות ובאפס נפגעים), ההתנתקות. בחודש שלפני ההתנתקות (יוני) רשמה הבורסה דשדוש ועצבנות. אבל שם זה גם נגמר, כבר בתוך התהליך עצמו היא התחילה להמריא, והמשיכה כך עד סוף השנה.

בשנה הבאה, מסמנים לנו הפוליטיקאים אירוע אחד גדול וחשוב: הבחירות. אבל בישראל כמו בישראל, ההפתעות גוברות על כל דבר אחר. כמובן שייתכנו אירועים רבים וגורליים מכל סוג שהוא. מה יהיה על הבורסה אתם שואלים? האם השוורים ימשיכו לרוץ ברחוב אחד העם? האם נקבל עוד פיסת עוגה.

ישנם גורמים רבים שעומדים לרועץ לשוק המניות המקומי. חלקם מהזירה הגלובלית, חלקם מקומיים. אנחנו נבקש קצת לצנן את ההתלהבות של אלה שבטוחים שהשנה הבאה היא שנת שוורים נוספת ברחוב אחד העם.

האג"ח האמריקניות הארוכות. שם הכל מתחיל, יאמרו לכם מומחים רבים, ובמידה רבה הם צודקים. רצה הגורל ואתמול, ה-27 בדצמבר, התהפכו במהלך הערב התשואות של האג"ח הארוכות והן ירדו אל מתחת לאלה של התשואות הקרובות. מדובר בסמן אדום ודובי לשווקים.

בדרך כלל כשמתרחש אירוע כזה הוא מרמז על צפי למיתון בוול סטריט, משום שהוא מגלם הערכות שהריבית של הפדראל ריזרב תרד. אמנם, חשוב מאוד לעקוב אחרי הנתון הזה ועל הדרך שבה הוא מתפתח. ייתכן כי מדובר בקניית האמוק של האג"ח האמריקני בידי הסינים, או אולי היסוסים לקראת חילופו של גרינספאן. חשוב להדגיש כי ייתכן גם כי מדובר במצב זמני בלבד.

מומלץ מאוד לעקוב אחרי האג"ח הארוכות משום שחשיבותן היא מרובה. הן מכריעות על החלטות ריבית של מדינות רבות לבסוף, גם על שלנו. ההשלכות של העלאות הריבית בארצות הברית על השקל מוכרות, וההשלכות של הריבית ארוכת הטווח על החלטות הריבית של הפדראל ריזב - מוכרות גם כן.

שוק הסחורות. לא רק שהוא לא אמר את מילתו האחרונה, אלא שייתכן והשנה הבאה תהיה שוב שנת שוורים לכל מיני סוגי סחורות, מסוכר דרך ברזל, אבץ והשד יודע מה. אנחנו לא מכירים את השוק הזה, אבל הצמיחה המוגברת בסין שואבת את המשאבים הטבעיים ומייצרת ביקושים חסרי תקדים בהיקפם. זהו עוד אינדיקטור דובי לרווחי הפירמות. כשמחיר התשומה עולה, הרווחים נשחקים. ואם משהו חושב שהצמיחה הסינית נרגעה, ובכן, השנה תיקנה סין את קצב הצמיחה שלה מ-9.5% להערכות לצמיחה של 17%.

קשה לצנן את ההשקעות והייצור במשק הסיני. בולמוס הקניות של האמריקנים בשנים האחרונות שהושפע מעידן הריביות הנמוכות גרם לחלק גדול מ"המחלה" הזאת. אם העלאות הריבית ייעצרו השנה, דבר שמאותתות הציפיות הגלומות באג"ח וחלק מההתבטאויות של הנגיד היוצא גרינספאן, הרי שהמשך החגיגה בצריכה עשוי להמשך.

שוק הנדל"ן הגלובלי. האם יש שם בועה? זאת אחת השאלות הבוערות על הפרק. אחרי שנים של ריבית אפסית ולקיחת משכנתאות, אין ספק שנוצרה התנפחות של מחירים בשוק מחירי הדירות בחלק מהאיזורים בארצות הברית ובמערב אירופה. אבל איך מתפוצצת בועת נדל"ן? האם היא דועכת ומכבידה ויוצרת מיתון? גורמת לפשיטות רגל של בנקים? זה עניין לא ברור וב-2006 עשויה להגיע התשובה לשאלה המפחידה הזאת.

ההשפעה הגלובלית על הבורסה היא עצומה, גם בזכות אותם "זרים" שהזרימו לכאן את המיליארדים הרבים שעזרו להעלות את הבורסה לרמות שיא. המוסדיים שלנו היו דווקא אלה שקנו אג"ח ושאר אפיקי השקעה בחו"ל בהיקפים של כ-2.5 מיליארד דולר. לא ברור אם היקפי ההשקעה הזרה יחזרו לכאן בשנה הבאה, משום שלא ברור מה ישדר המשק הישראלי.

מה אנחנו עומדים לשדר בשנה הקרובה לשווקים בעולם? ובכן, הרבה תלוי בבחירות. אבל לא רק. ה"שותפים" הפלשתינאים שלנו החלו לחמם את היחסים בינינו במטחים של רקטות קסאם, תוך שהם נעזרים בשותפים הסוריים שלהם. החשש מטרור הופך למוחשי ואם מקשיבים לפרשנים הבטחוניים והמומחים לענייני המזרח התיכון, אנחנו במצב לא פשוט.

קשה שלא להשמע פוליטי בשאלה הבאה, אך אנחנו נשאל אותה בכל מקרה: האם הואקום שנוצר ברצועת עזה לא מתמלא לנגד עינינו? גבול פרוץ עם מצרים, טיפוסים מפוקפקים בעיראק, וזירה מעורערת מסביב שרואה בטרור אמצעי נוח להשגת מטרות שונות ומרושעות. אם כמויות הנשק שנכנסות עכשיו בדלת הראשית לרצועת עזה, הישר ממעבר הגבול בסיני, ישומשו לחימום הגזרה הבטחונית, אנחנו נמצא בבעיה כבר בשנה הקרובה.

הבורסה תלויה במה שאנחנו משדרים כלפי חוץ. אם לשפוט לפי מערכת הבחירות הנוכחית, כולם פה מפריחים ססמאות סוציאל-דמוקרטיות, או במילים אחרות - פופוליסטיות, וחומסים את הקרדיט של הכלכלה החופשית שעזרה להציל משק מקריסה ולהוביל אותו ליציבות, איתנות ועודפים בתקציב. זכרון קצר ומרושע.

מצד שני, אם הבחירות יעברו כפי שמנבאים כיום הסקרים ושרון יקים קואליציה יציבה ובטוחה, ייתכן שכך לא יהיו פני הדברים בשנה הקרובה. דבר אחד בטוח, כלכלה היא הרבה מאוד פסיכולוגיה, ואם האמון של האזרחים במדינה ובמדיניות הכלכלית של הממשלה הבאה ייפגם, אז זה גם מה שישודר לעולם הכלכלי. דבר זה עלול לחזור אלינו כבומרנג של הפסקת הזרמת ההשקעות מחו"ל, מימושי רווחים בבורסה, ודעיכה.