לא רוצים לרקוד בפתחה של מערת הדובים

בשנה הבאה, מסמנים לנו הפוליטיקאים אירוע אחד גדול וחשוב: הבחירות. אבל בישראל כמו בישראל, ההפתעות גוברות על כל דבר אחר, כך גם באשר להשפעות הכלכליות שלהן
חזי שטרנליכט |

מסיבת העתונאים שערכה הנהלת הבורסה אתמול (ג') היתה שמחה במיוחד. בצדק רב, מגיע קרדיט להנהלה על השנה החלקה שבה הצליחה הבורסה המקומית לגאות. מחזורי המסחר העצומים שזרמו בלי תקלות במשך כל השנה, גדלו בעשרות מונים ביחס לשנה שקדמה לה. כיף לסכם שנה של גאות כל כך מרשימה.

אבל כל האופטימיות הזאת קצת הרדימה את הכתבים. זאת הפעם השלישית שאני משתתף במסיבת העתונאים השנתית של הבורסה ואני חייב לציין שכל העליות האלה קצת הוציאו את ה"יצר" מהעתונאים. לא נורא, השנה החדשה שבפתח עלולה להחזיר לתקשורת את מה שהיא אוהבת באמת: סיפורים מדממים.

השנה שחלפה היתה שנה שקטה כשבשיאה עמד אירוע אחד שעבר בהצלחה יוצאת דופן (כלומר: במהירות ובאפס נפגעים), ההתנתקות. בחודש שלפני ההתנתקות (יוני) רשמה הבורסה דשדוש ועצבנות. אבל שם זה גם נגמר, כבר בתוך התהליך עצמו היא התחילה להמריא, והמשיכה כך עד סוף השנה.

בשנה הבאה, מסמנים לנו הפוליטיקאים אירוע אחד גדול וחשוב: הבחירות. אבל בישראל כמו בישראל, ההפתעות גוברות על כל דבר אחר. כמובן שייתכנו אירועים רבים וגורליים מכל סוג שהוא. מה יהיה על הבורסה אתם שואלים? האם השוורים ימשיכו לרוץ ברחוב אחד העם? האם נקבל עוד פיסת עוגה.

ישנם גורמים רבים שעומדים לרועץ לשוק המניות המקומי. חלקם מהזירה הגלובלית, חלקם מקומיים. אנחנו נבקש קצת לצנן את ההתלהבות של אלה שבטוחים שהשנה הבאה היא שנת שוורים נוספת ברחוב אחד העם.

האג"ח האמריקניות הארוכות. שם הכל מתחיל, יאמרו לכם מומחים רבים, ובמידה רבה הם צודקים. רצה הגורל ואתמול, ה-27 בדצמבר, התהפכו במהלך הערב התשואות של האג"ח הארוכות והן ירדו אל מתחת לאלה של התשואות הקרובות. מדובר בסמן אדום ודובי לשווקים.

בדרך כלל כשמתרחש אירוע כזה הוא מרמז על צפי למיתון בוול סטריט, משום שהוא מגלם הערכות שהריבית של הפדראל ריזרב תרד. אמנם, חשוב מאוד לעקוב אחרי הנתון הזה ועל הדרך שבה הוא מתפתח. ייתכן כי מדובר בקניית האמוק של האג"ח האמריקני בידי הסינים, או אולי היסוסים לקראת חילופו של גרינספאן. חשוב להדגיש כי ייתכן גם כי מדובר במצב זמני בלבד.

מומלץ מאוד לעקוב אחרי האג"ח הארוכות משום שחשיבותן היא מרובה. הן מכריעות על החלטות ריבית של מדינות רבות לבסוף, גם על שלנו. ההשלכות של העלאות הריבית בארצות הברית על השקל מוכרות, וההשלכות של הריבית ארוכת הטווח על החלטות הריבית של הפדראל ריזב - מוכרות גם כן.

שוק הסחורות. לא רק שהוא לא אמר את מילתו האחרונה, אלא שייתכן והשנה הבאה תהיה שוב שנת שוורים לכל מיני סוגי סחורות, מסוכר דרך ברזל, אבץ והשד יודע מה. אנחנו לא מכירים את השוק הזה, אבל הצמיחה המוגברת בסין שואבת את המשאבים הטבעיים ומייצרת ביקושים חסרי תקדים בהיקפם. זהו עוד אינדיקטור דובי לרווחי הפירמות. כשמחיר התשומה עולה, הרווחים נשחקים. ואם משהו חושב שהצמיחה הסינית נרגעה, ובכן, השנה תיקנה סין את קצב הצמיחה שלה מ-9.5% להערכות לצמיחה של 17%.

קשה לצנן את ההשקעות והייצור במשק הסיני. בולמוס הקניות של האמריקנים בשנים האחרונות שהושפע מעידן הריביות הנמוכות גרם לחלק גדול מ"המחלה" הזאת. אם העלאות הריבית ייעצרו השנה, דבר שמאותתות הציפיות הגלומות באג"ח וחלק מההתבטאויות של הנגיד היוצא גרינספאן, הרי שהמשך החגיגה בצריכה עשוי להמשך.

שוק הנדל"ן הגלובלי. האם יש שם בועה? זאת אחת השאלות הבוערות על הפרק. אחרי שנים של ריבית אפסית ולקיחת משכנתאות, אין ספק שנוצרה התנפחות של מחירים בשוק מחירי הדירות בחלק מהאיזורים בארצות הברית ובמערב אירופה. אבל איך מתפוצצת בועת נדל"ן? האם היא דועכת ומכבידה ויוצרת מיתון? גורמת לפשיטות רגל של בנקים? זה עניין לא ברור וב-2006 עשויה להגיע התשובה לשאלה המפחידה הזאת.

ההשפעה הגלובלית על הבורסה היא עצומה, גם בזכות אותם "זרים" שהזרימו לכאן את המיליארדים הרבים שעזרו להעלות את הבורסה לרמות שיא. המוסדיים שלנו היו דווקא אלה שקנו אג"ח ושאר אפיקי השקעה בחו"ל בהיקפים של כ-2.5 מיליארד דולר. לא ברור אם היקפי ההשקעה הזרה יחזרו לכאן בשנה הבאה, משום שלא ברור מה ישדר המשק הישראלי.

מה אנחנו עומדים לשדר בשנה הקרובה לשווקים בעולם? ובכן, הרבה תלוי בבחירות. אבל לא רק. ה"שותפים" הפלשתינאים שלנו החלו לחמם את היחסים בינינו במטחים של רקטות קסאם, תוך שהם נעזרים בשותפים הסוריים שלהם. החשש מטרור הופך למוחשי ואם מקשיבים לפרשנים הבטחוניים והמומחים לענייני המזרח התיכון, אנחנו במצב לא פשוט.

קשה שלא להשמע פוליטי בשאלה הבאה, אך אנחנו נשאל אותה בכל מקרה: האם הואקום שנוצר ברצועת עזה לא מתמלא לנגד עינינו? גבול פרוץ עם מצרים, טיפוסים מפוקפקים בעיראק, וזירה מעורערת מסביב שרואה בטרור אמצעי נוח להשגת מטרות שונות ומרושעות. אם כמויות הנשק שנכנסות עכשיו בדלת הראשית לרצועת עזה, הישר ממעבר הגבול בסיני, ישומשו לחימום הגזרה הבטחונית, אנחנו נמצא בבעיה כבר בשנה הקרובה.

הבורסה תלויה במה שאנחנו משדרים כלפי חוץ. אם לשפוט לפי מערכת הבחירות הנוכחית, כולם פה מפריחים ססמאות סוציאל-דמוקרטיות, או במילים אחרות - פופוליסטיות, וחומסים את הקרדיט של הכלכלה החופשית שעזרה להציל משק מקריסה ולהוביל אותו ליציבות, איתנות ועודפים בתקציב. זכרון קצר ומרושע.

מצד שני, אם הבחירות יעברו כפי שמנבאים כיום הסקרים ושרון יקים קואליציה יציבה ובטוחה, ייתכן שכך לא יהיו פני הדברים בשנה הקרובה. דבר אחד בטוח, כלכלה היא הרבה מאוד פסיכולוגיה, ואם האמון של האזרחים במדינה ובמדיניות הכלכלית של הממשלה הבאה ייפגם, אז זה גם מה שישודר לעולם הכלכלי. דבר זה עלול לחזור אלינו כבומרנג של הפסקת הזרמת ההשקעות מחו"ל, מימושי רווחים בבורסה, ודעיכה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |

קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

חן, שגיא ודביר. קרדיט: עופר חגיובחן, שגיא ודביר. קרדיט: עופר חגיוב

לבנות קמפיין על טראומה לאומית: בנק מזרחי עם מענקים לילדים שנולדו לאחר ה-7.10.23

מזרחי-טפחות הודיע כי ילדים שנולדו מאז ה-7 באוקטובר 2023 יקבלו מהבנק מענק של 1,000 שקל שיופקדו בפיקדון עבורם; למטרת הקמפיין גייסו מזרחי את שורד השבי שגיא דקל חן, שהצטרף לחן אמסלם ולדביר בנדק; מהלך של אופטימיות ותקווה או ציניות של אנשי שיווק? התשובה ברורה

רן קידר |
נושאים בכתבה בנק מזרחי

בנק מזרחי טפחות מספר לנו שהוא מספק מחווה מרגשת לציבור, הנה המילים שלו  - "בנק מזרחי טפחות יוצא במהלך אנושי ומרגש: מענק של 1000 ש"ח, לילדים שנולדו מאז ה־7 באוקטובר, בהובלת שורד השבי שגיא דקל חן". זה לא שקר, אבל זה מאוד קרוב לכך. זה טשטוש של האמת. בנק מזרחי טפחות צריך לתת הטבות לציבור, אז הוא בחר בדרך הזו כי ככה הוא מרוויח את "הלב שלכם". זה ציני, כי הוא בעצם עושה קמפיין על חשבון מי שבאמת צריך את ההטבות ממנו - האנשים שמקבלים אפס על עמלת העו"ש. האנשים שמקבלים ריבית רצחנית על הלוואות. הציבור משלם מחירים מאוד גבוהים - ריביות ועמלות שמייצרים לבנקים רווחים עצומים וזה קורה בזמן המלחמה כשהקשב של הציבור נמוך מאוד. זה קורה כשסמוטריץ' העלה לפני שנתיים מס על הבנקים. אבל המס הזה התגלגל אליכם. עכשיו הוא שוב רוצה להטיל מס וזה שוב יחזור ללקוחות. 

שר האוצר מנסה להשיג רווח פוליטי, המצב שלו בסקרים רע מאוד והוא רוצה קולות. אבל הפתרון שלו לא יעיל, והדוחות הכספיים לצד העמלות והריביות של הבנקים מוכיחים זאת. הפתרון היעיל נמצא בידי הפיקוח על הבנקים. הפיקוח לא רוצה לעשות שום דבר עד הסוף כי כולם חברים של כולם - גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו - מה משותף להם והאם דני חחיאשווילי יצטרף לקבוצה? בסוף אנשים חושבים על הג'וב הבא, ולמה להם לריב עם הבנקים שאולי יעסיקו אותם בהמשך בתפקיד נוח ומשכורות של מיליונים.

ובמקביל לשחיתות המובנית הזו, בבנק מזרחי טפחות כמו בנקים אחרים מנסים "לשחק לכם במוח". הם מציגים פרסומות, דיווחים, כתבות על כמה שהם טובים ונהדרים ועוזרים לציבור בזמן המלחמה. תזכרו תמיד שמה שבאמת צריך זו תחרות, מה שבאמת צריך זה שהמפקח על הבנקים יורה להם לשלם 2% על העו"ש, זה הכל, זה שווה פי 50 בערך מכל הקמפיינים והטבות שהם "נותנים לנו". אגב, הם לא נותנים. מזרחי מדבר על הטבה לציבור, אבל זה חלק מהחבילה שהוא צריך לתת.    

 

לפני כחצי שנה, בנק ישראל פרסם מתווה וולנטרי, שבמסגרתו תחזיר המערכת הבנקאית סכום מצטבר של 3 מיליארד שקל לציבור, 1.5 מיליארד שקל מדי שנה, החל מהרבעון השני של שנת 2025 ועד הרבעון הראשון של שנת 2027. ההצהרות היו מלוות באמירות כמו "טובת משקי הבית והעסקים הקטנים נמצאת כל הזמן מול עינינו" אבל בפועל, ביד אחת בנק ישראל מאשר לבנקים לגזור קופון ענק על הציבור - בריביות על פיקדונות, בריביות על הלוואות ובעיקר בריבית אפס על העו"ש - וביד שנייה מציג את עצמו כאביר הציבור, ופירסם מתווה שבו הבנקים צריכים להחזיר לציבור בסך הכל 4% מהרווחים שלהם. 

ועכשיו, אנחנו עדים לאבולוציה נוספת של הציניות שבמהלך הזה. במסגרת המתווה של בנק ישראל, הבנקים אמורים לתת לנו, הציבור, הטבות והקלות אבל אם חשבתם שהבנקים פשוט יחזירו לכם כספים, טעיתם. הם יציגו לכם תמונה שמראה אותם באור כמעט קדוש, ולשם כך הם לא יבחלו באמצעים.