נמשך המומנטום של קומטאץ' באסיה: חתמה הסכם עם אנלב

קומטאץ' העוסקת בהגנה ושימור של דואר אלקטרוני, תטמיע את פתרונותיה בחבילת המוצרים הראשית של ספקית האבטחה הגדולה בקוריאה, וספקית האנטי-וירוס מספר 9 בעולם
ליאור גוטליב |

השבוע נחתם הסכם בין חברת קומטאץ' הישראלית (CTCH) לחברת AhnLab, מובילת שוק אבטחת המידע בקוריאה. כאמור, יוטמעו מנועי האנטי ספאם והאנטי וירוס של קומטאץ' כחלק אינטגרלי מחבילת המוצרים של החברה הקוריאנית. זאת לאחר שבשבוע שעבר חתמה קומטאץ' על הסכם ספק האנטי-וירוס הגדול בסין.

אנלב היא ספק האנטי-וירוס התשיעי בגודלו בעולם, והיא נחשבת גם לאחד הספקים המובילים לתוכנות אבטחת מידע באסיה, עם למעלה מ-14 אלף לקוחות ארגוניים ברחבי היבשת. בקוריאה עצמה מחזיקה החברה ב-65% משוק תוכנות האנטי-וירוס, ונחשבת לחברה הגדולה ביותר בתחום אבטחת המידע.

סגן נשיא החברה הקוריאנית, אייק קים, ציין, כי הבחירה בקומטאץ' כשותפה הטכנולוגית של אנלב לאבטחת דואר אלקטרוני נעשתה לאחר בחינה מדוקדקת של הטכנולוגיה של קומטאץ'. "מצאנו שהטכנולוגיה של קומטאץ' מובילה בהגנה הן בתחום האנטי וירוס לשעת האפס והן בתחום האנטי ספאם".

קים הוסיף, כי "הבדיקות המחמירות שביצענו אישרו את העובדה שמנוע האנטי וירוס לשעת האפס של קומטאץ' הוא טוב יותר מכל גישת הגנה פרו-אקטיבית אחרת הקיימת היום בשוק. טכנולוגית האנטי-ספאם שלה, הנשענת על זיהוי התפרצויות בתעבורת דואר עולמית, ולא על זיהוי תוכן, חסמה את הספאם האסיאתי טוב יותר מכל שיטה אחרת".

רוני זהבי, סמנכ"ל פיתוח עסקי בקומטאץ', אמר, כי "את ההצלחה של קומטאץ' באסיה ניתן ליחס בעיקר לעובדה שטכנולוגית זיהוי הווירוסים והספאם שלנו אינה מושפעת מגורמי שפה, ועל כן מתאימה ליישום גלובלי. גם באסיה, כמו במקומות אחרים בעולם, חברנו לשותפים הנחשבים לשחקני מפתח באזור שלהם, ואנו מציעים להם את הטכנולוגיה המתקדמת ביותר להגנה על לקוחותיהם".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ההסתדרות
צילום: דוברות ההסתדרות

הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית


הדס ברטל |

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.

עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת  2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.

עיקרי ההסכם:

שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר. 

תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית. 

תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה. 


בנימין נתניהובנימין נתניהו
פרשנות

האם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים

הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות

מנדי הניג |

ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש. 

בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".

הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים. 

כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל

סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.

במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.

למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו?  מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים".  הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".