לא רוצים לרקוד בפתחה של מערת הדובים

בשנה הבאה, מסמנים לנו הפוליטיקאים אירוע אחד גדול וחשוב: הבחירות. אבל בישראל כמו בישראל, ההפתעות גוברות על כל דבר אחר, כך גם באשר להשפעות הכלכליות שלהן
חזי שטרנליכט |

מסיבת העתונאים שערכה הנהלת הבורסה אתמול (ג') היתה שמחה במיוחד. בצדק רב, מגיע קרדיט להנהלה על השנה החלקה שבה הצליחה הבורסה המקומית לגאות. מחזורי המסחר העצומים שזרמו בלי תקלות במשך כל השנה, גדלו בעשרות מונים ביחס לשנה שקדמה לה. כיף לסכם שנה של גאות כל כך מרשימה.

אבל כל האופטימיות הזאת קצת הרדימה את הכתבים. זאת הפעם השלישית שאני משתתף במסיבת העתונאים השנתית של הבורסה ואני חייב לציין שכל העליות האלה קצת הוציאו את ה"יצר" מהעתונאים. לא נורא, השנה החדשה שבפתח עלולה להחזיר לתקשורת את מה שהיא אוהבת באמת: סיפורים מדממים.

השנה שחלפה היתה שנה שקטה כשבשיאה עמד אירוע אחד שעבר בהצלחה יוצאת דופן (כלומר: במהירות ובאפס נפגעים), ההתנתקות. בחודש שלפני ההתנתקות (יוני) רשמה הבורסה דשדוש ועצבנות. אבל שם זה גם נגמר, כבר בתוך התהליך עצמו היא התחילה להמריא, והמשיכה כך עד סוף השנה.

בשנה הבאה, מסמנים לנו הפוליטיקאים אירוע אחד גדול וחשוב: הבחירות. אבל בישראל כמו בישראל, ההפתעות גוברות על כל דבר אחר. כמובן שייתכנו אירועים רבים וגורליים מכל סוג שהוא. מה יהיה על הבורסה אתם שואלים? האם השוורים ימשיכו לרוץ ברחוב אחד העם? האם נקבל עוד פיסת עוגה.

ישנם גורמים רבים שעומדים לרועץ לשוק המניות המקומי. חלקם מהזירה הגלובלית, חלקם מקומיים. אנחנו נבקש קצת לצנן את ההתלהבות של אלה שבטוחים שהשנה הבאה היא שנת שוורים נוספת ברחוב אחד העם.

האג"ח האמריקניות הארוכות. שם הכל מתחיל, יאמרו לכם מומחים רבים, ובמידה רבה הם צודקים. רצה הגורל ואתמול, ה-27 בדצמבר, התהפכו במהלך הערב התשואות של האג"ח הארוכות והן ירדו אל מתחת לאלה של התשואות הקרובות. מדובר בסמן אדום ודובי לשווקים.

בדרך כלל כשמתרחש אירוע כזה הוא מרמז על צפי למיתון בוול סטריט, משום שהוא מגלם הערכות שהריבית של הפדראל ריזרב תרד. אמנם, חשוב מאוד לעקוב אחרי הנתון הזה ועל הדרך שבה הוא מתפתח. ייתכן כי מדובר בקניית האמוק של האג"ח האמריקני בידי הסינים, או אולי היסוסים לקראת חילופו של גרינספאן. חשוב להדגיש כי ייתכן גם כי מדובר במצב זמני בלבד.

מומלץ מאוד לעקוב אחרי האג"ח הארוכות משום שחשיבותן היא מרובה. הן מכריעות על החלטות ריבית של מדינות רבות לבסוף, גם על שלנו. ההשלכות של העלאות הריבית בארצות הברית על השקל מוכרות, וההשלכות של הריבית ארוכת הטווח על החלטות הריבית של הפדראל ריזב - מוכרות גם כן.

שוק הסחורות. לא רק שהוא לא אמר את מילתו האחרונה, אלא שייתכן והשנה הבאה תהיה שוב שנת שוורים לכל מיני סוגי סחורות, מסוכר דרך ברזל, אבץ והשד יודע מה. אנחנו לא מכירים את השוק הזה, אבל הצמיחה המוגברת בסין שואבת את המשאבים הטבעיים ומייצרת ביקושים חסרי תקדים בהיקפם. זהו עוד אינדיקטור דובי לרווחי הפירמות. כשמחיר התשומה עולה, הרווחים נשחקים. ואם משהו חושב שהצמיחה הסינית נרגעה, ובכן, השנה תיקנה סין את קצב הצמיחה שלה מ-9.5% להערכות לצמיחה של 17%.

קשה לצנן את ההשקעות והייצור במשק הסיני. בולמוס הקניות של האמריקנים בשנים האחרונות שהושפע מעידן הריביות הנמוכות גרם לחלק גדול מ"המחלה" הזאת. אם העלאות הריבית ייעצרו השנה, דבר שמאותתות הציפיות הגלומות באג"ח וחלק מההתבטאויות של הנגיד היוצא גרינספאן, הרי שהמשך החגיגה בצריכה עשוי להמשך.

שוק הנדל"ן הגלובלי. האם יש שם בועה? זאת אחת השאלות הבוערות על הפרק. אחרי שנים של ריבית אפסית ולקיחת משכנתאות, אין ספק שנוצרה התנפחות של מחירים בשוק מחירי הדירות בחלק מהאיזורים בארצות הברית ובמערב אירופה. אבל איך מתפוצצת בועת נדל"ן? האם היא דועכת ומכבידה ויוצרת מיתון? גורמת לפשיטות רגל של בנקים? זה עניין לא ברור וב-2006 עשויה להגיע התשובה לשאלה המפחידה הזאת.

ההשפעה הגלובלית על הבורסה היא עצומה, גם בזכות אותם "זרים" שהזרימו לכאן את המיליארדים הרבים שעזרו להעלות את הבורסה לרמות שיא. המוסדיים שלנו היו דווקא אלה שקנו אג"ח ושאר אפיקי השקעה בחו"ל בהיקפים של כ-2.5 מיליארד דולר. לא ברור אם היקפי ההשקעה הזרה יחזרו לכאן בשנה הבאה, משום שלא ברור מה ישדר המשק הישראלי.

מה אנחנו עומדים לשדר בשנה הקרובה לשווקים בעולם? ובכן, הרבה תלוי בבחירות. אבל לא רק. ה"שותפים" הפלשתינאים שלנו החלו לחמם את היחסים בינינו במטחים של רקטות קסאם, תוך שהם נעזרים בשותפים הסוריים שלהם. החשש מטרור הופך למוחשי ואם מקשיבים לפרשנים הבטחוניים והמומחים לענייני המזרח התיכון, אנחנו במצב לא פשוט.

קשה שלא להשמע פוליטי בשאלה הבאה, אך אנחנו נשאל אותה בכל מקרה: האם הואקום שנוצר ברצועת עזה לא מתמלא לנגד עינינו? גבול פרוץ עם מצרים, טיפוסים מפוקפקים בעיראק, וזירה מעורערת מסביב שרואה בטרור אמצעי נוח להשגת מטרות שונות ומרושעות. אם כמויות הנשק שנכנסות עכשיו בדלת הראשית לרצועת עזה, הישר ממעבר הגבול בסיני, ישומשו לחימום הגזרה הבטחונית, אנחנו נמצא בבעיה כבר בשנה הקרובה.

הבורסה תלויה במה שאנחנו משדרים כלפי חוץ. אם לשפוט לפי מערכת הבחירות הנוכחית, כולם פה מפריחים ססמאות סוציאל-דמוקרטיות, או במילים אחרות - פופוליסטיות, וחומסים את הקרדיט של הכלכלה החופשית שעזרה להציל משק מקריסה ולהוביל אותו ליציבות, איתנות ועודפים בתקציב. זכרון קצר ומרושע.

מצד שני, אם הבחירות יעברו כפי שמנבאים כיום הסקרים ושרון יקים קואליציה יציבה ובטוחה, ייתכן שכך לא יהיו פני הדברים בשנה הקרובה. דבר אחד בטוח, כלכלה היא הרבה מאוד פסיכולוגיה, ואם האמון של האזרחים במדינה ובמדיניות הכלכלית של הממשלה הבאה ייפגם, אז זה גם מה שישודר לעולם הכלכלי. דבר זה עלול לחזור אלינו כבומרנג של הפסקת הזרמת ההשקעות מחו"ל, מימושי רווחים בבורסה, ודעיכה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

קיבלתם חוב מהביטוח הלאומי? ייתכן שהוא בכלל לא שלכם - כך תיפטרו ממנו בקלות

מי אחראי על החוב לביטוח לאומי אם אתם פרילנסרים, מי אחראי על החוב לביטוח לאומי אם אתם שכירים?  

רן קידר |
נושאים בכתבה ביטוח לאומי

ישראלים רבים מקבלים מכתבים מפתיעים מהביטוח הלאומי, שבהם נרשמים חובות של אלפי שקלים לתקופות עבודה ישנות. אך מה שרבים לא יודעים: אם עבדתם כשכירים באותה תקופה - החוב בכלל לא שלכם.

לפי החוק, כאשר אדם מועסק כשכיר, האחריות לדיווח ותשלום דמי הביטוח הלאומי חלה אך ורק על המעסיק. בפועל, הביטוח הלאומי לא תמיד יודע אם עבדתם כשכירים או לא, ואם המעסיק לא דיווח, החוב פשוט "נדבק" על שמכם. איך זה שביטוח לאומי לא יודע? המערכות לא מסונכרנות, הדטהבייס לא מעודכן. הביטוח הלאומי היה צריך לייצר ממשק מול משרד התעסוקה או רשות המסים ולקבל את המידע הזה בקלות, אבל בפועל זה לא קורה ויש רבבות אנשים שמקבלים הודעה על חוב. 

אם גם אתם בקבוצה הגדולה הזו ואתם הייתם שכירים בתקופה הזו, אז לפחות תוכלו לבטל את רישום החוב בקלות. הביטוח הלאומי מאפשר באופן דיגיטלי לבטל את החוב, ללא בירוקרטיה מסורבלת, בלי להגיע לסניף ואפילו בלי שיחת טלפון אחת.

מה צריך לעשות? לכאורה, פשוט מאוד, בפועל גם זה לא טריוויאלי. אם קיבלתם הודעה על חוב לתקופה שבה הייתם שכירים – גשו לחפש תלושי עבר או את טופס 106 השנתי, והעלו את המסמכים דרך שירות שליחת המסמכים באתר הביטוח הלאומי. המערכת תזהה את העובדה שהייתם שכירים והחוב יבוטל. תוך ימים ספורים, תשוחררו מהחיוב. אבל, למי יש את התלושים לפני 4-5 שנים? 

אם זה המצב תצטרכו לנסות לאתר תלושים כאלו, לדרוש ממקום העבודה הקודם, יש גם אפשרות להצהיר מול ביטוח לאומי. אבל זה תהליך יותר מסורבל. 

אם אתם באמת חייבים, כלומר לא עבדתם במקום עבודה אחר, תנסו להגיע לסוג של פשרה מול ביטוח לאומי. ראשית, נזכיר שכן - גם אנשים שלא עובדים, בין עבודות, סטודנטים ועוד משלמים ביטוח לאומי. גם עצמאיים, פרילנסרים ועוד משלמים ביטוח לאומי. החוב הזה לא צץ מאין. שנית, מדובר על חוב עם הצמדה, ריבית, קנסות ועוד. כדי לבטל את הקנסות צריך להגיש בקשה.  

בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

הקרטל של תנובה ושטראוס - סמוטריץ' נלחם במחירי החלב

על הפער בין מחירי הגבינה הצהובה של תנובה לגבינה צהובה מיובאת, על השליטה של תנובה ושטראוס בשוק החלב, ועל הרפורמה של סמוטריץ'

רן קידר |

תנובה ושטראוס מתנהלות כמו סוג של קרטל. הן כמעט ושולטות בשוק החלב ומוצריו, ושר האוצר, בצלאל סמוטריץ' נערך למלחמה מולם לטובת הצרכנים. לא בטוח שזה יצליח, חבל שזה רק עכשיו לקראת סיום הקדנציה שלו. חבל שהוא רק מדבר נגד רווחי הבנקים ועושק הציבור ולא באמת פועל. "אני פותח היום במהלך כלכלי וחברתי שאני לא מתכוון לוותר עליו - רפורמת החלב. רפורמה טובה, אחראית, ובעיקר כזו שמציבה את הציונות ואת האזרח הישראלי במרכז. אנחנו באנו לעבוד בשבילכם, ולא בשביל אף אינטרס אחר". אמר סמוטריץ' והמשיך - "בניגוד לקמפיין הדמגוגי ועתיר המשאבים נגדי, רפורמת החלב שלי שומרת על היצור המקומי, שומרת על החקלאות, שומרת על החקלאים, וכן, גם פותחת את השוק לתחרות בריאה שתגדיל את ההיצע ותוריד את המחירים לעם ישראל.

"המטרה הראשונה והחשובה ביותר של רפורמת החלב היא פשוטה וברורה: להוריד את יוקר המחיה. אין כאן קיצורי דרך, אין קסמים, יש עבודה מקצועית, יש אחריות, ויש נחישות שלא להסיט את העיניים מהמטרה המרכזית: להפחית את מחירי מוצרי היסוד לכל משפחה בישראל.


"כדי להבין המהלך הזה צריך קודם כל להפנים: שוק החלב בישראל נשלט שנים רבות על ידי שתי מחלבות ענק , תנובה ושטראוס, שהוכרזו רשמית כמונופולים. כל מי שמבין בכלכלה יודע שאין דרך להתמודד עם יוקר מחיה בלי לפרק מונופולים, ודרך אחת לפרק אותם זה ליצור תחרות אמיתית. תחרות שמייצרת מחיר הוגן, איכות טובה יותר, ושוק שמשרת את הצרכן ולא את הרווח של תאגידים.


"התחרות הזו תגיע באמצעות פתיחת השוק ליבוא, במינון נכון, בזהירות ובאחריות. אנחנו לא פוגעים בייצור המקומי, אלא מגדירים מחדש את האיזון: 80% ייצור ישראלי, ו־20% פתיחה לתחרות. זהו שינוי היסטורי. זה שומר על העצמאות והחוסן החקלאי שלנו, אבל גם יוצר לחץ תחרותי שמונע מהמונופולים להמשיך לייצר רווחי עתק על חשבונכם.

ואם כבר מדברים על אינטרסים זרים, תנובה נמצאת בבעלות סינית. אז לפני שמספרים לכם כל מיני אגדות על מי ייהנה מהמהלך הזה, כדאי לזכור מי נהנה כיום מהריכוזיות הזו, ובעיקר מי משלם עליה: הציבור הישראלי.