נמשך המומנטום של קומטאץ' באסיה: חתמה הסכם עם אנלב
השבוע נחתם הסכם בין חברת קומטאץ' הישראלית (CTCH) לחברת AhnLab, מובילת שוק אבטחת המידע בקוריאה. כאמור, יוטמעו מנועי האנטי ספאם והאנטי וירוס של קומטאץ' כחלק אינטגרלי מחבילת המוצרים של החברה הקוריאנית. זאת לאחר שבשבוע שעבר חתמה קומטאץ' על הסכם ספק האנטי-וירוס הגדול בסין.
אנלב היא ספק האנטי-וירוס התשיעי בגודלו בעולם, והיא נחשבת גם לאחד הספקים המובילים לתוכנות אבטחת מידע באסיה, עם למעלה מ-14 אלף לקוחות ארגוניים ברחבי היבשת. בקוריאה עצמה מחזיקה החברה ב-65% משוק תוכנות האנטי-וירוס, ונחשבת לחברה הגדולה ביותר בתחום אבטחת המידע.
סגן נשיא החברה הקוריאנית, אייק קים, ציין, כי הבחירה בקומטאץ' כשותפה הטכנולוגית של אנלב לאבטחת דואר אלקטרוני נעשתה לאחר בחינה מדוקדקת של הטכנולוגיה של קומטאץ'. "מצאנו שהטכנולוגיה של קומטאץ' מובילה בהגנה הן בתחום האנטי וירוס לשעת האפס והן בתחום האנטי ספאם".
קים הוסיף, כי "הבדיקות המחמירות שביצענו אישרו את העובדה שמנוע האנטי וירוס לשעת האפס של קומטאץ' הוא טוב יותר מכל גישת הגנה פרו-אקטיבית אחרת הקיימת היום בשוק. טכנולוגית האנטי-ספאם שלה, הנשענת על זיהוי התפרצויות בתעבורת דואר עולמית, ולא על זיהוי תוכן, חסמה את הספאם האסיאתי טוב יותר מכל שיטה אחרת".
רוני זהבי, סמנכ"ל פיתוח עסקי בקומטאץ', אמר, כי "את ההצלחה של קומטאץ' באסיה ניתן ליחס בעיקר לעובדה שטכנולוגית זיהוי הווירוסים והספאם שלנו אינה מושפעת מגורמי שפה, ועל כן מתאימה ליישום גלובלי. גם באסיה, כמו במקומות אחרים בעולם, חברנו לשותפים הנחשבים לשחקני מפתח באזור שלהם, ואנו מציעים להם את הטכנולוגיה המתקדמת ביותר להגנה על לקוחותיהם".
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
