למרבית בעלי השליטה עדיף למשוך דיבידנד

מאת: אלעד רוזנטל, רו"ח; רוזנטל - משרד רואי חשבון

הכותב סוקר מצב על פיו החל משנת 2006 לבעל שליטה בחברה, עדיף למשוך דיבידנד, כבר ממשכורת של 11,140 ש"ח לחודש.
עו"ד לילך דניאל |

בחישוב כלכלי פשוט ניתן להגיע למסקנה כי לבעל שליטה בחברה, עדיף למשוך דיבידנד, כבר ממשכורת של 11,140 ש"ח לחודש

בעקבות תיקון 147 לפקודת מס הכנסה, הופחתו שיעורי מס ההכנסה בשנים הבאות, באופן הדרגתי.

כמו כן, נקבע גם תיקון עקיף לחוק הביטוח הלאומי, שקבע העלאת שיעורי דמי הביטוח הלאומי לגבי שכר שמעל 60% מהשכר הממוצע (כיום כ- 4,170 ש"ח).

ניתן לערוך חישוב כלכלי ולהיווכח כי לבעל שליטה בחברה, מומלץ לתכנן את צעדיו ולמשוך חלק משכרו כדיבידנד.

ניתן להציג את חישוב משיכת הכספים כדיבידנד, בשנת 2006:

הכנסת החברה - 100 ש"ח

מס חברות (31%) - (31) ש"ח

נטו בחברה - 69 ש"ח

מס על הדיבידנד= 69 ש"ח * 25% (17.25) ש"ח

נטו לבעל המניות 51.75 ש"ח

שיעור מס כולל - 48.25%

בחישוב שלעיל הצגנו את המס על הכנסה של 100 ש"ח בחברה.

לחילופין, יוכל בעל השליטה, למשוך משכורת שתהווה עלות שכר לחברה בסך של 100 ש"ח.

במקרה זה, המס על הכנסה של 100 ש"ח בחברה יהיה אפס, כיוון שיש לה הוצאה בגובה ההכנסה.

כפי שנראה להלן, בכדי להגיע לעלות שכר של 100 ש"ח, הרי שלגבי שכר שמתחת לתקרת הביטוח הלאומי, המשכורת צריכה לעמוד על סכום של 94.68 ש"ח.

תקרת מקסימום השכר עבורו יש לשלם דמי ביטוח לאומי עומד על סך של 34,820 ש"ח.

מדרגת המס של 49% מתחילה במשכורת חודשית של 34,450 ש"ח.

לצורך פשטות החישוב התעלמנו מההפרש המזערי בין שני הסכומים הללו, בסך של 370 ש"ח.

חישוב משיכת משכורת מהחברה, בשנת 2006:

לגבי שכר חודשי של 11,140 ש"ח – 19,890 ש"ח:

תוספת משכורת שולית לעובד - 94.68 ש"ח

ביטוח לאומי מעביד= 5.62%*94.68 5.32 ש"ח

סה"כ עלות לחברה 100 ש"ח

תוספת משכורת שולית לעובד 94.68 ש"ח

מס ההכנסה השולי של העובד (34.08) ש"ח = 94.68*36%

ביטוח לאומי (11.16) ש"ח = 94.68*11.79%

נטו לעובד 49.44 ש"ח

סה"כ שיעור מס שולי 50.56%

לגבי שכר חודשי של 19,890 ש"ח – 34,450 ש"ח:

תוספת משכורת שולית לעובד 94.68 ש"ח

ביטוח לאומי מעביד= 5.62%*94.68 5.32 ש"ח

סה"כ עלות לחברה 100 ש"ח

תוספת משכורת שולית לעובד - 94.68 ש"ח

מס ההכנסה השולי של העובד - (35.03) ש"ח = 94.68*37%

ביטוח לאומי - (11.16) ש"ח = 94.68*11.79%

נטו לעובד 47.88 ש"ח

סה"כ שיעור מס שולי 52.12%

לגבי שכר חודשי מעל ל- 34,450 ש"ח:

תוספת משכורת שולית לעובד 100 ש"ח

ביטוח לאומי מעביד-פטור מעל לתקרה ----- ש"ח

סה"כ עלות לחברה 100 ש"ח

תוספת משכורת שולית לעובד 100 ש"ח

מס ההכנסה השולי של העובד (49) ש"ח = 100*49%

ביטוח לאומי -------- ש"ח – פטור מעל לתקרה

נטו לעובד 51 ש"ח

סה"כ שיעור מס שולי 49%

ניתן לראות שלמעשה, בכל גובה שכר שמעל ל- 11,140 ש"ח, ישנה עדיפות למשיכת חלק מהסכומים כדיבידנד.

משיכה כדיבידנד תחייב אותנו בשיעור מס כולל של 48.25%, בעוד, משיכה כמשכורת תחייב אותנו בשיעור מס כולל של בין 49% ל- 51.51%. כאשר דווקא ברמות השכר הגבוהות יותר, שיעור המס השולי יורד.

יש לציין שלגבי בעל שליטה המחזיק פחות מ- 10% מהמניות, כך שאינו נכנס להגדרת "בעל שליטה מהותי" שבסעיף 88 לפקודה, הרי ששיעור המס הכולל ממשיכת דיבידנד עומד על 44.8% בלבד בשנת 2006 (מחויב רק ב- 20% מס על חלוקת דיבידנד).

לגביו ישנה עדיפות ברורה עוד יותר לקבלת דיבידנד במקום משכורת.

כמו כן, יש לזכור את "המשוואה" של הביטוח הלאומי לגבי חיוב דמי ביטוח לאומי על הכנסות פסיביות.

במידה וסך ההכנסות הפסיביות שלך גבוהות מסך ההכנסות האקטיביות, הרי שתחויב בדמי ביטוח לאומי גם על ההכנסות הפסיביות.

על כן, יש בכל מקרה לתכנן את גובה הדיבידנד שיחולק, כך שלא יעבור את גובה המשכורת שנתקבלה.

יש לציין כי עובדים שכירים, שאינם בעלי שליטה, המס הכולל שישולם גבוה עוד יותר משיעורי המס שבטבלה, כיוון ששיעור דמי הביטוח הלאומי לגבי חלק העובד וחלק המעביד גבוה יותר משיעורם של בעלי השליטה.

יחד עם זאת, לגבי השכירים, החישוב קצת שונה, כיוון שחלק קטן מהמס "נופל" על המעביד (חלק המעביד בדמי הביטוח הלאומי).

לגביהם כמובן שאין את האפשרות לקבל דיבידנד במקום משכורת.

במאמר זה, אין בכוונתי להמליץ האם לפעול כעצמאי או כחברה.

פעילות כחברה גוררת אחריה הוצאות נוספות שאינן מבוטלות.

יחד עם זאת, מי שכבר פועל כחברה, מומלץ לו להתייעץ, לבדוק ולתכנן את הכנסותיו, כך שישלם בנטו מס נמוך יותר.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ רשות המסים
צילום: דני שם טוב דוברות

העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?

למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית 

משה כדר |
נושאים בכתבה גילוי מרצון

לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.

ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.

כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת  בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:

תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?

הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.

רשות המסים
צילום: רשות המסים

בהיקף של מיליונים: ייבאו מוצרים מעלי אקספרס והצהירו שהם שווים הרבה פחות

רשות המסים חוקרת את חברת "תים הובלה בינלאומית" ובעליה, נועם פנגס, בחשד שהבריחו טובין והתחמקו מתשלום מסים מלא על מאות משלוחים מאתרי עלי אקספרס ועלי באבא

מנדי הניג |
נושאים בכתבה הונאה רשות המסים

רשות המסים מנהלת חקירה נגד חברת "תים הובלה בינלאומית" ובעליה, נועם פנגס, בחשד להברחת טובין והתחמקות מתשלום מסים בעסקאות יבוא מאתרי עלי אקספרס ועלי באבא. לפי החשד, החברה שימשה כיבואנית בפועל עבור אלפי עסקאות של לקוחות פרטיים ועסקיים, אך בעת שחרור הסחורות מהמכס הצהירה על ערכים נמוכים בהרבה מהמחיר האמיתי, ובכך חסכה מיליוני שקלים בתשלומי מכס ומע"מ.

מפרטי החקירה עולה כי פנגס התקשר עם חברת השילוח הסינית USPEED, המייצגת את קבוצת עלי באבא, והקים מערך משלוחים מרוכזים מסין למחסנים שכורים בישראל. לפי החשד, המוצרים שוחררו מהמכס בערך מוצהר נמוך, הועברו למחסנים מקומיים של עלי באבא, ומשם הופצו ללקוחות ללא תשלום מלא של מסים וללא הוצאת חשבוניות כנדרש.

ברשות המסים טוענים כי בשיטה זו ייבאו החשודים 147 משלוחים בתקופה שנבדקה, בערך מוצהר של כ-11.1 מיליון שקל סכום הנמוך משמעותית מהערך האמיתי של הסחורות. הפער בין המחירים שהוצהרו לבין התמורה ששולמה בפועל על ידי הרוכשים יצר, לטענת החוקרים, התחמקות ממס אמת בהיקף של מיליוני שקלים.

החשודים הובאו היום לדיון בבית משפט השלום בראשון לציון, שם שוחררו בתנאים מגבילים. ברשות המסים מציינים כי החקירה נמשכת וצפויות פעולות חקירה נוספות.