נמשך המומנטום של קומטאץ' באסיה: חתמה הסכם עם אנלב

קומטאץ' העוסקת בהגנה ושימור של דואר אלקטרוני, תטמיע את פתרונותיה בחבילת המוצרים הראשית של ספקית האבטחה הגדולה בקוריאה, וספקית האנטי-וירוס מספר 9 בעולם
ליאור גוטליב |

השבוע נחתם הסכם בין חברת קומטאץ' הישראלית (CTCH) לחברת AhnLab, מובילת שוק אבטחת המידע בקוריאה. כאמור, יוטמעו מנועי האנטי ספאם והאנטי וירוס של קומטאץ' כחלק אינטגרלי מחבילת המוצרים של החברה הקוריאנית. זאת לאחר שבשבוע שעבר חתמה קומטאץ' על הסכם ספק האנטי-וירוס הגדול בסין.

אנלב היא ספק האנטי-וירוס התשיעי בגודלו בעולם, והיא נחשבת גם לאחד הספקים המובילים לתוכנות אבטחת מידע באסיה, עם למעלה מ-14 אלף לקוחות ארגוניים ברחבי היבשת. בקוריאה עצמה מחזיקה החברה ב-65% משוק תוכנות האנטי-וירוס, ונחשבת לחברה הגדולה ביותר בתחום אבטחת המידע.

סגן נשיא החברה הקוריאנית, אייק קים, ציין, כי הבחירה בקומטאץ' כשותפה הטכנולוגית של אנלב לאבטחת דואר אלקטרוני נעשתה לאחר בחינה מדוקדקת של הטכנולוגיה של קומטאץ'. "מצאנו שהטכנולוגיה של קומטאץ' מובילה בהגנה הן בתחום האנטי וירוס לשעת האפס והן בתחום האנטי ספאם".

קים הוסיף, כי "הבדיקות המחמירות שביצענו אישרו את העובדה שמנוע האנטי וירוס לשעת האפס של קומטאץ' הוא טוב יותר מכל גישת הגנה פרו-אקטיבית אחרת הקיימת היום בשוק. טכנולוגית האנטי-ספאם שלה, הנשענת על זיהוי התפרצויות בתעבורת דואר עולמית, ולא על זיהוי תוכן, חסמה את הספאם האסיאתי טוב יותר מכל שיטה אחרת".

רוני זהבי, סמנכ"ל פיתוח עסקי בקומטאץ', אמר, כי "את ההצלחה של קומטאץ' באסיה ניתן ליחס בעיקר לעובדה שטכנולוגית זיהוי הווירוסים והספאם שלנו אינה מושפעת מגורמי שפה, ועל כן מתאימה ליישום גלובלי. גם באסיה, כמו במקומות אחרים בעולם, חברנו לשותפים הנחשבים לשחקני מפתח באזור שלהם, ואנו מציעים להם את הטכנולוגיה המתקדמת ביותר להגנה על לקוחותיהם".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)

לקראת מימוש חוק הרווחים הכלואים - המוקש הגדול שטמון בהעברת נכסים מחברה לידיים פרטיות

חוק הרווחים הכלואים מייצר אי וודאות ובלבול רב. מדובר בחוק שמתמרץ בעצם במקרים רבים סגירת חברות והעברת הנכסים לבעלי המניות - לפעמים זה מוביל לנזק גדול; על החוק ועל הסיכונים

נושאים בכתבה רווחים כלואים

במסגרת חוק הרווחים הכלואים (או בשמו הרשמי: חוק ההתייעלות הכלכלית), אישרה הכנסת הוראת שעה שמקנה הקלות במס לחברות ולבעלי המניות שלהן. סעיף 6 לחוק מאפשר העברת נכסים מחברה לבעל מניות בשני דרכים: הליך פירוק החברה או העברת נכסים מהחברה לבעל מניות פרטי, וזאת בפטור ממס רכישה וממס שבח.

ואולם, בניגוד לפטור שניתן בעניין מס רכישה ומס שבח, החוק "שותק" בכל הנוגע להיטל השבחה והיטלי פיתוח, ואינו מקנה פטור מהיטלים אלה במסגרת העברת הנכסים.

מדובר במוקש גדול שיכול "לצוף"  בדיעבד, לאחר השלמת המהלך, בדמות של היטל השבחה או היטל פיתוח. אי הוודאות הזו בעת ביצוע ההעברה, עלולה לגרור למיסוי מוניציפלי בו ייתקל בעל המניות המעביר, בשלב מאוחר יותר.

בימים אלה אנו מצויים בישורת האחרונה של יישום וביצוע הוראת השעה, שכאמור כוללת שתי אפשרויות אשר ביצוען צריך להיות עד סוף השנה ואף מוקדם מכך.

מסלול פירוק - פירוק מלא של החברה והעברת כל נכסיה והתחייבויותיה לבעלי המניות. מועד הפירוק חייב להסתיים עד 31 בדצמבר 2025  והמס על רווחים ראויים לחלוקה מחושב במועד זה.  

וויז אייר
צילום: רשתות חברתיות

וויז אייר בדרך להקים מרכז פעילות בישראל באפריל 2026

בתום ביקור בארץ של מנכ"ל וויזאייר חברת הלואו קוסט ההונגרית מאשרת כי היא מקדמת תוכנית לפתוח בסיס מקומי, צעד שעשוי להגביר תחרות ולהוזיל את מחירי הטיסה - מניות חברות התעופה הישראליות בירידות

מנדי הניג |

התרחבות שוק הלואו-קוסט בישראל מקבלת היום איתות משמעותי, אחרי שמנכ"ל וויז אייר הודיע בתום פגישה עם שרת התחבורה מירי רגב כי החברה מתכננת לפתוח מרכז פעילות מקומי באפריל 2026. ההכרזה מציבה את הענף לקראת חודשים של דיונים רגולטוריים, מתיחות עם החברות הישראליות, ושאלות פתוחות לגבי מיקום הבסיס החדש - נתב"ג או רמון.

בפגישה שנערכה בירושלים הצהירה וויז אייר כי כבר בחורף הקרוב תתחיל להיערך להקמת המרכז, צעד שמוגדר במשרד התחבורה כמהלך שיוכל לשנות את מבנה השוק. הקמת בסיס בישראל תאפשר לחברה להציב מטוסים וצוותים באופן קבוע בארץ, לנצל סלוטים בשעות העמוסות ולהגדיל את מספר היעדים. לצד ההבטחה להגברת התחרות ולהוזלת מחירי הכרטיסים, הצדדים מודים כי חסמים רגולטוריים עדיין דורשים טיפול, והם יעמדו במוקד סבב דיונים נוסף בינואר.

בענף מציינים כי שאלת מיקום המרכז היא עדיין במחלוקת: וויז אייר מעדיפה לפעול מנתב"ג בשל הביקוש הגבוה והנגישות, בעוד במשרד התחבורה שוקלים את שדה רמון כאופציה שתעניק דחיפה לתעופה הדרומית ותפחית את הלחץ בנתב"ג. החברה אף בוחנת הפעלה של טיסות פנים לאילת וקידום מסלול טיסה מעל עומאן, שיוכל לקצר משמעותית את זמני ההגעה לתאילנד ויעדים נוספים במזרח.

על רקע התוכניות החדשות, חברות התעופה הישראליות לא מסתירות את אי־נוחותן. בימים האחרונים נשמעו איומי השבתה מצד ועדי העובדים, לצד טענות שלפיהן המהלך יוצר אפליה לטובת חברה זרה שתזכה בתנאי בסיס זהים לאלו של חברות ישראליות - אך בלי הרגולציה הביטחונית המחמירה שמוטלת עליהן.

שרת התחבורה הביעה הבנה לחששות, אך הדגישה כי מדיניות המשרד נועדה להגביר תחרות ולהוזיל מחירים, במיוחד בתקופה שבה - לדבריה - מחירי הטיסות הורגשו כמופקעים. במשרד מודעים לרגישות הביטחונית, והנושא יעמוד כחלק מהמשא ומתן מול וויז אייר, במיוחד בכל הנוגע להתחייבות שלא להפסיק פעילות בימי חירום.