הבוקר במט"ח: הדולר מוסיף 0.1%, האירו יורד ב-0.5%
הסערה הפוליטית, הבחירות שבפתח וירי הקטיושות ופצצות המרגמה לעבר הקיבוצים באצבע הגליל ע"י ארגון החיזבאללה, תורמים הבוקר לדולר לשוב ולהתחזק ב-0.11% ולהיסחר סביב מחיר של 4.7334. אתמול נקבע שערו היצי של המטבע האמריקני על רמת 4.728 שקל, ירידה של 0.06% לעומת שערו היציג מיום שישי האחרון.
בעולם נסחר הדולר במגמה יציבה כנגד שאר מטבעות העולם, אך בזירה המקומית נחלש האירו למול השקל בשיעור של 0.52% ונסחר סביב מחיר של 5.5556 שקל זאת לאחר שאתמול אחר הצהרים הוסיף האירו 1.1% ושערו היציג נקבע על 5.548 שקל.
בעולם
מחדר העסקאות של פינוטק נמסר, כי המטבע האמריקאי נסחר כעת במגמה יציבה כנגד שאר מטבעות העולם. אתמול התפרסם מדד אינדיקטורים העיקריים בארה"ב (0.9% ) גבוה בכ-0.1% מציפיות המשקיעים, וגרם לעליה בשער הדולר במסחר.
בהמשך היום צפוי להתפרסם פרוטוקול הבנק הפדראלי המרכזי של ארה"ב, אשר דן בהעלאת הריבית של החודש האחרון, עם ציפיות המשקיעים לעלייה נוספת בריבית בגובה של רבע אחוז. המשקיעים יבחנו היום האם נתונים אלו יחזקו שוב את המטבע האמריקאי, דבר הצפוי לתמוך במגמה האחרונה בשווקים.
בהמשך לדבריו בשבוע שעבר, כאשר ציין נגיד הבנק המרכזי באירופה, טרישה, כי זהו הזמן להעלאת ריבית נוספת המתאימה להמשך הצמיחה הכלכלית בגוש, הבהיר אתמול כי ייתכן ולא ימשיך במדיניות זו בהמשך, דבר אשר גרם תרעומת בקרב המשקיעים והחליש את האירו במסחר. הבוקר מצפים הסוחרים בשוק לפרסום התמ"ג בגרמניה, נתון אשר ישפיע על המשך המדיניות הכלכלית של הגוש האירופאי. כעת נסחר האירו אל מול הדולר סביב 1.1732.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
